אני יתחיל במכתב שכתבתי לו ולאט לאט אני יספר את הכל הסיפור
לנסיך שלי.. זה מכתב שאולי אף פעם לא תקרא
אני שבורה שבורה למיליון רסיסים, אין בי עוד כח לעמוד בזה. ההתנהגות שלך פוגעת בשנינו, אתה הורס אותי ביחס הקר שלך, הקנאה הלא מוצדקת שלך השתלטה עליך והכל יוצא עליי. אתה כמו ילד קטן שמתנהג בכוונה , רוצה להחזיר ל, להראות ליף לא עונה לטלפונים , מסנן אותי, וכשאתה כבר עונה אני לא מכירה את הבנאדם שמדבר. בכל פעם קורה אותו הדבר ובסוף זה מסתיים כרגיל , אני מתייאשת מהאטימות שלך , ומנסה להסביר לך בנשיקות כמה זה לא בסדר להיסגר ככה בפניי, ותמיד תמיד אנחנו עושים בסופו של דבר אהבה...ואז כאילו כלום לא קרה, כאילו הכל דבש, כאילו הכל מתוק..אתה מאושר ואני מרגישה רעע..כאילו זה הדבר היחיד שאתה נהנה ממנו ביחסים שלנוץ.
אין בעולם אדם שאני יאהב כמוך, אתה האדם שכל הלב שלי שייך לו, האדם שכל מחשבותיי נתונות בו, אתה הכל בשבילי ,אני הילדה הכי מאושרת כשאני לצידך והאישה הכי מאושרת כשאתה נוגע בי.
אין לי משג מאיפה צצו לך רעינות כאלה בראש, ומחשבות רעות, אבל תסלח לי אני לא עשיתי שום דבר רע, שום דבר שאתה לא היית עושה. אני הייתי, עודני ואני תמיד אהיה נאמנה לך אהובי, אהובי היחיד, כי מלבדך לא יהיה בחיי גבר אחר. אני נשבעת לך באהבה שלי ומוכיחה לך את זה בכל פעם מחדש אבל אתה בשלך, לא אכפת לך, אתה לאמעריך את כל זה. האהבה שלי לא מספיקה לך. אני לא מספיקה לך כי אתה לא מעריך אפילו טיפה את כל מה שהקרבתי עבורך, עבורנו.. אתה חושב שקל לי לי לראות איך החוויה של הנעורים שלי מסתיימת ככה, כשכולם חווים את הצבא ואני לא, כשכולם מכירים עולם ואני לא, כשכולם מכירים חברים ולי , לי נשאר רק אותך וגם אתה נעלם לי... אז תדע ממש לא קל לי, אבל אני לא מתלוננת , אני שמחה בחלקי אני מאושרת שיש לי אותך , אבל אתה מעדיף להקשיב לאנשים אחרים ולא לי, אתה מקנא על כל שטות, אתה מעדיף לחנוק אותי מאשר לבטוח בי וזה עצוב כי ביחסים נורמליים צריך לבטוח איחד בשני. אתה אומר שאני הרסתי את האמון הזה ב"התנהגות שלי" אבל מה לעזעאל עשיתי? רציתי ללמוד? לגדול? להכיר אנשים? חברים? לא יצאתי למועדונים , לא התפרעתי בלילות, לא בגדתי בך מעודי, כמעט תמיד הקשבתי לעצות שלך...אבל אתה גבר אתה רוצה שליטה אתה רוצה שכל דבר שתאמר אני יאמר כן, שכל בקשה שלך תהיה כמו פקודה בשבילי , שאני לא יגיד לו... ואל תגיד שזה לא ככה כי זה כן. ברגע שאני "מתנהגת" רע אתה גורם לי להשפיל את עצמי עד שתסלח לי, אתה לא עונה לשיחות שלי, אתה צועק עליי בקולי קולות, אתה אומר שכדי שניפרד, אתה גורם לי להרגיש לא שווה , לא אישה, לא בת אדם...אבל אני בטיפשותי אוהבת אותך ותמיד יאהב...
אנ ירוצה שתדע שבכל מקום אשר תהיה , לאן שלא תלך ומה שלא יקרה, הלב שלי תמיד יישאר שלך ואצלך, אני יאהב אותך בכל כוחותיי תמיד..בלי שום קשר לרשגשות שלך, כי אתה האהבה של החיים שלי ותמיד תהיה...
אוהבת אותך לנצח, קליאופטרה שלך
יפה ומרגש, את הבאת לו את המכתב הזה?
ואת בטוחה שמגיע לך את היחס הזה?
אולי תנסי לעשות משהו בנידון? את יכולה כהתחלה להביא לו את מה שכתבת..
שוב זה קרה, שוב אותו סיפור איתך. אניכבר בעצמי לא מבינה מה אני עושה איתך.. הרי אתה גורם לי להשפיל את עצמי..אני מחבקת אותך כדי שלא תלך , שתישאר עוד קצת ואפילו שאתה עצבני זו לא סיבה להרים עליי את הקול ובטח שלא להעיף אותי ממך..אני רוצה וצריכה את האהבה שלך... איפה היא?
איפה הקול הרך והמתוק שלך שלוחש לי אני אוהב אותך? כמה אתה יכול להמשיך ככה? כמה אתה יכול לצעוק ולהביט בי במבט הזה ..
אני רוצה למות עכשיו כמו בכל פעם אחרי ...אבל אבל אניח מפחדת מפחדת שגם שם לא יהיה לי טוב
^ למה את נשארת?!
האהבה שלך אליו היא לא תמיד סיבה מספיק טובה כשאת מוותרת על עצמך!!!
תקשיבי מאמי אני יודעת שכל מה שיגידו לך ..זה לא את ומה שאת מרגישה אבל תביני הוא מתנהג ככה כי הוא יודע שאת תמיד תחזרי ותמיד תבקשי סליחה..תראי לו הפוך..או שתקחי קצת זמן לעצמך "שייבהל"מההתנהגות שלך..כמה את קרירה וכמה את לא עונה לטלפונים ומסננת..
תתחילי בזה שתראי לו את המכתב.. ותראי לאן זה מתקדם אבל אני אומרת לך הוא רגיל לזה ויודע שאת תעשי את הצעד של הסליחה..ושל האהבה...אל תתני לו למרות שאת מתה עליו ולא חיה בלעדיו
את צריכה לקדם גם את עצמך..כדי שאחר כך לא תגידי כמה סתומה יצאת שפספסת את הזמן הזה..בלגרום לו לסלוח..מקווה שעזרתי לך קצת...למרות שאני יודעת שמה שאנחנו פה נגיד לא יעזור כי רק הלב שלך שולט!!!
בהצלחה מאמי...ואם את צריכה משהו אני כאן!! הילה 😁
תודה לכולם... אני רוצה מאוד לקחת לתשומת ליבי את העצה שלך הילה אבל כל כך קשה לי ואני כל כך מפחדת שאם אני יגיד לו שאני רוצה איזה הפסקה או שאני אתעלם ממנו והא לא ירצה לחזור אליי... אני כל כך אוהבת את הגבר הזה ואני לא מסוגלת לראות יום אחד שחולף בחיים בלעדיו... אני איתו מאז שאני בת 14-15 והיום אני כבר עוד מעט בת 20...תחשבו שזה לא קל...
אני לא רוצה לוותר על עצמי אבל היו פעמים שבאמת שקלתי את זה..רק כדי שלא נריב רק כדי שיהיה לנו טוב, אבל איך אני יגרום לו לקחת צעד קדימה ולא אחורה?? איך הוא יוכל להתבגר ולהבין שבמרקום להחזיק אותי לצידו הוא מאבד אותי ?
QUOTE (loochy @ 22/06/2009) תודה לכולם... אני רוצה מאוד לקחת לתשומת ליבי את העצה שלך הילה אבל כל כך קשה לי ואני כל כך מפחדת שאם אני יגיד לו שאני רוצה איזה הפסקה או שאני אתעלם ממנו והא לא ירצה לחזור אליי... אני כל כך אוהבת את הגבר הזה ואני לא מסוגלת לראות יום אחד שחולף בחיים בלעדיו... אני איתו מאז שאני בת 14-15 והיום אני כבר עוד מעט בת 20...תחשבו שזה לא קל...
אני לא רוצה לוותר על עצמי אבל היו פעמים שבאמת שקלתי את זה..רק כדי שלא נריב רק כדי שיהיה לנו טוב, אבל איך אני יגרום לו לקחת צעד קדימה ולא אחורה?? איך הוא יוכל להתבגר ולהבין שבמרקום להחזיק אותי לצידו הוא מאבד אותי ?
סליחה שאני אומרת לך את זה אבל אם הוא לא יחזור אליך סימן שהוא אגואיסט שפשוט לא אהב אותך!!
ושוב סליחה שאני אומרת לך את זה..אבל זאת המציאות ואין מה לעשות!!
תקשיבי אני מגיל 15 עם בנאדם שאני כבר נשואה לו..!!
ואני מבינה אותך ..אני לא יודעת מה האינטרס שלו להתייחס אלייך ככה..
הוא פשוט אוהב את תשומת הלב שלך..להיות במרכז העיניינים
כנראה שהוא לא מבין שאהבה זה עסק לשניים...
את פשוט צריכה לעורר אותו...בהצלחה מאמי והלוואי והכל יסתדר בינכםםםם 😁 😊