אהבה אסורה

אהבה אסורה-פרק ראשון


השפתיים שלו היו כל כך רכות, כל כך נעימות למגע, חלקות, הצורה בה הוא נישק וליפף את שפתיו בשפתיי ואת לשונו בלשוני סחררה את ראשי.
הרגשתי את ידיו עוטפות את גופי וזזות עליו, נותן הרגשה כאילו מנסה לחפון אותי כמה שיותר.. כאילו יצליח להכניס את כולי בשתי ידיו.
זאת הייתה הרגשה מטורפת.
כבר התחלתי להרגיש שהוא משכיב אותי על המיטה לאט, מתקדם גם למקומות שלא נגע בהם אף אחד קודם,
הרגע שכפתורי החולצה החלו להפתח לאט לאט..ויכולתי להרגיש את מדע ידו החמימה על החזה...
"ספיר! קומי! כבר 7 וחצי! את מאחרת ככה כבר כל השבוע! נמאס לי מהטלפונים של המורה!"
הרגשתי איך אני מתחילה להתבאס שהחלום נגמר.
אאחח. "אני ערה!!!!" צרחתי עצבנית מהחדר.
הבוקר הזה אני מעופפת ברמות!! התמונות המדהימות מהחלום לא יוצאות לי מהראש!
אחח אם הוא היה יודע שככה אני מפנטזת עליו..
-------------------------
"תגידי, מה יש לך היום?!" צעקה פתאום תאיר.
" מה יש לי היום?" צעקתי עליה חזרה.
"אני שואלת אותך משהו כבר בפעם השלישית ואת לא עונה!" הרגשתי מבוכה.אני חייבת להפסיק לחשוב עליו ככה כל הזמן!
"מצטערת אני פשוט נורא מעופפת היום" הודתי באשמה.
"שמתי לב.." הסתובבה תאיר בפרצוף כועס ונגשה למיטל לחבק אותה.
נצלתי את הרגע והעפתי מבטים לכל כיוון.
הסיכוי שהוא נמצא עכשיו בבצפר כל כך קלוש.
הוא תמיד מאחר.
הרגשתי את ידה של מיטל נכרכת סביבי והלכנו לכיתה.
"אתן לא מבינות איזה כיף היה אתמול!!!" התלהבה מיטל מיום ההולדת של דודה שלה.
"היו שם כל כך הרבה בנים חתיכיםםם! נמסתי פשוט!!" היא דברה כל כך בהתלהבות..
"אני חייבת לשתות" הודעתי והלכתי למכונת הפחיות.
התקדמתי במהירות, יורדת במדרגות, פונה בפינות, עד שפשוט...בוםםם!
הרגשתי כאב חד ברגל.
ואחרי כמה שניות קלטתי את עצמי על הרצפה.
" וואי, את פ'סדר??" שאל אותי בחור צעיר שסחב ארגז גדול מאד.
"הרגל שלי כל כך כואבתת" עניתי בקול רועד ועיני התמלאו בדמעות.
הכאב היה בלתי נסבל.
הוא עזר לי לקום וצולעת יחד איתו הלכתי לחדר המורים.
"את חייבת ללכת למיון, יש לך נקע ללא ספק." אמר סגן המנהל.
"תודה באמת! ואיך אני בדיוק ילך לשם עכשיו?" אמרתי עצבנית בקול רועד ובוכה.
"אני יקח אותך" אמר הבחור שלא עזב אותי לרגע מאז שהתנגש בי.
הוא הוריד לי את התיק הכבד מהגב וסחב אותו על כתפו וביד השנייה סחב אותי-הצולעת לעבר המכונית שלו.
"תודה" הודתי בשקט והתיישבתי בזהירות במושב האחורי.
" אני נורא מצטערת, אבל אני אפילו לא מכירה אותך, מי אתה אם אפשר לדעת??" שאלתי בנימוס.
" הא.. למה שיהיה אי אפשר?!" הוא צחק קצת ומיד ענה :" אני דורון, באתי ללמד הסטוריה בכמה וכמה כתות כאן."
הסתכלתי עליו,בוחנת אותו מכל כיוון,הוא יה נראה כל כך צעיר!
" הייתי בטוחה שאתה סטודנט שבא לעזור לילדים המתקשים" אמרתי בכנות.
" מה, בגלל שאני בן 26 אז אני לא יכול להיות מורה?" הוא חייך וראיתי שכבר חנינו.
הוא ניגש לדלת ועזר לי לקום לאט. הרגל שלי נראתה זוועה, כולה התנפחה והייתה בצבע כחול-סגול, הוא הסתכל על הרגל שלי ועשה פרצוף לא ברור.
"וואי אני כל כך מצטער!" שוב מלמל ויחד התקדמנו לכניסה.
כשהרופא ראה את הרגל ומישש והכאיב הדמעות יצאו מעצמן. הכאב היה בלתי נסבל.
הוא חבש לי את הרגל, הסביר על הטיפול והציע לי כמה שיותר לנוח ולשכב ואפילו נתן לי חופש מבצפר ל-4 ימים.
"תוכל בבקשה לקחת אותי הבייתה.?" הרגשתי קצת לא נעים, בגלל כל הנסיעות
"אם אני יכול? אני חייב!! תראי מה עשיתי!" הוא בהחלט התחרט על כך.
"את יכולה לתבוע אותי אם את רוצה" הוא אמר בשקט
"לתבוע?! אותך?" צחקתי כל כך " בשביל מה?! מה אתה אשם?!" צחקתי בלי הפסקה.
"במה אני אשם? אחרי הכל אני זה שהפיל אותך." הוא שוב אמר בשקט.
"לעע.. " שוב צחקתי.
" את רוצה פיצויים כלשהם או משהו?" הוא שאל בשיא הרצינות והשאלות האלה גרמו לי לצחוק.
"לא! איזה פיצויים איזה נעליים?!" הרשתי לעצמי קצת לצחוק.
"אני יודע... גרמתי לך נזק." הוא הסתובב ויצא עם הרכב מהחניה.
"מה אמרת שאתה מלמד?" שאלתי מיד והחלטתי בכל זאת לנצל את המצב..
" היסטוריה" הוא ענה והתרכז בנסיעה.
"אם אתה עוזר לי לקבל בבגרות לפחות מעל 80 אני סולחת!" השבתי בשמחה.
"בכייף! אני יביא אותך למאה! לא לשמונים!!" הוא התלהב מהרעיון.
"בסדר. רק תתני לי את המספר שלך ואני מיד יודיע לך מתי נתחיל!" הוא אמר ואני מיד אמרתי לו את המספר.
"בואי אני יעזור לך לצאת, הוא עזר לי לצאת מהאוטו בעדינות ובזהירות ואני התנדנדתי ונפלתי אחורה תופסת בידו ומושכת אותו עליי.
ככה נוצר מצב נורא מביך והזוי, שהמורה החדש בהיסטוריה, הבחור שכבר הספיק לגרום לי לנקע ברגל וגם זה שעזר לי לטפל בעניין שוכב מעליי. גאד איזה פאדיחות.
"וואי אני כל כך מצטער!!" אמר מיד קם מעליי והרים אותי מהמושב." אפשר היה לראות שהסמיק.
"רק תוריד אותי במדרגות!" מיד אמרתי והוא עזר לי לרדת במדרגות לבית שלי.
"רוצה תה או קפה? שאלתי מיד, יודעת שאני לבד בבית ולא יהיו מליון שאלות מי מה ומו.
"לא, מה פתאום." הוא ענה מיד.
"אתה יכול בבקשה רק לשים את התיק בכניסה לבית?" הזכרתי לו על התיק שלי שהיה באוטו.
הוא מיד רץ למעלה ושם לי את התיק בכניסה.
"תודה רבה לך!" כל כך התלהבתי מזה שמישהו שאני בכלל לא מכירה כל כך עזר לי.
חיבקתי אותו ועדיין דמעות בעיני מהכאבים.
והוא שוב הסמיק.
"טוב, אז אני כבר יתקשר אלייך, ספיר נכון?" הוא שאל וודות והנהנתי בראשי.
הוא עלה לאוטו ונסע.
איזה יום מטורף!! חשבתי לעצמי ומיד שלחתי אסמאסים לכל הבננות וכמובן לידיד האהוב שלי תומר!
אחחח, כזה דבר בטוח עוד לא קרה לי! צחקתי לעצמי והלכתי לשכב על הספה בסלון.נרדמתי.
--------------
"אלוהים ישמור אותך!!!!" צרחה אמא למראה התחבושת על הרגל הנפוחה שלי.
וכמובן העירה אותי בשניה.
"למה לא אמרת כלום? למה לא הודעת!??" כעסה עליי מצד אחד אבל ישר נשקה לי וחבקה אותי.
"מסכנה שלי איך זה קרה??"
אחרי שסיפרתי לה את כל הסיפור ועל המורה, היא הציע לי הצעה מטורפת!
"אמא! להזמין אותו לעוגה? השתגעת??" צעקתי עליה.
"אם את לא תעשי את זה אני יתקשר למורה שלך ויגיד לה" קבעה אמי העקשנית.
"תעשי מה שבא לך" זרקתי לאוויר ועליתי בזהירות ובקושי לקומה השניה.
"חכי אני יעזור לך!!" קפץ אחי מהספה ותפס אותי בשתי ידיים כמו שחתן תופס כלה והרים אותי את החדר ועד המיטה.
"אוהבת אותךך"צעדתי לו כשיצא מהחדר וקיבל נשיקה תוססת על הלחי.
--------------------------
בקיצור, ספיר, בת 17 גבוהה יחסית, שיער חום בהיר ועיניים כחולות, רזה, ונורא נורא חמודה 😊
נדב,אחי הגדול בן 19 חתיך הורס-וכל החברות שלי דלוקות עליו,אבל הוא לא אוהב קשרים ארוכים ופשוט מלך שוברי הלבבות.
תאיר-מיי בסט פרנד, כוסית שכזו, עיניים חתוליות ירוקות ושיער בלונד צבוע(מחום כהה)
מיטל-גם חברה טובה קטנה מאיתנו בשנה(ממני ומתאיר) קצת מלאה עיניים חומות רגילות שיער חום בהיר מלא תלתלים ופנים עגולות.

דורון-המורה החתיך בהסטוריה!! שיער שחור קוצים,עיניים ירוקות גבוהה ופשוט חתיך וגם עליו כל הבנות דלוקות!

תומר- הידיד הכי נשמה בעולם! שומר עליי כמו אח גדול(גם בגיל של אחי וחבר טוב שלו ^^)

----------------------------
מספר לא מוכר חייג אליי וישר הבנתי שזה דורון....


להמשיך???