המשפט הכי נפוץ בכל צה''ל עד מתי???. כמה פעמים יצא לנו לשמוע את המשפט הזה?
ואפילו רובינו אפילו אמרו לבעצמם.
בכל אופן זה לא משנה כמה שאנחנו נגיד אותו או נשמע אותו, אף אחד לא יבוא ולא יקצר לנו ת'שירות
נכון שזה מדכא להיות בבסיס ואני לא מדבר על הקרביים המסכנים שלא רואים את הבית, ידוע לכולם שכל אחד מת להשתחרר כבר (חוץ מהצהובים, המורלים) לעשות טיול להתחיל את חיי האזרחות, לשכוח השקמות ב-7 כי יש מסדר של הרס''ר ב7:30 (לפחות אצלי זה ככך) לשכוח מה מדי א' שחוזרים הביתה, לשכוח לרשום את הדרגה בכל מילוי טופס, לא להתגלח בבוקר ולא לדאוג שאפשר לקבל ריתוק, לא לשתות קפה שחור על הבוקר (כי אין כבר דבר מה אפשר לשתות) ואיך אפשר לשכוח מהנייר טאולט שזה בעצם נייר זכוכית שחותכת לך תידיים.
לשכוח מהנעליים גבוהות השחורות מהקביים האפורות כובע טמבל פשוט הכל...
כל-כך רוצה כבר להשתחרר למרות ששנה כבר עברה, ועברה לי מהר ונשאר סה''כ שנתיים
איך אני מקנא באותן בנות שהתגייסו איתי או קצת אחרי הן השתחררו לפני, בואינה כמה זה לא פער
לעשות 3 שנים לעומת הבנות שעושות שנתיים ואני לא מדבר בכלל על קיצור שירות שזה עוד יותר מדכאאאא...
אני לא חושבת שאת כל הדברים שכתבת אפשר סתם פתאום "לשכוח".
צבא זה חלק מהתקופות הטובות ביותר שיהיו לך בחיים,
נכון שלפעמים נמאס ומתים לגמור עם זה, אבל בסך הכל זאת חוויה.
אני כבר מתה להתגייס 😊
(עוד 4 חודשים 😮)
איפה אתה משרת?
ולא נורא עברת שליש חח 😊
