אז... ככה זה התחיל חלק י'

-------אוי בפרק שעבר רשמתי איתי במקום רון כי באותו זמן רשמתי משהוא לחברה שלי
על דף וכנראה שנדבק אז שוב סורי...

רון-רון-רון חיחיחיחיח בה ביי--------

ולעניננו...

הסתובבתי וראיתי את בן הוא היה כזה יפה אז העניים הירוקות שלו זהרו פתאום הוא ממש
הסתכל עליי ורצה לבכות אבל כאילו הוא עצר בעדו שאני לא יראה אותו נשבר אבל העניים
שלו היה בהם משהוא יפה תמים מושך...

הסתכלתי עליו ואמרתי לו :

אני: ב..ן.. אני מצאערת על מה שהיה היום או אתמול מה השעה עכשיו?!

בן:הוא חייך ואמר לי ממממ... עכשיו 10 רק והמשיך ללטף לי את השער

אני: אני כל כך מצטערת שהתאהבתי בבן אדם התועב הזה לא ידעתי שהוא מסוגל לדברים
שכאלו הוא ראה בהתחלה תמים טוב כזה חייכן אבל כנראה שיש לו מבט מטעה

בן: זהו זה נגמר יפה שלי לא נזכר בזה יותר רוצה לקום וללכת לאין שהוא או להישאר פה
?

אי: לא בוא נצא אוליי זה יעזור לי קצת

בן: טוב מאמי הוא ענה לי ברוגע תלבשי משהוא רצוי חם כי קר בחוץ..

יא אללה איך הוא דואג לכל דבר :))

אני: טוב בסדר בנוש חכה אני מתלבשת ובאה

התלבשתי אבל לא התפרתי ולא כלום פשוט לא הרגשתי צורך הייתי עייפה ועצובה מדיי

בן שלא רגיל לראות אותי בלי איפור חוץ ממה פעמים פשוט התלהב מהרעיון

וישר אמר עם או בלי איפור את מקסימההההההההההה!!

אני חייכתי ((יא הוא פשוט חמודדדדדד))

יצאנו מהבית והתחלנו ללכת

בן: לאין את רוצה ללכת?

אני: לים אני חושבת בא לך?

בן: כן ..

והלכנו לכיוון הים בדרך דיברנו והוא חיבק אותי ולא עזב אותי לרגע הרגשתי כל כך
מוגנת בטוחה איתו וההרגשה הזאת רק הלכה והתחזקה

כאילו חיקתי לזה שנים !!

הגענו לים וישבנו על ספסל קרוב למים הסתכלתי על הגלים עצמתי את העניים והיה לי כזה
טוב אני אוהבת מאוד את הים הוא עוזר לי לשכוח ולהירגע מהרבה דברים...

פתאום אני מרגישה שפתיים רכות שנוגעות בי אויי זה היה הרגע הכי יפה בחיים שלי הוא
נישק כל כך עדין וממש ברגש שפשוט מתמקרים לו לטעם,לעדינות,לרגש... זה היה כזה כייף
שלא הכי רציתי להפסיק אויי אני אפילו לא זוכרת כמה התנשקנו ממש ההיתי מהופנטת ורק
אחרי כמה דקות יכלתי לפתוח את העניים ולבדוק שזה לא חלום

שפתחתי אותם הוא הסתכל עליי במבט כזה חודר לעניים שלי ואמר לי

"מור, אני אוהב אותך את החיים שלי עוד מאז שהכארנו.."

אני: בן אני פשוט אוהבת אותך אבל הפעם לא בתור ידיד אני ממש אוהבת אותך ותמיד
הרגשתי את זה אבל לא ידעתי את זה בודעות

הוא חייך אליי ראינו שהשעה כבר מאוחרת אז החלטנו לחזור לבית שלי בדרך חצינו 2 מעברי
חצייה ושהגנו ל3 עברה פתאום אבולנס במהירות ועמדה להתנגש בבן

אויייייייי לאאאאאאאאאאאאאא נתתי ת'צעקה של החיים

ו...

-המשך יבוא-

רוצים המשך ? כי לא יודעת זה לא מעניין אותכם נראה לי אם כן אז תשאירו תגובות שאני
ידע אם להמשיך...

שלכם מורוש:)