עבר המון זמן מאז שכתבתי משהו..אבל עלה לי רעיון אתמול בלילה והחלטתי לפרסם אותו כאן...
הקטע הבא מוקדש לכל אלו שאיבדו את התקווה באהבה, שהאמינו עד עמקי נשמתם ולבסוף הבועה התנפצה להם בפנים...
אני מקווה שתצליחו להבין את העיקרון של הקטע,[שהוא מין משל],ולהשליך את זה לגביכם..
מקווה שתאהבו...
הרחבה הייתה מלאה באנשים, כל זוג ניסה להראות את הכישרון שלו לאחר..וללא ספק שהיו לא מעט כישרונות..
אותי ואת בן זוגי זה קצת הלחיץ..אחרי הכל הריקוד הקודם שלנו עם פרטנרים אחרים לא כל כך הלך..
נכנסנו לרחבה בהתלהבות,סוג של high לא מוגדר כזה,עם ביטחון בלי סיבה..אולי העיוורון שלט בנו בתחילת הריקוד..
אחרי כמה תנועות וסיבובים,התחלנו קצת להתבלבל..בן זוגי נלחץ ואמר שהוא לא בטוח אם כדאי שנמשיך..שאולי כדאי שנפרוש עכשיו..הרי הרבה זוגות פורשים באמצע הריקוד שמבינים שזה פשוט לא זה..
אני לא הסכמתי לוותר, משהו בי האמין.
"בוא ננסה לאט לאט,צעד אני צעד אתה.." ניסיתי להרגיע אותו, וכך היה..
המשכנו לרקוד עוד קצת,הזוגות שלידנו הלכו ופחתו..רבים יצאו מן הרחבה עם פנים חמוצות,ראו את האכזבה בעיניהם..הם לא הצליחו להשלים את הריקוד עד תום..
לידנו היו מספר זוגות שנעו על הרחבה כאילו הם מרחפים באוויר,תנועות חלקות,סיבובים מושלמים..צעד אחר צעד..לרגע לא ראו על פניהם את הפחד ההוא מהכישלון..אולי המילה 'כישלון' לא הייתה קיימת בלקסיקון שלהם..
המשכנו לרקוד, ושוב.. לרוע מזלנו, דברים החלו להשתבש.. התבלבלנו בתנועות, לא רקדנו לפי הקצב..דרכנו מספר פעמים זו על זה..הכל הלך בדיוק בצורה ההפוכה!..
האמונה שוב נעלמה אצל בן זוגי..
הוא ביקש שנפרוש,שנרים ידיים כאן ועכשיו..שמיותר שנמשיך להיאבק על סיום ריקוד,שכבר דיי ברור לנו שהכישלון אורב לנו בפינה כל רגע...
הבטתי בו בעיניים דומעות,לא ידעתי אם המילים שיצאו מפי נאמרות באמונה שלמה,אך כל כך קיוויתי שכן..התחננתי שלא נפסיק לרקוד..שנראה לכולם מי כאן באמת מסוגל לנוע ברחבה..שנראה שאנחנו שונים,שאנחנו נלחמים..שאצלנו הריקוד קיים בדם..ושאף אחד, אף אחד לא יכול לקחת אותו מאיתנו...
אך הפעם, הפעם לא הצלחתי...בן זוגי התעקש...ידיים מורמות..לא הצלחתי עוד לשכנע,לא הייתי בטוחה כבר שאני יכולה..
יצאנו מהרחבה בצעדים איטיים..כל צעד וצעד גרם לעוד דמעה ליפול מהעיניים שלי..
כאב לי לוותר על החלום הגדול שלי..כאב לי שלא הצלחתי..
המוזיקה המשיכה להתנגן, זוגות אחרים נותרו ברחבה..
בעודם נלחמים על הריקוד שלהם, חייכתי לעצמי..
'קיימת עוד תקווה' חשבתי.. 'זה פשוט הפרטנר הלא נכון,זה הכל'..
ואייי, זה מדהים! 😊
וכלכך נכון..
ובכלל, הדרך שהעברת את זה..שיא המהממת! 😊
ממש ממש יפה😊
לפעמים בחיים פשוט צריך לדעת במי לבחור .
מקסים .
אוהבת תכתיבה שלך ...
QUOTE (ADIDUSHIT @ 22/06/2009) ממש יפה 😊
...
