בא לי לזרוק דברים,
לנפץ ,
לשבור,
להרוס,
את עצמי בעיקר..
להכאיב,
לשרוף,
כל דבר..
כל דבר שיפסיק את הכאב הזה.
כל דבר.
ואחרי הכל..
כשכבר לא יכאב יותר,
או שיכאב ואני פשוט לא ארגיש..
אחרי הכל אני רוצה שקט.
שקט מוחלט.
רק שקט.
לא רוצה לשמוע נשימות,
לא רוצה לשמוע את הלב שפועם כ"כ חזק..
לא רוצה לשמוע את הבכי שלי.
לא רוצה להרגיש את הדמעות.
לא רוצה כלום יותר.
רק שקט.
לבד.
הכי לבד.
רק שהכל יעבור..
ואולי אז יהיה טוב יותר.
כשהכל יעבור.
"..כשהכל יעבור ואתה תישאר,
הכאב העקשן הזה יתחלף באחר..
רגשנות איומה תישאר נשימה,
כשהכל יעבור..
כשהכל יעבור,
אנשים יחייכו ברחוב הישן הזה..שתמיד ישכחו
ואולי עוד תחזור, כשהכל יעבור
כשהכל יעבור אתה תתבהר ,
הכאב העצור הזה שבסוף ישתחרר .
תישאר כוונה, נוכחות אחרונה ..
כשהכל יעבור ואתה תיגמר ,
ויהיה במקומך מישהו אחר ..
רגשנות מתוקה הזדמנות אחרונה ,
לפני, שהכל יעבור .."
[כשהכל יעבור- עברי לידר]
רק שיעבור כבר.
