אלו החיים מה לעשות..

שלום קוראים לי גל, וזה הסיפור הראשון שלי [=
מקווה שתהנו, ותגיבו .



אלו החיים מה לעשות פרק 1 !!


קמתי לבוקר רגילל התלבשתי הסתרקתי צחצחתי התאפרתי ואכלתי אמא שליי ממזמן יצאה לעבודה וגם אבא
רק אני וגיא היינו בבית אני חייבת לקום לבית הספר רק גיא יושן כיי הואא,,סיים ללמוד הוא בן 17 ואני בת 15.
יצאתי מהביית לתחנה והנה תוום התחיל לשגע אותי תוום הוא שכן שלי והחבר הכייי טובב שלי.

תום:"מה קורה קמת מוקדם הגעת מוקדם מה את מרגישה טוב? חח"
אני:"מה החלטת לשגע אותיי רק קמתי אוופ."
חיכנו לסעה ודיברנו על המון דברים אני רק חיכיתי לשניי שעולה בתחנה אחרת ותספר לי על דרור החבר החדש שלה.
אני:"יאללה תום בוא עוליםם"
שני:"רוני מאמי מה קורה חח לא באמת מעניין אותי אבל בואי שביי אניחייבת לספר לך על דרור 🙄 "
אני:"נווו מה קרה?"
טוב זה לא משהוו מעניין אז אני לא מספרת.

שני:"בואי טל אמרה לי שהיא מחכה בכיתה היא מכנסת ישיבה דחופה.."
אני:"מי יהו שם?"
תום:"טובב בנות שלי אניי זז"
נתן לי נשיקה נתן לשניי והלך לחבריו.
שני:"אני את טל בר אוריה שיר וזהו נראה לי ככה היא אמרה"
אני ושניי הינו בדרך לכיתה ובדרך לכיתה ראייתי את הילד הזה שיושב שם עם החברים שלו טוב לא משהו מיוחד אני תמיד רואה אותו שם מסתכל עליי.
הגענו לכיתה חצי מהחברות שלי היו שם כול מי ששני אמרה כנראה שאני ושניי הגענו באיחור 😁 ,
אני:"טוב טלל מה היה כל כך דחוף?"
טל:"אוקיי בנות אני יודעת שזה קריתי ואתם עייפות אבלל הבחור הכי חתייך בבית הספר התחיל איתי 😁 "
כולם:"מי זה?!"
טל:"אוקי..לנשוםם אוקיי זה הבחור החתייך שיושב בבוקר עם כל החברים שלו קוראים לו מאור,,טווב זהה קרה ככה הלכתי והתיק נקרע לי,בלי בררה סחבתי את הספרים ביידים פתאום איכשהו הכול נפל והוא בא ועזר לי ולקח את הספרים עד הכיתה ויצא לנו לדבר , טוב רק שתבינו הוא מאלףף."
טוב כנראה ששכחתי להזכיר טל היא מטומטמת בטירוף אבלל,,חח נכון תמיד יש אבבבלל,
הבחור הזה ככה אני קוראת לו נראה לי שזה מאור שםם יפה אבל הוא לא משהוו טוב בעיני.
אני:"טובב זה לא נקרא להתחיל זה נקרא לעזור"
כולם:"כן כהה,היא צודקת"
טל:"טוב רוני זה ברור שאת מקנא אז שתקי."
אני לא נעלבת ממנה היא לא חברה שלי מי יודע מה.

דיןדיןדין חח הצלצול כולם נכנסו והצויאו תנךך,,
רוחמה המורה נכנסהה ואומרת..
רוחמה:"רוני למה כולם עם ספרים על השולחן רק את לאא?!"
ואני:"מצטערת המורה שכחתי אותם בבית 😢 "
לא ממש הצטערתי.
רוחמה:"אני מקווה שלא תשכחי ללכת לחדר המנהלת עכשיו!!"
יצאתי מהכיתה לא בדרך לחדר המנהלת בדרךך לסיבוב בבית הספר.
התיישבתי על הספסל ופתאום שמעתי קול נעים של זמיירר כאילו זממר,,ופתאום אני שמה לב זה מהספסל לידד לא ליד ליד ככה קרוב,,ראיתי את הילד הזה והחברים שלו שרים,נשבעת לכם יכולתי להסתכל עליהם כול היום,פתאום ראיתי כמה הוא מושלם ביופיו לא יודעת איך קוראים להרגשה הזאת אבל זה היה נחמד .
פתאום הוא הסתובב איך התביישתי אז הסתובבתי כאילו לא ראיתי אותו,פתאום מישהו בא ואומר "נעים מאוד מאור 😁 "אם חיוך מושלם
ועניתי:"היי אני רוני.."לא היה מה להגיד לו במיוחד.
הוא שאל אותי:"מאיזה כיתה ומה את עושה בחוץ?"
אני עניתי :"אני מ ט 2 ומה אכפת לך בכלל ?"והלכתי.
לא יודעת למה לא המשכתי לדבר איתו אולי כי הבנתי שטל דלוקה עליו,לא שאני אוהבת אותו או משהו סתתם בן רגיל.
החלטתי לא לספר לשני.