יש את הקול הזה שלך,
ששמור רק לי.
לכל רגע נתון -
אם בלילה, ביום
או אפילו באמצע חלום,
אני יודעת שהוא תמיד יהיה שם,
הקול ששמור רק לי.

אותו קול אוהב ומבין,
תומך ואמין,
שיעזור לי בכל צרה קטנה,
כי זה אתה. הקול שלך.
הקול ששמוור רק לי.

ופתאום, בין לילה,
השתנת, הפכת קר
ואת הקול ששמור רק לי
לקחת יחד איתך.
עכשיו נשאר רק קול קודר,
פוגע ועצבני,
קר ותחבירי,
שלא מזכיר כלל את הקול ששמור רק לי.

בלילות אני עוד חולמת
שאתה מדבר אלי באותו קול,
מחייך, מחבק, מלטף,
ולוחש כמעט ללא מילים:
"אני אוהב אותך".
באותו קול ששמור רק לי.

עמוק בלב אני יודעת שיום יבוא
ותדבר אלי עוד פעם בקול ששמור רק לי.
כי הוא פשוט... שלי.