זמן ומחשבות..

כי הכל עובר כל כך מהר,
גם אם יום נראה כשבוע,
שבוע פשוט חולף כיום.
הכל רץ מהר מידי,
את לא מספיקה להבין את היום,
וכבר מגיע מחר.
מנסה לעכל את השבוע,
והוא כבר עבר.
הזמן חומק לך מבין הידיים,
בורח,
לא מחכה לך.
הוא פשוט רץ בלי סוף,
כמו מרתון שלא יגמר לעולם,
כאילו צוחק עלייך שהוא מהיר ממך,
הרבה יותר מהיר.
לעולם לא תצליחי להשיג אותו,
את הזמן.
הרי כל דקה חולפת לא תחזור יותר,
אי אפשר להחזיר דבר שקרה,
אפשר רק להתחרט עליו,
או לשמוח שככה הדקה הזאת עברה.
תקופה עוברת..ועוד אחת..ועוד אחת,
כל כך הרבה דברים ביחד.
לפעמים זה מרגיש כאילו שהכל בורח לך,
שהכל בורח ממך,
שאת לא מספיקה כלום אך עם זאת מספיקה המון.

וגם כשטוב הראש תמיד במחשבות..
הן לא מתעייפות המחשבות האלה,
רצות כמו הזמן,
כאילו הן בתחרות איתו,
במרתון בלי סוף.
גם כשטוב תמיד בלב יכנסו מחשבות על הרע,
על מה יהיה אם..
ומה יקרה מחר,או אפילו בעוד דקה.
מה תספיקי בזמן שחולף,
ומה תפספסי,
ואת מפחדת שתפספסי כל כך הרבה,
בזמן האינסופי הזה..
את מפחדת שכל הרע נאגר לו עם הזמן,
יתפרץ בסוף,
יתפוצץ לך בפרצוף כשהכי לא תצפי.
גם כשהכי טוב בעולם,
הראש עסוק במחשבות על הרע שאורב לך בפינה.
ואז את מעיפה אותן,או לפחות מנסה,
את המחשבות על הרע,
נותנת לזמן לקחת אותן..
ולא תמיד הזמן מעביר את המחשבות.
ולא תמיד הזמן מרפא הכל.
כי הזמן הוא רק הרגע הבא,
אף אחד לא יודע מה יהיה ברגע שאחרי.
צריך לשחרר את העבר,
עם כמה שזה קשה..
לתת לו לרוץ עם הזמן,
לתת לו לחלוף.
צריך לתפוס את ההווה בידיים,
לא לתת לזמן לקחת אותו!
להחזיק בו הכי חזק שאפשר..
כי צריך לחיות את ההווה.
את העבר להשאיר מאחור.
ונכון שקשה..
אבל מתישהו הכל יעבור.

"..עד שהכל יגמר
אני אבוא קצת יותר,
אני אבוא לבקר!
את מנסה לוותר,
כי את רוצה קצת יותר..
מנסה לשחרר!

הזמן ממשיך לעבור,
כבר סופר לאחור..
ולא יכול לעצור.
וכל הזמן שבוער,
כל הזמן מתגבר..
עד שהכל יגמר

עד שהכל יגמר
שלא יהיה פה יותר
שזה יפסיק לעוור
את מנסה לוותר,
כי את רוצה קצת יותר!
מנסה לשחרר..

כמו בדרך למסלול
יותר ארוך, יותר קשה
כמו ללכת ובסוף קצת לאחר..
זה מחייב אותך לדעת
קצת יותר ממה שזה
עד שהכל יגמר

וזה קשה לי בלעדייך
כי את עוזבת אחרייך
מה שכבר תכננו..
מה שעוד נתכנן,
אקח הכל, את מה שתתני
עד שהכל יגמר.."
[סינרגיה-עד שהכל יגמר]

סתם השראה שנחתה עליי..
כל כך נכון לפעמים.