רציתי להביא לך חתיכה מענן,
ולשים לך בתור צמר גפן מתוק,
כדי שתוכלי לטעום את השמיים,את הגובה
כדי שתוכלי להבין את הרגשתי כשאני איתך.
חלמתי בלילות ששנינו נפגשים
וצובעים אחד לשני את אישוניי העיניים
בדמות שלך ובדמות שלי
כדי שנוכל לראות תמיד, גם בעצימת עיניים
את פניו אחד של השני.
אני אלחם בענני הגשם,כדי להגיע
אל הקשת,ולהביא לך את התאומה,
ליופיי פנייך.
את הילדה הכי יפה בכל העולם,
וכך גם תישארי לנצח,
גם אם העולם יכחד.
חודשים רבים שאני כותב,
ביומני ליבך.
את רושמת את רגשותייך בתחילת היומן,
ואני, רושם רגשות בסופו,
ואינך יודעת שאני כותב לך,
מנסה להגיד לך שאני אוהב אותך,
אך כשתראי את זה,זה יהיה מאוחר מידי
אני אהיה רחוק ממך, אבל תדעי,
שכתבתי את שמינו ביומני ליבך,
ונעלתי אותן בתיבה עם מנעול, נגד אהבה שונה.
תחייכי יפתי,כי גם אני וגם אלוקים רוצים לראות,
את הדבר הכי יפה שיצר הטבע.
לו הייתי שפתייך,
הייתי חותם עליהם ברוק את שמי,
לו הייתי שפתייך,
הייתי מחייך כל שנייה שאת איתי,
אם הייתי ליבך,
הייתי סולל דרך עם שטיח אדום לקבלת פנייך,
מלאכים יפזרו פרחים אדומים לעקבות רגלייך כשושבינים,
וכשתגיעי לחופה, ברגע האמת,
אעטוף זיכרונות רעים בנייר כסף, ואשבור.
הלילה כדי שהירח יצפה בנו
הוא יצטרך לשלם לנו הרבה כוכבים.
