שלום לכול הקוראים , אנחנו זוג דרוזי ויהודיה ..
רצינו לכתוב את הסיפור שלנו פה ..מקווים שתהנו ..
.____________________________________________.
התחלה של כאב - סוף של ניצחון - פרק 1
קורל: הלו אתי , מה קורה? איפה את ?
אתי: הכל בסדר , התגעגעתי אני בבית בא לך להיפגש ?
קורל: בואי נלך לקניון , אני רעבה .
אתי: סבבה חצי שעה ניפגש בכניסה .. ביי חיים שלי .
אמא , אני הולכת לקניון עם אתי , לאכול משהו אני יבוא יותר מאוחר ,
ביי בנתיים .
יצאתי מהבית היה יום חם אביב כזה קצת לפני פסח , שירדתי מהאוטובוס ומרחוק ראיתי אותה מחכה לי , כרגיל מקדימה ומגיעה לפני הזמן אווי חח .
רצתי אליה שלא תתחיל לחפור לי שאני מייבשת אותה ובלה בלה , נכנסו לקניון וחפרתי לה שאני רעבה ואני רוצה לאכול..היא כמובן רוצה לטייל ושטויות ואני קודם אוכל אחר כך שטויות , בסוף אמרתי לה
אתי תני לי יד רגע ומשכתי אותה , חחחחח מה את עושה משוגעת אחת ? אמרה לי אחרי שסחבה אותי את כל הקניון .
הגענו לשווארמה האכול שלי .. שמחתי בלב והרגשתי מוזר כזה
התקדמנו לאזור אמרתי שלום למוכר על השיפוד ו...אז זה קרה
פתאום משום מקום , משהו קסום , לא אמיתי , משהו שלא קורה בחיים
אלא רק באגדות .. הרמתי את הראש הסתכלתי אחורה ראיתי זוג עיניים יפות עם ריסים ארוכות ויחודיות ושפתיים משורטטות מסתכל אלי אולי אפילו בוחן ואולי אפילו מהופנט אבל פשוט נשאבתי לתוך זה , והצלחתי לראות חיוך גנוב שברח לו , הרגשתי פרפרים בבטן , הרגשתי בתוך עולם אחר עולם שלי ושלו .
היא הסתכלה עלי , הלכה עם החברה שלה וחייכה , הסנוורתי , בהיתי בה לא יכולתי ,
העיינים ניפגשו ודיברנו , לא היה צריך שם בשום מילה .
לא יודע מה קרה , ולא יודע איך הרמתי את הראש
ונתפסתי בעיניים שלה שכאילו חיפשו אותי .
מה שאני רק זוכר מאותן רגעים שהתרגשתי הייתי מבולבל לא הבנתי
מה קרה והרגשתי הרגשה אחת שונה ומשונה...
כאילו שאני מכיר אותה כבר מאז ומתמיד.
ראיתי אותה הולכת ומתרחקת וניסתי לחזור לעיניניים שלי ופתאום היא חוזרת אלי
" חצי מנה ציפס וקולה בבקשה " ככה היא אומרת לי , לא ידעתי אם לחייך לה ,
להיות רציני , או סתם להתנהג רגיל כמו לכול לקוחה ..
הבאתי לה מה שביקשה ואמרתי לה עלי ..היא התחילה להסמיק חח רציתי ממש לחבק אותה , להריח אותה
לא יודע הבחורה עניינה אותי משכה אותי אליה כמו רוח קטלנית שסוחבת אחריה הכל .
וככה היה תקופה היינו נפגשים לסירוגין על הדלפק של השווארמה בקניון ..מסתכלים זה לזה בעיניים כמה שאפשר ..כאילו שהרגע לא ייגמר לנו..שלא ייברח לנו ההספק הזה של המבט שלנו ...
עד שיום אחד הכל השתנה...ולא היה כבר את המבטים האלה בשקט בשקט...
^^^ המשך יבוא ^^^
אהבתם ?
😉 😉 😉 😉
