היום אני מתחילה מחדש

וואי סיפור מדהים המשך מייד !!!

QUOTE (נסיכהשבורה @ 23/04/2011) וואי סיפור מדהים המשך מייד !!!
חחח מאמייי תודה רבה.. 😊

בקרווב המשךךך 😊

ואז הגיע היום
הגענו לבקו"מ ואז .......................

_____________________________________________-

נסענו כולם.. ההורים עידו סבא וסבתא.. ובן יוגב עופר וגל
הוא הייה כ"כ יפה עם המדים והכל
ליאור: יאללה אני עולה לאוטובוס.
אני: לאאא רצתי וחיבקתי אותו.. שמתי לו בכיס את המתנה...
ליאור: מה זה ליאני?
אני: תפתח שתגיע... אני יתגעגע אליך כ"כ..
ליאור: גם אני מאמי, אל תדאגי זה יעבור מהר. חיבקתי אותו והדמעות עלו..
גל ובן החזיקו אותי וליאור עלה לאוטובוס. הייה לי קשה,למרות שידעתי שבסופי שבוע אני יראה אותו, אבל תמיד הוא הייה לצידי.
זה קשה.
עופר: את רוצה לנסוע איתנו?
אני: כן..
נכנסתי איתם לאוטו ובדיוק הפלא שלי צלצל.. הייה רשום : איתי 😊
אני: הלו..
איתי: יפה שלי... מה קורה?
אני:בסדר אני יודעת..
איתי: מאמי, יהיה בסדר !
אני: כן וחייכתי..
איתי: נסיכה. תלכי הביתה לישון קצת ושתתעוררי יש לי הפתעה..
אני: מה איזו הפתעה וחייכתי
איתי: הפתעה 😊
אני: טוב מאמי, תודה !!!
איתי: בכיף
סגרנו תשיחה והבנים שמו מוסיקה והצחיקו אותי. באמת חמודים.
דיברתי עם דניאל ורוני, וכשהגעתי הביתה נכנסתי לישון.
הרגשתי ליטופים וכשפתחתי את העיניים ראיתי את איתי יושב לידי.
איתי: בוקר טוב נסיכה.
אני: היי..
איתי: יאללה תתארגני הולכים.
קמתי מהמיטה עשיתי כמה אירגונים, לבשתי ג'ינס וגופייה צהובה התאפרתי בקטנה...
איתי: יאללה מאמי בואי..
אמא: ביי חמודים..
אני: ביי אמא.

נכנסו לאוטו של איתי והוא קשר לי את העיניים..
אני: חח מה?
איתי: הפתעה !!!
נסענו תוך 5 10 דק' לדעתי הגענו..
איתי: בואי מאמי צאי בזהירות יצאתי מהאוטו והרגשתי רוח.. איתי נתן לי יד והתחלנו ללכת..
זהו.. עמדי פה.. את יכולה להוריד..
הורדתי את מה שהייה לי על העיניים והייתי בשוק.. וראיתי מפה ענקית ועלייה פנקייקים ובורקס וסלטים ועוגה ויין..
אני: יא מאמי... איזה מרגש..
איתי: בשבילך נסיכה שלי.
התיישבנו והתחלנו לאכול..
איתי: נו איך את מאמי..?
אני: יותר טוב 😊 וחייכתי חיוך ענקי
איתי: איך אני אוהבת לראות אותך מחייכת..
אני: בזכותך !
איתי: תגידי,איך זה שלא הייה לך מישהו רציני..
אני: ממ, היינו חודש אבל זאת לא הייתה אהבה.. הסתדרנו והייה לנו כייף, אבל לא אהבה. ובגלל זה גם גמרתי את זה.
איתי: הבנתי.
אני: ואיך זה שלך לא הייה.?
איתי: לא רציתי את זה, רציתי להנות ורק להנות
אני: ערס !
איתי: די אני לא.. אמר בקול חמוד והזיז לי את השיער מהפנים...
עברה בי צמרמורת כפיית כ"כ..
אני: חח אתה כן תתמודד עם זה והוצאתי לו לשון הוא התחיל לדגדג אותי ולא הצלחתי לנשום מרוב צחוק.
חיבקתי אותו ולאט לאט הרגשתי את הנשימות שלו ומיד אחר כך השפתיים שלו על שלי. זאת הייתה נשיקה כ"כ רגוע ונעימה...
איתי: את יודעת, אף פעם לא הייתי ככה עם בחורה..
אני: חחח אז יש לי אאת הכבוד?
איתי: יש לך יש לך 😊
אני: איזה כייף שחופש.....
איתי: ואי כ"כ...
שמעתי את הפלאפון מצלצל ואז ראיתי שזאת דניאל..
אני: דניי
דניאל: מאמי שלי מה קורה?
אני: בסדר מאמי, אני עם איתי בים.
דניאל: הוווו נסיכים.. תגידי בא לך לצאת היום?
אני: לא יודעת...
דניאל: נו כבר !!
אני: לאיפה....?
דניאל: רק אנחנו הבנות לסנוקר?
אני: זורםם !!!
דניאל: טוב אז תהיי אצלי ב 10
אני: טוב בובי.
איתי: חח יוצאת?
אני: כן עם הבנות לסנוקר...
איתי: תהני בובה 😊
אני: תודה, בוא נזוז אני רוצה עוד להתקלח וזה...
נכנסו לאוטו וקיבלתי הודעה מליאור.. "אחותי הקטנה,תודה רבה רבה על המתנה זה יהיה לצידי תמיד,אוהב אותך וכבר מתגעגע"
אני: יאאאאאאא איזה נסייייך !!
איתי: אין אין על אח שלך
איתי הוריד אותי בבית ונכנסתי..
אני: הייה אימוש מה קורה?
אמא: בסדר מה איתך?
אני: יותר טוב, איתי עשה לי הפתעה בים..
אמא: הוא חמוד.. תזמיני אותו לארוחה איזה יום 😊
אני: טוב, ועוד מעט אני יוצאת עם הבנות לסנוקר..
אמא: עושה חיים בחופש אה?
אני: ממממממ אפשר להגיד.
עליתי לחדר נכנסתי למקלחת זריזה.. לבשתי חצאית ג'ינס גבוהה סטרפלס פרחוני ונעל סירה.. התאפרתי בקטנה..
אבא: לאיפה את יוצאת ?
אני: לסנוקר עם הבנות.
אבא: טוב מתוקה, לא לחזור מאוחר. ותשמרי על עצמך כן?
אני:כן אבא. אל תדאג
יצאתי לכיוון דניאל הגעתי אליה תוך 3 דק'...
פתח לי מישהו ממש חתיך..
אני: שלום..
הוא: היי..
אני: באתי לדניאל.
הוא: אה כן כן תכנסי.
הלכתי לכיוון החדר של דניאל.. נכנסתי ואמרתי .. את מוכנה להסביר לי מי זה הגבר החתיך הזה שפתח לי את הדלת..
דניאל: נו זה אחי ימפגרת שסיפרתי לך עליו..
אני: אה הוא חזר מהצבא..?
דניאל: כןן יטיפשה !!!
אני: איך הוא כזה חתיך ואת כזאת מכוערת? ואז היא זרקה עלי כרית.
דניאל: יאללה בואי קבעתי עם הבנות בגן..
אני: בואי בואי יקופה.
פגשנו את כל הבנות ואחרי איזה רבע שעה הגענו לסנוקר.. התחלנו לשחק הייה מצחיק..
ליאת: קלטו תבנים
רוני: אמא איזה חתיכים..
אני: רוני יפררחה ! מה זה האמא הזה...... והתחלתי לצחוק עליה..
דניאל: דיי כבר ימעצבנות הם סתם מסטולים וערסים.
אני: כן עזבו אותכן שטויות..
אחד הבנים: אנחנו יושבים בחוץ בא לכם?
רוני: ממ כן למה לא..
דניאל: יפריע לכן אם אני יפגש עם מתן?
אני: לא מאמי תלכי...
דניאל: אבל את לא רוצה לשבת עם המסטולים האלה.
אני: אל תדאגי אני יסתדר.
יצאנו רוני ליאת הילה ואני לשבת איתם, לא הייה בא לי אבל לא רציתי ללכת לבד..
הם היו חמש התיישבנו ואז ראיתי שכל אחד התיישבה עם מישהו בצד.. התעצבנתי עליהן לא הבנתי מה הקטע שלהן לשבת עם בנים מסטולים.
אחד הבנים: אני מיתר והוא גל
אני: יופי..
גל: מה את עצבנית..?
אני: לא..
מיתר: את יפה יפה יפה יפה
אני: ואתה מסטול.
מיתר: וזה רע?
אני: כשאתה ליידי אז כן..
גל: עוקצת הבחורה..
מיתר: חבל אנחנו באנו בטוב..
אני: מאיזה סרט אתה חושב שיצאת..
גל: אוווווווווווווווווו
אני: יאללה אין לי ראש בשבילכם אני זזה... באתי לקום ומיתר תפס אותי ביד..
מיתר: את תזוזי שאני יגיד לך.
אני: מה אתה אומר ובאתי לקום וגל תפס אותי ביד השנייה...
שמעתי שהתקבלה הודעה מליאת... " זה בסדר שרוני הילה ואני נלך ?" מיתר לקח לי את הפלא ורשם "בטח מאמי".
דחפתי את מיתר והתחלתי לרוץ עד ש.................................................................




מקווה שאהבתן.. המשך בפרק הבא 😊

אממממא!
המששך דחוווף!

תודה מאמי 😊
במהלך היום אני יעלה 😊

מהמם מהמם מהמם !! המשךךךךךךךךךךךךךך ..

QUOTE (מורמלול @ 24/04/2011) מהמם מהמם מהמם !! המשךךךךךךךךךךךךךך ..
תודה רבה מאמי.. 😊
עוד מעט אני מעלה את ההמשך

מיתר: את תזוזי שאני יגיד לך.
אני: מה אתה אומר ובאתי לקום וגל תפס אותי ביד השנייה...
שמעתי שהתקבלה הודעה מליאת... " זה בסדר שרוני הילה ואני נלך ?" מיתר לקח לי את הפלא ורשם "בטח מאמי".
דחפתי את מיתר והתחלתי לרוץ עד ש.................................................................

_________________________________________

עד ששמעתי את מיתר צועק, נשבע לך שאם את לא עוצרת את מקבלת דקירה... הוא כ"כ הפחיד אותי לא הבנתי איך הוא מצליח לרוץ ככה,שהוא מסטול
המשכתי לרוץ וכבר הייתי קרובה לבית ראיתי ספסל עם כמה בניים וילדה וככל שהתקרבתי יותר שמתי לב שזאת דניאל ומתן ואיתי... אני רצה ושומעת את מיתר מאחורי, כבר לא הייה לי כח
הגעתי ליד הספסל שלהם ונפלתי...
איתי: ליאן מה קרה.. לא הצלחתי לענות לא הייה לי אוויר, אחרי שנייה מיתר כבר הייה מולם.
איתי ומתן ישר קפצו...
מיתר: מה קרה, הבאת עזרה.?
איתי: בואנה יחתיכת חרא תעיף תעצמך מפה...
מיתר: מה אני מפחד ממך יזין? והתחיל לצחוק....
מתן דחף אותו ואז גל בא ולקח אותו, ישבתי על הריצפה בלי אוויר דניאל מחבקת אותי ופשוט לא הצלחתי לדבר, הייתי צריכה להחזיר אוויר לגוף.
איתי: מאמי שלי וחיבק אותי חזק... הם ישבו איתי והרגשתי כ"כ מוגנת איתם...
דניאל: את רוצה לספר לנו מה קרה?
אני: כן. ובדיוק מתן הביא לי בקבוק מים
אני: תודה מתנוש.
החזקתי לאיתי תיד והתחלתי לספר להם הכל מה הייה ומה הייה עם הבנות
אני בכלל עצבנית עליהן מה הן משאירות אותי לבד איתם ואי כאילו מה הקטע שלהן לשבת עם מסטולים.
דניאל: ליני את צודקת. נעשה איתן שיחה.
אני: וזהו ואז הייה את כל הקטע עם מיתר וגל הדפוקים האלה עד שהגעתי לפה.
איתי: דיי בובי הכי חשוב שאת איתנו עכשיו ושהכל בסדר..
אני: כן. הרגיע אותי זה שאני איתם. החלטנו לחזור הביתה הייה 1.
הגעתי הביתה ובדיוק ראיתי את עידו רז ואלירן חברים שלו, עליתי למעלה להחליף בגדים וירדתי למטה לקחת לי משו לשתות נרגעתי כבר ממה שקרה אבל עדיין הייתי בעצבים, הדבר היחידי שרציתי זה לדבר עם ליאור.
התיישבתי במטבח והתקשרתי... אבל הוא לא ענה.. התיישבתי בסלון ושוב התקשרתי והוא לא ענה.... וככה שוב ושוב ושוב.
עידו: לולי למי את מתקשרת כ"כ הרבה פעמים.
אני: לליאור... למה הוא לא עונה? אני לא מבינה.......
עידו: ליני מה קרה?
אני: כלום! למה הוא לא עונה?
עידו: ליאן הוא בטירונות הוא לא יכול לענות.
אני: אוףףףףףף אמרתי בעצבים. ידעתי שאני סתם מוציאה אותם אבל פשוט כ"כ רציתי לדבר איתו.
עידו: ליאן הכל בסדר?
אני: כן, אני עולה לישון.
נכנסתי למיטה וקיבלתי הודעה "ליני נסיכה,רציתי להזכיר לך כמה את מדהימה. שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז נסיכה שלי" זה הייה מאיתי.
הוא כ"כ הרגיע אותי... מיום ליום אנחנו מתקרבים יותר ויותר.
נרדמתי שבראש בעיקר עצבים אך גם געגועים לליאור.
התעוררתי מצעקות שהיו בחוץ לא הבנתי למה אחד השכנים רב עם שכן אחר... קמתי עשיתי את סידורי הבוקר, הכנתי קפה והתקשרתי לדניאל..
אני: דני מה קורה?
דניאל: בסדר מאמי, איך את?
אני: בסדר...
דניאל: בואי נעשה משו יום אחרון לחופש..
אני: מה כבר נעשה? אני רוצה שנפגש עם הבנות לדבר איתן..
דניאל: אני יגיד להן לבוא אלי ונעשה שיחה.. אה ואני צריכה לספר לכן משו...
אני: מה 😮 ?
דניאל: אני יספר לכולן
אני: נו ירעהההה !
דניאל: סתמי כבר קופה, תתארגני ותבואי בינתיים אני היתקשר .
אני: טוב פרה..
ניתקנו עליתי למעלה נכנסתי להתקלח התארגנתי וירדתי חזרה אמא ואבא ישבו בסלון..
אמא: ילדה שלי, את בקושי בבית התגעגענו !
אני: גם אני אמוש.. אני יחזור מדניאל ונשב :]
אבא: חסר לך ולא !
נתתי להם נשיקה ויצאתי..
תוך 3-4 דקות כבר הייתי אצלה.. נכנסתי הביתה וכולן ישבו בסלון...
דניאל: ליאן תתחילי..
אני: טוב, תראו...זה הייה ממש מגעיל איך שהתנהגתן אתמול..
הילה: למה..?
אני: קודם כל מה זה הקטע הזה לשבת עם בנים מסטולים?
רוני: לך יש חבר.. אז זה לא מפריע לך, אנחנו רוצות להכיר.
אני: רוני, גם אם לא הייה לי חבר.. אתן מורידות לעצמכן תרמה.. אתן שוות.. אנחנו שוות הרבה יותר מלשבת עם בנים מסטולים. ואתן רואות שאני לא רוצה... אז אתן עוד משאירות אותי איתם לבד?
ועוד שולחות לי בהודעה שאתן הולכות..
ליאת: רשמת שזה בסדר..
אני: לא אני רשמתי הם רשמו... בקיצור רציתי להגיד לכן שזה ממש הפריע לי.. ולא ציפיתי לזה ממכן..
דניאל: היא צודקת.. זה ממש לא יפה..
הילה באה חיבקה אותי והן אמרו שהן מצטערות ושזה לא יחזור שוב.
אני: קדימה דניאלה...
דניאל: אז ככה... אני ומתן ביחד
אני: ישששששששששששששש וקפצתי עליה וככה כולן....
אני: יא דני אני ממש שמחה בשבילך !!!!
היינו אצלה עוד ואז כל אחת הלכה הביתה.. יצאתי ממנה והתקשרתי לאיתי
אני: מאמי, מה קורה?
איתי: בסדר יפה שלי מה איתך
אני: בסדר, שמעת על דניאל ומתן?
איתי: כן מאמי, איזה כיף 😊
אני: כן.
איתי: מאמוש רוצה לעשות משו?
אני: סורי, קבעתי עם אמא ואבא שאני יהיה איתם קצת.. חח וגם מחר בית ספר וזה
איתי: כן כן ברור אין בעיה מאמי. נתראה בבית ספר..
אני: כן...
איתי: אה ו ליאן?
אני: כן?
איתי: התגעגעתי... כשהוא אמר את זה עלה בי חיוך ענקי ועברה בי הרגשה כ"כ כייפית...
אני: גם אני מאמי...
הגעתי הביתה בחיוך ענקי וישבתי עם אמא ואבא...
התחלנו לבשל ארוחת ערב ...
אמא: ליאן לכי תקראי לאבא לבוא לאכול..
אני: אבאאאאאאאאאאאא בוא !
אמא: חחחחחחחחח את זה גם אני יכולה לעשות.. אחרי שניה אבא הגיע והתיישבנו לאכול.
בדיוק עידו נכנס הביתה..
אני: בוא עידו שב.. 😊 הבאתי לו צלחת והוא התישב..
אבא: נו ליאן איפה הבחור שלך?
אני:בבית שלו אבא..
אמא: ליאני יום שישי ליאור חוזר מהטירונות
אני: יששששששששששששששש
אמא: אולי תזמיני את איתי לארוחת שישי..
אני: כן?
עידו: בטח 😊
אני: סבבה...
ככה ישבנו ודיברנו וכבר הייה מאוחר עליתי לחדר.. דיברתי קצת עם חברים מת"א ונכנסתי לישון
ישנתי כ"כ טוב שכשהשעון צלצל כבר ישר קמתי.. עשיתי את עניני הבוקר שתייתי נס..
לקחתי טיצ שחור חולצה לבנה ואדידס התארגנתי.. שמתי בתיק את כל מה שצריך ויצאתי, בדיוק דניאל הגיעה..
אני: היוש בובה..
דניאל: הופה הופה על המצברוח..
אני: אל תפתחי לי פה בבקשה.. יאללה בואי כבר אנחנו מאחרות..
אחרנו בכמה דק'.. וישר רצנו הייה מתמט'..
נכנסתי והתיישבתי כרגיל ליד מתן..
המורה: טוב חברים יהיה לנו רק את השעה הזאת שעה הבאה יש לי פגישה עם המנהל..
כולם: יש יש איזה כייף
המורה: אבל.....
אני: איך לא...
המורה: כן ליאן ? את רוצה להגיד משו?
אני: לא לא סליחה..
המורה: יש לכם בחן.. מי שמסיים יוצא...
היא חילקה את הדפים.. ידעתי טוב מתמט', תמיד הלך לי.. אני ומתן עשינו ביחד כל אחד עזר לשני.. אחרי רבע שעה סיימנו..
מתן: אין שנינו ביחד זה גאון
אני: חבל על הזמן
יצאנו וראינו את איתי עופר ואסף...
איתי: סליחה מה עשיתם שאתם בחוץ?
אני: סתם הייה בחן וסיימנו נתתי לאיתי והתיישבתי עליו.. פעם ראשונה שהיינו ככה..
איתי: נסיכה איזה כיף להתחיל ככה תבוקר..
ונתתי לו נשיקה..
אסף: פוצי מוצי..
אני: אספי די, אל תקנא...
איתי: תרגעעע !
אסף: צוחק צוחק חחח
אני: בוב אמא הזמינה אותך לארוחת שישי ליאור גם חוזר מטירונות
איתי: אבל הוא חוזר ובטח תרצו להיות איתו אני לא רוצה להפריע..
אני: דיי אתה לא 😊 !
מתן:תלךךךך יגנוב אתה יודע איך אמא שלה מבשלת.
חח איתי צחק ואני הורדתי למתן כאפה בראש חלשה.. ואז הוא החזיר לי ..... ואז איתי אמר משו ונתנו לו שנינו וככה הייתה מלחמה כל השיעור...
השבוע עבר במהרה חיכיתי כבר ליום שישי שליאור יחזור...
יום שישי הגיע סוף סוף...
ישנתי שנת צהורים כי אין כמו השינה של יום שישי..
שמעתי את עידו צועק לי בחדר.. נו ליאן קומי כבר ישמנה
אני: מה השעה..?
עידו:3
אני: נו מוקדם
עידו: ליאור חזר...
אני: מההההההההההההההה תוך שנייה כבר הייתי על הרגלים ורצתי לחדר של ליאור...
אני: ליייייייררררררר התגעגעתייייייייי
ליאור: גם אני, אבל אני לא נושם זוזי..
אני: לא רוצה ולא רוצה...
אחרי החיבוק הענק ישבנו ליאור עידו ואני בחדר..
אני: יאללה ליאור איך הייה?
ליאור: יאו מטורף.. קרעו אותנו בטירונות.. אבל יש שם אחלה חבר'ה..
עידו: זה הכי חשוב.. !!!
ליאור: יאללה מתוקים אני רוצה לישון קצת..
כל אחד הלך לחדרו..אני סתם ראיתי האלופה ב- VOD
לקראת 7 ככה איתי בא... והתיישבנו כולנו לקידוש..
הייה ממש מצחיק עם ליאור ואיתי ....
עלינו למעלה וליאור בא איתנו..
ליאור: איתי, אני מקווה שאתה שומר לי על הילדה..
אני: אני פה כאילו..........
איתי: שומר שומר על תדאג... והם לחצו ידיים
אני: ליאור מה אתה עושה היום?
ליאור: עם חברים יוצאים קצת להנות ואתם?
אני: נראה עוד מעט :] ישבנו עוד קצת וליאור יצא..
איתי: יאללה ישמנה תתארגני כבר..
אני: ממ לאיפה הולכים?
איתי: לאיפה שתרצי.. בטח לאכול ישמנה חחח ואז דפקתי לו כרית לראש והתחילה מלחמת כריות...
דיי נו הפסקת אש אמרתי בכל של ילדה קטנה...
ואז איתי קירב אותי אליו ונסחפנו לנשיקה ארוכה..
לקחתי שימלת סטרפלס שחורה שלמעלה מצויר ורד ונעל סירה.. התאפרתי ויצאנו...
אני:בוב אולי נלך לים במקום? ממש בא לי?
איתי: יאללה, מה שתרצי 😊
הגענו לים.. איתי הוציא מגבת ענקית והתיישבנו.
ישבתי ואיתי שם עלי את הראש על הרגלים.. ואני עשיתי לו דיגי בראש..
אני: ואי איזה מרגיע זה הים..
איתי: כ"כ.. תמיד כשאני רב עם אחי או עם ההורים אני בא לפה..
אני: כן, גם אני ככה..
איתי: ליאן את יודעת.. את מוציאה ממני דברים טובים..
ואני רק חייכתי.. מה ז"א..
איתי: מאז שאני איתך, החיוך לא יורד לי מהפניים את מדהימה, כל דבר שיש בך כולו מלא בטוב.. העיניים שלך פשוט מהפנטות אותי אני יכול לשבת כל היום ולהסתכל עליך,
וכל היופי החיצוני שלך אי אפשר להשוות אותו ליופי הפנימי והמדהים שלך.. הוא כ"כ ריגש אותי בחיים לא אמרו לי כזה דבר..
אני: ואי מאמי, אתה מדהים...
איתי: זאת את.. את גורמת לי להרגיש דברים שאף פעם לא הרגשתי, בחיים לא התגעגעתי ככה למישהי או דיברתי למישהי ככה..
אני: גם אני מאמי, אתה .. כ"כ שונה מכולם.. נכון בהתחלה רבנו ועשינו דווקא.. אבל אתה מדהים איתי..
הוא הביא לי חיבוק כ"כ גדול ואוהב
הוא התחיל לדגדג אותי ואני אותו והיינו ממש קרובים אחד לשני...
עד שפתאום...............................................


ההמשך בפרק הבא :]
חג שמח יקירות שלי 😊

וווואייי מהממםםםםם
תמשיכיייי 😊))))

QUOTE (לולו_סטייל @ 24/04/2011) וווואייי מהממםםםםם
תמשיכיייי 😊))))
תודה נסיכה 😊
עוד מעט המשך :]

אני: ואי מאמי, אתה מדהים...
איתי: זאת את.. את גורמת לי להרגיש דברים שאף פעם לא הרגשתי, בחיים לא התגעגעתי ככה למישהי או דיברתי למישהי ככה..
אני: גם אני מאמי, אתה .. כ"כ שונה מכולם.. נכון בהתחלה רבנו ועשינו דווקא.. אבל אתה מדהים איתי..
הוא הביא לי חיבוק כ"כ גדול ואוהב
הוא התחיל לדגדג אותי ואני אותו והיינו ממש קרובים אחד לשני...
עד שפתאום...............................................




הרגשתי את השפתיים שלו על שלי.. זאת הייתה נשיקה עם כ"כ הרבה רגש.. אףף פעם לא הרגשתי כמו שהרגשתי באותו רגע.. אז כנראה שבאמת סוף סוף.. אני מאוהבת.. הבטן שלי לא הפסיקה להתהפך הפרפרים פשוט השתוללו שם.
אחרי כמה דק' של נשיקה התנתקנו אחד מהשני.. שכבנו על המגבת והסתכלנו על הכוכבים...
איתי: בייב.. מה הכי היית רוצה שיקרה?
אני: תאמת תאמת?
איתי: הכי תאמת!
אני: אבל אף-אחד לא יודע על זה.. אז אסור לך להגיד קלטתי מזווית העין שהוא מסתכל..
איתי: נו...
אני: לשיר.. וחייכתי חיוך קטן.........
איתי: נו ולמה את לא עושה את זה..
אני: כי.. אני מתביישת..
איתי: ממני?
אני: מכולם בקטע הזה..
איתי: אבל תמיד שרה..
אני: כן בשקט, אף פעם לא שרתי באמת..
איתי: תשירי לי בייב
אני: ממממממ
איתי: נו בבקשה אמר בקול חמודי.
אני: אני יקידש אותו לך?
איתי: אם את רוצה 😛 אמר שוב בקול חמוד..
אני: בתנאי אחד !!
איתי: נו.. ?
אני: ששנינו עוצמים עיניים !
איתי: אוקי..
ראיתי שהוא עם עיניים סגורות והתחלתי...

וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

וכשהרוח אחרי הצהריים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
אני יודע שזכיתי לאהוב

הסתכלתי על איתי והוא הייה בשוק..
אני: נו..
איתי: ואוו
אני: באמת?
איתי: ואו,ואו,ואו..
אני: הגזמת..
איתי: זה הייה מדהים מאמי 😊
אני: כי זה הייה בשבילך..
ככה העברנו את הלילה בחוף הייה כבר 4
אני: יאללה מאמי מאוחר נחזור?
איתי: בואי בובי..
בדיוק שנכנסו לאוטו הייה את השיר זכיתי לאהוב..
אני: יא בוב השיר😊
איתי חייך אלי ואחרי כמה דקות הגענו..
יצאתי ואיתי גם..
הוא חיבק אותי חיבוק גדול, הרגשתי כ"כ מוגנת איתו כאילו שום דבר רע לא יכול לקרות.
איתי: בייב..
אני: כן מאמי?
איתי: אני... אני... הסתכלתי עליו והעיניים שלו קרנו.. אני אוהב אותך מאמי.
אני: בובי, גם אני אותך נתתי לו נשיקה קטנה וחיבוק עם כ"כ הרבה אהבה..
באתי להכנס הביתה והוא החזיר אותי אליו..
איתי: אני לא יכול לעזוב... התחבקנו ככה עוד 5 דקות ונכנסתי הביתה..

ככה עבר חודש... איתי ואני חודש ביחד בלי עין הרע.. עם הבנות והחבר'ה הכל מצוין.. עידו מתכנן את הטיסה לתאילנד.. וליאור.. ליאור כבר שבועיים וחצי בצבא.. פעולה מבצאית בשטח נגד הערבים.
דניאל ולימור היו אצלי התארגנו ליום הולדת של אסף..
לבשתי שימלה מיני שחורה של דניאל והתאפרתי ממש יפה..
אני: אוף דניאל היא משמינה אותי רצח !
דניאל: ואי ליאן את הכי כוסית בעולם תפסיקי..
אני: נו לימ נכון זה משמין
לימור: ואי ליאן עוד שנייה אני זורקת לך נבוט לרואש בואו ניצא כבר......
אני: תרגעו ילחוצות..
לקחתי כסף מפתחות ויצאנו... אחרי 10 דקות הגענו הייה כבר מפוצץ
הלכנו לשבת עם החברים..
מתן: נו הפרינססות הגיעו ודניאל נתנה לו נשיקה ואני לאיתי ולכולם..
אני: י'בשים לאספוש יש יום הולדת בואו לרקוד ומשכתי את כולם.. התחלנו לרקוד אסף שתה כמו מטורף.. אבל בסדר יום הולדת מותר לו..
רקדנו מלא הייה לי כ"כ כיף איתם.. מי הייה מאמין שאני יהיה במצב הזה..
חיבקתי את איתי ודניאל וצעקתי....."איןןןןןןן עליכםםם", אין מאושרת ממני..
איתי:אין כמוך אין !!
דניאל: באמת אין כמוך צעקה אחרי שהיא שתתה .. אבל בקטנה.. מתן שומר..
המשכנו להנות.... הייה כבר 1 והשכנים צעקו שהם מזמינים משטרה אז סגרנו תמוסיקה וישבנו כולם..
לימור: ליאן יש לך פלאפון
לא הבנתי מי מתקשר בשעה כזאת.. רצתי לפלאפון והייה רשום "אימוש שלי"
אני: הלו..
אמא: ליאן ליאן איפה את שמעתי אותה בלחץ
אני: אמא אני ביום הולדת של אסף, מה קרה?
אמא: ליאור...
אני: מה ליאור אמרתי והתיישבתי בלחץ
אמא: ליאור,ליאור, תפתחי טלוויזיה אמרה ושמעתי שהטלפון נפל..
אני: איפהההה השלטט???
מתן: מה קרה?
אני: נו איפה השלטטטט קרה משו צעקתי
שימו ערוץ 2 ישבתי ליד הטלוויזיה..
וכולנו הקשבנו..
"הלילה בשעה 00:15, החייל הערבי זרק על כוחות צהל רימונים וטילים, צהל לא שתק ונכנס עם טנק לגבול הערבי הטנק התפוצץ 5 חיליים נהרגו ו 10 במצב קשה עד חמור.."
הקשבתי לזה והלב שלי דפק.. עוד שנייה הוא יצא מהמקום...
קמתי ופשוט התחלתי ללכת מצד לצד.. ליאור ............ ליאורר פשוט צעקתי... דניאל רצה אלי... הזזתי אותה...
איתי: דיי יפה שלי..
אני: מה דיייייייייי מההה צרחתי שוב..
איתי: את רוצה שאני יקח אותך לבית חולים?
אני: כןן...... מהר.....
דניאל: אני יבוא עם מתן יאללה בואו..
יצאנו מהבית של אסף דפקתי ריצה לאוטו...
והתקשרתי לאמא...
אני: הלו
אמא: אנחנו בדרך לבית חולים
אני: גם אני....... את יודעת מה קרה לו?
אמא: לא, שמענו בטלוויזיה אנחנו לא יודעים כלום שמעתי שהיא התחילה לבכות.. ואבא מנסה להרגיע אותה.. לא רציתי שהיא תשמע אותי בוכה..
אני: אמא, יהיה בסדר נפגש..
אחרי 30-40 דקות של נסיעה שנראתה לי כמו נצח הגענו... עלינו במעלית וראיתי את אמא אבא ועידו יושבים אמא ואבא בוכה רצתי אליהם..
אני: נו.?? מה הוא אמר?? ואף אחד לא ענה לי.....
אתם מוכנים לענות לי כבר צעקתי. עידו קם וחיבק אותי...
אני: עידו, תגיד לי מה קרה !!!
עידו: הוא במצב קשה מאוד.. עוד לא אמרו לנו מה יש לו..
אני: ליאווווווווווווווררררר
עידו: דיי, ליאני דיי ותפס אותי..
אני: מה דיי מה??????????
איתי דניאל ומתן התיישבו ליד ההורים שלי...
התחלתי ללכת מצד לצד, לא ידעתי מה לעשות לא יכולתי לשבת ברגע שאני לא יודעת מה קורה...
עידו: דיי ליאן עשית לי כבר כאב ראש.. שבי קצת
אני: אני לא יכולה לשבת צעקתי הייתי בשערת רגשות מטורפת...
הרופא יצא מהחדר שלו והתקדם אלינו עם מלא דפים ביד, הוא קרא משו מהם, הוריד את המשקפיים ונשם עמוק..
אני: נו תגיד לנו כבר...
הרופא: תראו ליאור הגיע במצב ממש קשה... הוא קפץ על חבר כדי להציל אותו... הוא בן האנשים שהגיעו במצב הכי קשה.. יש לו המון רסיסים בגוף... ובעיקר בראש...
אנחנו נכניס אותו לניתוח עוד מעט ונראה מה יהיה...
אמא פשוט לא יכלה היא בכתה כ"כ..
עידו: מה בינתיים מה איתו?
הרופא: הוא מחובר לכל מיני דברים...
אבא: מה הסיכונים של הניתוח..
הרופא: אז זהו... הסיכון הוא שהוא יהיה בקומה אבל גם אם לא נעשה את הניתוח זה הסיכון..
הלכתי לאט לאט אחורה לא יכולתי יותר הרגשתי שהנשימה שלי נעשת כבדה הלכתי עוד אחורה והתיישבתי לייד הקיר חיבקתי את ברכיי והדמעות ירדו... לא יכולתי להפסיק לבכות..
לא, ליאור בבקשה לא, אתה חזק. איתי בא הביא לי מים...וחיבק אותי....
ושוב קמתי והתחלתי ללכת בכל האיזור שם... זזתי מצד לצד מצד לצד.. ואמרתי "זה לא יקרה" "זה לא יקרה"
עידו: ליאן מספיק, את מחרפנת אותי..
אני: מה אתה רוצה שאני יעשה?? מה??? (בכיתי.. הייה לי כואב..) אני לא כמוך חזקה כואב לייייי, כואב לי שהוא שוכב שם..
עידו קם מהקיסא.... ואמר : ולי לא קשה? מה את חושבת שלי קל, לדעת שהאח הקטן שלי שוכב בפנים בסכנה... וראיתי שעולות לו דמעות והוא גגם מתחיל לבכות
אני: אז אני לא מבינה מה אתה מתעצבן עלי אה? במקום להבין אותי אתה צועק עלי כוסעמק והעפתי את מה שהייה על השולחן.
אבא: ליאן תרגעייי...
אווווווווווווווווח צעקתי ורצתי החוצה, איתי רץ אחרי ..
איתי: ליאןןן עצריייייי..
המשכתי לרוץ יצאתי מהבית חולים רצתי בדשא עד שאיתי תפס אותי, נפלנו על הדשא.. חיבקתי אותו כ"כ חזק ופשוט התפרקתי עליו חיבקתי אותו כ"כ חזק...
איתי: די מאמי שלי... הוא ניגב לי את הדמעות...הוא הרגיע אותי... החיבוק וזה שהוא ניגב לי את הדמעות...
אני: איתי, אני פוחדת.. פוחדת כ"כ...
איתי: קודם כל תנגבי את הדמעות... דבר שני יהיה בסדר אני מבטיח לך...
אני: אי אפשר לדעת ושוב עלו לי הדמעות.
איתי: מאמי הכל יהיה בסדר הוא חזק הוא גבר... ולכי להשלים עם עידו, אתם צריכים להיות חזקים עכשיו.
אני: כן.. תודה וחיבקתי אותו..
חזרנו למעלה.. ראיתי שעידו יושב בצד...
אני: דוצ'וק.. סליחה
עידו: זה בסדר, אני מבין למה זה קרה..
אני: סליחה.. וחיבקתי אותו..
אמא: ליאן בואי רגע
התיישבתי לידה וחיבקתי אותה..
אני: מה אמא..
אמא: אני רוצה שתשני בבית...
אני: אמא לא. אני רוצה להיות איתכם..
אמא: ליאני,אני בקושי מצליחה לדבר.. בבקשה תלכי לישון בבית..
אני: טוב\=
איתי: בואי נסיכה אני יקח אותך..
אני: אמא אבל אם קורה משו תתקשרי.
אמא: טוב יפה שלי.
יצאנו איתי אני מתן ודניאל..
נכנסתי לאוטו לא הצלחתי לדבר...
הרדיו רק ניגן.. איתי שקוע בנסיעה ואני במה שקורה... וברקע מתנגן לו השיר

אני הולך לבכות לך
תהיה חזק למעלה
געגועי כמו דלתות
שנפתחות בלילה

לנצח אחי אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף, אתה יודע

השיר התנגן ואיתו הדמעות ירדו.. איתי שם לב והוא העביר תחנה..
אחרי כמה זמן הגענו..
איתי: בובי להשאר איתך?
אני: אתה יכול?
איתי: בטח יפה שלי, בשבילך הכל..

נכנסו הביתה... ועלינו ישר למעלה..
איתי: בובי תחליפי בגדים
אני: אין לי כוח.
איתי: די יפה, תחליפי אני ירד להביא לך לשתות
אני: טוב..
לא הייה לי חשק לכלום הוצאתי מכנס וחולצה פשוטה מהארון החלפתי והלכתי לשתוף פנים..
הפלאפון צלצל רצתי מהר חשבתי זאת אמא.. זאת הייתה דניאל
אני: הלו
דניאל: מאמי מה קורה?
אני: חרא..
דניאל: בובי שלי יהיה בסדר!
אני: כן,
דניאל: לכי לישון יפה, מחר יום חדש..
אני: כן, איתי נשאר פה, תודה על הכל דני
דניאל: בכיף אחותי
אני: דני זה בסדר שאני ינתק אני פשוט לא מסוגלת לדבר
דניאל: בטח מאמי...אני אוהבת אותך
אני:גם אני הכי בעולם..
סימנו את השיחה ואיתי בא עם כוס ענקית של קולה ומרשמלו..
אני: מאיפה הבאת את המרשמלו הזה..
איתי: מה. זה מה שמצאתי וחייך...
אני: אין אין דברים כמוך וחיבקתי אותו אכלנו תמרשמלו ונכנסנו לישון כפיות..
אני: בוב?
איתי: כן בייב
אני: יהיה בסדר?
איתי: כן נסיכה, מחר תקומי ליום חדש טוב יותר..
אני: מבטיח?
איתי: כן...
הרגשתי כמו ילדה קטנה, שאומרים לה שמחר היא תקבל מתנה..
איתי: יש לי רעיון, אני ישיר לך שיר עד שתרדמי...
אני: כן?
איתי: כן מאמי שלי.
הוא התחיל לשיר ותוך שניות כבר נרדמתי...
הרגשתי נשיקות, והתעוררתי,
אני: מאמי.. וראיתי שהוא כבר לבוש..
איתי: קומי מאמי 10 בואי נוסעים לבית חולים..
אני: אמא אמרה משו?
איתי: לא, בואי..
אני: תגיד אמרת להורים שלך בכלל?
איתי: כן , מאמי הם מסרו שיהיה בסדר ואם צריך משו שנגיד להם
אני:יא תודה..
קמתי החלפתי בגדים וירדנו למטה.. ראיתי שהקפה שלי כבר מוכן ויש מלא אוכל..
אני: מאמיי, איזה נסיך
איתי: יאללה תאכלי..
אני: לא אני לא מסוגלת במצב הזה..
איתי: בובי את חייבת לאכול..
אני: אני יאוכל בדרך..
הגענו לבית חולים ו..................................................................................

יאאאאאא המשךךךךךךךךך דחוווווווווףףףףף

QUOTE (לולו_סטייל @ 25/04/2011) יאאאאאא המשךךךךךךךךך דחוווווווווףףףףף
עוד מעט אני יעלה 😊

קמתי החלפתי בגדים וירדנו למטה.. ראיתי שהקפה שלי כבר מוכן ויש מלא אוכל..
אני: מאמיי, איזה נסיך
איתי: יאללה תאכלי..
אני: לא אני לא מסוגלת במצב הזה..
איתי: בובי את חייבת לאכול..
אני: אני יאוכל בדרך..
הגענו לבית חולים ו..................................................................................


הגענו לשם ראיתי את כל הבנות.. הן ישר רצו אלי וחיבקו איתי...
הבאתי לאמא אבא ועידו לאכול... ואז ראיתי שהרופא יוצא..
הרופא: טוב תראו, הוא יצא מהניתוח,אנחנו עדיין לא יודעים מה איתו, הוצאנו את כל הרסיסים שהיו לו בראש ובגוף ועכשיו מה שנותר
זה לחכות שהוא התעורר ולראות שהכל בסדר.
אמא: ומתי הוא אמור להתעורר?
הרופא: לפי מה שנתנו לו זה יקח שעתיים... אבל צריך לראות שהוא מתפקד בסדר...
הרופא חזר לחדר ואנחנו ישבנו שם...
אני: בנות לכו לבית-ספר, זה בסדר !אני ישאר עם ההורים..
ליאת: בטוח מאמי?
אני: כן..
חיבקתי אותן והם הלכו..
אני: איתי, תלך גם לבית ספר אני לא רוצה שתפסיד חומר.
איתי: נראה לך.? אני נשאר איתך.
אני: איתי, אני ישאר עם ההורים, תלך אני לא רוצה שתפסיד ובטח גם ההורים דואגים לך.
איתי: בטוח?
אני: בטח 😊
איתי חיבק אותי ולחש לי באוזן "אם קורה משו תתקשרי".
אני: מבטיחה..
ישבתי עם אמא ואבא ראיתי שגם סבא וסבתא בדיוק הגיעו...
הלכתי לצד וחשבתי על כל מה שקורה הייה לי כ"כ קשה.. כנראה שמרוב המחשבות נרדמתי.. עד שהרגשתי יד מלטפת את ראשי....
התעוררתי וראיתי מול עיני את עמית ואמיר (חברים מת"א )..
קמתי בשוק..
אני: מה....מה אתם עושים פה? וחיבקתי אותם חזק....
אמיר: שמענו מה קרה, וישר באנו..
עמית: נראה לך שלא נבוא מה קרה לך..
חיבקתי אותם חזק חזק...
אמיר: נו אז מה איתך? ספרי קצת
אני: עכשיו לא כ"כ בסדר, אבל בכללי מצוין חבר'ה ממש טובים..
אמיר: ככה שכחת אותנו?
אני: בחיים לא.. ! אתם אצלי בלב תמיד... !
בדיוק איתי שלח לי הודעה אם אני רוצה ללכת איתו קצת לקניון להתאוור... אבל לא יכולתי רציתי להשאר בבית חולים.
ככה העברתי איתם את כל השעתיים...
אני: אמא,הרופא אמר מה נסגר?
אמא:לא מאמי. איך שסיימתי לשאול הוא הגיע..
הרופא: תראו, בינתיים הוא לא התעורר, צריך לתת לו תזמן שלו.
לא יכולתי יותר התחרפנתי הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ.
אני: אפשר להכנס אליו?
הרופא: כן חמודה.
הלכתי לחדר שלו,בכל צעד שלי הרגשתי יותר קשה מהצעד שלפני נכנסתי לחדר והתיישבתי לידו, החזקתי לו את היד
ליאור, ליאור אתה חייב להתעורר אמרתי בקול צלול, אתה לא יכול ללכת לנו, אתה יודע כמה אבא חולה על לשחק איתך כל שבת כדורגל
וכמה שאמא אוהבת שאתה עושה לה מסג' ולוקח אותה לקניות כל פעם, ועידו.. אחח שאתה ועידו יוצאים להסתכל על בנות אתה לא יכול ללכת ולהשאיר אותנו לבד.
מה אני יעשה בלעדייך אמרתי והרגשתי מועקה בגרון, מי יהיה לצידי? מי ימנע ממני לעשות שטויות אם תלך לי.. לא לא לא אתה לא תלך, אתה חזק
ואתה תשאר איתי הבנת? והדמעות יצאו אל תלך לי, ליאור תענה לי.. ליאור..... ליאור והתחלתי להזיז אותו, והבכי כבר הייה בהסטריה.. עד שהרגשתי ידיים מחבקות הסתובבתי וראיתי את עידו
עידו: די מאמי, תסתכלי עליו תראי איזה גבר הוא אמר ובקושי הוא הצליח להאמין למה שהוא אומר..
אני: עידו,אני.... אני... כ"כ מתגעגעת אליו...
עידו: גם אני לולי, אבל חייבים להיות אופטימים חיבקתי אותו חזק ואז ראיתי שעמית ואמיר נכנסו.
עמית: לאניייי בואי נלך לים רק 1 בצהורים יש שמש...
אני: לא אני לא רוצה... אני רוצה להשאר פה..
אמיר: הבאנו לך בגד-ים יאללה בואי..
אני: לא.. לא בא לי אבל תלכו..
עידו: ליאן תלכי איתם תנקי תראש... אם יקרה משהו אני היתקשר...
אני: אוף לא יודעת..
עמית: את באה וזהו, זה לא נתון לדיון...
לקחתי ממנה את הבגד-ים כפרעליה חשבה על הכל.. החלפתי נתתי לאמא אבא סבא וסבתא נשיקה ויצאנו.
אני: יאאאא אמירוס ממתי יש לך רישיון?
אמיר: רואה,יזבל את לא שומרת על קשר אז את לא יודעת..
נכנסו לאוטו עדיין הייתי עם דמעות והתחלנו לינסוע הסברתי להם איך מגעים..
עמית: נו יוצור דיי אל תהיי ככה..
אני: יא יוצוררר כמה זמן לא שמעתי את זה..
עמית: נסיכה תקשיבי, זה שתשבי בבאסה לא יעזור..
אני: אני יודעת אבל איך אפשר שלא.. אמרתי וסגרתי את הדלת התקדמנו לכיוון הים...
אמיר: דיי הוא הייה רוצה שתהני...
הגענו לים פרסנו מגבות והתחלנו לעלות זכרונות..
עמית: שימי את הפלאפון בתיק את צריכה שקט הקשבתי לה..
אני והיא תפסנו קצת צבע נכנסו למים..
אני: יאו אתם זוכרים שהיינו בסופרלנד... ועמית נפלה שם מול כולם..אמרתי במהירות ונשפכתי מצחוק..
אמיר: יאוווווווו זה היייה אחד הרגעים המצחיקים בחיי ואני והוא התחלנו לצחוק..
עמית: י'זבלים זה לא הייתה אשמתי ואף אחד גם לא ראה..
אני: לא... רק כל הסופרלנד חחחחחחחחחחחחחחחחחח
עמית: יזבל ושפכה עלי מים ורצה לכיוון הים.. אני ואמיר רצנו אחריה והתחליה מלחמת מים...
אחרי 4 שעות בים הם החיזרו אותי הביתה עשיתי מקלחת נעימה והתקשרתי לאמא.
אני: אמא...
אמא: כן
אני: אולי תבואו לישון בבית ואני יהיה שם..? אתם חיביים לישון
אמא: לא,אני נשארת עם ליאור.
אני: אז לפחות שאבא ועידו ..
אמא: לא מאמי, תשני בבית ותלכי מחר לבית ספר
אני: לא רוצה..
אמא: ליאן, זאת השנה האחרונה והיא הכי חשובה..
אני: אבל..
אמא: ליאן לא!
ניתקנו ואני החלפתי לפיג'מה..
התקשרתי לאיתי..
אני: הלו
איתי: הלו
אני: מה קורה בוב?
איתי: הכל בסדר
אני: מה קרה?
איתי: כלום למה?
אני: מה אתה כזה יבש?
איתי: תחשבי לבד..
אני: מה..? איתי מה יש לך?
איתי: כלום..
אני: טוב! לא הבנתי מה יש לי..
איתי: בי. וניתק..
לא הבנתי מה יש לו... והרגשתי ממש מגעיל בנוף להרגשה שהייתה לי.. שמתי ג'ינס וחולצה ארוכה כבר התחיל להיות קר.. ויצאתי אליו.. זאת הליכה של 10-15 דקות.
זאת פעם ראשונה שאני אצלו קצת פדיחות.
דפקתי בדלת ואז ילדה קטנה וחמודה פתחה לי את הדלת.
אני: שלום
היא: שלום,מי את?
אני: אני חברה של איתי..
היא: יאאא :] בואי תכנסי הוא בחדר..
נכנסתי בית מהממם כנראה ההורים לא בבית.. עליתי 4 מדרגות וראיתי את החדר
הוא ישב על המיטה והיה לבוש במכנס טרנינג ארוך שחור וחולצה ארוכה לבנה וגרביים לבנות. הוא כנראה הייה שקוע בטלוויזיה ולא שם לב שנכנסתי..
אני: הי..
איתי: מה את עושה פה?
אני: איזה כיף שאתה שמח לראות אותי אמרתי והתיישבתי לידו..
אני: מה יש לך?
איתי: מה יש לי?
אני: למה אתה ככה..? קרה משו?
איתי: את באמת לא יודעת?
אני: לא... אני באמת לא יודעת...
איתי: היום.. רציתי לקחת אותך לקניון שתצאי קצת.. תנקי את הראש, אמרת לי שאת לא רוצה, שאת רוצה להשאר בבית חולים, פתאום אחרי שעתיים את מי אני רואה בים..? אותך עם עוד 2
אני: איתי, זה חברים שלי מת"א.
איתי: אה, אז איתם את מעדיפה ללכת ואיתי לא?
אני: לא נו, זה לא ככה.. הייתי ממש על הפנים בגלל ליאור ואז עידו והם שיכנעו אותי ללכת .. גם להם אמרתי בהתחלה לא..
איתי: טוב. ונשכב מתחת לשמיכה הוא ראה משהו בטלוויזיה שם. הבנתי תעצבים שלו..
שכבתי לידו, והתקרבתי אליו ליטפתי לו תפנים בעדינות,התקרבי עד שיכולתי ללחוש לו באזון.
"מאמי, אני מצטערת..."הרגשתי את היד שלו מחבקת אותי... חייכתי אליו.
איתי: את מחרפנת אותי... אמר והזיז עם ידו השנייה את השיער שהייה לי על הפנים..
אני: די בוב,אני מצטערת על איך שזהה יצא אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים..
איתי: זה בסדר יפה שלי.. נתן לי נשיקה קטנה שנסחפה לארוכה עד ששמענו טריקת דלת .
איתי: אוי יופי.. ההורים חזרו. הזדמנות טובה שתכירו..
ירדנו למטה,זה הייה דיי מפדח..
איתי: אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אמא: כן ?
איתי: איפה את ?
אמא: במטבח עם אבא..
הלכנו לשם..
איתי: תכירו זאת ליאן..
אמא: אז את החברה המדוברת שלו..
אני: נעים מאוד אמרתי ולחצתי לה ולאבא שלו ידיים..
אבא: אין הוא לא מפסיק לדבר עליך..
אני: חחח יאא 😊
עלינו חזרה לחדר...
איתי: חחח עזבי הם אוהבים לעשות פדיחות..
אני: מה לא, שטויות.
איתי: ליאן..?
אני: כן?
איתי: אולי תשני פה?
אני: מה..אמ אני לא יודעת אם אמא תסכים..
איתי: תשאלי 😊
אני: אמא..?
אמא: ליאן..............................................................
המשך בפרק הבא

מהמממם!
המשך המשך המשךךךךךךך(: