אולי גם הליצן עמוק בפנים עצוב .. עוטה על עצמו את מסיכת הצחוק . מחביא פצעים כואבים.
הוא מחצין ביטחון , קלילות . אתה מקנא .. כי הכל קטן עליו .. או שלא .
זו דרך ההתמודדות .
לעולם לא תראה ליצן בוכה , זה לא הגיוני .
ולעולם לא תתייחס ברצינות לליצן .. הכל זה משחק , שעשועים .
ליצן הוא שמח , בעל ביטחון , מוקף בקהל , באהבה .. בצביעות .
אם תראה שוב ליצן ..
אל תאמין למה שתראה .. לצחוק המתגלגל , לחיוך הרחב , לאנרגיות המתפרצות .
בפנים .. גם הוא בדיוק כמוך . רגיש אפילו יותר . מפחד להראות חולשה . שברון .
רק הכרית מכירה את אשר על ליבו . חשה את כאבו שדמעות נוחתות עליה בשעות שהוא לבדו .
אל תזלזל ברגשותיו של הליצן , אל תאמין לחזותו , לצחוקו . הוא משקר לעצמו .
ואני לא אבן , אין לי עור של פיל . הכל חודר אליי כמו כל בן אדם רגיל . אפילו יותר .
אני לא ליצן . אני רק נראית . אני עוטת מסיכה . נגד אנשים כמוכם .
אני לא טיפשה , אפילו להפך . רק משחקת אותה אחת כזאת . שלא תקראו לי מתנשאת .
ואני תמיד נראית שמחה . תמיד צוחקת , מתחברת . אתם מקנאים .. ולי לא ברור במה .
הכל שקר . מפצה את עצמי על תקופה שרוצה לשכוח .
על שני בעבר .
על דברים שהיו . חשבתי לעצמי דרך חדשה . סביבה חדשה . זה הזמן לשינוי .
השינוי הזה הוליד כאב גדול יותר .
אני נראית לעצמי כמפלצת .
אני נראית מלאת ביטחון , אישיות מהלכת , מלאת אוהבים , מחזרים .
אחת שחייה מושלמים . לא חסר לה דבר .
הייתם רוצים להתחלף איתה . עם זאת שכולם מדברים עליה .
שהגבר שכולם חושקים בו , מסתכל רק עליה .
היא מדהימה . אתם שונאים אותה .
היא נחמדה אתכם . אתם עוקצים אותה .
ומה שלא תעשה , לא תמצא את מקומה .
הכל זיוף . עדיף לחזור לתקופת העבר . שאף אחד לא ידע מי היא .
ושוב שבוע חדש .. ושוב המסכה .
החיוך שמרוח .
והיא רוצה להעלם . אבל יודעת שגם לשם תגיעו .
גם שם תדברו עליה .
על מה עשתה , עם מי דיברה , מי נישק את שפתיה .
תחפרו בה עוד . תמשיכו לפצוע את ליבה .
אבל לעולם לא תזכו לראות שפגעתם בה .
היא תמשיך לשדר את הביטחון , את העוצמה שיש בה .
תאכלו . כי היא כבר אכולה .
בכל פעם שומעת עוד שמועה עליה . עוד משפט מלא שנאה , מלא קנאה .
אין בה את הביטחון שאתם חושבים .
הליצן הזה .. השמח , הצוחק , המאושר , הקליל .. הוא דרך ההתמודדות .
היא רגישה , אפילו מאוד .
ואכפת לה , אכפת לה מאוד . מחשבנת לסביבה שלה בלי סוף . אבל לא תרגישו בכך .
אז תדברו עוד .. ובלילות היא תבכה , תשבר .
וביום .. תמשיך בשלה . את המלחמה הקטנה שבינה לבין עצמה . להרים את הביטחון .
זה מקנאה , מתי כבר תביני .
ה ש ת נ ת , את לא מה שהיית .
לא אותה ילדה דחויה שבהפסקות ישבה לבדה .
לא אותה אחת שננטשה ע"י אביה .
לא אותה אחת שבילתה את ילדותה מול מסך הטלויזיה .
לא אותה אחת שלא הרגישה נאהבת .
כבר לא אותה אחת ..
הפכת לברבור .
אבל הברבור הזה .. ברבור עצוב .
ברבור קורן אבל כבוי מבפנים .
ברבור מצחיק אבל בוכה מבפנים .
ברבור יפה אבל מרגיש מכוער .
ברבור אוהב אבל לא באמת נאהב .
אז הברבור הזה .. שכולם מקנאים בו . זו הצרה שלי עכשיו .
למטבע שני צדדים . יופי הוא לא בהכרח מתנה .




