זה היה בסוף הקיץ ד'(אמיתי -מי שיקרא לא יפסיד)

 כשהוא ראה אותי הוא יצא מהמכונית הוא לבש גי'נס יפה וחולצת וי מגניבה...
"הי מאמי מה מצב?" הוא שאל... "הכל טוב" אמרתי והתקרבתי אליו (אתם יודעים ה- מואאה
מואאה הזה בין ידידים) היה לו ריח טוב.. בושם מהפנט... הוא ניגש פתח לי את הדלת ..
התיישבנו ונסענו...

כל הנסיעה דיברנו וצחקנו מלא .... כהוא חנה את האוטוהבנתי שאנחנו בפתח של
קניון....הוא יצא מהאוטו ופתח לי את הדלת הושיט לי יד ויצאתי... "תודה" אמרתי
בבישנות "אין בעד מה" הוא ענה בחיוך .... הורדתי את הראש..."טוב את באה?" הוא
שאל... "בטח" עניתי... והתקדמנו לאט לאט הרגשתי איך היד שלו נוגעת בשלי ... עד לרגע
שהחזקנו ידיים ממש... היד שלו הייתה כל כך חמימה והרגשתי מאוד בטוחה לידו...!
הסתובבנו המון "את רוצה לאכול משהו?" הוא שאל.. "אממ לא יודעת מה איתך?" שאלתי
"האמת שנורא בא לי.... פסטה או משהו כזה..." הוא אמר... "אוקי" אמרתי ועלינו לקומה
השלישית (למיסעדות) הזמנו פסטה מוקרמת בקערה אחד כדי שנוכל ביחד והתחלנו לאכול...
זה היה כל כך מביך...(תחשבו על זה .. לאכול פסטה.... ליד מישהו.... זה ממש
מפדח....)... צחקנו אמון ודיברנו על הכל... אפילו על מאכלים ואוכל אהוב... (כמובן
שאצלי זה השוקולד.. החיים שלי זה שוקולד!!!) "את באמת אוהבת שוקולד?" הוא שאל...
"כן" עניתי וצחקתי "למה?" שאלתי "לא סתם " הוא ענה המשכנו לדבר עוד מס' רגעים ואז
הוא אמר שהוא תכף חוזר... ניחשתי שהוא בטח הולך לשירותים או משהו... חיכיתי
וחיכיתי... פתאום הוא חזר שיד אחת שלו מוסתרת מאחורי הגב... "מה אתה מחביא שם"
שאלתי בגיחוח שהוא התקרב... "משהו בשבילך" הוא ענה הסמקתי.... "אתה לא צריך לקנות
לי מתנות" אמרתי בבושה... " אל תרגישי לא בנוח זה בסדר" הוא אמר.... "קחי" הוא
הושיט לי שקית חומה של נייר הצצתי בפנים וחייכתי חיוך ענק... איזה מאמי!!!!!!!

(הוא קנה לי לבבות,פרחים ,דובונים ופרפרים משוקולד...אתם בטח חושבים שאני איזה דובה
שקונים אותה באוכל... אוקי אז לא!!!!!למרות שאני אוהבת שוקולד אני לא שמנה) "תודה"
אמרתי.... " אוקי בא לך לטייל קצת או ללכת הביתה?" הוא שאל... " עוד מוקדם בשביל
ללכת אפשר לטייל קצת" אמרתי "אוקי ... אני חושב שנלך למקום קצת יותר שקט... מקניון
מתאים לך?" הוא שאל "מתאים לי!!!" אמרתי יצאנו מהקניון... ונסענו כשהגענו ירדתי
מהאוטו ולעיניי ניגלה פארק יפיפה מלא פרחים... דשא... מואר.. ומלא ספסלים....הוא
נתן לי יד והלכנו לכיון הדשא....

התיישבנו על הדא... כי הספסלים ניראו לא נוחים במיוחד.... הייתה רוח חזקה שכל הזמן
העיפה לי את השיער.... (הוא ארוך)... אחרי כמה דק' שישבנו ליאור קם פתאום הושיט לי
יד... קמתי גם אני... והתחלנו לטייל..."אני יכול להגיד לך משהו?" הוא שאל "בטח"
עניתי... הוא היסס המשכנו ללכת עד שהגענו ליד שיח ורדים יפה ואז הוא נעצר... "מה
רצית להגיד לי?" שאלתי... הוא הסתובב קטף ורד (הכי יפה שם) והושיט לי... "תודה"
אמרתי בחיוך... הורדתי את הראש כדי להריח את הפרח ואז.....