"הלכתי לחפש את עצמי,ונתקעתי בלי דלק"

זוכרת את היום ההוא
שאמרת לי שאני לא יהיה טוב לאף אחת
זה היה בזמן שאהבנו,בזמן ריק.
זמן שבזבזנו על אהבת חינם,וחיוכים מאולצים.
את בוכה ובוכה,מתוך געגוע,
אך עיניים זקנות כשלי,לא יכולות לראות,
את בכי הגעגועים הצעיר שלה.

האהבה לא מנצחת אני אומר לעצמי בלב.
רק בסיפורים הסופרים מוכרחים, מתלהבים ממש, לתת לה לנצח בסוף.
אבל בחיים זה לא ככה.
האוהב מתרחק בפחד מעל מיטת אהובתו החולה במחלה מידבקת.
רק מעטים בעולם התאבדו יחד עם בני זוגם הגוססים.

אל תנסי להיות יפה,
יפות יש המון,
תנסי להיות עצמך,כי כמוך,
יש רק אחת.

לפני שאנחנו מודים באהבתנו לפני האהוב,
אנחנו מרגישים כנוצה,שוהים באוויר
וחושבים מחשבות, איך זה ליפול למטה,
כאשר הראש רושם המחאות,
שהלב לא יכול לפדות.

הגעגוע הוא שפת הדממה בין שני לבבות רחוקים,
את חזקה ממני,את מיומנת בהחלפת רגשות למזויפים,
אבל אל תשכחי,שבמים הרדודים,
גם הדגים עושים צחוק מהכרישים.

רגשותיי כנמלה על יד רגשותייך המפלצתיים,
כשאני אבקש ממך אוקיינוס את תחשבי שהתכוונתי לשלולית,
כולם אומרים לי:"תעזוב אותך,תילך למישהי אחרת".
אולי כולם צודקים,
קשה לראות את התמונה,כשאתה נמצא בתוך המסגרת.

גם האור הכי קטן בחיי,יכול לגרש חושך גדול,
אני חושב שאין אמת אחת,אין דרך אחת,ואין אלוקים אחד,
אם היה,לא היו נוצרים כל הדתות,הרוע,והטרור שאנחנו חווים בימינו.


"כשאתם קופצים מרוב שמחה,תיזהרו שמישהו לא יזיז את האדמה,
מתחת לרגליים שלכם".