"מה אעשה, אם תלכי לי,
אם תברחי לי?
מה אעשה, עם כל הכעס הזה?"
מה אני אעשה אם פתאום הוא יחליט שזהו,
שהוא רוצה אותך איתו שם..
אם הוא ייקח אותך מאיתנו?
מה אעשה אם תברחי לי פתאום,
ככה, בלי שאוכל לומר לך שלום..
מה אעשה עם הכעס הזה עליו,
שהוא הפיל עלייך ועל כולנו מבול כזה של צרות..
מוות, ועוד מוות, מחלות.. ועוד מחלות..
מחלות בלי תרופה.
"שמור לי עלייה,
אתה שומע?
שמור לי עלייה..
ותשמור גם עליי, כדי שלא אשתגע.."
אני מתחננת שלא תיקח אותה..
שתשמור עלייה כאן,
קרובה אלינו.
תשמור עלייה למען כולנו,
שלא נדע עוד סבל.
תשמור עליי,
על הרגשות שלי שעומדים להתפרץ,
תשמור אותי מהכאב הזה..
מהבלבול, מהכעס, מהעצב, מהצער..
"מה אעשה, אם תלכי לי?
מה אעשה עם כל הפחד הזה??
מה?!?"
אני מפחדת.
בטירוף.
פחד מוות.
שיום אחד אני אקבל טלפון אחד,
שיחה אחת קטנה,
שתגיד שאת לא כאן.
שהוא לקח אותך.
אני מפחדת שאני לא אראה אותך יותר,
שלא אשמע את הקול שלך שר לי..
את השיר הנצחי שלך,
כמו שהמילים שלו אומרות..
"להסביר את לא תסבירי,
את חייה כאילו את ישנה - אבל יש לך נדודי שינה, משום מה,
ואת מקווה, כי הכל בחיים האלה כאילו לא נכון,
אפילו ניסים.
אל תגידי כלום,
אל תפחדי לשרוף, תשרפי..
אני מודה לך על הכל,
מאחל לך רק אושר לנשמה,
אני פשוט אוהב אותך..
נערה.."
את קצת כמו חיה מתה בתקופה האחרונה,
מאושרת אבל בוכה,
שמחה אבל עצובה,
מתרגשת אבל עצבנית..
הכל מתהפך לך.
תאמיני, אל תפסיקי להאמין..
ניסים קרו.
והם יקרו,
גם לך!
כי מגיע לך..
פשוט מגיע לך.
את עושה הכל בשביל כולם,
עכשיו זה הזמן שמשהו יהיה בשבילך.
טבעי לפחד, אבל אל תתני לפחד להשתלט עלייך.
תחיי את הרגע,
תילחמי!!
אם לא בשבילך אז בשביל הילדים שלך,
בשביל המשפחה שלך..
את צעירה.
רק ארבעה עשורים עברת בחייך,
וזה מעט, כל כך מעט.
אל תלכי לי עכשיו!
בתקופה שהכל נשבר כאן,
שהכל בורח לי מבין הידיים,
אל תלכי לי גם את.
תישארי, תילחמי, תנצחי!
בבקשה ממך..
שאוכל לבוא שוב להירגע ממך רק כי את תמיד רגועה,
לחייך ממך, כי תמיד תפלטי איזו שטות מצחיקה,
ליהנות ממך, מהשלווה הפנימית שלך,
לחבק אותך, להרגיש את החיבוק החם שלך.
רק אל תלכי.
אל תלכי לי..
"מה אעשה, אם תלכי לי,
אם תברחי לי?"
[ארז לב ארי-מה אעשה]




