רק תני לי להביט בעינייך
ולהוביל אותך בשמלת כלה,אל עבר חלומותיי
לחלומות שגם השמש מתכסה בסדין לבן,
ומתחפשת לירח,כדי שגם היא תוכל לראות,
את חלומותיי.
אל תלכי לפניי,ייתכן ואני לא עוקב אחרייך,
אל תלכי אחריי,ייתכן ואני לא אוביל אותך.
פשוט תלכי לצידי,ונהיה ביחד,
בלי שנביט כל אחד לצד אחר,אלא שנביט תמיד ביחד,
לאותו הכיוון.
יום אחד,אחרי שנכבוש את הירח,
אחרי שנצליח לגור על מאדים,
נכבוש את הרוח,את הגלים,וחלק מאדמות העולם,
אני ואת נתרום את אנרגיית האהבה שבנו,
ואז בפעם השנייה בתולדות העולם,
יגלו את האש.
היתרון איתך הוא שאיתך אני מרגיש בשמיים,
אך החיסרון הוא שבלעדייך אני לא יודע לעוף,
בלעדייך אני ירח,ואיתך אני השמש,
השמש לעולם אינה רואה את החושך.
אנו מכירים הרבה דברים,
בזכות הצד האפל שבו,
אנו מכירים את הבריאות בזכות המחלה,
אנו מכירים את הטוב בזכות הרע,
אנו מכירים את השובע בזכות הרעב,
אנו מכירים את החום בזכות הקור,ולהיפך,
אך יש דבר אחד שמכסה את הכל,
אנחנו מכירים את האהבה בזכות האכזבה.
אתם יודעים מה הדבר הכי מפחיד בלהודות שאתה מאוהב?
שאנחנו פשוט עירומים,המחשבה שאנחנו חושפים את עצמנו לפגיעה,
ומורידים את כל ההגנות מפני הבנאדם שאנחנו אוהבים.
אין בגדים,אין נשק,אין שום מקום להתחבא בו,פגיעים לגמרי מתגובה שלילית.
הדבר היחיד שהופך את ההודאה לנסבלת הוא להאמין שהאדם השני
יאהב אותך בחזרה,ושתוכל לבטוח בו שלא יכאיב לך בזמן החשיפה.
לכן רוב האנשים מרבים להבליג ולא לומר לנאהב שהם אוהבים אותו.
*לפעמים צדק הוא רק כוכב*




