אני חייבת את עזרתכם...
אז ככה אני וחבר שלי 3 וחצי שנים חברים... אפשר להגיד שבכללי אנחנו ביחד 4 שנים
אני באמת לא מאמינה שקיימת אהבה יותר גדולה מהאהבה הזאת אצל אף אחד אחר,, הבעיה היא שיש לנו השקפות עולם שונות, ומאז שהתגייסתי זה רק החמיר..
המצב הוא כזה-
הוא מסורתי, תמיד שמר שבת והכל אבל הסתדרנו כי הוא עושה יומיות (הוא בצבא כבר 8 חודשים) אז כן היינו נפגשים כל יום ויוצאים ועושים הכל ביחד בכיף...
מאז שהתגייסתי הכל השתנה (לפני חודשיים), אני חוזרת כל סופש או כל סופש שני... לא יוצא לי כל כך לראות אותו בגלל שהוא שומר שבת ובשבת אנחנו לא יכולים להיות ביחד, אבל זה פחות בעייתי בשבילי,
בזמןהאחרון הוא ממש ממש התחזק, ברמה כזאת שהוא אמר לי לפני חודש שהוא רוצה להתחיל לשמור נגיעה!!! הוא כבר חודש לא חיבק ולא נישק אותי, הדברים הכי בסיסיים שיש..
אמרתי לו שזה לא הגיוני אחרי 3 וחצי שנים לבוא ביציאה כזו, שאני צריכה אותו את התמיכה שלו את החיבוקים שלו... הוא אמר לי שאני צריכה להבין את זה ושזו האמת שלו והוא לא יכול ללכת נגד האמונה שלו ו"להפנות לקב"ה את הגב אחרי שהוא נתן לו כ"כ הרבה דברים"...
בקיצור מאז שהוא אמר לי את זה אני ממש בדיכאון, אני בוכה כל יום , כי הוא מתרחק ממני ורק מתקרב לדת, בסופשים כשאני חוזרת ואני רואה אותו אני לא מסוגלת לעמוד בזה שהוא אפילו לא מחזיק לי את היד, אני ישר בוכה..
יש לציין שתמיד הוא היה מסורתי ולפני שנה כבר הייתה לנו פרידה בגלל זה כי הוא רצה ללכת בדרך הדת אבל לבסוף חזרנו...
אני לא יודעת מה לעשות, ממש לא רציתי להתחיל לכתוב פה ולחפור אני מצטערת אם יצא ככה אני פשוט מיואשת כ"כ. אין לי מושג מה לעשות. הוא חי בעולם אחר, הוא אמר לי שהוא רוצה להתחתן עם אישה דתייה שהוא רוצה לגדל את הילדים שלו בבית ספר דתי שילמדו הרבה תורה וזה לא החיים שאני רוצה...
אם זה חשוב, אנחנו בני 19.
אני לא יכולה לחיות איתו ככה, אבל אני באמת לא מסוגלת לחשוב על להיות בלעדיו, אני רק חושבת על זה ובוכה... אמרתי לו שאני צריכה לחשוב על כל מה שקורה בינינו בסופש הזה ומחר נדבר...
מה לעשות? 😢(
אני חושבת שבגלל שאתם כל כך שונים באיך שאתם רוצים שהחיים שלכם ייראו, זה לא יילך ביניכם.
את זאת שמחפשת איך להתקרב אליו, רוצה לנשק אותו, שזה משהו בסיסי, וחודש כבר שלא היה שום מגע ביניכם? זה לא נשמע לך קצת הזוי?
כמה שזה קשה לשמוע, אני לא חושבת שיש פתרון אחר חוץ מפרידה.
נשיקות וחיבוקים זה דבר בסיסי !!
מילא אם זו הייתה השקפת העולם של שניכם ... אבל זה לא המצב .
מאמי אם את לא מוכנה לחזור בתשובה בשבילו...איןן עתיד ליחסים בינכים!!!!!
כי פה זה כבר מעבר לזוגיות של בני נוער, זה חתונה וילדים אצלו...
חבל שתפגעי בעצמך עוד..
תחשבי על זה ותחליטי החלטה ותעמדי בה!!
יש לך שתי ברירות..לחזור בתשובה- וכך בעצם לחיות איתו כרגיל כמו זוג רגיל אך דתי
או לוותר עליו כי זה לא רצונך וזכותך!! ולהמשיך הלאה! את בת 19 אני בטוחה שתכירי עוד הרבה בחורים! למרות שאת כל כך אוהבת אותו...
הוא את שלו החליט..עכשיו תורך
אני עם אלו שמעליי...
יש לכם השקפות עולם שונות, הוא גדל בבית דתי אז מן הסתם כך הוא ירצה לגדל את הילדים שלו וכמו שזה נראה את לא בקטע הזה בכלל.
עם כל הקושי לפי דעתי את צריכה לוותר עליו חבל שתפגעי מזה בהמשך כי אם לא תחזרי בתשובה בסופו של דבר כשהוא יגיע לשלב שהוא ירצה להתחתן הוא יגיד לך שהקשר הזה לא מתאים לו...
כל מי שכתב צודק והכל .
אבל אחרי שלוש וחצי שנים ,
זה יהיה לך כלכך מוזר לא לדבר איתו .
אבל ככל שתגדלו זה באמת יהיה יותר רציני ,
אז תדברי איתו
תסבירי לו שקשה לך עם זה .
שאם הוא באמת אוהב אותך שינסה לבוא קצת לקראתך .
עוד טמבל שנדפק מהדת ודופק את כל מה שמסביב
קדימה, עם כל הצער והכאב שבדבר והבכי... מגיע לך יותר טוב.
קדימה לסיים את זה.
יכאב חודשיים שלוש ארבע יהיה קשה יהיו דמעות.....
בסוף תעברי הלאה תמצאי מישהו חדש אחר שירצה אותך שלא יעשה לך שטויות ... שלא יצא בהצערות מפגרות אחרי 3 וחצי שנים.... תהיה מאושרת... קדימה... זה מה שנקרא ירידה (פרידה) לצורך עליה (אושר... חבר חדש...)
לקחתי לתשומת ליבי את כל התגובות ובאמת תודה לכולם..
נפרדנו,
אנחנו כבר בערך 3 חודשים לא ביחד...
המצב (הנפשי) שלי רק מדרדר
מתגעגעת לילדה המאושרת שהייתי פעם.
לא מכירה את עצמי דכאונית כזאת... זה פשוט משתלט עליי...
