משיכה קטלנית
פרק 9 ( :
באתי אליוו פתחתי את הדלת ואת האמת לא הבנתי מה הוא רוצה כיי הוא תמיד התנהג מגעיל פתאום הוא משתנה. " מורן מה הבעיה שלך מה אתה רוצה ?" שאלתי לא מבינה.
" אותך "
" טוב " עניתי.. כיי זה סתם עוד אחד מהמילים שלו.
" עזבי ענבל ביי " הוא דחף את הדלת וסגר אותה.
נכנסתי לדירה ושוב שואלת את עצמי למה אני כל כך סתוממממה למההה!!
נכנסתי להתקלח, שמתי מכנס קצר שחור וסטרפלס כמו חזיה כי אני בבית.
שכבתי על המיטה, שמתי קצת שירים.. שוברת את הראש כמו פוסטמה ' למה למה הייתי חייבת להיות כזאת קרה ' או ' למה למה התאהבתי בו ' או ' למה החיים שלי חייבים להיות כאלה למה ' שאלתי את עצמי שוב ושוב.. עד ששנשמעה דפיקה על הדלת.
זה היה מורן, הוא עמד ליד הכניסה ופשוט הסתכל עליי.. נאנחתי על הדלת מסתכלת עליו ופשוט לא יכולה יותר נישקתי אותו.. הקרבתי את כל כולי אליו ונישקתי אותו... הוא הרים אותי לחדר השינה שלי, ונישק אותי הוא באמת הראה לי אהבה לא עוד סתם נשיקה אגריסיפית וסקס.. הוא נישק אותי מהצוואר למטה... ופשוט זה קרה, הפעם אצלי זה קרה לא אצלו עוד איזה סקס פרוע ממשיכה.. איי כל כך נמשכתי אליו כל הבטן שלי פרפרים שאני חושבת עליו.
אין עד שלמישהו זה לא יקרה, בגוף שלו בבשר מבשרו הוא לא יבין את ההרגשה, שככה גבר נוגע בך ואני לבד הבנתי שמורן מרגיש אליי משהו הוא לא סתם בא לדירה, הוא לא סתם עמד והסתכל ככה, הוא לא ניסה לריב איתי כמו כל הזמן. אין אני פשוט חייבת להודות. אני מאוהבת במורן אני מאוהבת בבנאדם הזה גם עם אני ישב איתו ישתוק האושר שהוא גורם לי אף גבר לא גרם לי בחיים.. אני לא יודעת אולי תגידו שאני סתומה ולא מבינה כלום אבל זה רגש כל כך עצום!
אחרי שינה עמוקה, התועררתי, הפעם אצלי אצלי בדירה בחדר שלי לא אצלו, את האמת הייתי כל כך מבולבלת הוא יש לו חברה אני לא מבינה את זה, אבל לא רציתי להרוס את הרגע הזה.. הראש שלי היה על החזה שלו והוא עטף אותי עם ידיו.
" מורן " הסתכלתי עליו.. " אה " שאל שתוך כדי משחק לי בשיער.
" מה יהיה איתנו? " שאלתי כבר לא יודעת מה לעשות, כי אני יודעת שאני רוצה אותו איתי, אבל אני צריכה שגם הוא ידע וירגיש כמוני.
" ענבל.. " הסתכל עליי במבט רציני " אני לא יודע מה יהיה אני יודע שאני רוצה שאת את תעזרי לי להשתנות, כי אני באמת צריך את זה ... את מבינה אני זקוק לך" חייכתי אליו נתתי לו כזאת נשיקה דביקה שהשפתיים שלי ידבקו לשלו ולא ירדו אף פעם.
" אתה לא רעב?" שאלתי.. " את האמת מת מרעב "
" בוא נכין.." אמרתי " וואי איך אין לי כוח לקום בואי נזמין "
" לאאאאא יעצלן אחד בווא " אמרתי ומשכתי אותו מהמיטה.
אני חתכתי סלט והוא שבר את הביצים על המחבט, חחחח זה מה שידע לעשות.. ישבנו לאכול.. ואז הלכנו לישון.
שקמתי בבוקר מורן לא היה במיטה... כלכך התבאסתי, שקמתי לחצר לראות עם הוא שם הוא לא היה שם, לא הוא ולא האוטו שלו.
אחרי איזה 3 שעות יצאתי שוב וראיתי אותו שוכב על הנדנדה שלו.. " מה עושה גברת פרובסקובסקי תולה כביסה ?" אמר מורן בכזה אושר.
" לא אני סתם מחכה לאביר על הסוס הלבן " אמרתי מחיוכת. " אה טוב.. "
" נפרדנו ענבל " המשיך מורן שהתקדם לכיווני..
" מי ?" שאלתי סתם כדי להבין יותר. " אני והבלונדה ההיא שלך איך שאת קוראת לה יבלונדינת אחת " הוא בא ותפס אותי שהיינו כולכך צמודים. " אני בלונדה אמיתית אבל " חייכיתי.
" אז למה נפרדתם?" המשכתי, שהלכתי לשבת על הכיסא והוא עמד מולי.
" זה לא היה זה.. "
" מה זאת אומרת " שאלתי.
" מה מה זאת אומרת ענבל תביני לבד כל דבר צריך להגיד לך"
" נו מורן "
" לא נמשכתי אליה כמו שאני נמשך אלייך " חייכתי חיוך רחב רחב 😊
" אני רוצה שננסה.. "
" גם אני " התנשקנו ונכנסו לדירה שלי.
מורן ואני היינו כלכך מאושרים :] :] :] :]
כל הסמיילים האלה פראיירים לאושר שהיה לי.. היינו יושבים עם חברים שלו והוא כבר לא היה צוחק עליי יותר, היינו נוסעים לפאבים ביחד.. למסיבות.. לים, למסעדה הוא הזמין אותי.. אני כל כך מאושרת !!!!!!! יום אחד שמורן יצא לעבודה, התקשרתי לאמא לעדכן אותה בהכל 😊
" מאמי ואת בטוחה שהוא אוהב אותך? שזה לא סתם עוד משחק .." שאלה אמא מודאגת.
" אמא אני לא יודעת, עם הוא אוהב אותי.. כי הוא לא אמר לי אבל הכי חשוב שהוא איתי לבגוד בי הוא לא יבגוד אנחנו ביחד כל היום, אבל אני מתה עליו ואני מקווה שעם הזמן הוא יאהב ויגיד לי "
" הלוואי מאמי הלוואי תשמרי על עצמך ותבואי לבקר " אמרה אמא. ונפרדנו ב'ביי'.
עד שזה התחיל סחרחורות התחילו לי סחרחורות לא מפה, וכמעט כל יום הקאתי..
" את בסדר? " רץ מורן לעזור לי שהייתי במטבח.
" כן מאמי סחרחורת קלה " עניתי לו כלכך עייפה, ומשקרת שזה רק סחרחורת.. לא רציתי שידאג.
" מה סחרחורת ענבל? כל השבוע הזה את על הפנים, אני לא מוכן מחר את הולכת לרופא הבנת אותי " אמר מורן, שבעודו מרים אותי לספא.
" אתה דואג לי ?"שאלתי.
" מה זה אתה דואג לי מה את גנובה בטח שאני דואג לך מה אני יעשה בלעדיך תגידי לי את הולכת להתקלח ולישון קדימה "
" לא להתקלח " אמרתי.
" כן כן להתקלח ענבל! "
" אוףףףף " והלכתי למקלחת.
אחרי המקלחת, הלכנו לישון מחובקים... אוף כמה אני אוהבת אותו עם אני יאבד אותו אני ימות.
" אני קבעתי לך יום ראשון רופא אנחנו הולכים " אמר מורן.
" מה פתאום אתה עובד אל תדבר שטויות בגלל סחרחורת אתה תאבד יום עבודה לא מורן " אמרתי רצינית.
" אז תלכי עם חברה ועם לא אז אני בא "
" טוב אני יתקשר ללינוי "
" טוב יפה שלי " נתן לי נשיקה, התחבקנו ונרדמנו.. :]
יום שבת, למרות שהקאתי ולא הרגשתי טוב מורן רצה ללכת לים.. התחננתי שיתן לי להישאר בבית כי הרגשתי לא טוב אבל הוא לא הסכים שאני ישאר לבד.
ובסוף ללא הצלחה נסענו לים.. מורן וחברים שלו לא יצאו מהים, אני לעומת זאת השתזפתי.
בערך ב3 החלטנו להתקפל ולנסוע לבית קפה כי החברים של מורן היו רעבים, וגם שם הקעתי לאחר שהמצלרית הביאה את ההזמנה שלנו.
" זה מתחיל להפחיד אותי.." אמר מורן בדרך הביתה.
" גם אותי" אמרתי בשקט.
" אני חושבת אני עומדת למות מורן.. עם יקרה לי משהו תתקשר להדר שתבוא לקחת את הדברים שלי ותחלק לנזקקים ואני רוצה קבר בצפת " התלוצצתי.
" תפסיקי לדבר שטויות אני יהרוג אותך ענבל לא מצחיק אותי " מורן ממש התעצבן.
" אתה באמת כל כך דואג לי ?" שאלתי בחייוך ממזר וקטן.
" אני יתאבד עם יקרה לך משהו טוב ?" הוא היה רציני וכל כך שמחתי שהוא אמר לי את זה כי פעם הוא לא הראה ללי כמה אני חשובה לו.
" אני חולה עליך אתה יודע .. " אמרתי לו לבסוף.
" ואני אוהב אותך את יודעת " הוא נתן לי נשיקה.
" מה מה ? "
" מה מה "
" מה אמרת "
" מה ששמעת "
" לא לא תגיד את זה שוב "
" נוווווווו ענבל " תפסתי לו את הפנים והכרחתי אותו.
" אני אוהב אותך מת עלייך מת על הצורה שלך חיים יקרים שלי " דפקתי לו כזה צירפות, חיים שלי כמה אני אוהבת אותך אמרתי לעצמי בלב.. אבל כמובן שלא יכלתי לשמור.
"גם אני אוהבת אותך הכי חזק בעולם שאני מפחדת שלא תהייה איתי יותר "
" אל תדברי שטויות " הוא השתיק אותי בנשיקה קטנטנה.
יום ראשון בבוקר מורן הלך לעבודה, ואני חיכיתי ללינוי.. שתבוא איתי לרופא..
הלכתי בבית שעה ושתיתי 3 כוסות קפה עד שהגיע השעה לצאת, לקחת את התוצאות..
כמה חבל שמורן לא איתי עכשיו , חשבתי לעצמי שחיכיתי שהרופא ימצא את התוצאות שלי במחשב.
" נו מה איתי " שאלתי מתוחה.
" מה את חושבת ?"
" די נו אל תלחיץ.. "
" מזל טוב ענבל "
" לא "
" כן את בהריון בעוד 9 חודשיים את תהיי אמא צעירה ויפה "
כמעט התעלפתי.. ראיתי שחור.. הרגשתי רע. מה ילד? בטוח מורן לא בנוי לזה.. כל כך פחדתי לספר לו. הוא בטח יעזוב אותי.. לבד אני בקושי מסתדרת עם עצמי אז עם תינוק.. אני לא יודעת ..
" את לא שמחה ענבל ?"
" אני.... אה כן... לא יודעת לא יודעת.. לא אני לא שמחה "
" רוצה לשתות מים ? את חיוורת "
" לא תודה. אני צריכה ללכת.. " אמרתי שקמתי.. ולינוי חיכתה לי בחוץ.
" נווווווווו " אמרה לינוי מסוקרנת.
" מה נו "
" לא "
" כן "
" לא "
" כן לינוי "
" יאו מאמוש הולך להיות מורני קטן ?"
" כן אה.."
" דיי מאמי תשמחי מורן ישמח "
" ברור " רק זה עלה לראשי 'מורן ישמח' חחח ממש.. ממש פחדתי. בבית הלכתי כמו זומבי.. שמורן חזק מהעבודה.. הווא היה מסוקרן.
" נו ענבל איך היו הבידקות? " שאל כשהתיישב על הספה.
" אה כלום מאמי.. אמרתי לך סתם התקפים.. "
" מה כלום מה את חולה הקאת מילון פעםםם אל תשקרי לי "
" מורן באמת כלום הוא אמר זה וירוס קטן ויעבור עם הזמן או משהו בסגנון.. "
" ענבל את חיוורת ענבללללל "
" סתם מאמי אני עייפה. " אמרתי נשכבת על הספה.. ומניחה את ראשי עליו.
הוא לא הבין מה יש לי.. ולא הציק עם השאלות רק ליטף את ראשי וחיבק אותי.. איך אספר לו? מה לעשות ? זה ישנה לגמרי את הכל.. ולא בטוח שבצורה חיובית.
פיציתי לא ?
5 - תגובות ומוסיפה פרק לפני האחרון! : )
איזה פרק מעניין וואי, תקשיבי היא לא נורמלית שתלך תספר לו אני בטוחה שעם הוא אוהב אותה הוא ישמח הם כבר גדולים וזה מתאים ילד.
וואוו פרק לפני אחרון ?!
עוד 4 תגובות!!
מעלף איזה פרק, הסיפור שלך מקסים!! יאו לחשוב שעוד 2 פרקים נגמר הסיפור..
לאאא למה לסיים עכשיו?? תמשיכי את הסיפור אהבתי אותו 😁
מחכה להמשך 😊
הנה ישש 5 תגובות 😊 תפרסמיייי=]
QUOTE (arlet @ 06/08/2010) מהממממממם
😊 😊 😊
מוסיפה פרק :] אל תלכו לשום מקום :]
משיכה קטלנית
פרק 10 ( :
הוא לא הבין מה יש לי.. ולא הציק עם השאלות רק ליטף את ראשי וחיבק אותי.. איך אספר לו? מה לעשות ? זה ישנה לגמרי את הכל.. ולא בטוח שבצורה חיובית.
ככה ראינו טלוויזיה בשקט מוחלט, עד שהפלאפון שלי צלצל.
" ענבל מה שלומך?" נשמע קולו של אלעד.
" הכל בסדר אלעד מה שלומך ? " המשכתי את השיחה, וכעבור 5 דק' ניתקתי והמשכתי לצפות בסרט.
" מה הקטע של האלעד הזה לא הבנתי את מדברת איתו כל הזמן בטלפון כאילו מה " מורן שאל במפתיע.
" מה פתאום אנחנו מדברים מדי פעם אל תגזים איתך אני כל היום.. " עניתי.
" מה את מנסה להגיד שנמאס לך ממני ?" הוא המשיך עם השאלות המוזרות.
" מורן מה קורה ?" שאלתי מבולבלת שקמתי ממנו.
" כלום אני הולך להתקלח נדבר אחרי זה " הוא אמר בקרירות ויצא מהדירה כאילו לא יודעת מה קרה, בלי נשיקה בלי כלום.
נו למה זה קורה לי עכשיו? גם ההריון וגם היחס של מורן, הרגשתי שהוא מחפש על מה לריב איתי.
שמורן יצא מהדירה השעה הייתה 18:30 ומאז לא התקשר, לא שלח הודעה, לא בא, זה פגע בי.. כי דווקא שאני הכי זקוקה לו לחיבוק שלו הוא לא היה שם.. והאגו המטומטם שלי לא אפשר לי להתקשר אליו.
בלילה שהלכתי לישון בכיתי הרבה... כי אני לא מסוגלת להיות בלעדיו, ודווקא שיש משהו גדול ועוצמתי שמאחד בנינו אתה עוזב אותי.. למה מורן למה??
יום למחרת בעבודה החזרתי את עצמי לא לבכות, עברו ימים ומורן לא התקשר !! לא ראיתי אותו, הוא לא בא אליי כלום, ותמיד שחזרתי מהעבודה פשוט הלכתי לישון.. ומורן היה חוזר שעתיים אחרי.
יום חמישי נתנו לי חופש כי רוזה ראתה שאני מרגישה לא טוב..
ביום חמישי ניקתי את הבית, התחלתי לאהוב את הדיכאון של מורן.. תתפלאו דווקא שמעתי הרבה, המוזיקה הזאת מוציאה את כל המחשבות שלך החוצה.. תנסו אולי יעזור לכם : )
הייתי כל כך מדוכאת ממורן שלא הזזתי לו בכלל.. דיברתי הרבה עם הדר בטלפון, והיא הייתה כל כך מודאגת שיש לי ילד ומורן לא איתי.. דיי אני חיייייבת להפסיק לרחם על עצמי!!!!! אמרתי לעצמי שוב ושוב ... אבל הדמעות פרצו... הכאב שיש לי בלב הוא עצום.
רציתי כל כך שמורן יבוא אלייייייי
פתאום שמעתי דפיקות בדלת, וואי הלב שלי קפץ, זה היה מורן !!
פתחתי את הדלת, אני מסתכלת עליו, הוא משלב את ידיו מאחורי גבו, מסתכל עליי במבט המהפנט שלו.. התחלתי לבכות והוא פשוט חיבק אותי " אוף אני מצטער ענבל אני כזה מפגר אני מצטעררר " הוא אמר לי תוך כדי חיבוק כל כך חזק שבאמת הייתי זקוקה לו מכל הלב!!
" גם אני גם אני מורן אני יודעת כמה אני זבל וקרה אליך לפעמיים, אבל אתה לא מבין כמה אתה חשוב לי אתה לא מבין האגו השתלט עליי ולא התקשרתי, אבל כל הזמן הזה שקמתי בבוקר ולא היית איתי.. הרגשתי שלקחו לי חצי מהלב "
" איי אני מת עלייך יפה שלי מת תסלחי לי טוב " אמר שנתן לי נשיקה קטנה בפה.
" סולחת " חייכתי.
" עכשיו אני רוצה לדעת למה את כזאת מדוכאת לפעמיים "
" סתם אמרתי לך.. תקופה קצת קשה .. "
" למה קשה אבל למה את לא משתפת אותי " כי אני מפחדת, חשבתי לעצמי, מפחדת לאבד אותך.. אומנם לא כזה הראתי לו אבל הוא היה חשוב לי כל כך.
" אין מה.. סתם אני בתקופה מבלבלת עם עצמי " חייכתי חיוך קטן וחיבקתי אותו.
" מה שתגידי ענבל " הוא ענה והלך.. " אני כבר חוזר " צעק לי.
המראה בכניסה צעקה עלייי שאני יסתכל ויראה איך הבטן הקטנטנה, אומנם לא התנפחה בנתיים, אבל אמרתי לעצמי מה ענבל תחשבי עוד מעט יהיה לך בטן.. מה רץ לי בראש שהסתכלתי על המראה הזאת. הרמתי את החולצה לראות עם משהו השתנה, צחקתי לעצמי..
" את בהריון " צעק לי מורן, איך קפצתי.. הלב שלי פעם בחוזקה.
עמדתי מבולבלת.
" וואי כוס עמק הכל מתחבר לייייייייי.......... ההקאות שלך, המצבי רוח שלך.. יאאאא אני לא מאמין למה לא סיפרת לי " הוא עמד המום ומבולבל.. שיבדיו דובי עננקק עם זר פרחים יפים.
" מורן.... אני יבין... באמת אני יבין עם תרצה להיפרד ממני... אני מצטערת... אתה צעיר ויש לך שאיפות בחיים אני מבינה שאתה לא בנוי לילד... אז באמת ...... אין לי מה להגיד... אני יסתדר... אני לא רוצה שום דבר, ס.. ליחה.. " אמרתי מגמגמת.. מבולבלת.
שתקתי.. פחדתי להגיד משהו לא במקום. " אז את כן בהריון... את האמת וואלה עלה לי לראש אבל אמרתי שעם זה נכון היית רצה לספר לי.... אבל.. " הוא אמר במבט רציני.
' בטוח הוא יעזוב אותי ' חשבתי לעצמי.
תגובות 😊))
הוא לא יעזוב אותה זה ברור...... תמשיכי בובית 😊
QUOTE הוא לא יעזוב אותה זה ברור...... תמשיכי בובית
חחח מי יודע 😊
יאללה עוד 2 תגובות יפות אני מוסיפה את הפרק האחרון! :]
QUOTE הופפה, חבל שנגמררר=]
חבל כן.. אבל זה כבר מגיע לסוף : (
אגב.. איך קוראים לך לא הבנתי את הכינוי QYAA ?
אור מאמי 😊 סתם חירבוש של אותיות ..
