ליטוף אחרון

כשאת לידי,אני עוצם את עיניי,
כדי להיות איתך, שתלטפי את פניי,
שתנשקי את שפתיי,ותנשמי את נשימותיי,
הכל היה שונה בלעדייך,ויהיה שונה כשתלכי.

לפני שאת הופעת, חיי היו כמו לילה בלי ירח, אפלים.
בכל זאת היו כוכבים, נקודות אור ותקווה לאהבה.
ואז הגעת וחצית את שמיי כמו מטאור.
לפתע, הכל בער, הפך בהיר, התגלה יופי.
כשנעלמת, שהמטאור נעלם אי שם באופק, הכל השחיר.
שום דבר לא השתנה, הכל נשאר אותו דבר,
אבל העיניים שלי היו מסנוורות מהאור שלך,
לא יכולתי לראות כוכבים יותר.
ולכן לא הייתה יותר תקווה לאהבה,
לכן אחכה רק לך אהובה שלי,רק לבואך.

מהפעם הראשונה שבה אמרנו זה לזה את אהבתנו,
את שואלת את עצמך מדוע אני נזהר מלומר שאוהב אותך לעולם.
מדוע? כי איני מנחש את העתיד.
מעולם לא ראיתי ילד וחשבתי שסופו להיות זקן,
ומעולם לא ראיתי עריסה של תינוק וחשבתי על קבר,
ומעולם לא ראיתי אישה וחשבתי על ילדים וחתונה,
אל תדאגי אהובתי, אני אוהב אותך,
אך איני יודע אם זה לעולמים, המחשבה הזאת כן גורמת לי לבכות,
אך אני בוכה יותר מדי כלפי פנים, מכדי שאזיל דמעות החוצה.

לחיות את החיים זה אחד הדברים הנדירים,
שאר האנשים בעולם פשוט רק קיימים,
אינם מבינים את משמעות החיים,
אהבה,שמחה,תקווה,הערצה עצמית,
אישה,חתונה,ילדים,ואהבה אמיתית,
נכדים,נינים, ודור שלם שממשיך את מעשייך,
רק שתדע שדור שלם לא יהיה קיים בלעדייך,
תהנה מחייך, וכולם יהיו בנוכחות שמחותייך.

אז בואי תני ליטוף אחרון,
לפני שעיניי מתגעגעות לפנייך הנמחקות,
בואי ותני לי ליטוף אחרון,
לפני שאוזניי שומעות את מילותייך האחרונות,
בואי ותני לי ליטוף אחרון,
לפני שאצבעותייך נוגעות בפניי הבוכות.