"וזה תמיד אהבה.... וזה תמיד מסובך....."

היי , אני לא אגיד שאני חדשה כאן, כי אני לא.
כתבתי לכאן כבר שני סיפורים בעבר,
אבל את הסיפור המרכזי ביותר בחיים שלי, הסיפור שלקח לי 5 שנים נהדרות מהחיים ואני בטוחה שימשיך לקחת, עדיין בתוכי.

היה לי היום איזה דחף רציני להוציא את הכל החוצה, אני לא יודעת אם זה סתם צירוף מקרים, אבל היום, אנחנו פרודים 5 שנים.
ואני לא שוכחת, ואני לא אשכח בחיים -
את הילד שכישף אותי, שלקח לי את הלב ושבר אותו, ואחרי שהגענו להסדר, הוא מחזיר לי חלקים ממנו, אבל הוא בחיים לא יחזור שלם, כי חלק אחד, תמיד ישאר אצלו, תמיד יהיה שלו............

תהנו 😊

צהרי יום שבת, החופש הגדול, גיל 15 המתוק.
מסתכלת על השעון, השעה כבר 2, קמתי מאוחר כרגיל.
מה אעשה היום, מה אעשה... חושבת לעצמי.
חושבת על החיים שלי, כמה מוזרים הם, וואולי גם קצת משעממים...
קמה, מתחילה להתהלך בבית.
פתאום - צלצול הטלפון קוטע את קו מחשבתי.
"ליאן, מה קורה?"
אלה לא הייתה עוד סתם חברה,
אלה הייתה ילדה מיוחדת.
הייתה בחורה שפשוט כיף להיות איתה,
כיף לדבר איתה,
כיף לצחוק איתה,
כיף לספר לה סודות....
הכל כיף.
היו לה עיניים חומות גדולות, שיער שחור מתולתל, וחיוך..... חיוך שהיה גורם לי לחייך כל פעם שהייתי עצובה.
היא לא הייתה הבחורה שמתאהבים בה במבט ראשון, אבל אם מעיפים עוד מבט, ומדברים איתה כמה דקות, בהחלט מגלים ילדה מדהימה.
וזה מה שהפך אותה לחברה הכי הכי טובה שלי.
"אלו'ש, מה איתך בובה?"
"בסדר, אני בעבודה, אני מסיימת עוד שעתיים ואבוא אליך."
"תבואי, אני בבית."
"אני רוצה שנלך לקניון, קבעתי עם אסף."
"אוקיי" ליבי החסיר פעימה "נלך."
ניתוק.
ניגשתי למחשב, אסף היה בחור שאלה ואני הכרנו בשין, הוא היה מדהים ביופיו,זכרתי את התמונה, אך רציתי להתענג עוד קצת על יופיו הכובש.
צליל ההודעה של המסן קטע את רגעי האושר הקטנים שלי.
זה היה הוא ! זה היה אסף !
"היי, מתוקה"
"מה קורה, אסף?"
וכך התגלגלה לה שיחה שלמה, השיחה הראשונה שלנו.
רק אתמול הוספנו אחד את השני במסנג'ר.
עם אלה הוא הספיק לדבר עוד לפני, אני והוא עשינו הכרות רק היום.
היה לי כיף לדבר איתו,
הוא היה איש שיחה מדהים ומעניין, מצחיק... וגם רציני כשצריך.
לא שמתי לב שהזמן עובר,
אבל איך שסיימנו לשוחח, אלה התייצבה בפתח ביתי.
"בואי מותק, קבענו בעוד חצי שעה בקניון."
כל גופי קפא, ליבי החסיר פעימה.
באותה השיחה הרגשתי אליו משו עצום, לאסף.
הרגשתי ניצוץ של הדלקות מצידי וגם מצידו.
ידעתי שזה לא סתם,
ועכשיו אני הולכת לראות אותו,
אני באמת הולכת לראות אותו.

עם כל צעד שלי ושל אלה,
כך גברה ההתרגשות שלי.
ולאחר הליכה שנראיתה לי נצח,
ראיתי אותו לראשונה בחיי,
וידעתי -
זאת הולכת להיות אהבה.



לא ידעתי לאן אני נכנסת.................