הימים לא עוברים והלילות לא נגמרים,הכאב הזה בלעדיך הוא חזק ממני,הצורך שלי לשמוע אותך,לראות אותך,להרגיש אותך קרוב סוחף אותי.
לפעמים אני שואלת איך הרשתי לעצמי להגיע למצב הזה ?באיזה שלב בדיוק איבדתי שליטה ,איזון ,פשוט איבדתי אחיזה במציאות ואני לאט לאט טובעת,טובעת בעצמי.
אני יודעת שאיתך אין לי עתיד,אני לא בונה לעצמי איזה סרט ורוד שבסוף הכול יהיה טוב,שנהיה מאושרים.אני אפילו זוכרת שתמיד אמרתי לך ובעיקר לעצמי שלא כדאי לך לחשוב רציני, שאני לא בעניין זה רק משבר בנישואין זה רק בגלל שרע לי עכשיו ואני קצת יותר מדי לבד.
כול הזמן דאגתי לציין שאני רוצה לבד עכשיו,בלי מחוייבות,בלי רגשות וכול הבולשיט הזה.
למעשה כול הבולשיט הזה תפס אותי חזק,נדבק,נצמד אני מנסה להישתחרר ושום דבר לא עוזר אתה תמיד אצלי בראש וחזק חזק בלב.
הלוואי ורק היה לי את האומץ והיכולת להגיד לך את כול מה שאני מרגישה וחושבת,הלוואי והייתי יודעת אם גם אתה מרגיש כמוני,הלוואי פשוט שהיית ליידי עכשיו כי אני כול כך זקוקה לחיבוק שלך ,למגע,לריח שלך.
נסיך שלי אני מתפרקת ולא מצליחה לתפקד ממש,אתה הייתי המשענת שלי בתוך כול החיים ההזויים האלה וכול הבלגן, אני פשוט קורסת ורק מחכה בכול בוקר שתגיד לי כמו פעם ,מתוקה שלי הנה אני כאן....איתך,ורק איתך.....
ריגשת אותי מותק 😢..
זה קורה, זה חלק מהחיים, אני מנסה לצאת מהדיכאון שלי כבר יותר מדי זמן ופשוט לא מצליחה, מתי שהוא הדיכאון הופך לשיגרה.. אתה מתחיל להיתרגל להרגיש ככה..
אני מקווה שתהיי בסדר.. אנחנו פה כדי לחזק אותך..
אסור לתת למצב כזה לקרות! לתת לדיכאון להיות הרגל?
בשביל זה את חייה?
החיים יכולים להיות הרבה יותר יפים אם תלמדו לנצל אותם כמו שצריך. 😊
