|
|
|
פרק 1
[COLOR=red][SIZE=14][FONT=Times]
אצלנו במושב המעמד החברתי הוא הדבר הכי חשוב, איך שאת נראית, איך שאת מתנהגת, עם מי את יוצאת או יצאת, מאיזה משפחה באת ואיך את שומרת על כבודה, כל אלו גורמים לנערים ולנערות במושב שלי לחוש תחושת אחריות ופחד עצומים בכל פעם שהם יוצאים לאירוע חברתי כמו מסיבת קוקטייל בבית של משפחת לוינשטיין או ברביקיו אצל הכהנים.
תמיד צריך להיות מתוקתקים, מנומסים ואחראיים, וכל הזמן להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון ובלי פליטות פה מיותרות, כי הרי לא צריך לכבס את הכביסה המלוכלכת מול כולם!
ואז יש אותי,
קוראים לי ניצן אני בת 17 בכיתה יב' (עיניים חומות כהות- כמעט שחורות ושער בצבע חום בהיר לא גבוהה ולא נמוכה )ואת כל היתרונות שרשמתי למעלה מבצעת בשלמות...
אחותי התאומה אודם שלא דומה לי לא באופי ולא במראה ( שתי ביציות שהופרו משני זרעונים , בקיצור שיעור ביולוגיה שלם עליי ועל אחותי).
היא הבת המושלמת, תמיד לבושה בשמלות הכי יפות, מדברת בצורה הכי טובה וכשהיא שרה אומרים שזה כמו קול המלאכים.
יש לי עוד אח ששמו בר,הוא האח הבכור, ועליו מוטלת האחריות לשמר את עיסוקו של אבי ( סבי היה רופא, אבי רופא ואחי הולך בעקבותיו..) הוא רק בן 19 ועתידו כבר קבוע מראש,
אני לא מבינה איך הוא לא משתגע!!!
אז כמו שאמרתי 'ואז יש אותי' , אני הכבשה השחורה של המשפחה, יש לי להקה, אני אוהבת לרקוד וכמו שאימא שלי אומרת 'לפחות יש לך ציונים טובים'.
אצלנו במושב כולם צבועים אחד כלפי השני ואני פשוט לא יכולה לחיות עם הצביעות הזו
כי הרי ברגע שאתה מסתובב כולם מתחילים לדבר עלייך מאחורי הגב ואומרים דברים שבחיים לא היו מעזים לומר לך בפרצוף!
אז מידי פעם אני אוהבת להשתעשע ולעקוץ אותם 😉
למשל פעם אחת הלכתי למסיבת חנוכת הבית של משפחת ברגר ובעודי מושיטה את היד לכיוון העוגיות חטפתי מכה על היד!
הייתי בהלם לפני שהבנתי מה קורה הותקפתי ע"י חבורת זקנות פולניות שלא הפסיקו לומר לי כמה אני לא צריכה את העוגייה הזאת ושקצת השמנתי בזמן האחרון
וכדי שאני יתפוס בחור אני צריכה להיות בעלת איפוק עצמי ולא לאכול כל מה שעולה בדעתי, ההלם שהייתי בו ממקודם התחזק!
ואז ראיתי את אמא שלי מציצה מבעד לזקנות המרושעות האלו ועצרתי את עצמי מלהגיב ופשוט חייכתי ואמרתי להם בנימוס " תודה על הדאגה אבל אני לא צריכה אותה" ביץ', אמרתי בליבי.
הן המשיכו לדבר כרגיל כאילו כלום לא קרה ואז הם התחילו לספר לי על איך גברת ברגר קנתה את הבית הזה איך היא הייתה צריכה לקחת 2 משכנתאות ולמכור כמה מתכשיטיה הטובים ביותר כדי לממן את הכל, פה זה כבר היה הקש ששבר את גב הגמל, אני הייתי בשוק מהחוצפה שיש להן לדבר ככה על אנשים ועוד בלי להזיז עפעף!
הייתי חייבת לעשות משהו, זה כאילו התחנן לעקיצה משובחת מבית היוצר של ניצן דרור, אז ניגשתי אל הזקנות ושאלתי אותן איך הן יודעות על העניין הזה,
אחת מהן אמרה לי ששמעה מהפקידה בבנק אז אני שאלתי אותן " אהה אז זה היה לפני או אחרי שעיקלו לך את הבית הישן? " היא הייתה בהלם ואני חטפתי מרפק מאמא שלי ועוד פעם נכנסנו לריב על כמה שאני לא ממלאת את תפקידי כנערה בבית הזה
ושאני רודפת רק אחרי ההנאות ולא מתחשבת כלל בכבוד המשפחה שלי, כבר אמרתי שאמא שלי היא כמו דיסק שרוט שנתקע על אותו תו וממשיך לנגן עליו כל הזמן?
אז אתם מבינים פה מתחיל הסיפור שלנו... בבוקר הראשון של הלימודים... ' אחחח כיתה יב' סוף סוף יהיה לי קצת חופש, רוגע ושלווה שמגיעים לי אחרי חופש עמוס שכזה חחחחח'
כמה טעיתי....
[SIZE=7][FONT=Times]
איך??? תגיבו אם אתם רוצים שאני ימשיך.... תאמינו לי שלא שווה לכם לפספס את הסיפור הזה 😊
אהבתי!!!
זה חמוד ומצחיק ....
אני רוצה המשך!!!!
תמשיכי לכתוב!!!!
תודה שימשי! זה רק בשבילך 😊
רק חבל שלא הרבה מגיבות :/
פרק 2
קמתי בבוקר ליום הראשון של כיתה יב', כבר מריחים את הסוף והוא מריח מתוק מאוד 😊
כמובן שלא הרגשתי את הצורך לחגוג את שמחתי בבגדים הכי חדשים ולהתייפייף מעבר לרגיל
אבל אחותי אוווהוווהווו זה סיפור אחר בשבילה היום הראשון של הלימודים זו עוד פלטפורמה ללבישת הבגדים החדשים שקנתה
ולחשיפת השיזוף החדש שלה...
לבשתי חולצה לבנה ( בכל זאת יום ראשון-אחרון ללימודים) ומכנס סקיני בצבע טורקיז כהה
ונעלתי את הטבע נאות היפיפיות שלי.
פיזרתי את השער וירדתי למטבח והתחלתי לאכול את הקורנפלקס האהוב עלי (כריות כמובן)
ובדיוק בר ירד למטה והתחיל לאכול איתי
בר: " מה קורה קופיפה? סוף סוף אתן חוזרות לשגרה יהיה לי קצת שקט פה!"
אני: " חה חה חה, בר סיפר בדיחה כדי שלא יעלב נצחק כולנו מכל הלב" אמרתי בקול רציני להחריד
והוא פשוט התפוצץ לי מצחוק בפרצוף ואני אחריו חחחחחח
בר: " חחחחחח יא דפוקה אחת, מתי את מתחילה?"
אני: " אני משערת שבשמונה ורבע, ומתי מסתיימת לך הרגילה אדוני? הא? הא? שיהיה לי קצת שקט פה!"
החזרתי לו בקול ציני
בר: " חצופה קטנה!" והשפריץ עליי קצת חלב עם קורנפלקס
"מזלך שזה לא פגע בי!!" אמרתי עצבנית ביותר
בר: " למה מה היית עושה לי?" אמר בקול מתגרה
"את זה!" וקפצתי עליו והתחלנו לריב מכות
ובינתיים שאנחנו רבים אבא שלי יורד במדרגות, עוצר לראות אותנו,
פולט אנחה קטנה וממלמל " מתי הם יתבגרו?" ויוצא לעבודה חחחחח
ואני ובר לא מפסיקים לצחוק ולדגדג אחד את השני שלפתע שמענו צעקה : " פשוט תינוקות!!!"
הרמנו את הראשים שלנו לכיוון הקול
וראינו את אודם לבושה בשמלה פרחונית, שער מפוזר עם קשת ותיק תואם והכל בוורוד עתיק,
שכחתי לציין איך היא נראית ובכן היא שונה ממני לחלוטין ולכן היא בלונדינית עם עיניים ירוקות
כן כן אני ירשתי את הגנים הדפוקים מבין שתינו ,
אודם נכנסה למטבח והתחילה להכין לעצמה שתייה חמה
ואני ובר הסתכלנו אחד על השני כאילו כבר ידענו מה אנחנו הולכים לעשות והכל תואם מראש..
1....2.....3... שנינו קפצנו עלייה מאחור וגרמנו בעקיפין להרס התסרוקת שלה... בקטנה..... חחחחחח
" אהההההההההה מפגרים עזבו אותי!!! תראו מה עשיתם לי!!!!!!!!!!" היא צעקה
ואני ובר לא הפסקנו לצחוק, אמא שלי מהרה למטבח אחרי ששמעה את הצרחה
ומיד עזרה לאודם לסדר בחזרה את הפריזורה חחחח
בר: " טוב אתן צריכות הסעה?"
אני: " כן, אני אשמח!"
בר: " ברור שאת תשמחי שימפנזה אחת! אודם את גם רוצה?"
אודם: " לא גל תכף בא לאסוף אותי, בדיוק נגמר לו המלווה "
גל הוא החבר 'הסופר דופר' של אודם, הוא ספורטאי, גבוה בעל עיניים ירוקות ושער חום בהיר
כל הבנות חולמות שהוא ישים עליהן והוא וכל החברים המסוקסים שלו הם חלק מהחברה של אחותי
משמע הם בבית שלנו כמעט כל הזמן... מתנחלים!!!!
בר: " הפסד שלך! יצאנו?"
אני: " כן יאללה יצאנו" יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית
בר: "נו מתרגשת? " שאל אותי
אני: " ממה בדיוק?"
בר: " מהיום הראשון- אחרון של הלימודים בכל זאת יב'!" ענה בפליאה
אני: " לא אני רק רוצה לסיים עם זה כבר"
בר: " טוב נראה מה תגידי בעוד חצי שנה " גיחך לעצמו
אני: " יאללה נדבר מאמי, ביי"
בר: " ביי אחותי היקרה" והתקרבתי לנשיקה בלחי והוא ברוב חוצפתו נשך לי אותה "איה חוצפן!"
בר: " חחחחח יאללה לכי שלא תאחרי" יצאתי מהמכונית ונכנסתי לבית ספר
ישר ראיתי את הילה, החברה הכי טובה שלי היא פשוט יפיפייה! היא עם שער מתולתל, עיניים כחולות, קצת מלאה אבל מהממת בצורה יוצאת דופן!
לפני שהספקתי לומר משהו הילה כבר קפצה עליי בחיבוקים כאילו לא נפגשנו שנים
כשבעצם כל הקיץ היינו ביחד חחחחחחח
אני: " כמה זמן לא ראיתי אותך?"אמרתי בצחוק ציני למדי חחחחחח
הילה: " נוו אל תהרסי לי את המומנט בכל זאת היום הראשון של הלימודים!!" אמרה לי בהתרגשות
אני: " נו טוב מה את רוצה שאני יעשה?"
הילה: " תכנסי מהתחלה והפעם יותר ברגש " ציוותה עליי כמו במאית קולנוע חחחחח
יצאתי מהבית ספר ונכנסתי שוב אך הפעם כשראיתי את הילה שתינו רצנו אחת אל השנייה
בקריאות התרגשות של "איפה היית כל הקיץ?"
" כל כך התגעגעתי אלייך!"
" כמה חסרת לי!"
"תגידי גדלו לך הציצים או שאני טועה? " חחחחח כולם הסתכלו עלינו כאילו נחתנו מהעולם החיצון
ורק אנחנו לא הפסקנו להיקרע מצחוק...
הילה: " טוב בואי נתקדם אל כולם , הם יושבים ליד המעבדות"
אני : "חחחחח טוב יאללה בואי נזוז" והתחלנו להתקדם אל עבר המעבדות שבדרך אנחנו חולפות על פני אחותי וכל החברה שלה ובניהם 'הוא'......
תגובות יתקבלו בברכה
😊
חחח הרגת אותי עם הילה וניצן XD
אווו הוא ...
אנירוצה כבר לדעת מי זה !!
תמשיכי
יא מוכשרת 😁
וואיייייייי ניייס 😊
תמשיכייי
פרק 3
התחלנו להתקדם אל עבר המעבדות שבדרך אנחנו חולפות על פני אחותי וכל החברה שלה ובניהם 'הוא'......
הוא ואני היינו החברים הכי טובים לפני כיתה ט', היינו עושים הכל ביחד וכולם היו חושבים שיש בינינו קשר רומנטי
אחרי שעלינו לתיכון הוא התחבר עם גל, חבר של אודם, והשתנה לחלוטין ולאט לאט הוא שכח ממני ומהחברות שלנו
עכשיו אנחנו לא מדברים כבר כמעט 3 שנים והכי מצחיק שהוא כל הזמן בבית שלי... איזה עולם!
אז ל-'הוא' קוראים בן והוא גבוה, שרירי אבל במידה, שער בלונדיני מלוכלך
ועיניים כחולות שכשהוא שמח הן בהירות כמו השמיים ביום אביב
וכשהוא עצוב הן כהות כמו האוקיינוס בלילה, עם שער שמגיע עד האוזניים אבל עדיין מספיק ארוך כדי שיוכלו לשחק בו
כן הוא השתנה לחלוטין ואני אישית לא סבלתי את בן החדש!
לפני ששמתי לב שאני בוהה בו יותר מידי הוא שם לב ומבטינו הצטלבו
אני נהפכתי לעגבנייה במהירות הבזק והורדתי את הראש 'איזה פדיחות! הוא בטח יחשוב שנדלקתי עליו!' טוב שהילה לא שמה לב לזה אחרת היא בכלל הייתה מתחרפנת!
הגענו אל כל החברה שלנו והתחלתי לומר שלום לכולם, יש את עידו, ירון, דשה, קרן ואיתן מושלמים אחד אחד!
עידו - שער חום, עיניים ירוקות והוא גיטריסט בלהקה שלי
ירון - שער חום ועיניים שצבעם דומה לדבש מתוק! הוא גאון הילד הזה!
דשה - שער חום בהיר ועיניים חומות בהירות, מקסימה והיא גם בלהקה שלי ומנגנת על גיטרת הבס
קרן - שער חום - אדמוני ועיניים ירוקות - כחולות מיוחדות כאלו!
איתן - איתן הוא מיוחד מאוד מפני שהוא החבר החדש דנדש מהעטיפה..... שלי!
הוא עם שער חום בהיר ועיניים אפורות מיוחדות ביותר, הוא לא גבוה במיוחד אבל היה לו קסם אישי...
איתן ואני נהפכנו לחברים בקיץ האחרון במסיבת בריכה של אחת מהחברות של אודם,
איכשהו נפלנו לבריכה ומשם זה התגלגל לנשיקה ועוד נשיקה וכשיצאנו מהבריכה היה ברור לנו שאנחנו לא מפסיקים פה ובאותו הרגע הפכנו מידידים טובים לחברים....
אמרתי לכולם שלום עם נשיקה על הלחי ורק לאיתן בפה 😊
הילה: " אוווו איזה חמודים!" וכולנו צחקנו
אני: " באיזה כיתות אתם?" כל שנה מפזרים אותנו הבית ספר המפגר הזה אבל איכשהו כל שנה למזלי אני והילה ביחד 😊
עידו: "יב' 2 "
קרן: " יב' 4"
הילה : " גם אני ביב' 4!! " אוף אנחנו לא ביחד!
קרן : " יאיייי חחחח איזה כיף הולך להיות לנו ביחד!" אמרה בקול
דשה: " יב' 2 ביחד עם עידו " גיחחתי לעצמי בלב עכשיו זה בטוח יתן לעידו את האומץ להתחיל איתה, הם יהיו כל היום ביחד! יששש!
ירון :" יב'5 "
איתן: " יב' 5"
אני :" זה לא פייר כולכם פה בזוגות ביחד ורק אני לבד ביב' 3!!!! " אמרתי בהתבכיינות ובקול תינוקי
כולם: " חחחחח לא נורא, נפגש בהפסקות חחחח"
אני: " זבלים!" וכולנו צחקנו ביחד
קרן :" מתי מתחיל השיעור?" ובדיוק נשמע הצלצול
איתן: " חבל שלא דיברת על מיליון דולר!" וכולם צחקו
התחלנו להתקדם לבניין של היב'ניקים ונפרדתי מכולם ועליתי לכיתה שלי לבדי!
התחלתי לזמזם לי כשתוך כדי אני מתיישבת במקום שלי ומניחה את הראש על השולחן "בדד אלך רק תקווה אין לי, בדד בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום!!"
ופתאום שמעתי קול " את לא צעירה מידי כדי שלא יהיה לך לא עתיד, לא תקווה ולא חלום? אני מכיר אותך ויש לך חלומות גדולים!"
הרמתי את הראש כדי לראות מי מתערב לי בשירה הקולנית שלי וראיתי את בן שעומד מול השולחן של ומחייך לו.....
אני:" אתה לא חושב שזאת קצת חוצפה להעיר מישהו כשהוא מנמנם???" אמרתי עצבנית והוא מצידו המשיך לחייך כאילו הרגע אמרתי לו שהוא זכה במיליון דולר!
אני :" מה אתה מחייך?" שאלתי אותו בחשדנות
בן: " סתם אסור לחייך?" ענה לי בשמחה
אני: " מותר אבל לא בצורה מפחידה כמו שאתה עושה עכשיו" עניתי מגחכת ובן כאילו לא הקשיב לעלבון שכרגע אמרתי לו התיישב לידי ואמר
בן : " את יודעת כל הבוקר חיפשתי איפה לשבת וליד מי, אני חושב שמצאתי!" אמר בהתלהבות
אני: "איפה?" שאלתי עדיין בחשדנות
בן: " פה!" אמר בגאווה
אני: " לא, לא, לא אתה לא יושב פה!" אמרתי לו בכעס קל
בן: " למה לא?" שאל והתקרב אליי
אני : " כי... כי.... חברים שלי צריכים להגיע בכל רגע והם יושבים פה!" עניתי מגמגמת קצת מהקרבה שהייתה בינינו...
בן: " ' זה לא פייר כולכם פה בזוגות ביחד ורק אני לבד ביב' 3!!!!' " אמר בקול תינוקי מחקה אותי
אני: " צותת לי?? חוצפן! איך אתה מעז אפילו...." באתי להמשיך אבל המורה קטעה אותי ונכנסה לשיעור
המורה: " טוב קוראים לי רותי והמקומות שבהם אתם יושבים הם המקומות הקבועים שלכם לכל השנה!"
בן סובב את הראש אלי חייך ואמר בגאווה "כנראה שתצטרכי לסבול אותי שנה שלמה " חייכתי אליו חיוך מאולץ שלא ניסיתי אפילו להסתיר את אילוצו
חזרתי להביט במורה כשכל מה שאני חושבת עליו זה על איך אני הולכת להעביר שנה עם 'היצור' הזה שיושב לידי!
תגובות? 😊
😂 "הוא" חחחח הרגת אותי מצחוק.....
איזה פרק יפה !!!
ימוכשרת תמשיכי לפרסם ...
אני רוצה המשך ושיהיה פיקנטי.. 😛
😊
פרק 4 :
השיעור עבר באטיות אין קץ ובן לא הפסיק לבהות בי במשך כל השיעור עד שלסוף נשבר לי
"אולי תפסיק כבר להסתכל עליי!!!!" אמרתי לו בעצבנות ובן פשוט חייך וסובב את הראש לכיוון המורה וזה עוד יותר הרתיח אותי החוצפן הזה מי הוא חושב שהוא!?!?!?
השיעור נגמר ואני אספתי את הדברים שלי וראיתי שבן כאילו מחכה לי
"מה אתה עושה?" שאלתי
"מחכה לך" ענה לי בחיוך
"למה אתה מחכה לי? " שאלתי בתמיהה
" כדי שנדבר , ויש הרבה תאמיני לי " ענה לי בטון רציני
" על מה?" שאלתי וראיתי את איתן נכנס לכיתה ומחפש אותי בעיניו
"איתן!" קראתי לו ושהוא קלט אותי חייך והתחיל להתקרב לעברי
"טוב אני צריכה ללכת זה חבר שלי" והצבעתי לכיוון איתן שהתקרב
" כן, איתן..... טוב נדבר אחרי זה" אמר בנימה עוקצנית כזאת
לא ממש היה אכפת לי כי איתן כבר היה לידי והוא סחף אותי לנשיקה ענקית
כשהתנתקנו כבר לא ראיתי את בן לידינו.....
" מה הוא רצה ממך?" איתן שאל אותי תוך כדי שאני יוצאים מהכיתה
" הוא יושב לידי עכשיו ,אז הוא רצה שנדבר על משהו.. אין לי מושג על מה" סיפרתי לו את האמת
"אני לא אוהב את איך שהוא מסתכל עלייך" קינא
"חחחחחח מאמי אין לך מה לקנא! אני רק שלך! " ונישקתי על שפתיו
ככה עבר לו כל היום ברגוע , בן לא הסתכל עלי מאז שראה את איתן... איזה ילד מוזר!
כשהגעתי הביתה נכנסתי ישירות להתקלח חושבת על היום הנחמד שהיה לי
כשאמא שלי מוציאה אותי מריכוז בבקשה לפנות את המקלחת כי היא צריכה אותה בדחיפות...
לבשתי תחתונים וחזייה ועליהם התעטפתי במגבת ויצאתי מן המקלחת
עברתי במסדרון כשתוך כדי אני בודקת הודעות בפלאפון שהתנגשתי במשהו וכמעט נפלתי לאחור
אבל משהו תפס אותי והצמיד אותי אליו , למזלי המגבת שלי לא נפלה
הרמתי את הראש וראיתי את בן מסתכל עליי בעיניים יוקדות, עובר על כל גופי בעזרתם ולבסוף מגיע אל עיניי וחייך כאילו מצא חן בעיניו מה שראה...
לבסוף התעשתי על עצמי והתנתקתי ממנו
"תגיד לי אתה מפגר או משהו?? אתה לא מסתכל לאיפה שאתה הולך???" צעקתי לעברו ונכנסתי לחדר שלי מותירה אותו בהלם טוטלי!! חחחחח
התלבשתי ונכנסתי לפייסבוק והתחלתי להתעדכן בכל הדברים החדשים ובתמונות החדשות
פתאום הילה שלחה לי הודעה " מה קורה?"
אני: " הכל בסדר החברים המפגרים של אחותי פה עולים לי על העצבים!!"
הילה: "חחחחח הם מתנחלים חבל על הזמן"
אני: "כן...."
הילה: " מה איך הלך היום הראשון, איזה באסה שלא שמו אותנו באותה הכיתה!"
אני: " כן, בן יושב לידי...." כתבתי בחשש
הילה: " מה?!?!?!?!?!?!?! איך זה?" כתבה והרגשתי את ההלם שהיא נתונה בו
סיפרתי לה את כל הסיפור וכמובן ללא הסיפור עם המגבת כי היא הייתה ממש מתחרפנת
הילה: "איזה חצוף הוא, הוא גם צותת לנו וגם התיישב לידך בלי הסכמתך...פשוט חצוף!" היא כתבה במהירות
" אני חושבת שיש לו משהו כלפייך!" כתבה כמה דקות אחרי זה
אני:"די תפסיקי עם השטויות שלך"
הילה: " באמת אחרת למה שהוא יזכר בך אחרי כל כך הרבה זמן??"
אני: " טוב עזבי שטויות אני ידבר איתך אחר כך "
הילה: "בי מאמי נדבר" התנתקתי מהפייסבוק
המשכתי לשוטט באינטרנט עד שלאט לאט הרגשתי איך העייפות נוחתת עליי, הלכתי לכיוון המיטה ונחתתי עלייה כאילו לא ישנתי שנה.....
נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי....
'מממממ איזה נעים' הרגשתי שמישהו מלטף לי את הפנים ועובר לשיער...
ככה מעביר את אצבעותיו הלוך ושוב....
התרפקתי על ידיו עד שהבנתי מה קורה
קמתי במהירות והתבוננתי באדם שהעז לגעת בי ולא רק זה אלא גם להעיר אותי משנתי!!!!!
" מה אתה עושה פה??!?!?!?"
תגובות? 😊
חחח "צעקתי אליו והשארתי אותו בהלם טוטאלי.."
פשוט גאונות ....
אני רוצה עוד פרק ...!!
לראות מי זה .... 😊
big like!!! אהבתי.. 😊 😊 😊
תודה רבה בננות 😁
אני מאוד מעריכה את זה 😊
רק חבל שלא הרבה בנות מגיבות 😕
אני יעלה עוד פרק בהמשך השבוע 😊
פרק ארוך במיוחד רק בשבילכן 😊
פרק 5:
'קמתי במהירות והתבוננתי באדם שהעז לגעת בי ולא רק זה אלא גם להעיר אותי משנתי!!!!!
" מה אתה עושה פה??!?!?!?" '
"מה אסור לי לפנק את הבת שלי?" אבא אמר לי
"חחחח מותר אבל להעיר אותי?? עד שנרדמתי?" כעסתי
"חמדתי את ישנה כבר 3 שעות עכשיו כבר שש וחצי בערב!" סיפר לי ואני הייתי בשוק איזה דוב שינה אני!!
"מה?!??!!??!! אז למה לא הערת אותי לפני?? חחחחחח" שאלתי
"עכשיו אני מעיר! יאללה תרדי למטה אנחנו מתכוננים לארוחת ערב " אמר ויצא מהחדר שלי
קמתי מהמיטה , צחצחתי שיניים וירדתי למטבח
ראיתי את בר כבר יושב בשולחן ואת אמא מוציאה את האוכל מהתנור.
"בר תמיד ראשון לשבת באוכל , פשוט חזיר יבלות צעיר " צחקתי עליו , בר הסתובב לעברי
" מה את כועסת כי הקדמתי אותך הפעם? בבונית גדולה!" החזיר לי
"חס וחסה! חחחחחח טוב מספיק שטויות איפה כולם אני רעבה!!" קראתי בקול שנשמע בכל רחבי הבית וטפחתי על הבטן ובר לא הפסיק לצחוק עליי
פתאום שמעתי צחקוקים מאחורי , הסתובבתי לכיוון הקול וראיתי את אודם, גל , שירלי (חברה של אודם) ואת בן עומדים בשורה ומצחקקים...
"הנה הנה באנו אנחנו יודעים שאת רעבה!" אודם קראה אליי בקול
"אני מודה לכם על ההתחשבות.... אבל תשבו כבר!!!" אמרתי בצחוק
"חחחחחח יושבים יושבים " גל אמר לי
אבא ירד מהמשרד שלו וראה את כולנו יושבים במקומות ואמר " אוו יופי בואו נתחיל לאכול" והתיישב במקום שלו
כמובן שבן היה חייב לשבת מולי בשולחן כשאני יושבת ליד בר...
התחלנו לאכול ואמרנו תודה לאמא שלי על האוכל הנפלא
היא הכינה עוף ותפוחי אדמה בתנור, ואורז עם גזר ובצל ולייד זה קציצות בשר ומלא מלא סלטים, היה פשוט תענוג...
אבל לא ממש יכולתי להנות מהאוכל כי בן לא הפסיק להסתכל עליי וכל הארוחה אני הסמקתי בטרוף
'מה יש לו עברו אולי 3 שנים מאז שהוא הסתכל עליי ככה, איזה ילד מוזר! '
נגמרה ארוחת הערב ואני אודם עזרנו לאמא לפנות את השולחן ולעשות כלים והבנים ושירלי ישבו בסלון
וחיכו לנו 😊
כשנכנסנו לסלון אודם קראה לשירלי, גל ובן לעלות לחדר שלה, הם עלו ביחד עם אודם ואני, אמא ואבא ישבנו בסלון "נו איך היה היום הראשון של הלימודים?" שאל אותי אבא
"היה סבבה כמו כל יום אחר" עניתי בלי להזכיר את המאורעות עם בן
"טוב אני עליתי לחדר תהנו" אמרתי וקרצתי להם "חחחח בי" ענו לי
תוך כדי שאני עולה לחדר שמעתי את הצחקוקים שבאו מכיוון החדר של אודם וחשבתי לעצמי שאני חייבת להתקשר לאיתן ולהילה שיבואו לשעשע אותי חחחחח
נכנסתי לחדר וראיתי את בן יושב על המיטה שלי ומביט בי "מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו
"מחכה לך.. כמה זמן לוקח לעלות לחדר?" בן שאל בצחוק
"כמה זמן שאני רוצה! מה אתה רוצה?" התקפתי אותו
"לדבר איתך" ענה בכנות
"על מה?" שאלתי
"על כל מה שקרה בינינו, אני מרגיש שיש בינינו הרבה מתח ואני רוצה לפתור אותו בכל זאת אני חבר טוב של אחותך ואנחנו באותה הכיתה..." בן התחיל לדבר
כל מה שחשבתי עליו זה שעכשיו הוא התעורר??
מה גרם לו פתאום לחשוב על זה??
"מה נזכרת בכל זה פתאום?" שאלתי אותו בתקיפות.
"התגעגעתי אלייך" ענה בקול חלש והתקרב אליי
"תפסיק להתקרב אלי" קראתי אליו אבל הוא המשיך להתקרב עד שנצמדתי אל הקיר
הרגשתי את כל גופו ואת נשימותיו הסתכלתי אל תוך עיניו ואמרתי לו " ובכן אני לא התגעגעתי כלל!"
" אל תשקרי לי אני מרגיש איך את רועדת בין זרועותיי... גם את התגעגעת אליי " אמר לי בלחש
איך גם אחרי שלוש שנים הבן אדם יודע לקרוא אותי כמו ספר פתוח!!
"טוב זה לא ממש משנה כי יש לי חבר ולכן אני מבקשת ממך שתעזוב אותי"
הרגשתי כאילו פגעתי בו בנקודה רגישה והוא הסב את פניו ממני וישב על המיטה...
לפני כיתה ט' בן ואיתן היו החברים הכי טובים ביחד איתי ועם הילה היינו הרביעיה הבלתי מנוצחת!
כשבן התרחק נותרנו אני איתן והילה ואז התחברנו אל שאר החבורה שלנו
כל מה שהיה ביני לבין בן נשכח ואיתן מילא את מקומו והפך לחבר הכי טוב שלי שבדיעבד הפך לחבר חבר שלי 😊
התיישבתי על כיסא מול המיטה ושאלתי אותו " למה התרחקת מאיתנו?"
בן הרים את ראשו לכיווני ואמר " יש דברים שאפילו את לא תצליחי להבין"
"תנסה אותי" עניתי בכנות מוכנה לשמוע את הגרסה שלו לסיפור...
"אולי בפעם אחרת אני חייב ללכת " אמר וקם ויצא מהחדר ונכנס לחדר של אודם
תוך כדי אני שומעת את שירלי צועקת לו " איפה היית? מה נפלת לשירותים?" והוא ענה לה " לא, התעכבתי קצת בטלפון" ומשם כבר לא שמעתי כי הוא סגר את הדלת....
הייתי עם מלא סימני שאלה בראש ולפתע נזכרתי שלא התקשרתי היום לאיתן בכלל...
לקחתי את הטלפון שלי וחייגתי אליו השעה הייתה כבר דיי מאוחרת אז לא ידעתי אם הוא יענה...
"הלו?" הוא ענה
"מה קורה מאמי שלי?" שאלתי אותו
"אוי נסיכה סוף סוף נזכרת בי " אמר בטון עצוב .. אחחח לאכול אותו עם החמידות שלו!
"לא לא פשוט רק עכשיו סיימנו לאוכל ויישנתי כל היום.. אני בחיים לא ישכח ממך!" אמרתי לו מעוותת קצת את האמת... "חחחח טוב, מה את עושה?" שאל אותי
"אממ רואה קצת טלוויזיה ועולה לישון.. למה?"
"עוד לישון??? את פשוט כדור שינה!" צחק עליי
"מה לעשות היום הזה התיש אותי " עניתי בלי לשים לב
"למה מה כבר עשית אפשר לחשוב" איתן אמר , לא יכולתי לספר לו על בן כי הוא יקנא... איזה פאק!
"אממ אממ לא אתה יודע היום הראשון וגם החברים של אחותי פה לא מפסיקים לעצבן אותי" עוד פעם שיקרתי.... ממתי אני משקרת לאיתן?
"טוב יפתי יאללה תעלי לישון נדבר כבר מחר " אמר בהיסוס קל
"לילה טוב אהובי!" עניתי לו מקווה שהוא לא מודאג
"לילה טוב מאמי" ושלח לי נשיקה בטלפון
גם אני שלחתי לו נשיקה וניתקתי
החלפתי מהר לפיג'מה ונכנסתי למיטה, הנחתי את הפלאפון על המיטה, הדלקתי את הטלוויזיה
לאט לאט שקעתי במחשבות על איתן היקר, על השנה החדשה וכמובן גם על בן שחזר לחיי בבום ולא מפסיק לשגע אותי....
תוך כדי מחשבות וצפייה בטלוויזיה נרדמתי.....
תגובות?????????? 😊
מהמם כרגיל....המשך ומהר !!!!!
ווא וואו וואו !!!
המשך בדחיפות !!! 😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|