שיר

איילת השחר שוב עולה
ואת לי המחשבה הראשונה
קצת אחרי חלום אחרון
ולפני צעד ראשון
מדמיין אותך לוחשת באוזני בוא אהובי
ואני שנטרף ממלותייך משפתייך הרכות
פוסע והולך אלייך ברגליים קלות כמעט מרחפות
מוצא דרכי אלייך גם בחשכה וללא עזרת אור הלבנה
מגיע אל מיטתך ונשכב לצידך ערום מכעסים שקרים וחיוכים מזוייפים
נשאר רק אנוכי אמיתי כמו שאני נוגע בידייך
נושק על שפתייך לוחש לך מילים שעוד לא נכתבו
בספרים אוסף אותך אליי ומחבק אותך חזק רק כדי שאוכל להרגיש עוד קצת עוד מעט
רק כדי שאהיה יכול לנצור כל רגע עמוק בזיכרון
לפני שיתחיל לו עוד בוקר של יום ראשון