++לנצח לאהוב++

QUOTE (לולו_סטייל @ 04/11/2013) לא לא אל תהרסי ככה את הסיפור...גם ככה יש עוד סיפור עם אותו הקטע של תאונה ושיכחה
זה כבר לעוס ומאוס...

כל הסיפורים שלךך יפים ומקוריים...אז תצילי את הסיפור הזה כמו שרק את יודעת!!!
לא זכור לי שיש לי עוד סיפור על תאונה ושכחה..בכל אופן הסיפור כבר כתוב מלפני כמה חודשים ..אז מצטערת..תראי בהמשך מה יקרה (:

פרק - 18 -



"רועיייי"רצתי אליו,חיבקתי אותו..
"אני כל כך שמחה שאתה בסדר,חיים שלי"אמרתי והוא כבר לא חייך..
הביט עליי בקרירות..
"אנחנו נצא"אמר חיים
והם יצאו "אתה עוד כועס ?? כלום לא חשוב חיים שלי..חוץ מזה שאתה בריא ושלם"אמרתי בחיוך
והוא? הביט עליי כמו זר...
"מי את?"שאל
כבר לא חייכתי .."מה זאת אומרת?? יהלי..שלך"אמרתי
"אני מצטער..אני לא זוכר אותך..את בטוחה שאת לא מתבלבלת ובאת לאדם הנכון.."אמר
הלב שלי תיכף נפל "אתה צוחק עליי נכון??"שאלתי
"תראי את יפה והכל..אבל.."אמר
"רועי..מה קורה פה?זה כבר לא מצחיק!"אמרתי
"איך אמרת שקוראים לך.??"שאל
"יהלי.."אמרתי בשקט..
"בוקר טוב.."נכנס הרופא..
"ד"ר...הכל בסדר אצלו?"שאלתי בלחש
"למה שלא??"שאל רועי
הוריו נכנסו
"מה קרה יהלי?"שאלה רויטל
"הוא ...הוא לא זוכר אותי!!!"אמרתי
הרופא ניגש אליו,בדק את עיניו עם הפנס
"רועי מי אלה?"שאל
"ההורים שלי.."אמר רועי
"ומי זאת??"שאל הרופא שוב
הוא הביט עליי..כמו שמביטים על זר..
רציתי להעלם "לא יודע"אמר אחרי כמה דקות של שקט, שנראו כמו נצח.
"רועי,זאת אני יהלי..."אמרתי כבר דאגתי..
אלינור חיבקה אותי..
"בואו נצא"אמר הרופא
יצאנו איתו "תקשיבו כנראה בגלל המכה,הוא שכח חלק ממה שעבר עליו בחיים,כרגע לפי מה שאנחנו רואים רק את החברה שלו הוא שכח,אולי זאת רק תקופה מסויימת שהוא שכח..החלק הזה במוח יחלים,יכול להיות כבר היום,שבוע ,שבועיים,חודש...אין לי זמן משוער."אמר
"מה....????"שאלתי
"אנחנו נעשה לו סיטי לראש ואז נדע בבירור..בינתיים אין צורך להלחץ"אמר הרופא והלך
"אין צורך להלחץ?? הוא לא זוכר אותי"אמרתי שוב,כולי בלחץ!!
"יהלי חמודה שלי,שמעת את הרופא אל תדאגי אנחנו נזיכר לו מי את..הרי איך אפשר לשכוח את מי שאוהבים.."אמר חיים
חיבקתי אותו...
היום עבר לא נכנסתי לחדרו..לא רציתי להכביד עליו..מסתבר של מתן ודור שהגיעו הוא כן זכר ,הגיעו למחרת התוצאות של הסיטי והרופא ביקש שנגיע לחדרו.
נכנסתי עם הוריו ..
"בוקר טוב"אמר
"בוקר"אמרתי
"בוקר טוב"אמרו חיים ורויטל
"אז ככה כמו שאמרתי חלק מאוד קטן הוא שכח מחייו בגלל המכה,יכול להיות בנאדם אחד או תקופה..אל תכבידו עליו..טפטפו לו לאט לאט זכרונות ששכח...אני מצטער אבל זה המצב."אמר
יצאנו מחדרו..
הייתי בשקט,הגיעו שיר ואושר עם טל
"היי בובה מה קרה?"שאלה אושר
"הוא לא זוכר אותי "אמרתי
"ואותנו?"שאלה שיר
"תכנסו תראו"אמרתי
הן נכנסנו,טל נשאר איתי חיבק אותי "אל תדאגי יהיה בסדר"אמר
"אני יודעת."אמרתי
"בואי נכנס"אמר
נכנסנו לחדרו..רציתי לחבק אותו..לדעת שהכל סתם.
"מה קורה טל יא גבר"אמר רועי
"הכל טוב אחי איך אתה?"שאל
"וואלה מעולה.."אמר רועי
"שמענו שיש לך בעיה בזכרון.."אמר טל
"כן..אני יודע,קצת"אמר רועי,ממש לא התייחס אליי
"חלק קטן נמחק "הוסיף
"חלק קטן והכי חשוב.."לחשתי
"מה אמרת?"שאל רועי
"כלום...סתם"אמרתי
שתקתי כל הזמן
הוא הביט עליי,הרגשתי את זה..הסתכלתי על החלון
יצאתי מהחדר בלי שישימו לב בכלל,ישבתי על הכסא בחוץ..הנחתי את ראשי על רגליי,אושר יצאה אליי
"אני לא רוצה לראות אותך ככה"אמרה
"אז איך אני אהיה?? את כולם הוא זוכר..רק אותי לא!"אמרתי
"יהיה בסדר..."אמרה
"אני מקווה אושר..הלב שלי נשבר ממנו"אמרתי
היא חיבקה אותי "לכי הביתה..תנוחי"אמרה
"הוא אמר שהוא משתחרר היום"הוסיפה
"אני יודעת הרופא אמר לנו.."אמרתי
"מה יהיה מה יהיה מה יהיה??"שאלתי קומתי ממקומי,הולכת הלוך ושוב
אושר שתקה..כי גם לה לא היתה תשובה.
"אושר אני הולכת..לא בא לי להיות כאן.."אמרתי
"טוב מאמי..תאכלי תשתי..את חיוורת"אמרה
"איך לא?"אמרתי
היא חיבקה אותי ונכנסה לחדר,הרופא שמטפל ברועי עבר בדיוק רצתי אליו
"ד"ר"צעקתי
הוא הסתובב
"קרה משהו?"שאל
"כן קרה..אני צריכה לדבר איתך בבקשה"אמרתי
"בואי לחדרי"אמר
נכנסנו לחדרו
"דברי חמודה"אמר והתיישב על הכסא
"תסביר לי על בעית הזכרון הזאת כי בחיים לא שמעתי שאפשר לשכוח רק בנאדם אחד..."אמרתי במהירות
הוא חייך חצי חיוך כזה והחל לדבר "תראי..קורה לפעמים שמכה,זעזוע קל פוגע במוחנו באופן זמני ביותר..זה משהו שלא קורה הרבה אבל זה קורה..בעיקרון זה קורה בדרך כלל בעקבות טראומה או משהו עוצמתי שהחולה חווה לפני המקרה.."אמר
"כן..רבנו לפני שהוא עלה על האוטו"אמרתי
"כנראה שהוא רצה להדחיק אותך מראשו,את הכאב והמכה עזרה למוח להתגבר על זה..אבל שוב אני אומר זה רק זמני.."אמר
"זמני..זה מה שמפחיד אותי"אמרתי
"אל תדאגי..אני מציע לך להיות בסביבתו כמה שאפשר,לספר לו מעט כל כמה זמן ..לא מהר כי אחרת יכאב לו הראש וזה יכול לפגוע בו..עוד יותר"אמר
שתקתי .."אוקיי..תודה ד"ר.."נאנחתי..ויצאתי מחדרו.

נסעתי לביתי.התקלחתי ונכנסתי למיטה,בלי חשק לאכול ..

התעוררתי למחרת בבוקר,
שטפתי את פניי,הכנתי לי נס קפה וישבתי בסלון..
לא מאמינה שהדבר הכי הזויי בעולם קרה רק לי..
התפללתי שיכנס בדלת עכשיו וישב לידי,שיגיד שהוא אוהב..שינשק,שיחבק..התגעגעתי אליו!!
הפלאפון שלי צלצל..
+אלינור+
"בוקר טוב אלינור"אמרתי
"היי מאמי..אני מתקשרת לשאול מה איתך?? "אמרה,בתקופה האחרונה אני ואלינור התקרבנו.
"איך אני אהיה..רע לי"אמרתי
"את רוצה שאני אבוא להיות איתך?"שאלה
"לא מאמי.יהיה בסדר,רועי עכשיו צריך אתכם"אמרתי
"והוא צריך גם אותך.."אמרה
"לא יודעת כבר"אמרתי
"אל תשברי לי עכשיו..."אמרה שמעתי את רויטל ברקע
"אמא אומרת שתבואי..עכשיו"אמרה
"תגידי לה שאני מצטערת אין לי חשק"אמרתי
"לא! אין דבר כזה בואי עכשיו..אנחנו מחכים לך ביי"אמרה וניתקה

לא רציתי לאכזב את רויטל ושמתי עליי גינס צמוד גבוה,וגופיה לבנה..כפכפים..קצת איפור וסידרתי את השיער..
יצאתי אליהם,דפקתי בדלת של הבית.
חיים פתח לי את הדלת בחיוך
"מתוקה שלי.."אמר ונשק לראשי,כמו שרועי תמיד עושה.
"הכנתי לנו קפה ..בואו לחצר"אמרה רויטל ונשקה לי בלחי
התיישבתי איתם בגינה.."איפה רועי?"שאלתי
"בחדרו..עדיין ישן"אמרה רויטל
"ואיך הוא?"שאלתי
"בסדר..מה אני יגיד לך"אמרה רויטל
לא עבר זמן הוא קם,יצא מיחידת הדיור שלו,עם מכנס קצר ובלי חולצה,שערו עוד היה פרוע..כזה חתיך..
"בוקר טוב מאמי.."אמרה רויטל
"בוקר טוב אמא"אמר ונשק לראשה.

נכנס לביתו שוב
"הגיע הזמן שתדברו .."אמרה רויטל
"אני מרגישה מוזר"אמרתי
"יעבור לך..דברי איתו"אמר חיים
רועי אחרי כמה זמן יצא מאורגן ומסודר,נראה טוב.
הוא הסתכל עליי..התיישב לידינו
"להכין לך קפה?"שאלה אלינור
"כן תודה"אמר
חיים סימן לרויטל עם הראש להכנס והם הלכו.
נשארנו לבד
"אז מה..את הרבה כאן?"שאל בחיוך
"הרבה? לא..רק כשהיינו באים אלייך"אמרתי
הוא שתק ואז שוב דיבר "אמרו לי שאנחנו זוג"אמר
"אמרו לך נכון"אמרתי
"אני מצטער ..אני לא זוכר אותך..תספרי לי עלינו"אמר
"כל הזמן שהיינו זוג לא נפרדנו מעולם..תמיד ביחד"אמרתי,באמת שלא ידעתי מה להגיד עלינו,הסיפור שלנו מורכב.
"גרנו ביחד?"שאל
"מידי פעם היינו ישנים יחד.."אמרתי
"זאת אומרת ששכבנו??"שאל
"כן"אמרתי.."פשיי..עשיתי חיים"אמר וחייך
"רועי..אתה רוצה להגיד לי שאתה לא מרגיש כלום שאתה לידי?"שאלתי
"לצערי לא.."אמר
כאב לי הלב,הייתי חייבת לא לוותר.
"הווו אתם פההה"צעקו דור ומתן
"מה נשמע גבר?"שאלו
"הכל טוב"אמר רועי
"יהלי מה קורה??"שאלו
"בסדר"אמרתי
"הפרענו?"שאלו
"לא..ממש לא..היא מנסה להזכיר לי דברים"אמר רועי
"אני לא היא..קוראים לי יהלי"אמרתי
"אני יודע אל תתעצבני.."אמר בחיוך,
שתקתי ,נאנחתי ..."טוב אני זזה ..בנים איתכם הוא מרגיש יותר בנוח..אז להתראות"אמרתי וקמתי ממקומי אחרי שראיתי שהוא פתאום צוחק איתם ומדבר איתם בסבבה.
אפילו לא הזיז לו שהלכתי
נכנסתי לאוטו ונסעתי.

--------------------

"מסכנה"אמר מתן
"מה קרה?"שאלתי
"מה קרה?? יהלי חולה עלייך,אין דברים כמוכם..אתה לא רצית לעזוב אותה לשניה ..איך נהיה מצב כזה שהיא הולכת וזה אפילו לא מזיז לך"אמר דור
"אני לא יודע..אחי."אמרתי ובאמת לא ידעתי..היא היתה יפה,יותר מידי יפה.לא הרגשתי כלום אליה,לא זכרתי כלום ממנה..
"ספרו לי קצת אולי מכם יצא משהו אחר"אמרתי
"על יהלי?"שאל מתן
"כן"אמרתי
"מדהימה הבחורה הזאת..הלוואי עליי מישהי כמוה,כמה היית מספר לנו שהיא דואגת לך ומפנקת אותך"אמר מתן
כלום לא עזר לי..
-------------------

שבוע חלף לו,שבוע של נסיונות להזכיר לרועי מי אני..
כולם יצאו למועדון של מאור..
שמתי גינס בהיר קרעים,וחולצה נופלת שחורה וסנדל שחור..התאפרתי פיזרתי את השיער

הגענו כולנו למועדון,ישבנו בחדר הויאייפי.
"יהלי..אני לא אוהב לראות אותך ככה"אמר טל
"איך אני אהיה טל?אני צריכה לראות אותו ככה ממשיך הלאה כאילו מעולם לא היינו ביחד ומעולם לא היינו זוג"אמרתי
"יהיה בסדר"אמר
"קחי"אמרה אושר,"לחיים"אמרתי ושתינו מהר את השוט טקילה.
"תראי אותו"אמרתי
הוא הזיז את עצמו כשהכוס בידו,רועי אחר משאני מכירה, הייתי אומרת שאפילו משוחרר..
ניגשתי אליו
"נצא החוצה?"שאלתי
"עכשיו?"שאל
התרגזתי על המילים שלו,כאילו הפרעתי לו
"טוב בואי"אמר והלך אחריי

התיישבתי על הספסל והוא אחריי
"כשהייתי בא לכאן,היית איתי?"שאל
"כן..אמרתי לך תמיד היינו ביחד"אמרתי,נמאס לי לחזור על אותו הדבר כל כך הרבה פעמים!!
"מה יש לך?? עצבנית.?"שאל
"רועי..אתה לא עובר את מה שאני עוברת אז תרגע"אמרתי
"אני עובר יותר גרוע ממך"אמר
"באמת???? כי נראה כאילו אתה נהנה מכל המצב!!"אמרתי
"את חושבת שזה עושה לי טוב לדעת שיש חלק בחיי שאני לא זוכר אותו..ועוד עם אחת כמוך"אמר והביט על כולי
"אחת כמוני?? ובגלל זה אני אפילו לא מזיזה לך??"שאלתי
"את מזיזה..מזיזה"אמר בחיוך
"הטון דיבור שלך לא נעים לי"אמרתי וקמתי ממקומי,הוא אחז בידי..
התקרב אליי,נצמד לגופי.."אולי אם אני אנשק אותך אני ארגיש משהו"אמר
"אולי.."אמרתי והתקרבתי לשפתיו,התנשקנו..לשוני בלשונו..
אחרי כמה דקות ארוכות התנתקנו..אני? נהנתי מכל רגע!!
רועי המשיך לחבק אותי "וואו"אמר
"את מנשקת מעולה..חבל לי שאני לא זוכר דברים כאלה"אמר
התרחקתי ממנו ,הוא אחז בידי שוב "חכי..בואי ננסה שוב"אמר
"דיי רועי אין לי כוח לכל הזלזול הזה שלך..קשה לי עם זה.."אמרתי
השתחררתי ממנו "אני מצטער שזה ככה.."אמר
"אל תצטער..אני זאת שנשרפת מבפנים..אני אוהבת אותך"אמרתי והתיישבתי על הספסל,הורדתי את ראשי,דמעות ירדו על פניי
הוא התיישב לידי,הרים את ראשי ,הבטתי על עיניו "אני זקוקה לך,לחיבוקים שלך,לאהבה שלך,לנשיקות שלך..ל-ך!!"אמרתי במבט מתחנן..
הוא שתק "מצטער"אמר
ניגבתי את דמעותיי,רועי חיבק אותי חזק..
שחררתי ....

לא מגיע לה.. מסכנה

QUOTE (hila_t @ 05/11/2013) QUOTE (לולו_סטייל @ 04/11/2013) לא לא אל תהרסי ככה את הסיפור...גם ככה יש עוד סיפור עם אותו הקטע של תאונה ושיכחה
זה כבר לעוס ומאוס...

כל הסיפורים שלךך יפים ומקוריים...אז תצילי את הסיפור הזה כמו שרק את יודעת!!!
לא זכור לי שיש לי עוד סיפור על תאונה ושכחה..בכל אופן הסיפור כבר כתוב מלפני כמה חודשים ..אז מצטערת..תראי בהמשך מה יקרה (:
כניראה אז שאת לא קוראת סיפורים אחרים באתר חוץ משלך וחבל...מדובר בסיפור "כבר לא ילדים"

http://lovesite.co.il/modules.php?name=For...0&#entry1935297

QUOTE (לולו_סטייל @ 05/11/2013) QUOTE (hila_t @ 05/11/2013) QUOTE (לולו_סטייל @ 04/11/2013) לא לא אל תהרסי ככה את הסיפור...גם ככה יש עוד סיפור עם אותו הקטע של תאונה ושיכחה
זה כבר לעוס ומאוס...

כל הסיפורים שלךך יפים ומקוריים...אז תצילי את הסיפור הזה כמו שרק את יודעת!!!
לא זכור לי שיש לי עוד סיפור על תאונה ושכחה..בכל אופן הסיפור כבר כתוב מלפני כמה חודשים ..אז מצטערת..תראי בהמשך מה יקרה (:
כניראה אז שאת לא קוראת סיפורים אחרים באתר חוץ משלך וחבל...מדובר בסיפור "כבר לא ילדים"

http://lovesite.co.il/modules.php?name=For...0&#entry1935297
אני דווקא כן קוראת אבל כנראה את החלק הזה לא קראתי...בכל מקרה הנושא הזה לא לעניין כי הסיפור כבר כתוב ואין באפשרותי בחלק הזה לשנות אותו..אז למה שלא תהני מהחלק הזה בסיפור??? (: קריאה נעימה!! 😁 😁

פרק -19 -




"דיי רועי אין לי כוח לכל הזלזול הזה שלך..קשה לי עם זה.."אמרתי
השתחררתי ממנו "אני מצטער שזה ככה.."אמר
"אל תצטער..אני זאת שנשרפת מבפנים..אני אוהבת אותך"אמרתי והתיישבתי על הספסל,הורדתי את ראשי,דמעות ירדו על פניי
הוא התיישב לידי,הרים את ראשי ,הבטתי על עיניו "אני זקוקה לך,לחיבוקים שלך,לאהבה שלך,לנשיקות שלך..ל-ך!!"אמרתי במבט מתחנן..
הוא שתק "מצטער"אמר
ניגבתי את דמעותיי,רועי חיבק אותי חזק..
שחררתי ונכנסתי פנימה..אל תוך המועדון.

"מה קרה?"שאלה שיר
"מה שקורה תמיד..רועי"אמרתי
"אוייש מאמי"אמרה וחיבקה אותי,הרמתי את ראשי כשראיתי שהוא עומד וצוחק עם נטלי...
זה בער לי בנשמה!!
הלכתי לשירותים,בכוונה נתקעתי בו הוא הסתכל עליי ואני המשכתי לשירותים.
החלטתי לחזור הביתה,לא היה לי חשק לראות אותו רוקד איתה,נהנה איתה..
"את הולכת?? חבלל"אמרה נטלי כשהייתי בדרכי החוצה
"חבל ..באמת"אמרתי
"שמעתי שהוא לא זוכר אותך"אמרה
"הכל זמני מאמי"אמרתי בחיוך
"מקווה..חבל שבזמן הזה הוא יתאהב במישהי אחרת"אמרה
"אני לא דואגת..כי גם כשאהבה נשכחת במצב כמו שלו בסופו של דבר היא מתעצמת.."אמרתי והיא התייבשה.
הלכתי משם,נכנסתי לאוטו.

לילה? בכלל לא נרדמתי..רק זכרונות זכרונות..
ועוד לדעת שהוא היה עם נטלי שלא תבזבז הזדמנות כזאת עוד יותר עשה לי רע.

השמש הפציעה ואני עדיין במיטה..

אחרי כמה שעות שעדין לא הצלחתי להרדם,קמתי מהמיטה
לאמבטיה צוננת ..ישבתי שם אולי שעה
הפלאפון שלי צלצל.. זאת היתה אושר.

"בוקר טוב יפה שלי"אמרתי
"בוקר טוב מאמי..הלכת אתמול מהר,מה איתך?"שאלה
"אין לי כוח.."אמרתי
"אני יודעת.זה לא קל! אבל בבקשה ממך אל תוותרי.."אמרה
"אושר אין לי דרך להחזיר אותו אליי וזה שובר אותי"אמרתי
"בואי נצא קצת?"שאלה
"לא בא לי"אמרתי
"יש לך חופש כמעט חודש..נצלי אותו..אני באה לאסוף אותך"אמרה
"טוב אבל לא להרבה זמן.."אמרתי
"סבבה"אמרה
"תתלבשי אני באה"אמרה וניתקה

הוצאתי מהארון,מכנס קצר שחור וגופיה רחבה אפורה,אספתי את השיער,מעט איפור ..ומשקפי שמש .
תיק וחיכיתי לאושר בחוץ.
אחרי כמה דקות היא הגיעה,נכנסתי לרכב,אמרנו שלום..נסענו לבית קפה על יד הים.
"מה תרצו?"שאלה המלצרית
"קפה הפוך וארוחת בוקר זוגית"אמרה אושר
"אוקיי.."אמרה המלצרית בחיוך והלכה.
"תראי אותך..אני לא מכירה אותך ככה"אמרה והסתכלה עליי
"איך את רוצה שאני אהיה?? כולכם מצפים ממני להיות אחרת,להגיב אחרת אבל זה לא הולך ככה"אמרתי
"אז מה?? יותר טוב שתהיי כל היום מבואסת?" שאלה
"לא..אבל אין לי דרך אחרת להתייחס למצב המגעיל הזה"אמרתי
הקפה הגיע וגם הארוחת בוקר..
"רועי היה עם נטלי אחרי שהלכתי?"שאלתי
"לא..הוא המשיך לרקוד."אמרה ושתקה
"לרקוד..יפה,וכמו שאני מכירה אותך את לא רוצה להגיד לי שהיה עם עוד בנות שם"אמרתי
היא המשיכה לשתוק

--------------------------------------
ישבנו על הכסא,בחוף הים..היתה שמש טובה..המשקפיים על פניי ,נהנה מכל רגע עם דור ,טל ומתן..
התעסקתי בפלאפון שלי,בפייסבוק..
"מה קורה?? "שאל טל
"לא רציני..עוד אחת לאוסף"אמרתי בחיוך
טל לא חייך "אתה יודע יהלי.."אמר ועצרתי אותו
"אני לא מוכן לשמוע עוד מילה אחת על יהלי..בחיי בהגזמתם כולכם!! ...יש לי חיים"אמרתי
"החיים שלך היו איתה"אמר מתן
"ואתה ?? ממתי מצדיק את זה שאני אהיה עם מישהי אחת?"שאלתי לא הבנתי אותו בכלל
"מאז שראיתי אותך עם יהלי הבנתי שיש דבר כזה אהבה יפה ולא כל הבנות זבל!"אמר מתן
שתקתי "אתה לא קולט כמה אתה מפסיד שאתה מתעסק עם נטלי שוב..."אמר דור
"מפסיד?? סתם מעבירים את הזמן!"אמרתי
לא יודע מה עבר עליי,השכחה הזאת רק סיבכה לי את החיים,יהלי משכה אותי,סקרנה אותי,היא היתה יפה,סקסית...אהבתי איך שהיא נראית..
אם היא היתה כל כך חשובה לי..אז למה שכחתי אותה??


לפתע עלתה לי תמונה בראשי,היא ואני צוחקים...זה ערער אותי..
היתה שתיקה "אהבתי אותה??"שאלתי שוב
"אהבת??? נשמת אותה..כל היום יהלי יהלי.."אמר מתן,שהיה ממש לטובתה..
זה הפתיע אותי..אולי אני צריך לעשות עוד מאמצים להזכר בה...
------------------------------

הפלאפון שלי צלצל מספר מחו"ל..זיהיתי את המספר
"אמיליייי"עניתי
"חיים שלי..איך את??"שאלה
"מתגעגעת מלא!!"אמרתי,כבר חודש שלא דיברנו
"גם אני יקירה ..את חסרה לנו ממש"אמרה
"גם אתם לי..אני צריכה את החיבוק שלך"אמרתי
"את בחופש??"שאלה
"כן"אמרתי
"אז בואי לביקור.בחג,אני לא רוצה שתהיי לבד בחג הפסח"אמרה
שכחתי לגמריי את החג,ואת זה שאני אהיה לבד השנה..
"תתני לי כמה ימים לחשוב על זה..."אמרתי
"אין בעיה יפה שלי,כולם מוסרים לך דרישת שלום..ומתגעגעים"אמרה
חייכתי אך אם זאת דמעה זלגה על פניי...
"בחזרה"אמרתי
ניתקתי
"אמילי??"שאלה אושר
"כן.."אמרתי וניגבתי את הדמעה
"מה?"שאלה
"היא רוצה שאני אבוא לחג"אמרתי
"את יודעת אם לא בא לך לנסוע תמיד תהיי מוזמנת אצלנו לחג"אמרה
"אני יודעת..אבל אני חושבת שאני אטוס"אמרתי
"בטוחה?? עכשיו זה לא זמן ממש טוב"אמרה
"ומהו זמן טוב יותר מזה?? לתת לו לחשוב,אולי יזכר בי מתישהו...אני לא מאמינה שאני אומרת את זה בכלל.."אמרתי וגיחחתי
אושר שתקה,היא ידעה שאני צודקת..


דיברנו עם שיר בפלאפון וקבענו להפגש עם כולם בבית של מתן עושים קריוקי..

הגעתי הביתה,נכנסתי למיטה,עד 8 בערב ישנתי..
הרגשתי רעננה,גינס כהה וגופיה צבעונית יפה..
סיימתי להתארגן..ונסעתי למתן.
כולם כבר היו שם אפילו רועי וגם נטלי
"היי יפה שלי"אמרה שיר
"תגידי לי מי מזמין אותה כל פעם??"התעצבנתי
"היא באה עם רועי"אמרה
שתקתי,כאילו בלעתי את מילותיי
הם יצאו שניהם לגינה,נשארתי בסלון..דור ושיר דפקו דואט מהסרטים

היית ממש סקרנית לראות אותם בחוץ כי הם לא חזרו כבר כמה זמן,באתי לצאת ומתן עצר אותי
"לאן?"שאל
"בחוץ..אני חייבת אויר"אמרתי
"חכי..אל..."אמר ועצר את דבריו אחרי שראיתי את זוג היונים,מתנשקים...
עמדתי שם,המשכתי להסתכל..כאב לי,ממש כאב לי..
נכנסתי בשקט למטבח ומתן אחריי
"יהלי"הוא קרא
"מה"דיברתי בשקט
"הוא טמבל מה אני יגיד לך"אמר
"אני לא יכולה להמשיך ככה..."אמרתי
"אל תדאגי כשהוא יזכר.."אמר ועצרתי אותו
"אני אדאג לשכוח.."אמרתי
"אוףף מתן..."אמרתי והוא חיבק אותי..חזק חזק..
"יהיה בסדר"לחש
"יהלי..בואי תשירי"נכנסה אושר
היתה בשקט אחרי שראתה אותנו,התנתקתי ממתן.
"אני באה"אמרתי ומתן הלך משם
היא שינתה את הבעת פניה
"קרה משהו?"שאלה
"הכל.."אמרתי והיא עצרה אותי
"מתן מעניין אותך ...??"שאלה
"תגידי השתגעת?? את יודעת טוב מאוד מה אני עוברת עם רועי"אמרתי
"בטוח יהלי..כי זה היה מטעה מה שהיה פה"אמרה
לא האמנתי שזה יוצא ממנה כל המילים האלה
"אושר מה קורה לך?? מתן חיבק אותי כי ראיתי את רועי עם נטלי בחוץ מתנשקים..את רצינית עם הסצנות קנאה שלך עכשיו??? ואם אני לא טועה את עם מאור"אמרתי ועזבתי אותה במטבח
כעסתי,הרגשתי שהכל נופל ונחרב מולי.
ישבתי על הספה..
רועי ונטלי נכנסו
"מה נשיר??"שאל דור
"מלאת אהבה"אמרתי
בתקווה שזה יעזור לו להזכר..
התחלנו לשיר.."רק תתני את ליבך,אם תרצי לחייך ..."שרתי
"וואו...איזה עומק"אמרה שיר
חייכתי חיוך קטן
רועי הסתכל עליי ואני עליו,נגעלתי ממנו באותו הרגע..
העברנו את הערב..היה נחמד..לא דיברתי עם אושר,כעסתי עליה מאוד.
רועי ונטלי הלכו
לא יכולתי לתת לזה להמשך...רציתי להרוג אותו ואותה...
"טוב חברים אני זזה"אמרתי
"זהו??"שאלו
"כן ..יש לי עניינים לעשות"אמרתי בחיוך
"ביי"אמרו ונתתי לכולם נשיקה ויצאתי
נכנסתי לאוטו,נסעתי על יד ביתו של רועי,הרכב שלו היה שם...
והאור דלק ביחידת הדיור שלו,עצם המחשבה שהם עושים שוכבים העלה בי גועל..
החלטתי לעזור אומץ ..יצאתי מהאוטו,כולי בעצבים!
דפקתי על הדלת בחוזקה ורועי פתח את הדלת
"יהלי?"שאל
"כן יהלי ..אנחנו צריכים לדבר"אמרתי בעצבים
"מה היא עושה כאן?? תבואי מחר"שאלה נטלי,וקמה מהמיטה,עדיין עם בגדים כנראה לא הספיקו לעשות כלום.

"עכשיו,לא מחר"אמרתי
"רועי..מזה השטויות האלה..תעיף אותה"אמרה נטלי
"מי שתעוף מכאן עכשיו,זאת את..קדימה עופי!"אמרתי בעצבים..תיכף הרבצתי לה
רועי שתק "רועי אתה תיתן לה ככה לדבר אליי??"שאלה
"נטלי...נדבר מחר"אמר והסתכל עליי,
"מה??? אתה לא מתבייש...."אמרה והלכה
בליבי?? חייכתי..אבל כעסתי עליו מאוד..הייתי חייבת לפרוק.
היא סגרה את הדלת בחוזקה..ורועי חייך חצי חיוך,אהבתי את החיוך שלו
"עכשיו מה כל כך דחוף לדבר "אמר...
והמשיך לחייך " רוצה כוס מים??"הוסיף
"לא רוצה ממך כלום!!..אתה לא יכול להמשיך עם המשחק הזה רועי..."אמרתי
"אני לא משחק אני רציני"אמר
"להזכיר לך שלהבדיל ממך אני כן זוכרת וזוכרת טוב מאוד..למיטב ידיעתי אנחנו עדיין זוג ואני לא אסכים שתשחק איתי ככה...תגדיר עכשיו את הקשר הזה ואם לא בא לך עליו אז נסיים את זה יפה כי לי כבר אין כוחות למלחמה הזאת"אמרתי
"אני לא מבין אותך בכלל..נחתת עליי כמו לא יודע מה..גם לי זה קשה"אמר
"קשה.?? אתה נהנה מהמצב הזה..אמרתי לך בדיוק כמה קשה לי המצב הזה..וכמה אני אוהבת אותך ואתה כאילו שם פס על זה ומול הפרצוף שלי מתחיל עם בנות,מתנשק עם נטלי..כמה אכזרי צריך להיות כדי לעשות דווק א לבנאדם שהיה הכל בחייך??? כמה!!!!!!!!!"צעקתי
נשמתי בכבידות..הוא נלחץ ממני "דיי תרגעי בבקשה.."אמר
וניסה לחבק אותי אבל לא רציתי..."אני נגעלת ממך...אל תגע בי!"אמרתי
שתקתי ..והחלטתי.."אנחנו כבר לא קשורים יותר אחד לשני...תעשה חיים,מצידי אל תזכר בי ואני חושבת שאפילו זה כדאי לך מאוד..כי ביום שתזכר בי יכאב לך יותר ממה שזה כואב לי...ואני מבחינתי ..אשכח אותך..מבטיחה!!"אמרתי
ובאתי ללכת והוא אחז את ידי
"היה לי רגע שראיתי אותי ואותך צוחקים..אני בטוח שהיה שם משהו..תעזרי לי!"אמר
"אי אפשר לכפות דברים על הראש..ובטח שלא על הלב..ואם אהבת מתישהו,אז למה זה נשכח? אני כבר לא יכולה לעשות כלום..נכנעתי.."אמרתי בלחש
"למה?"שאל
"כי כואב לי,קשה לי..אני לא חיה יותר,אני נקרעת מבפנים..יש לי רק את עצמי בעולם הזה..ואם אני לא ילחם על עצמי..גם אותי לא יהיה לי בסוף"אמרתי
הוא שחרר את ידי "בהצלחה"אמרתי והלכתי משם...

הגעתי לביתי,שכבתי על המיטה ופשוט בכיתי,אבל בכי אחרון על המצב הזה..
דפקו לי בדלת בבוקר..התעוררתי
פתחתי את הדלת ואושר עמדה שם.
שתקתי והיא נכנסה אחריי למטבח
הכנתי לי נס קפה ולא הוצאתי מילה
"את כועסת עליי?"שאלה
"מה נראה לך"שאלתי
"שכן...אני מצטערת יהלי..אני במינה מה את עוברת ואני כמו טיפשה מוסיפה לך"אמרה
"את לא מוסיפה לי..להיפך לא מדובר פה רק על חיי אלא גם על חייך ואם לא טוב לך עם מאור..אז תלחמי על מתן,אבל לא על חשבוני..במיוחד שאני ומתן ידידים טובים"אמרתי
"את צודקת"אמרה
"מה קורה לך?"שאלתי
הכנתי גם לה נס וישבנו בגינה
"אני לא יכולה לשכוח אותו"אמרה
"מה יהיה אז.??"שאלתי
"אני משתגעת ממנו.."אמרה
"את יודעת..מתן השתנה המון"אמרתי
"אני שמתי לב"אמרה
"ומה עם מאור?"שאלתי
"מאור מקסים..אבל זה לא זה..את מבינה אותי?"שאלה
"ברור..."אמרתי בחיוך
"החלטתי לטוס "אמרתי
"מה?? למה??"שאלה
"דיברתי אתמול בלילה עם רועי,סיימתי איתו את מה שהיה בינינו,זהו..אני מרימה ידיים"אמרתי
"יהלי..את עושה טעות"אמרה
"לא משנה..עשיתי טעות שבאתי לכאן בכלל"אמרתי
"אל תדברי שטויות...יהיה בסדר"אמרה
חיבקתי אותה .."מתי את טסה?"שאלה
"אני מזמינה היום כרטיס"אמרתי
"מתי החג?"שאלה
"בסוף השבוע.."אמרתי
"אני אתגעגע"אמרה
"בואי איתי..נעשה חיים"אמרתי
"אני לא יכולה להשאיר את ההורים שלי לבד"אמרה
"טוב.."אמרתי
היא הלכה והתקשרתי להזמין כרטיסים..
היה כרטיס לשעה 4 לפנות בוקר..
הזמנתי את הבנות לחוף הים,למסעדה..היינו שיר ,אושר,תהל ואני.
ישבנו על החוף..
"אז את באמת טסה יהלי?"שאלה תהל
"כן"אמרתי
היתה בריזה טובה "איזה אוייר"אמרה שיר
סיימנו לאכול,"בואו נעשה טיול על החוף"אמרתי
"מתאים לי"אמרה שיר
הורדתי נעליים והלכנו על החול,היתה רוח טובה...
++++

אכלנו יחד משהו במסעדה ואז הלכנו קצת בטיילת
התחשק לי ללכת על החול
"בוא"אמרתי ומשכתי אותו איתי,הורדתי נעליים,זה היה כייף
"חח חאיזה חמודה" אמר
הרגשתי שהוא מסתכל עליי ולא מדבר
"מה?"שאלתי כשאני מחייכת
"את משהו אחר..את שונה"אמר והביט בעיניי,הייתי מולו
הבטתי בעיניו
"שונה..?"שאלתי
"אני אוהב את הפשטות הזאת אצלך,משהו שאין אצל אף אחת אחרת.."אמר
+++++

עלה לי הזכרון לראשי,כאילו אני שכחתי את הכל איתו...

רצתי על החול "אני פשוט אוהבת את זה"אמרתי,הייתי עם שמלה שהתנופפה לה ברוח..
ושיערי גם עף לו "זה הכל בחיים!"אמרתי
"צודקת"אמרה אושר
מרוב הליכה,הגענו לנירוונה היתה שם מסיבה,נכנסנו..
רקדנו מלא...הופתעתי,הבנים הצטרפו אלינו...רועי גם היה
המשכתי לרקוד עם תהל ואושר....כי שיר רקדה עם טל.
צחקנו מלא..ראיתי את המבטים שלו,ראיתי איך הוא מסתכל עליי..
לא רציתי לתת לו יותר מידי במה..לא הסתכלתי עליו.
לא נתתי לו תשומת לב מיוחדת..זה היה מיותר.

---------------------------------------

רקדתי כשאני מסתכל עליה,לא יכול להוריד ממנה את העיניים,היא הטריפה אותי..
עוד זכרון קטן קפץ ++ "תחלמי עליי?"שאלתי
"ברור!! ואתה?"שאלה
"אני אחלום על העיניים היפות שלך..הכחולות האלה שמסנוורות אותי כל פעם מחדש..מבט אחד שלך ואני נמס.."אמרתי
היא חייכה..האושר הציף אותי.++

כאב לי הראש,מאוד..הפסקתי לרקוד..יצאתי מהמועדון,לכיוון הים..הסתכלתי על הגלים..
"רועי הכל בסדר?"שאלה אושר
"כואב לי הראש"אמרתי
"אולי הוא רוצה לזכור.."אמרה
"עלה לי זכרון עכשיו,יכול להיות בגלל זה"אמרתי
"מה??"שאלה ,הופתעה
"כן,עלה לי זכרון קטן.."אמרתי
"אולי אתה מתחיל להזכר??"שאלה
"אולי.. אני מקווה"אמרתי

-------------------------------

הסתכלתי בשעון כבר היתה השעה אחת לפנות בוקר,אמרתי שלום לכולם ונסעתי לכיוון שדה התעופה,הכל כבר היה באוטו..
הורדתי את המזוודה,טיילתי קצת בדיוטי פרי,קניתי מתנות למשפחה..עליתי למטוס

עברו להם השעות,יום עבר לו..סימסתי לאמילי שאני בשדה התעופה..והיא הגיעה
התחבקנו "ילדה יפה שלי..איך התגעגעתי!!"אמרה
"גם אני..."אמרתי

הגענו הביתה,הנחתי את המזוודה בחדרי,אותו חדר שהייתי כל הארבעת השנים האלה..
נכנסתי להתקלח ואז לנוח קצת..


-----------------------------------

פקחתי את עיניי,הבטתי על התקרה..משהו הרגיש חסר לי ואין לי מושג מהו.
דפקו בדלת.."פתוח"עניתי
"בוקר טוב אחי..הבאתי לך כריך ושתיה.."אמרה
"את הכנת?"שאלתי
"כן.."אמרה בחיוך
"איפה עילאי??"שאלתי
"הנהההה אנייי"אמר וקפץ על המיטה
"עילאי תזהר..שלא ישפך עליך"אמרה אלינור
היא התייישבה ליד המיטה..והוא איתי במיטה
"רועי..איפה יהלי?"שאל עילאי
לא ידעתי מה לענות לו
"יהלי בבית שלה חמוד שלי"אמרה אלינור
"שתבוא,שתבוא..התגעגעתי"אמר עילאי
שתקתי..אלינור כבר במבטים הבינה אותי."עילאי לך לבית של סבתא ותגיד לה שהצלחנו להעיר את רועי"אמרה אלינור
"טוב"אמר עילאי והלך..כולו מחייך
"מה?? עדיין לא נזכרת בה?"שאלה
"לא"אמרתי והתחלתי לאכול את הכריך
"יש לי שאלה.."אמרה
"שאלי"אמרתי
"ניסית לראות תמונות?? הודעות??"שאלה
"האמת שלא"אמרתי וכל הזמן הזה שכחתי מזה
"ברצינות?"אמרה
"בשיא הרצינות.."אמרתי
אלינור העבירה לי את האייפון
ננכסתי להודעות..היו מלא הודעות שלי ושל יהלי..כמה היא אוהבת,כמה אני אוהב...
עברתי לתמונות...המון תמונות שלי ושלה ביחד,
זה גרם לי לעצבים שאפילו טיפה אני לא זוכר..
"למה זה קרה לי.."לחשתי
"הכל בסדר?"שאלה אלינור
"היא כל כך יפה..באמת שהיא יפה"אמרתי
ואלינור חייכה "היא מדהימה..כמה שהיא אוהבת אותך אף אחת לא תאהב אותך"אמרה
לא ידעתי מה לענות לה,יהלי אמרה לי שהיא אוהבת אותי..עצוב לי להרגיש ככה.
"אני אלך לדבר איתה"אמרתי
"היא לא בישראל...היא טסה לדודה שלה,אמילי"אמרה
"ברצינות??"שאלתי
"כן...דיברתי איתה שלשום והיא סיפרה לי"אמרה
"למה היא נסעה?"שאלתי
"אין לה משפחה בישראל,הוריה נהרגו בתאונת מטוס לפני כמה שנים,היא נסעה כדי לעשות חג עם דודים שלה וגם בכדי לנסות לשכוח אותך רועי"אמרה
"מסכנה.."אמרתי
----------------------------------


כבר קמתי מהשינה,התארגנתי ונסעתי עם אמילי לקניון..לעשות קצת שופינג..
"אז ספרי לי,מה עם החבר שלך רועי?"שאלה
"הכל היה בסדר עד שהוא עבר תאונה ושכח רק אותי.."אמרתי
"ובגלל זה את ככה עצובה"אמרה
"יהיה בסדר"אמרתי,מאמינה
היא חיבקה אותי "בואי נבזבז קצת"אמרה בחיוך
חייכתי גם.
קנינו מלא בגדים,היה כייף..
הגענו הביתה,למחרת עזרתי לאמילי להכין את האוכל לחג,בערב התיישבנו מסביב לשולחן,עם דן ואשלי..לארוחת חג.
הזמן שם עבר מהר,אחרי שבוע כייפי ביותר..בלי כאבים מיותרים בלב,חזרתי לישראל
החנתי את הרכב בחניה והכנסתי את המזוודה והשקיות הביתה..
הדלקתי את האור בסלון כי כבר היה חשוך בחוץ..התחלתי לסדר כל דבר במקום
את המתנות של הבנות השארתי בחוץ..וגם קניתי מתנה לאלינור ועילאי ולהורים של רועי..
התקשרתי לאלינור..
"היי מאמי..איך במיאמי??"שאלה
"חזרתי "אמרתי
"וואי חכי אני משאירה את עילאי אצל אמא שלי ובאה אלייך"אמרה
"מחכה לך"אמרתי וניתקתי

הספקתי להתקלח,הייתי עם פיג'מה..ועשיתי צמה .

-------------------------------

אבד לי השעון,חיפשתי אותו בכל פינה,פתחתי את המגירות בשידה על יד המיטה,הוא היה שם..היה שם אלבום קטן שמשך אותי..פתחתי אותו.
הוא היה מלא בתמונות שלי ושלה,של יהלי.."אוהבת אותך עד לשמיים וחזרה"היה רשום..
הרגשתי כל כך רע,מנסה להזכר ולא מצליח מלבד זכרונות קטנים שבאים בחלומות..

-------------------------------



"יפה שלי"היא חיבקה אותי חזק
"התגעגעתי"אמרתי
"גם אני ועילאי וההורים שלי"אמרה בחיוך
"ורק רועי לא"אמרתי
היא שתקה "הוא ניסה באמת שהוא ניסה להזכר.."אמרה
"אבל לא זכר"אמרתי
"מצטערת"אמרה
"אין לך על מה.."אמרתי בחיוך
"קחי"אמרתי והגשתי לה שקיות
"מזה?? את משוגעת למה כל זה"אמרה
"לך ולעילאי"אמרתי
"וואי תודה יהלי אין עליך"אמרה וחיבקה אותי,צחקתי
"בכייף...תתני לו נשיקה ממני"אמרתי
"תבואי תתני לו נשיקה את"אמרה
"נראה"אמרתי
"מה נראה?? חסר לך ולא תבואי אלינו..ההורים שלי נורא אוהבים אותך יהלי"אמרה
"אני יודעת..גם אני אוהבת אותם אבל אני לא רוצה להכביד על רועי,להיות דבק"אמרתי
היא צחקה "בחיים את לא יכולה להיות דבק..."אמרה
חייכתי ..
אחרי כמה זמן שדיברנו ודיברנו היא הלכה..שלחתי לאופיר ואושר ושיר הודעה שמחר ב10 נתראה בגרג..
ונכנסתי למיטה..

התעוררתי ב9..לבשתי גינס וחולצה בצבע כתום אפרסק מהממת שקניתי במיאמי.
פיזרתי את השיער,התאפרתי
לקחתי את השקיות ואת התיק שלי ויצאתי מהבית..
הגעתי לקניון,נכנסתי לגרג..
הבנות עוד לא הגיעו,ישבתי בשולחן
והם החלו להגיע,
"מאמיייי"אמרתי לאופיר איזה בטן יפה היתה לה!!
"מהממת אחת"אמרה
"את יותר..כזה מתאים לך.."אמרתי
"תודה"אמרה
"שלוםםםם"הצטרפו שיר ואושר..חיבקתי אותן מלא
"התגעגענו"אמרו
"גם אני מאוד"אמרתי
התיישבנו,נתתי להן את השקיות ,רק תראו שחשבתי עליכן"אמרתי
"ואנחנו עליך"אמרה אושר
חייכתי "תודה יהלי"אמרה אופיר
"באמת תודה"אמרו שיר ואושר
"מה איתך?"שאלו
"בסדר..יותר טוב"אמרתי בחיוך
"את נראת יותר טוב,כאילו ממלא אותך המקום הזה"אמרה שיר
"שם אני חוזרת לעצמי"אמרתי בחיוך
"טוב לדעת"אמרה אופיר
"מה איתכן?"שאלתי
"אני נפרדתי ממאור"אמרה אושר
"באמת??"שאלתי
"כן..זהו לא התאים יהלי"אמרה אושר
"אני יודעת"אמרתי
"אני סוחבת את עצמי..תיכף מתפוצצת"אמרה אופיר וצחקנו
"אני עם טלוש"אמרה שיר בחיוך,כזאת חמודה!
"טוב לדעת שלא השתנה כאן משהו.."אמרתי
"נפגשתם עם כולם?"שאלתי
"כן..אחרי ליל הסדר"אמרה שיר
"יפה..."אמרתי,רציתי לדעת על רועי,איך הוא מה איתו??
והן הבינו אותי "רועי לא היה עם בנות אחרות..ואפילו הרחיק את נטלי"אמרה שיר
חצי חיוך,זה מה שהיה לי לומר
"מה היה המניע לזה?"שאלה אופיר
"בטח הוא.."אמרה אושר ועצרתי אותה
"אלינור סיפרה לי שהוא ראה את ההודעות שלנו ואת התמונות"אמרתי
"ו??"שאלה אופיר
"אין ו..הכל אותו הדבר!"אמרתי
כולן שתקו "נזמין משהו..אני רעבה"אמרתי והפרתי את השקט שהיה
"כן גם היא רעבה"אמרה אופיר
"היא?? את יודעת כבר את המין?"שאלתי
"כן..שלשום אמר לי הרופא"אמרה
"וואי יש לנו חברה חדשה"אמרה אושר
אופיר צחקה
"היא רעבה אז צריך להביא לה משהו.."אמרה שיר
הזמנו לאכול,העברנו את היום בטיולים ועשינו לעצמנו יום כייף..
הגעתי הביתה סחוטה,נכנסתי למיטה,לישון....
בארבע התעוררתי והתחלתי להכין את החומר הלימודים לגן..
כך העברתי את היום..

למחרת קבעתי להפגש עם כולם עושים על האש בים.
שמתי שמלה שחורה קלילה ואת הבגד ים השחור המהמם שלי.
הבנים הכינו את כל הציוד ואנחנו הבנות הלכנו לקנות דברים
הגענו לחוף הים..

סידרנו הכל בשולחנות ,"אופיר יאללה שבי עשית מעל ומעבר"אמרתי
"גם ככה כבר אין לי כוח"אמרה
"אז תשבי יא מצחיקה"אמרה שיר
"מאמי להביא לך לשתות?"שאל רן את אופיר
"לא אני לא צמאה"אמרה אופיר
מתן הגיע יחד עם רועי,הפנתי להם את גבי לא רציתי להיות בקרבתו.
"וואי יהלייייי איזה אושר לראות אותך"אמר מתן
וחיבק אותי "תודה מאמי שלי..שמחה לדעת שהייתי חסרה כאן"אמרתי
"ברור שאת חסרה"אמר ,ראיתי את מבטה של אושר
"בוא נעשה סיבוב"אמרתי
"בואי.."אמר
רועי הסתכל עליי ואני עליו אבל רק לשניה,חזרתי לעצמי..
"מה קרה?"שאלה
"יש לי שאלה ותהיה כנה איתי"אמרתי
"מבטיח להיות כנה"אמר....

אני נורא אוהבת את מתן!
תמשיכי 😊

פרק - 20 -




"וואי יהלייייי איזה אושר לראות אותך"אמר מתן
וחיבק אותי "תודה מאמי שלי..שמחה לדעת שהייתי חסרה כאן"אמרתי
"ברור שאת חסרה"אמר ,ראיתי את מבטה של אושר
"בוא נעשה סיבוב"אמרתי
"בואי.."אמר
רועי הסתכל עליי ואני עליו אבל רק לשניה,חזרתי לעצמי..
"מה קרה?"שאל
"יש לי שאלה ותהיה כנה איתי"אמרתי
"מבטיח"אמר
"מה אתה מרגיש לאושר?"שאלתי
הוא שתק "ואל תגיד שכלום ראיתי איך הגבת שאותו יום שמאור והיא היו מחובקים"אמרתי
"מה זה ישנה יהלי?? אף אחת לא תסתכל על אחד כמוני ברצינות.."אמר
צחקתי "חשבת על לגשת אתה??"שאלתי והוא שתק
"שיגעתי אותה כבר פעם אחת..היא לא תרצה שוב"אמר
"היא חשובה לך?"שאלתי
"כן"אמר ,כל כך שמחתי ..
"אז אני מציעה לך לשנות גישה ולהפסיק לחפש בנות ליום אחד..אושר לא כזאת"אמרתי
הוא חייך וגם אני,הוא צבט אותי בלחי.."מי היה מאמין שנהיה כאלה ידידים טובים"אמר
"האמת שגם אני לא"אמרתי
"אחחחח זה כואבבב"הוספתי
והוא צחק
"מבטיח לך שאני ינסה.."אמר ושיחרר לי את הלחי,זה כאב!
"סומכת עליך"אמרתי וחזרנו חזרה
הייתי מחוייכת,אושר ניגשה אליי "מה קרה?"שאלה
"חיים שלי את...הכל בסדר"אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי והיא צחקה
מתן ניגש לרכב שלו,קירב אותו ושם מוזיקה..
אופיר הלכה להפגש עם מישהו,כשראיתי מי זה ניגשתי גם
"עדןןן"קראתי
"יואו יהלייי איזה כייף לראות אותך"אמר וחיבק אותי
"תודה גם אותך"אמרתי
"טוב עדן ..תשמור על זה"אמרה אופיר
"טוב...ביי יהלי"אמר
"מה ביי?? אתה הולך לא תשאר?"שאלתי
"לא נעים"אמר
"נעים מת מזמן בוא אני מזמינה אותך"אמרתי
"איך שאת רוצה"אמרה אופיר
הוא חייך ואחזתי בידו,משכתי אותו לשולחן
"חברים מי שלא זוכר זה עדן אח של אופיר.."אמרתי
רועי הסתכל עלינו,ראיתי את המבטים שלו..ידעתי שכלום לא ישנה לו..ואני? ויתרתי!!


לא עבר זמן ועדן החליט שהוא צריך ללכת,אמרתי לו שלום והוא הלך.

הסתכלתי על רועי הוא היה עסוק בלדאוג למנגל ,הצמיד שנתן לי היה על ידי,התיישבתי על הכסא כולם דיברו ואני סיבבתי את הצמיד על היד,משחקת איתו...
אחרי שהחלטתי לוותר להמשיך הלאה שוב לא עמדתי במילה של עצמי..רק איתו אני נופלת ומוותרת בקלות..

"טוב יאללה בואו נשב האוכל מוכן"אמר רועי וכולם היו מסביב לשולחן
כל אחד דאג לאוכל,שקעתי במחשבות של עצמי..
"יהלי"
"יהלייי"קרא לי אושר
"אה"אמרתי וחזרתי לעצמי
"מה יש לך.? הכל בסדר?"שאלה
"כן ..הכל בסדר"אמרתי בלחש
"בטוחה?"שאלה כשכולם מסתכלים
"בטוחה"אמרתי
"להשים לך לאכול?"שאל רועי
"לא..אני אסתדר"אמרתי בקרירות
הוא התיישב מולי,לקחתי רק שתי כנפיים,הלך לי התאבון .
אוכלת לאט לאט,ראיתי את מבטו,בחן אותי.
"אז אופיר מה התאריך המשוער שלך?"שאל דור
"מאיפה אתה יודע מזה תאריך משוער?"שאלה שיר וצחקה
"אחותי הסבירה לי..את שוכחת שיש לי שני אחיינים"אמר
"התאריך המשוער שלי זה 20.7"אמרה..
"וואי ברצינות?? זה היומולדת שלי"אמרתי
"כייף לדעת שהאחיין שלי יוולד ביום הולדת שלי"הוספתי
"אם הוא ייצא כמוך אני רגוע"אמר רון
"נכון"אמרה אופיר ושתקתי..כל אחד התעסק בעצמו,ואני בעצמי
הצמיד לא נתן לי מנוחה,רציתי להוריד אותו ,סתם זכרון מאכזב..
"צמיד יפה"אמר רועי בלחש,הורדתי אותו "תודה אבל הוא שלך.."אמרתי והנחתי אותו לידו
"מה?? תשאירי אותו עלייך"אמר
קמתי מהשולחן,התחלתי ללכת..רועי הלך אחריי,"יהליי בבקשה תעצרי"אמר
עצרתי הוא עמד מולי,התרחקתי מכולם,הייתי חייבת אוויר
"זה שלך"אמר והניח את הצמיד בידי
"אני לא רוצה אותו.."אמרתי
"אין לי מה לעשות איתו"אמר
"גם לי אין.."אמרתי
"אני מבקש ממך תשאירי אותו אצלך"אמר
"דיי רועי..אני לא רוצה אותו לא רוצה!! סתם זכרון מגעיל"אמרתי
הוא היה המום ממני "אל תעשה פרצוף כזה..לך זה לא משנה,לי זה משנה וכל עוד הוא אצלי הוא פוגע בי..תשאיר אותו אצלך"אמרתי
"ועכשיו תחזור לכולם..אני רוצה להיות לבד"אמרתי
"לא היית מספיק לבד??"שאל
"ומה פתאום אכפת לך?? אני צריכה את הלבד הזה!"אמרתי
הייתי קרה אליו ,המשכתי ללכת והוא אחז בידי,הסתכלתי על הידיים המשולבות.."דיי רועי"אמרתי והוא משך אותי אליו,הרים את ראשי..הסתכל על פניי ונשק לשפתיי..זזתי הצידה "מה יש?"שאל
"לא רוצה בזה..דיי אתה לא מבין שזה פוגע בי?? לא רוצה !"אמרתי
"אני מצטער..אני רוצה להזכר בך...את משגעת אותי עם המבט הקר הזה שלך,תראי אותך כובשת,סקסית בטרוף...אני נמשך אלייך כמו לאש"אמר
הלב שלי דפק כל כך חזק!
התקרב לפניי ,נישק את צווארי,על הלחי ואז לשפתיי,התגעגעתי לנשיקות שלו,ללילות ביחד..לאהבה מטורפת...הפעם לא נלחמתי איתו..התנתקנו אחרי כמה זמן,עיניו ועיניי עצומות,פחדתי להתעורר מהחלום הזה.."יהלי"אמר כשהוא נושם כמו מטורף
פקחתי את עיניי "הייתי רוצה להגיד לך את זה...שאני אוהב אותך..את כל כך..."אמר,הביט בעייני
שתקתי..התנתקתי מגופו.."תגיד להם שהלכתי ושאני מצטערת"אמרתי
רצתי לאוטו,נכנסתי לתוכו ונסעתי משם.
נכנסתי הביתה,אני יודעת שהבטחתי שאני לא אבכה יותר וכנראה כל מה שאני מבטיחה לעצמי לא מתקיים בכלל...כאב לי הגרון מהבכי..הוצאתי הכל,צעקתי אההההההה לא יכולתי יותר..למה לי מגיע כל החרא הזה?? שאלתי ...ואין מי שיענה..וזה עוד יותר כאב לי,רציתי שיחבקו אותי,שיגידו לי שהכל בסדר.."אמא..אני צריכה אותך!!"אמרתי
הלכתי לחדר האורחים,הוצאתי משם את התמונה של הורי שהיתה תלויה על הקיר ופשוט חיבקתי אותה...הרגשתי כאילו באמת עוטפים אותי ...התגעגעתי!!
נרדמתי כך על הספה בסלון,עם דמעות בעיניים והתמונה בין ידי..

-------------------------------

הרמנו את כל הדברים,שתקתי..חשבתי לעצמי,חשבתי עליה...אם הכל היה טוב ביננו אז למה מגיע לנו כל העצב הזה עכשיו..הסתכלתי על המים,על הקו המפריד בין שמיים למים..וביקשתי בכל ליבי,שיחזיר אותה לחיי,שיחזיר אותה לראשי..כואב לי לדעת שהיא ככה סובלת!!
אושר שילבה את ידיה בידיי "אני יודעת שקשה לך"אמרה
הבטתי עליה,השמש סינוורה אותנו
"קשה לי בגללה"אמרתי
"היא סובלת מאוד...יהלי עברה המון בחייה,באמת שלא מגיע לה"אמרה
"אני לא עושה את זה בכוונה..את יודעת"אמרתי
"אני יודעת"אמרה
שתקנו,הבטנו על השקיעה "את יודעת שאת חברה טובה"אמרתי
והיא חייכה "תודה"אמרה
חייכתי גם "מה שתצטרך..אני כאן,באמת!!"אמרה
"תודה"אמרתי
"נו מה נהיה אתם רוצים ללכת או לא?"הגיע מתן
"אנחנו מבלים יחד"אמרה לו אושר
"מבלים?? יפה..."אמר וגמגם..יכול להיות שמתן מקנא לה?
"מתן הכל טוב?"שאלתי
הוא הוריד את ראשו "כן כן"אמר
"אני אשאיר אתכם לבד..נראה לי שמתן צריך לספר לך משהו"אמרתי לאושר בחיוך
"אוקיי"אמרה אושר והלכתי,השארתי אותם לבד..

--------------------------------------

"אז מה,תהיה ככה בשקט עוד המון זמן.."אמרתי,שברתי את הקרח ביננו
"כי אם אין לך משהו לספר לי כמו שרועי אמר...אני הולכת"הוספתי,הוא הרים את ראשו
"לא אושר..אל תלכי..."אמר סוף סוף,אחרי שבאתי ללכת
"מה?"שאלתי ועמדתי מולו
הוא הביט בעיניי ,שוב שתק..באתי ללכת "ביי מתן"אמרתי והוא אחז בידי
"אני שמח שנפרדת ממאור"אמר
"שמח?? וזה למה?"שאלתי
"כי..אני רוצה שננסה משהו ביננו"אמר
"ננסה??"שאלתי
"אוחח שתהיי בריאה,קשה לי לדבר ככה אני לא רגיל...כן אני רוצה שנהיה ביחד"אמר וחייכתי
מתן חייך גם,התקרב לשפתיי,נשק בעדינות ושחרר..
מהר משציפיתי.."אז זה היה כן?"שאל
"כן.."אמרתי
ואחזתי בו,נישקתי אותו..
הוא שמח,והשתחרר וזרם איתי...

------------------------------------

עמדתי על יד הרכב,הסתכלתי עליהם,איזה כייף להם חשבתי..
כולם כבר הלכו,נכנסתי לרכב נסעתי הביתה..
----------------------------------------------

פקחתי את עיניי,כאב לי ה-כ-ל!!
באתי לקום מהספה,הסתחררתי,חזרתי לשבת,חיכיתי שיעבור לי הכאב ראש...
הידיים,הרגליים,הבטן...כל איבר בגופי כאב לי..
הסתכלתי על הפלאפון השעה היתה 10 בלילה...נשארתי בסופו של דבר על הספה,נרדמתי שוב
פקחתי את עיניי מהשמש,אחרי לילה של כאבים ובקושי ישנתי..הזזתי את עצמי בכוח מהספה..נכנסתי למקלחת,פתחתי את המים,ונשכבתי באמבטיה..פשוט לא יכולתי לזוז..
אחרי כמה זמן,יצאתי משם,במעט הכוחות שנותרו לי שמתי עליי משהו,הפלאפון שלי צלצל ולא יכולתי לענות כי היה בסלון..לקח לי זמן ללכת עד לשם.
עד שהגעתי ישבתי בסלון עם שמיכה ,היה לי קר.

לא עבר זמן דפקו על הדלת "פתוח"בקושי היה לי קול..כאב לי הגרון.
זאת היתה אלינור "את לא עונה.."אמרה ונכנסה,קצת נבהלה ממני
"מה קרה לך??"שאלה "קר לי אלינור"אמרתי בלחש
היא נגעה במצחי..
"אוי אלוהים ישמור יהלי את קודחת"אמרה
היא קמה למטבח לחפש כדור.. או מדחום..ומצאה.
"ממתי את ככה?"שאלה
"אתמול נרדמתי בספה וכשהתעוררתי הרגשתי ככה"אמרתי
"כואב לך משהו??"שאלה
"כואב לי הצד בעיקר,אבל העצמות גם"אמרתי
אלינור שמה לי את המדחום בפה ,הוא צפצף "41"אמרה
היא אחזה בפלאפון,ידעתי למי היא מתקשרת "בבקשה אל תתקשרי אליו"אמרתי
היא עצרה והביטה עליי "אין ברירה..שיבדוק אותך,יראה מה יש לך"אמרה
"לא,אני לא רוצה...אלינור"אמרתי
"טוב נחכה לראות אולי הכדור ישפיע עלייך"אמרה
"מה את עושה כאן?"שאלתי
"באתי להציע לך לשתות קפה ביחד"אמרה
"מצטערת.."אמרתי
"זה בסדר"אמרה בחיוך
עברה לה שעה,שוב מדחום בפה .."40"אמרה
"משהו"אמרתי
"מה משהו?? צריך היה לרדת לך לגמריי"אמרה
"אייי אייי "צעקתי,נתקפתי כאב בצד,לא יכולתי לזוז..
"מה יש יהלי?"שאלה
הביאה לי כוס מים "כואב לי הצד,מאוד!!"אמרתי
"תשתי..אולי את צריכה לשתות.."אמרה
שתיתי הכל..ולא רק זה,כמעט בקבוק שלם..הזמן עבר ...
"אלינור אני בסדר..תלכי מאמי רק הגעת וכבר נפלתי עלייך"אמרתי
"מה פתאום!! עילאי בידיים טובות..אני פנויה כרגע"אמרה
איזה בנאדם טוב היא...
היה כבר אחרי צהריים,שתקתי וסבלתי לא רציתי שהיא תתקשר לרועי..

שוב בדקנו חום ושוב עלה ל41.1
"אני מביאה לך מים"אמרה והלכה למטבח
אחזתי במותן,סבלתי מכאבים...
"אלינור..."קראתי.."מה?"שאלה
"תביאי לי דלי בבקשה,שקית או כל דבר אחר"אמרתי והיא רצה מהר והביאה לי
הקאתי...
"את חיוורת יהלי.."אמרה
שתיתי קצת מים,כולי רעדתי...
לא עבר הרבה זמן,רועי נכנס.
"מה הוא עושה פה?"שאלתי בלחש
"לא אמרת לה"שאל
"לא"אמרה אלינור
"ביקשתי ממך"אמרתי לאלינור
"דיי יהלי את במצב נוראי..אני לא יכולה לתת לך להמשיך להיות ככה"אמרה
"יש עוד רופאים בעולם הזה!!"אמרתי
ושוב הקאתי "מה את מרגישה?"שאל והחל לבדוק חום,דופק,ועוד כמה דברים.
הוא הביט בי,במבט כזה שלא יכולתי איתו,אני כל כך אוהבת אותו...
"הדופק שלך מהיר.."אמר..מעניין למה..חשבתי לעצמי
"החום לא יורד לה..מהבוקר 41"אמרה אלינור
"איי אייי"אמרתי כשנגע במותן שלי
"מיון..דחוף" אמר
"מה? אין לי כוחחח"אמרתי
"את חייבת .."אמר
"יש לך דלקת בתוספתן"אמר
"יעשו לך שם בדיקת דם ושתן.."הוסיף
"את יכולה ללכת?"שאל וניסיתי לעמוד ושוב סחרחורת
"טוב חבל על הזמן.."אמר והרים אותי אליו..
הריח שלו נכנס לאפי,תיכף התעלפתי....

אלינור מדהימה!

פרק - 21 -


"איי אייי"אמרתי כשנגע במותן שלי
"מיון..דחוף" אמר
"מה? אין לי כוחחח"אמרתי
"את חייבת .."אמר
"יש לך דלקת בתוספתן"אמר
"יעשו לך שם בדיקת דם ושתן.."הוסיף
"את יכולה ללכת?"שאל וניסיתי לעמוד ושוב סחרחורת
"טוב חבל על הזמן.."אמר והרים אותי אליו..
הריח שלו נכנס לאפי,תיכף התעלפתי..

הגענו למיון,קיבלו אותי ישר..עשו לי בדיקת דם ושתן..חיכיתי לתוצאות..אלינור ורועי היו איתי כל הזמן הזה..
הרופא נכנס לחדר "צדקת..יש לה דלקת אפשר להגיד שבאתם בזמן לפני שנהיה יותר חמור כי זה גם ככה במצב רגיש,נהיה חייבים לנתח להוציא את התוספתן "אמר הרופא
"אכלת משהו?"שאל
"לא..מהבוקר שאני איתה היא לא אכלה"אמרה אלינור
"טוב אז את כבר בצום..חדר הניתוח פנוי.תיכף יבואו אחיות להכין אותך ושיהיה בהצלחה"אמר הרופא הנחמד ולחץ לרועי את היד ויצא.
מאיפה זה בא לי?? חשבתי לעצמי...
"אל תדאגי ..יעבור מהר"אמרה אלינור והתיישבה על יד המיטה
"אני פוחדת"לחשתי לה
"אני מבין שאתן רוצות לדבר..אני בחוץ"אמר רועי
ויצא...
"ניתוח קטנטן הכל יהיה בסדר"אמרה וחייכה
"אלינור..תודה לך את יותר מאחות בשבילי,הצלת אותי.."אמרתי
היא חייכה,חיוך מקסים כזה.."אין על מה..אין לי אחיות אז ככה שאני מאמצת אותך "אמרה
חייכתי גם.."תודה אחותי"אמרתי והיא חיבקה אותי..

אחרי כמה רגעים נכנסו שתי אחיות "שלום..לוין את מוכנה?"שאלו
נשמתי "כן"אמרתי
אלינור נשקה לראשי..עברתי בזהירות למיטה שהן הביאו..הכאבים בצד לא פסקו ממש למרות האנטיביוטיקה שקיבלתי..
הוציאו מהחדר רועי עמד שם בחוץ...כאב לי המצב הזה..אבל אין מה לעשות,זה הגורל שלי.
"בהצלחה"הוא לא דיבר רק השפתיים זזו בלי קול,המשכנו לנוע לכיוון חדר הניתוח..
הלב שלי נפל לתחתונים מרוב לחץ..

-------------------------------------------

עמדתי שם,מול חדר הניתוח..עם אלינור אחותי..היא פשוט חיבקה אותי,בלי לומר מילה..
"חייגת לאמא?"שאלתי
"עכשיו אני אחייג"אמרתי
באמת חייגתי
"הלו אמא"אמרתי
"מאמי...מה שלום יהלי?"שאלה
"היא נכנסה לחדר ניתוח.."אמרתי
"יהיה בסדר..בעזרת השם היא תעבור את זה בקלות"אמרה,מילותיה גרמו לרעידה בליבי...הרגשתי משהו,געגועים..אהבה..או כל דבר אחר..
"אני יודע"אמרתי
"רועי אתה איתי??"שאלה
איבדתי את עצמי לרגע "כן כן.."אמרתי
"תשמרו על עצמכם ותמסור לה את אהבתינו"אמרה
"אין בעיה אמא...נדבר"אמרתי
"אוקיי "אמרה וניתקה

הכנסתי את האייפון לכיס ושתקתי
"רועי..מה היא אמרה?"שאלה
"רועי...????"שאלה שוב..
"אה??"שאלתי
"אתה בסדר??"שאלה והתיישבנו יחד.
"כן כן..אני מרגיש משהו..."אמרתי
"מה אתה מרגיש דבר איתי??"היא הסתכלה עליי וניסתה להבין,משהו שגם אני לא הבנתי..
"תגעי"אמרתי והיא הניחה את ידה על ליבי "דופק מהיר"אמרה
"יהלי.."אמרתי לפתע
"מה יש ליהלי...רועי נזכרת בעבר שלכם??"שאלה
"לא יודע..לא...לא יודע מה אני מרגיש אליה פתאום"אמרתי,הסתבכתי עם עצמי.
"אני מביאה לך מים..תרגע"אמרה והלכה..
הנחתי את ראשי על הקיר,נשענתי...עצמתי את עיניי,המון דברים רצו לי בראש



++++ חיכיתי לה על יד הגן,הבאתי לה פרח אדום.."התגעגעתי אלייך"אמרתי+++

++ "לא אמרתי לך לקחת את עילאי.."אמרה אלינור
"נכון..כי לא באתי לקחת את עילאי..באתי לקחת את הגננת"אמרתי יהלי הסמיקה.. חיבקתי אותה, ונשקתי לראשה
"פשש יפה יפה..שיהיה לכם בהצלחה"אמרה אלינור
"תודה "אמרה יהלי
"יהלי..עכשיו את באה איתנו?"שאל עילאי
"בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני מבטיחה לבוא"אמרה לעילאי,הוא עזב את ידה של אלינור ונתן ליהלי חיבוק
"אני באמת אתחיל לקנא"אמרתי
"רועי אתה מדבר שטויות"אמר עילאי וצחקתי +++

ועוד ועוד ועוד...
"רועי"קראה לי אלינור וניערה אותי...
"אהה"אמרתי
"תשתה.."אמרה ואחזתי בבקבוק,שתיתי את כולו..
"הבהלת אותי"אמרה
"אני זוכר.."אמרתי
"מה אתה זוכר??"שאלה בפליאה
"הכל!"אמרתי בחיוך
"ברצינות?? כל חלק בפאזל שלכם אתה זוכר??"שאלה
"כן..הכל.."אמרתי
והיא כל כך שמחה וגם אני "איזו הפתעה תהיה לה כשהיא תצא מהניתוח"אמרה אלינור
"כןןן"אמרתי
כל הזמן ההמתנה חשבתי על כמה שפגעתי בה עם המצב הזה שהייתי,מסכנה שלי כמה סבלת בגללי,הייתי מת לחבק אותה,לאהוב אותה..
הזמן ארך מהרגיל,ניסיתי לדבר עם האחות לברר מה קורה,מה איתה..
התקשרתי לד"ר וייסמן..אחד החברים מהלימודים שעובד כאן,הוא אמר שינסה לברר מה קורה.
לא עבר זמן הוא הגיע אליי לחדר הניתוח
"אני מודאגת"אמרה אלינור
"לא קורה כלום"אמרתי ,למרות שגם אני הייתי מודאג
"מה קורה אחי"שאל
"וואלה,החברה שלי בפנים..יותר משעתיים,ניתוח תוספתן אורך מקסימום שעה"אמרתי בלחש,כדי שאלינור לא תשמע
"אני נכנס ..תיכף אני יודיע לך מה קורה"אמר
"אין בעיה,תודה גבר"אמרתי והוא נכנס
הוא יצא אחרי כמה דקות,פניו אחרות לגמריי משנכנס,הוא יצא יחד עם הרופא שניתח
"לא היה קל להוציא את התוספתן , איך שהגענו לחדר ניתוח הוא התפוצץ וגרם לסיבוכים קלים..הניתוח הסתיים,הוצאנו הכל כרגע..אבל יש צורך כרגע בטיפול אנטיביוטי..והיא כרגע מורדמת וכך זה ישאר בינתיים ..בגלל הכאבים ובגלל שהטיפול יעבוד יותר טוב."אמר
"אני מבין"אמרתי
שתקתי.."תודה גל.."אמרתי לגל חברי..
"אין על מה..שיהיה בהצלחה ורק בריאות"אמר והם הלכו.
"מה קורה רועי?"שאלה אלינור..
לא ידעתי איך לאכול את זה..."היה סיבוך,התוספתן התפוצץ בדיוק בזמן הניתוח והיא צריכה לקבל אנטיביוטיקה חזקה מאוד ורצוי שתשאר מורדמת זמן מה.."אמרתי והיא החלה לבכות..
הלב שלי נשבר,דאגתי לה ולא סתם.."מסכנה יהלי"אמרה
רציתי לחשוב שהכל חלום..רציתי לספר לה עלינו,על כמה שאני אוהב אותה...וכמה שאני מתגעגע אליה.

הזמן עבר עם המון זכרונות שהתווספו ,הגיע הבוקר..התקשרתי לאושר וביקשתי שתעביר הלאה את ההודעה..
לא עבר זמן הם הגיעו..מור,תהל,שיר,טל,מתן ,דור,אופיר ורן.
"מה איתה?"שאלה אושר
"עדיין לא העבירו אותה לחדר"אמרתי
"אוףףףף איזה סיבוך"אמרה שיר והתיישבה,טל חיבק אותה..
עוד שעה,עוד שעתיים...שלוש...כבר צהריים.
"אני אשאר"אמרה אושר
"תלכי אני כאן"אמרתי
"איך אתה תהיה כאן אם אתה לא זוכר אפילו"אמרה
"אני זוכר...הכל"אמרתי
"באמת רועי??"שאלה וכולה אושר,כשמה.
"כן.."אמרתי
"אני אשאר..תלכי תחזרי בערב אם את רוצה"אמרתי
"מאמי בואי..נלך נחזור אחר כך"לחש לה מתן
היא הביטה עליו "בסדר"אמרה
"תוכלו לקחת את אלינור?"שאלתי
"ברור"אמרו מתן ואושר
"אין צורך אני אהיה איתך"אמרה אלינור
"אני אשאר כאן לבד..עילאי צריך אותך אלינור"אמרתי
"גם יהלי"אמרה
"בשביל זה אני פה"אמרתי בהחלטיות
"טוב"אמרה ונתנה לי נשיקה,"כל דבר תתקשר"אמרה
"אין בעיה"אמרתי והם כולם הלכו...
ישבתי על הספסל,בחדר המתנה,מיטה יצאה ..
זאת היתה יהלי,ומסביבה המון רופאים..
הלכנו לחדר הקודם שהיתה "אתה יכול להכנס"אמר הד"ר התורן
"תודה"אמרתי בלחש..נכנסתי לשם,לא האמנתי לראות אותה ככה,מורדמת..
מחוברת לכל אותן מכונות..
התישבתי לידה,נגעתי בידה,היא כולה חיוורת,לבנה כמו הקיר..
אבל עדיין יפה,כמו תמיד
"אז רציתי להגיד לך שאני זוכר הכל!..זוכר כמה צחקנו,כמה בילינו,כמה את אוהבת וכמה אני אוהב אותך"אמרתי בלחש,מלטף את פניה
"אני גם זוכר שנלחמתי עלייך ..ושמח שאת נלחמת עליי,נלחמת שאזכר בך"אמרתי
"אני אוהב אותך יהלי שלי"אמרתי...

הערב חלף,הבוקר הגיע..כל שניה טלפון,לדעת את מצבה..לא זזתי ממיטתה לרגע!!
הוריי הגיעו עם הבוקר,נכנסו בשקט "מסכנה שלי"אמרה אמא
אחרי יומיים..לא קלים בכלל,לא יכולתי להפרד ממנה לרגע,כל כך אוהב אותה וכל כך קשה לי לראות אותה ככה...
"בוקר טוב"אמר הרופא ,הרמתי את ראשי,לא זזתי ממטתה לרגע אחד
"בוקר"אמרתי ושפשפתי את עיניי
"הבדיקות הראו סימנים טובים..אנחנו נסיר את ההרדמה..היא כבר תתעורר בהמשך"אמר הרופא,נכנסה איתו אחות והם הורידו את כל המכשירים.
"בהצלחה"אמר בחיוך ויצא מהחדר.
אלינור בדיוק נכנסה..."יאללה אני פה..לך תתקלח תתאכל משהו ותחזור"אמרה
"אין מצב!! הם הורידו לה את ההרדמה אני לא זז"אמרתי
"וכמה זמן לוקח לה לפוג?"שאלה
"בין שעתיים לשלוש שעות ואז היא תתעורר מרצונה"אמרתי
"אז רוץ ותעשה את זה בחצי שעה..אתה תספיק"אמרה
"טוב..ביי"אמרתי ורצתי
נכנסתי לאוטו,הגעתי הביתה,מקלחת..אמא כבר הכינה לי כריך..אכלתי אותו בדרך לבית חולים,הגעתי בחזרה...
נכנסתי לחדר..
"כמה זמן עבר??"שאלתי
"חצי שעה בול"אמרה
צחקתי.."הלוואי עליי גבר כמוך, אחי היקר"אמרה
"אל תגזימי..אני מאחל לך למצוא אהבה טובה יותר ממה שהיתה לך.."אמר
"תודה"אמרה וחיבקה אותי חזק..
הזמן עבר לו,שעתיים שלוש,חמש שעות..ויהלי לא התעוררה..
"אני מביאה לנו קפה.."אמרה אלינור ויצאה מהחדר,התיישבתי על ידה,ליטפתי את ידה..
"נסיכה שלי.."אמרתי
ליפקתי את פניה,נשקתי למצחה ..
היא הזיזה את העפעפיים,ואז את השפתיים
"רועי"לחשה..
חייכתי.."אני כאן."אמרתי
היא פתחה לאט לאט את עיניה...ואני מחייך
"איפה אני?"שאלה
"בבית חולים,עברת ניתוח..את זוכרת?"שאלתי
"כן"אמרה בקול חלוש..היא סיבבה את פניה למקום אחר,לא הסתכלה עליי,הבנתי אותה.
היא עוד היתה פגועה ממני..
ליטפתי את פניה.."התגעגעתי.."אמרתי
"דיי,לא עכשיו"אמרה
"אני אוהב אותך יהלי"לחשתי
היא סיבבה את פניה אליי "מה?"שאלה לא הבינה כלום
חייכתי "אני מאוהב בך..את הכל בשבילי,כל עולמי.."אמרתי
דמעה זלגה מעיניה,ניגבתי אותה..נשקתי לראשה
"את זוכרת שהבטחתי לך שלעולם לא אפגע בך??"שאלתי
"מה קורה כאן??"שאלה"אני זוכרת.."הוסיפה
"גם אני זוכר..."...........

סוף סוף!!
תמשיכי😊

רועי כזה נסיך!

המשך 😊

פרק - 22-




הזמן עבר לו,שעתיים שלוש,חמש שעות..ויהלי לא התעוררה..
"אני מביאה לנו קפה.."אמרה אלינור ויצאה מהחדר,התיישבתי על ידה,ליטפתי את ידה..
"נסיכה שלי.."אמרתי
ליפקתי את פניה,נשקתי למצחה ..
היא הזיזה את העפעפיים,ואז את השפתיים
"רועי"לחשה..
חייכתי.."אני כאן."אמרתי
היא פתחה לאט לאט את עיניה...ואני מחייך
"איפה אני?"שאלה
"בבית חולים,עברת ניתוח..את זוכרת?"שאלתי
"כן"אמרה בקול חלוש..היא סיבבה את פניה למקום אחר,לא הסתכלה עליי,הבנתי אותה.
היא עוד היתה פגועה ממני..
ליטפתי את פניה.."התגעגעתי.."אמרתי
"דיי,לא עכשיו"אמרה
"אני אוהב אותך יהלי"לחשתי
היא סיבבה את פניה אליי "מה?"שאלה לא הבינה כלום
חייכתי "אני מאוהב בך..את הכל בשבילי,כל עולמי.."אמרתי
דמעה זלגה מעיניה,ניגבתי אותה..נשקתי לראשה
"את זוכרת שהבטחתי לך שלעולם לא אפגע בך??"שאלתי
"מה קורה כאן??"שאלה"אני זוכרת.."הוסיפה
"גם אני זוכר..."אמרתי
היא חייכה "איך זה?? בבקשה רועי אם זה סתם עוד משחק.."אמרה ועצרתי אותה
"שום משחק..אני רציני..אני זוכר..ומאוהב בך יותר מתמיד,גם כשאת כזאת חיוורת את יפה"אמרתי
יהלי שתקה ופשוט לא דיברה,כנראה היתה בהלם.
"הכל בסדר?"שאלתי,השתיקה שלה היתה קצת מוזרה לי.
"רועי..נפגעתי המון ממה שקרה..והכנתי את עצמי כבר למצב שאנחנו כבר לא נחזור.."אמרה
"אז מה את רוצה להגיד בזה?"שאלתי
"שאני צריכה קצת זמן לחשוב"אמרה
התהלכתי לי בחדר...כבר לא אחזתי בידה "לחשוב על מה??? אני כאן!!"אמרתי
חצי שלי מבין אותה מאוד,חצי שני לא מבין את הסיבה...הייתי מבולבל
חזרתי לעמוד לידה "אני יודעת שאתה כאן,אני צריכה יום יומיים לחשוב לפניי,רועי תנסה להבין אותי..סבלתי המון אני לא מוכנה ליותר מזה נפשית...אני הרוסה כבר"אמרה
שתקתי לכמה דקות "אני...."לא יכולתי להמשיך לדבר..לא ציפיתי לזה.
"בבקשה רועי..לא ביקשתי הרבה"אמרה בלחש
"מחר אני נוסע לכנס רופאים,כשאני אחזור נדבר?"שאלתי
בחיי שנחנקתי..לא יכולתי להמשיך לדבר,כאב לי הלב..
"כן"אמרה בשקט.
שקט סרר בין שנינו..."אני יודיע לרופאים פה שהתעוררת"אמרתי ויצאתי

----------------------------------

לא יודעת אם עשיתי טעות..סבלתי המון ואני כבר פוחדת להפגע שוב,אני צריכה בשביל עצמי את הזמן הזה...יש יגידו שאני טיפשה אני חושבת שהלב שלי והראש לי צריכים את היום יומיים האלה,אחרי הכל הכנתי את עצמי נפשית לפרדה ממנו..פרידה סופית.
הרופאים נכנסו "איך את מרגישה?"שאלה הרופאה
"בסדר גמור"אמרתי
"תיכף יעזרו לך לקום כי בכל זאת כמה ימים היית במיטה והגוף צריך לזוז,אני מאמינה שבבוקר כבר נשחרר אותך"אמרה
"יופי .."אמרתי בחיוך,שונאת בית חולים! יש לי טראומה מהמקום הזה..
אלינור נכנסה,
"יפה שלי כל כך דאגתי"אמרה
"אין לך על מה אני בסדר"אמרתי בחיוך
"אני יודעת כמה את חזקה,אם כל מה שעברת...אין עלייך יהלי...רועי כל כך התגעגע אלייך"אמרה ושתקתי "מה יש?"שאלה
"איפה הוא?"שאלתי
"בחוץ..מדבר בפלאפון"אמרה
"ביקשתי ממנו יום יומיים לחשוב"אמרתי
והיא שינתה את הבעת פניה "ממממהמהההה יהלי מה עובר עלייך??"שאלה
"אני יודעת שלא כל אחד יבין אותי אבל אני חייבת את זה אלינור,עברתי תקופה לא קלה.."אמרתי
"אני מבינה"אמרה בשקט לפתע
"באמת?"שאלתי
"כן...כל אחד שעובר דברים כמוך יצטרך את הזמן שלו הזה לחשוב אם הוא מוכן לזה נפשית"אמרה
וחייכתי "טוב שאת מבינה אותי...מחר חוזרים לגנים?"שאלתי
"חזרו היום...שמו לך מחליפה בגן אל תדאגי"אמרה
"ברצינות?? עבר הזמן ולא הרגשתי"אמרתי
"היית מורדמת יהלי.."אמרה
"חייים שליייי"נכנסה אושר עם בלון ודובי ואיתה שיר ותהל
"הבהלת את כולנו"אמרה תהל
"אני יודעת..מצטערת"אמרתי בחיוך
"סתומה את מצטערת שאת חולה"אמרה שיר
"יהלי..אני אלך מתוקה..אני אדבר איתך"אמרה אלינור
"למה אל תלכי ..בנות תכירו אלינור אחותי היפה..."אמרתי
אלינור צחקה "אלינור אחות של רועי"אמרה אלינור
"הייי נעים להכיר"אמרו הבנות
"ביי"אמרה אלינור
"נדבר"אמרתי והיא יצאה

-----------------------------

ישבתי במסדרון,ראשי תקוע באייפון...
"רועי"ניגשה אליי אלינור
"מה?"שאלתי
"קשה לך עם זה?"שאלה והתיישבה לידי,הרמתי את ראשי מהמסך
"מה אני אגיד לך?? שקל לי...אז לא לא קל לי..אבל חצי אחד שלי מבין אותה וחצי אחר לא מבין וחושב על למה עכשיו עד שהכל יכול להיות בסדר ביננו...אני אוהב אותה את מבינה??"שאלתי
"אני מבינה..וגם אני חושבת כמוך אבל אפשר גם להבין אותה לא??"שאלה
"בגלל זה אמרתי לה שאני נוסע לכנס מחר..למרות שהתכוונתי לא לנסוע,אני אסע..שיהיה לה זמן לחשוב"אמרתי
"מתי תחזור?"שאלה
"היום יום ראשון,יום חמישי אני אחזור.."אמרתי
"איפה זה?"שאלה
"באילת..באחד הבתי מלון,כל היום הרצאות "אמרתי
"טוב אם כך..בהצלחה"אמרה
"אני זזה"הוסיפה ונשקה לראשי
"אלינור...תודה"אמרתי
"אין על מה אתה אחי הקטן ואני אוהבת אותך"אמרה
"קטן"אמרתי וצחקתי
"קטן שיותר גדול ממני..."אמרה וצחקה
"רועי.."הצטרף אלינו גל ..
"אהה גל..תודה רבה על העזרה.."אמרתי
"אמרו לי שהיא יצאה מההרדמה והכל בסדר"אמר גל
"כן"אמרתי
"אני זזה.בייי "אמרה אלינור
"ביי אלינור"אמרתי
והיא הלכה "אלינור?? אחותך..זאת היתה היא?"שאל גל
"כן.."אמרתי
"איך שהזמן עובר מהר.."אמר גל,ראיתי את המבטים שלו כשהיא הלכה.
"תגיד..ואיך היא?? נשואה? רווקה?"שאל,התעניין במצבה
חייכתי "אלינור מגדלת ילד מדהים..אחרי נישואים לא קלים בכלל"אמרתי
"ברצינות?? כל הכבוד לה,אני מעריך אנשים כאלה שאחרי מה שעוברים מצליחים לקום"אמר
"אז נראה אותך מתישהו ?? מזמן לא ביקרת"אמרתי
"כן אני אבוא..מחר אתה נוסע לכנס?"שאל
"כן ואתה?"שאלתי
"גם..וואלה לפחות נהיה שם ביחד"אמר
חייכתי "מעולה..אני אדבר איתך"אמרתי
"אחלה..בייי אחי"אמר והלך.

הבנות יצאו החוצה
"מה חתיך??"שאלה שיר
"מה יפה?"שאלתי
"יאללה תעשה לה מצב רוח"אמרה שיר
"אולי תעזבי אותו בשקט"אמרה אושר
"אני רוצה..אבל היא לא רוצה"אמרתי
"יעבור לה,אנחנו נדאג שהיא תתגעגע אלייך יפה מאוד"אמרה אושר
"סומך עליכן (: "אמרתי בחיוך
"טוב נזוז מפה..להתראות "אמרו והלכו

פתחתי את הדלת לאט לאט,
"כן סיגל...תודה רבה,תודה"אמרה וניתקה
"המפקחת?"שאלתי
"כן,רצתה לדעת איך אני מרגישה.."אמרה
הצבע חזר לפניה
"ואיך את מרגישה?"שאלתי
"יותר טוב,כבר לא כואב הצד...וגם לא הראש והחום ירד"אמרה
"אני שמח..את נראית יותר טוב"אמרתי
"תודה"אמרה וקמה מהמיטה,לאט לאט
אחזתי בידה מחשש שתיפול "אני בסדר"אמרה ועזבה את ידי..
הבטתי בעיניה,הייתי מת להתקרב ,לנשק אותה,לאהוב אותה..
"יהלי.."אמרתי והיא עצרה אותי
"רועי..בבקשה,אני רוצה להיות לבד עכשיו"זרקה את זה כמו פצצה לאויר
נפגעתי..
"אוקיי,אני מבין...תרגישי טוב"אמרתי ולקחתי את הרגליים שלי החוצה. כי לא הם ולא אני רצינו ללכת משם...

--------------------------

הייתי כל כך נחושה אך אם זאת כל כך רעה אליו...הרגשתי שפגעתי בו.
הלכתי להתפנות ולקראת הערב גם התקלחתי..
המשכתי להתהלך בחדר,לא הצלחתי להרדם..
אחרי הכל ישנתי כל כך הרבה.
מחשבות,מחשבות,מחשבות...
אני כל כך אוהבת אותו אלוהים,אז למה אני עושה את זה...

היום חלף,השתחררתי עם הוראות ברורות של יום אחד לפחות מנוחה..
התפרים במותן כבר לא כל כך כאבו,יכולתי כבר ללבוש גינס..
את שני, שלישי העברתי בבית,מתה מתה מגעגועים אליו..

מליון פעם החזקתי את הפלאפון קרוב אליי ורציתי לחייג,אבל העדפתי שלא..

הבנות התקשרו וביקשו שנפגש..
שמתי עליי מכנס שחור קצר וחולצה צבעונית חמודה,הסתדרתי מעט..הגעתי לקניון הן כבר ישבו לשתות קפה..
"את נראת יופי"אמרה אושר
"נראת"אמרתי
"מתגעגעת לנסיך??"שאלה אושר
שתקתי
"עד מתי תשחקי בלב של עצמך.?? הוא מת עלייך ואת מתה עליו..עד שהוא זוכר את מתרחקת..מה יהיה??"שאלה שיר
"אני כל כך אוהבת אותו,נפגעתי כל כך הרבה.."באתי להמשיך ואושר עצרה אותי
"כן כן שמענו על זה..למה שלא תתני לעצמך להסחף איתו אתם מ-א-ו-ה-ב-י-ם...מה את לא מבינה ??"אמרה
"אתן צודקות..אני מתה עליו, כל כך התגעגעתי אליו..בא לי לטרוף אותו"אמרתי והן צחקו
"במיוחד התגעגעתי לחיוך שלו"הוספתי
"את רואה???"אמרה שיר
"אני יודעת...אוףף אני טיפשה נכון?"שאלתי
"לא! את לא! בסך הכל זה מה שהרגשת באותו רגע,זה מה שהיה נכון לך"אמרה אושר


-----------------------------------------

בין הרצאה להרצאה,מחשבות רבות חולפות לי,הלב שלי נשרף..לא היה רגע שלא אחזתי בפלאפון ורציתי פשוט להתקשר אליה,לשמוע את הקול שלה..לשמוע שהיא עוד אוהבת ולא ויתרה עלינו...פעמיים כבר רציתי לקחת את הדברים שלי ולברוח חזרה הביתה..אבל היא ביקשה את הזמן הזה ואני מכבד אותה..יודע שהיא שלי ורק שלי..

תמישיכיי 😍😍

מדהיםםם
תמשיכי 😊