האהבה הראשונה חלק ט'

התקלחתי התלבשתי יפה הסתדרתי התאפרתי יצאתי מהבית אמא שאלה לאן אמרתי שלצחי
התחלתי ללכת בדרך ראיתי את רן הוא שאל לאן אני הולכת אמרתי לו שלצחי הוא חייך חיוך
מוזר כזה.. המשכתי ללכת הגעתי... הרגשתי קצת מוזר.. הרגשתי שזה יותר מדי ממתוכנן
אבל לא היה אכפתי הגעתי לבית שלו פתחתי את השער שהיה נעול כבר ידעתי לפתוח אותו לבד
נכנסתי עליתי את השלוש מדרגות לפני דלת הכניסה ודפקתי בדלת.......

הוא פתח לי את הדלת הוא היה ניראה טוב מתמיד היה לו סרט בשיער הוא לבש ג'ינס צמוד
וסווטשירט שחור של הנס הוא קיבל אותי עם חיבוק גדול ונשיקה בלחי... כבר איך שנכנסתי
היה ריח של נרות עם ריח.. כזה היה ריח טוב... הוא החזיק לי את היד ונכנסו לחדר
שלו... איך אהבתי את המיטה שלו זה היה מזרון כזה ברצפה שהיו עליו פול שמיכות פוך כל
החדר היה מלא נרות זה היה ממש יפה ומסודר יפה כזה לא יודעת משהו נדיר.. התיישבנו
במיטה שנינו הרגשנו מוזר... התחלנו לדבר סתם בינינו וזה עדיין היה מוזר... ואז
הדלקנו נרגילה.. ישבנו ודברנו המתח קצת נעלם וחזרנו להרגיש חופשיים אחד עם השני...
התחלתי לחשוב עם עצמי שאולי אני לא באמת רוצה את זה... אולי סתם השתכנעתי.. ואולי
ואולי.. פתאום עלו לי מלא מחשבות לראש הוא קטע לי אותם בכך שאמר "את יכולה להתייחס
גם אלי גם אני פה" (הוא התכוון לזה שהייתי כל הזמן עם הנרגילה) הוא לקח אותה שם
אותה בצד ליטף לי את השיער שהיה אסוף והוריד לי את הגומייה לאט לאט הוא נשכב מעלי
והתחיל לנשק אותי בכל הגוף... איזה הרגשה נעימה זו הייתה.... אבל בראש שלי שוב
התחילו המחשבות: "אולי זה יכאב" , "דיי אני מפחדת" "אולי אני יגיד לו שאני מתחרטת?"
אפשר להגיד שלא הייתי שלמה עם עצמי... אני עם המחשבות האלה במשך עשר דקות בערך...
הוא הוריד את החולצה... שיווווו איזה גוףףףףף אולי במחשבה שנייה כן ללכת על זה???
התחלתי לנשק אותו טירוף... הוא הוריד גם לי את החולצה.... התהפכנו עכשיו אני שכבתי
עליו... פתחתי לו את הכפתורים של הג'ינס הוא חייך אלי וראיתי בפנים שלו שהוא נהנה
מכל רגע... לא רציתי לבאס אותו המשכתי שוב התהפכנו ועכשיו הוא הוריד לי את
הג'ינס... אמא'לההה מה אני אמורה לעשות עכשיו איזה פאדיחה... שיהיה פחות אור.. שיוו
איזה לא נעים... הוא המשיך לנשק אותי ולא עזב אותי לשנייה פתאום שמענו רעשים
מהחלון... בהתחלה לא התייחסנו והמשכנו בשלנו.. אחרי כמה דקות זה שוב קרה זה היה
מעצבן זה אשכרה היה נשמע כאילו מישהו מנסה להיכנס שנינו קמנו התעטפנו בשמיכה
והסתכלנו בחלון לא היה שום דבר... חזרנו לשלנו... המשכנו להתנשק בלי הפסקה מצאתי את
עצמי בלי חזייה... הוא בלי הבוקסר והופ גם אני בלי תחתונים התחלתי לפחד.. רציתי
להגיד לו שיעזוב שאני עוד לא מוכנה לזה גם פתאום עלתה לי המחשב מה יקרה אם אמא שלי
תדע מזה?? זהו אין יותר בטי אני מתה.... פתאום שמעתי אותו אומר בטי אני שם (קונדום)
הסתכלתי עליו לשנייה..... ואמרתי לו טוב... הוא שםם אני עוצמת את העיניים שלי מנסה
לחשוב על דברים טובים... הוא נשכב עלי מחבק אותי ואני אותו.... זה נכנססס איזה צעקה
הבאתי לא האמנתי שככה זה יכאב אמאא... הוא חייך אלי חיוך קטן התרחקתי ממנו קצת...
והוא שוב הכניס ... בשלב הזה לא יכולתי יותר ואמרתי לו שאני מצטערת אבל אני פשוט לא
יכולה הוא הסתכל עלי במבט המום... פתאום למזלי הייתה דפיקה בדלת.... לא התייחסנו
הוא הסתכל אלי וניסה להמשיך העפתי אותו ממני ואמרתי לו שילך לראות מי זה אני חושבת
שהוא כעס.... הוא הלך לכיוון הדלת שהוא עטוף בשמיכה בינתיים אני התלבשתי... ושכבתי
במיטה.... פתאום שמעתי את הקול של רן.. צדקתי זה באמת הוא.. זה היה רן ורג'י הם
נכנסו רן שאל את צחי מה אתה לא מוכן??? צחי אמר לו אני בדיוק ניכנס להתקלח... לא
הבנתי כל כך מה הולך בהתחלה... רן ניכנס לחדר שלו.. וראה אותי שם.. הוא שאל אותי אם
גם אני באה?? שאלתי אותו לאן?? הוא אמר לי למסיבה... אז אמרתי לו שלא... פתאום נפל
לי האסימון... גם צחי הולך למסיבה... למרות שהוא אמר לי שהוא לא הולך..... הייתי
באלם לא ידעתי איך לעוף משם לא רציתי לראות אותו (כאילו את צחי) ועוד יותר גרוע
שהוא סיפר את זה לרן! ורן ידע מכל הסיפור! (והרשעים ששמענו בחלון זה היה רן... הוא
רצה לעצור אותנו.. לפחות אותי ) כל כך נגעלתי ממנו ועוד יותר ממני ממה שאני
עשיתי... באתי ללכת ורן התחנן אלי שאני אשאר הוא אמר לי שגם ככה הם צריכים ללכת
לבית של רג'י כי כולם מחכים שם ושאני כבר יבוא איתם במילא זה בדרך... לא רציתי אבל
הוא התעקש אז נשאתי.... כל הדרך לא דיברתי עם צחי למרות שהוא ניסה אבל פשוט התעלמתי
ממנו... עד שהוא בא תפס לי את היד סובב אותי אליו ושאל אותי מה קרה אמרתי לו
שכלום... הגענו לבית שלי... הוא בא ללבות אותי לשער ולהגיד לי שלום... ואני
הלכתי... הרגשתי שאני לא יכולה לחזור הביתה במצב כזה... הוא הלך אחרי ושאל אותי לאן
אני הולכת אמרתי לו שאני לא חייבת להגיד לו שגם הוא עושה דברים מאחורי הגב שלי
(רמזזז ) ושאני לא רוצה לדבר איתו או לראות אותו בחיים.. והוא כמו איזה מפגר חייך
ושאל מה עשיתי??? צעקתי עליו מה עשית??? אתה לא מתבייש??? לא היה לי אפילו כוח או
עצבים להסביר לו פשוט הסתובבתי והתחלתי ללכת וכל מה שהיה לו להגיד לי אם יקרה לך
משהו שזה לא יהיה באשמתי... בטי אני מבקש ממך תחזרי הביתה לא הקשבתי לו ופשוט
המשכתי ללכת.... כולי בוכה... בכי חזק בקול רעם אני מנסה להפסיק את זה אבל אני לא
מצליחה כל האיפור שלי נמרח והייתי ניראת נורא... פשוט התחלתי ללכת מבלי לדעת אפילו
לאן הגעתי לספסלים שזה גם מקום כזה שכולם נפגשים שם... חיפשתי מישהו שאני יוכל לשבת
ולבכות ולספר לו מה קרה... לשפוך הכלללל לא היה שם אף אחד רק כמה אנשים מבוגרים...
הרגשתי שאני חיבת את מאור (אז הוא היה ידיד ממש טוב שלי שהייתי מתייעצת איתו בהכל
והוא תמיד עזר לי) הוא לא היה שם... רציתי להתקשר אליו.. אבל באותו זמן לא היה לי
שיחות בפלא.. ביקשתי שם מאיזה אחד שהיה שם עם חברה שלו... "אפשר שיחה?" והחברה הזאת
שלו עשתה כזה "אולי את צריכה גם בית" (מרוב שנראתי כל כך נורא) לא היה לי עצבים
אליה ובאתי ללכת פתאום החבר שלה הוציא לי פלאפון והביא לי התקשרתי למאור הפלא שלו
היה מכובה... ניתקתי אמרתי תודה והמשכתי ללכת לא היה לי מושג לאן פשוט הלכתי....
הגעתי לספסלים החדשים (כן יש לנו שמות מוזרים למקומות) פתאום מישהו קורה לי...אני
מסתכלת ואני רואה שזה מאור רציתי אליו וחיבקתי אותו חזק... התחלתי לבכות ממש חזק..
הוא ניסה לשאול אותי מה קרה אבל לא יכולתי לדבר.... הוא ישב איתי איזה חצי שעה שם
את הראש שלי עליו ליטף אותי וניסה להרגיע אותי.. כל החצי שעה לא אמרתי כלום כל מה
שעשיתי זה רק בכיתי ואז הוא שאל אותי מה קרה אחרי שקצת נרגעתי... סיפרתי לו...
אמרתי לו הכלל... הוא היה בשוק.. הוא ביקש שיחה מהחברים שלו.. הביאו לו ... הוא שאל
אותי מה המספר של צחי שאלתי אותו בשביל מה הוא אמר לי שאני לא ידאג וישאל הרבה
שאלות ושאני פשוט יביא לו... לא רציתי הוא לקח לי את הפלאפון והוציא את זה מהזיכרון
וחייג אליו.. הוא ענה לו מאור שאל אותו איפה הוא צחי אמר לו שהוא אצל רג'י מאור אמר
לו שלא יזוז משם שהוא צריך לדבר איתו... זה היה ניראה לי מוזר... אני יודעת טוב
מאוד שמאור לא מדבר עם צחי.... מאור בא אלי ואמר לי חכי אני תכף חוזר.. שאלתי אותו
לאן הוא אמר לי שהוא הולך לרג'י.. שאלתי בשביל מה?? הרי את לא באמת הולך לדבר איתו
אז למה?? הוא אמר לי כדי לפוצץ לו את הצורה.... היה אפשר לראות על הפנים שלו שהוא
עצבני... הוא גמר סיגריה אחרי סיגריה... אמרתי לו שלא יעשה את זה הוא הלך בכל זאת
רציתי אליו והתחננתי אליו שיעזוב אותו... הוא אמר לי טוב... היה כבר מאוחר אמא שלי
התקשרה ואמרה לי לחזור הביתה... מאור ליבה אותי עד הבית... נתן לי נשיקה וחיבוק
חםם.. אמרתי לו תודה... ושאני מעריכה את מה שהוא עשה... ושהוא יבטיח לי עכשיו שהוא
לא הולך לרג'י.. הוא הבטיח.. נשארתי קצת בחוץ כדי לראות לאיזה כיוון הוא הולך..
ראיתי שזה לא לכיוון שלה... נכנסתי הביתה התקלחתי כי הרגשתי פשוט מגעילה... לבשתי
פיג'מה ונכנסתי למיטה...

אני וצחי לא דיברנו ועבר כבר הרבה זמן.. והייתי רואה אותו הרבה כי היינו מסתובבים
עם אותם אנשים ופשוט לא החלפנו מילה..

ואז היה קטע שחלק היו במקלט ליד הבית שלי וחלק היו אצל רג'י בבית... צחי היה אצלה..
שלחתי לו הודעה בוא למקלט... אני צריכה לדבר איתך.......