"בלעדייך אהובתי"

תראי איך אני נראה,
תראי איך שאת נראית, משהו רע קרה לזיכרון,
אני לא מכיר זוג אוהבים,
שבוכים על אובדן בדידותם כשהם ביחד.

מסתכל עליך ושואל:"את אוהבת אותי"?
את עונה בחיוב בקול רועד בבכי ובחיוך.
"ואתה?..אתה אוהב אותי"?
אני עונה לך בחיוב בקול רועד,
שמרעיד את השמיים,ומחזיר משם,
את נשמותינו האבודות שחיכו לרגע זה כל כך.

"חבקי אותי אהובתי..אני מרגיש שאת מתרחקת".
"נשקי אותי אהובתי..אני מרגיש יובש בשפתיים".
"לטפי אותי אהובתי..אני מרגיש כתינוק בין זרועותייך".
"תסתכלי עליי אהובתי..אני מרגיש שאת נעלמת".

בלעדייך השמש ללא אור,
המדפים ללא פריטים,
הארון ללא בגדים,
הספרים ללא מילים,
השירים ללא קול,
הטלוויזיה ללא צבעים,
הבושם ללא ריח,
התמונות ללא חיוך,
לקחת הכל,מילים,חיוך,את כל חושיי.
לקחת את מילותיי,נותרתי ללא מילים,
המילה היחידה שאני יכול להגיד זה "אני אוהב אותך",
אך את הלכת.
לקחת חיוך,רק בזכות מילותייך למדתי לחייך,
אך את אינך.
לקחת את כל חושיי,בלי נשיקותייך אין טעם,
בלי שערך וצווארך אין ריח,
רק את מילותייך אני שומע,אך את לא כאן,
בלכתך,סגרת את עיניי בוילון שחור.

תחזרי אליי,תהיי לצידי,גם היום.
ואומר לך:בכל יום שאת איתי את מצילה את חיי,
ואת תחייכי ותצחקי בשקט,אחחח אם רק הייתי יכול
הייתי מלחין את צחוקך השקט לסימפוניה של חיי.

חבקי אותי,ובואי נשחרר את כל הכאב עכשיו
כי הוא לא מוזמן לחתונה,גם הדמעות לא,רק של אושרנו.