קודם על ההמשך לא צפוי בכלל נתחיל מזה
תודה על העצות דבר שני. 😊
דבר שלישי האתר משום מה לא עבד לי שבוע שעבר, אז אני ישים לך המשך כבר. 😊
והלא מחוייבות הזאת זה פשוט קשר פתוח
מניסיון זה חרא, אבל שזה כבר יותר מדי זמן מתרגלים לזה.
סיפור יפה,אהבתי מחכה להמשך.
הנה לכם המשך. 😊
פרק 5
זה היה דור, ידיד ממש טוב שלי מהבסיס
חיבקתי אותו חזק ובכיתי.
"אושר מה קרה?"
"כלום.. סתם.. לא בא לי לדבר על זה."
"למה לא אמרת שאת בחיפה? מתעלמת אה?"
"חח.. ממש לא.. באתי לידיד שלי"
"אה ואני עז?!?"
"חח.. דורוש אתה יודע שלא."
"טוב רוצה להצטרף אלינו אנחנו כמה חברים פה?"
הסתובבתי וראיתי את דודי מסתכל עליי..
ניגבתי את הדמעות
"בכיף.. הם לא ידאגו לי אם אני יעלם לכמה דקות" אמרתי והלכתי עם דור.
ישבתי קצת עם חברים שלו, היה להם נרגילה ושתיה
אולי קצת אלכוהול יעשה לי טוב.
ישבנו צחקנו היה ממש כיף, ראיתי שכבר עברה שעה ואז קיבלתי טלפון מנדב
"דובה איפה את?"
"נדב אני כבר באה"
"נדב? מאמי הכל בסדר?" אמר מופתע.
"אני תכף יבוא" אמרתי וניתקתי.
דור הסתכל עליי
"הכל טוב?" אמר.
"הם קוראים לי.."
"מחר את באה כן?" חייך.
"ברור.. נראלך שיש לי כוח להישאר בבית גם"
"ברור! חח.. אני מת לא לחזור לבסיס מחר"
"תתקשר אלי שתגיע?"
"בכיף מאמי.."
הוא נתן לי נשיקה על הלחי וחזרתי לנדב ודודי.. והסתומה שאיתם.
נדב התקרב אליי וחיבק אותי, לא חיבקתי אותו חזרה
"אושר מה קורה?"
"כלום סתם.. ידיד שלי מהבסיס"
"את אף פעם לא קוראת לי נדב, רק שקורה משהו"
"אפשר לדבר על זה אחרי זה?"
"אוקי.."
הלכנו חזרה לאוטו וראיתי שמורן נכנסת לשבת מאחורה
"מה את נוטשת אותי לבד?" דודי הסתכל עליה בפרצוף עצוב
"אולי אושר תרצה לשבת לידך." והיא הסתכלה עליי בחיוך
"אולי באמת" עניתי בעצבים וישבתי מקדימה
השתדלתי לעצור את הדמעות, דודי ראה עליי שאני לא בסדר
הוא לא רצה לדבר, הם היו מאחורינו
פתאום ראיתי שהוא נוסע לכיוון מקום שלא הכרתי, הבנתי שזה היה לבית של מורן
הוא עצר והיא הסתכלה עליו
"מה למה אני ראשונה?" אמרה מופתעת.
"ככה.. כי אני הולך לנדב קצת" דודי אמר בעצבים, ראו שקרה לו משהו.
"מה אבל גם אני רוצה לבוא!" התחננה.
"מורן אנחנו צריכים לעשות שיחת גברים" דודי התעקש.
"אז למה אושר תהייה גם?" ענתה והסתכלה עליי.
"אני לוקח אותה לחברה שלה" הוא הסתכל עליי כדי שאני יאשר את זה
"כן כן.. אני הולכת לחברה" עניתי, לא הבנתי כלום ממה שהלך שם.
נדב לא הבין שום דבר ונשאר לשתוק
מורן הביאה לו נשיקה אמרה שלום לדודי ויצאה מהרכב
הגענו לבית של נדב, וממש לפני שבאתי לצאת מהרכב הוא עצר אותי.
"אוקי.. דודי אתה מוכן להסביר לי מה קורה פה?"
דודי הסתכל עליי.. אני הסתכלתי עליו.. קיוויתי שהוא ישקר.
"....."
מה ניראההה לךךך
תמשייככייי!!!1
מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם תמשיכיייייייייייייייי
קצררררר נו תמשיכייייייייייי
חג שמח ושנה טובה ומתוקה בננות!
הנה לכן המשך. 😊
פרק 6
"אושר את מוכנה לחכות לנו בחוץ?" דודי הסתכל עליי במבט מרגיע.
"כן בטח.." יצאתי מהאוטו וחיכיתי מתחת לבית של נדב.
ראיתי אותם מתווכחים שם ורבים, בסוף הם יצאו מהאוטו
הביאו חיבוק כזה של גברים ונדב התקרב אליי.
"בואי מאמי.." אמר בקרירות ועלינו אליו הבייתה.
נכנסנו וליידי קפצה עלינו, אמא שלו עדיין לא הייתה בבית.
"אני נכנס להתקלח." הודיע והלך.
הלכתי למרפסת והתקשרתי לדודי.
"אתה מוכן להסביר לי על מה דיברתם?"
"למה?"
"כי הוא.. קריר כזה"
"אמרתי לו שלא מתאים מה שהיה עם מורן היום"
"אבל דודי!"
"לא אושר בלי אבל, לא אכפת לי שאתם לא ביחד, את באת לפה בשבילו לא כדי שהוא יהיה עם אחרות, תסכימי איתי?"
"בסדר אבל הוא לא חייב לי כלום"
"הוא חייב להיות בנאדם קודל כל."
"אתה אומר לדבר איתו?"
"לא.. תני לו לאכול את עצמו מעצבים, הוא ירגע, הוא עצבני כי הוא יודע שאני צודק"
"אולי הוא פשוט אוהב אותה עדיין"
"הוא ממש לא, וזה עוד סיבה מצויינת לא לעשות את השטויות האלה"
"אוף דודי אני לא יודעת.."
"אני יודע שאת אוהבת אותו"
"חשבתי שסיכמנו שאתה מפסיק?"
"עד שלא תודי בזה אני לא יפסיק"
"זה לא משנה דודי!"
"זה מאוד משנה אושר תפסיקי עם הראש בקיר הזה!"
שמעתי את הדלת של המקלחת נפתחת ואחרי את הדלת של החדר נטרקת
"נראלי שהוא עצבני דודי.."
"למה?"
"הוא טרק עכשיו את הדלת של החדר"
"אושר חיים שלי תקשיבי לי.. שבי קצת בסלון תני לו להרגע, אל תציקי לו עכשיו"
"אוקי בסדר.."
"אם קורה משהו תרימי טלפון.."
"מבטיחה.."
"ביי מאמי"
ניתקתי ונכנסתי חזרה לבית, ראיתי שהדלת של החדר של נדב סגורה והחלטתי להקשיב לדודי ולהישאר בסלון
הדלקתי טלוויזיה היה בדיוק סרט החברה של החבר הכי טוב שלי, סרט חמוד דווקא
באמצע שלו הרגשתי שאני נרדמת..
אני לא יודעת כמה זמן ישנתי אבל שקמתי הדלת של החדר של נדב הייתה פתוחה
הלכתי וראיתי שהוא לא שם, הבית היה שקט ממש
יש מצב שהוא השאיר אותי לבד?
חיפשתי אולי הוא השאיר לי פתק, כלום.
הרגשתי את הדמעות מתחילות לרדת
ישבתי לו על המחשב, מחפשת שירים משהו לשמוע
היו שם רק קבצים של המוזיקה שהוא מכין, מכור לטראקים וחפירות הבחור.
לא היה לי אכפת, שמתי משהו שהוא הכין
זה גרם לי להפסיק לחשוב ורק לקוות שייגמר כבר היום הזה
השעה הייתה רק 4 אחר הצהריים, הרכבת שלי ב10.
הסתכלתי על התקרה, ולאט לאט נרדמתי שוב.
קמתי מליקוקים של ליידי, ראיתי אותו יושב על המחשב
הוא כיבה את המוזיקה, הוא לא קלט אותי מתעוררת.
שתקתי ורק הסתכלתי עליו, יכול להיות שהוא הולך לסיים את זה?
היה לו טלפון, עצמתי את העיניים שלא יחשוב שהתעוררתי והקשבתי לו
"כן מאמי, הכל טוב מה איתך? בטח, אבל יותר מאוחר טוב? כי יש לי כאן בעיה קטנה, בטח אני יבוא לאסוף אותך עם דודי, לא לא הוא לא יבוא, טוב מאמי אני ידבר איתך, ביי."
יכול להיות שהוא קרא לי עכשיו בעיה קטנה?
הוא קם כנראה לשירותים שוב ואני ניצלתי את ההזדמנות להתקשר לדודי.
"כן חיים שלי?"
"דודי אתה יכול לבוא לקחת אותי מכאן?"
"מאמי הכל בסדר?"
"כן מצויין, אני רוצה להספיק לראות חברה לפני שאני הולכת.."
"אה בכיף, לאן לקחת אותך?"
"לחוף הכרמל, אני יישב איתה שם ואז כבר ייסע ברכבת"
"אוקי אין בעיה, רבע שעה אני אצל נדב?"
"אוקי.."
קמתי מהר הכנתי תיק והכל לפני שהוא ייכנס שוב לחדר
ושמתי את התיק בסלון.
הוא נכנס לחדר ראה אותי ערה ולא אמר לי כלום.
"מאמי אני הולכת להכין לי כוס תה רוצה?" אמרתי מחפשת תרוץ להיות במטבח. המטבח והסלון שלו צמודים אחד לשני, וכמובן לדלת החוצה.
"מה תה עכשיו?" ענה באדישות.
"כואב לי קצת הגרון אני רוצה תה."
"טוב.. תכיני לי קפה."
"אוקי.."
הלכתי לכיוון המטבח, דודי שלח לי הודעה שהוא למטה.
פתחתי בשקט בשקט את הדלת, שמתי לב שהוא לא מרגיש ויצאתי.
יכול להיות שהסיפור בנינו נגמר עם הסגירה של הדלת?
מווושלםם!!
תממשיכייי!!
חג שמחח ושנה טוובה גמלךך😊
QUOTE (מלאכית122 @ 08/09/2010) מווושלםם!!
תממשיכייי!!
חג שמחח ושנה טוובה גמלךך😊
😉