שההורים שלו ייידעו את לייה !!
מהמם , תמשיכי (:
עוד פרק מקסים אני מחכה להמשך 😊
היה שווה לחכות.. פרק משגע... 😉
תודה לכן..בנותתתתת אני יעלה המשך ..מקווה עוד היוםםםםם
😁 ואתן צודקות.הם צריכים ליידע אותה אבל כנראה שכחו מהלחץ..קורה.. 😊
פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
"את באה איתנו היום כן?"שאלו ביחד
צחקתי "כן כן"אמרתי
"יופי..תצאי תהני..הספיק לך כל החודשיים האלה.."אמר דניאל
"צודק שתצא ותהנה..יש מלא שהיו רוצים אותה.."אמרה עדן
"דיי..אני לא רוצה אף אחד"אמרתי
"זה זכותך ליה..אבל לא טוב שתמשיכי לחכות למשהו שלא נראה באופק"אמר דניאל
"אני מבינה ..דניאל אבל אני מרגישה שמשהו לא בסדר.."אמרתי
"אבל מה??"שאלה עדן
"אין לי מושג.."אמרתי
"טל כרגע תעלומה אחת גדולה"אמר דניאל
"טוב די .בואו לא נדבר עליו"אמרתי
"אז מה איתכם..ספרו לי??"שאלתי
דניאל ועדן הביטו אחד על השני חייכו "מעולה"אמרו ביחד
חייכתי גם "יופי יפים שלי..אמן ותהיו לנצח ביחד"אמרתי
"אני בסלון"אמרתי והרמתי את הצלחת לכיור
"סבבה..תיכף נבוא"אמר דניאל
ישבתי בסלון ראיתי סרט שהיה בטלויזיה..אז זרמתי איתו
דניאל ועדן הצטרפו וראו איתי את הסרט
סיימנו לראות את הסרט ראינו עוד סרט ..חח מרתון סרטים
השעה היתה כבר 10
עליתי לחדר להתארגן
עשיתי מקלחת זריזה...
מרחתי קרם גוף
שמתי שמלה צמודה בחזה ונפוחה באיזור הבטן וצמודה ברגליים בצבע תורכיז.מהמם
פיזרתי את השיער..שמתי סרט לבן בשיער וסנדל גבוה לבן
התאפרתי ..איילינר שחור צללית תורכיז מתחת לעין ועצם הגבה צללית לבנה סומק וטיפה שימר
שמתי שעון רצועה לבנה וזהב..
בושם והתקשרתי לאגם
"אני מוכנה.."אמרתי
"יופי תצאי עוד שניה אנחנו אצלך"אמרה וניתקה..
אנחנו? מי זה אנחנו?? גיא יבוא עם דניאל ועדן
יצאתי לחניה ובדיוק היא הגיעה
הנהג היה לא אחר מאשר לירון שחייך .ושיניו בלטו
נכנסתי לאוטו
"שלוםםםם"אמרתי וחייכתי
לירון הסתובב אלי.."שלום יפה"אמר וחייך
"שלום שלום"אמרה אגם שגם הסתובבה
"פשש תראו אותם..יפיםםםם"אמרתי
"פשש תראו אותה יפההה"החזירו לי שניהם וצחקנו
הגענו למועדון
שרון חיכתה לנו בחוץ כבר..
"מאמי"אמרתי וחיבקתי אותה
"היי חיים שלי"אמרה והחזירה חיבוק
"מהממת"אמרה והביטה עליי
"די נו גם את מהממתת"אמרתי
"אגב מהממת אני צריכה לדבר איתך"אמרה וחייכה
"מה?? על מה??"שאלתי
"לא פה את זה נעשה יום אחד כשנצא אני ואת.."אמרה וחייכה
"לפחות..משהו טוב??"שאלתי
"את תחליטי.."אמרה
"אין בעיה בובה"אמרתי וחייכתי
ישבנו ליד הבר
"ליאוררר"צעקתי כשראיתי אותו
"ליהההה"החזיר לי
"מה המצב מאמי?"שאל
"וואלה יהיה בסדר"אמרתי
"ליאור אם אתה כבר כאן תביא וודקה רדבול לכולם.."אמר גיא
"סבבה אחי."אמר ליאור והלך
"חח אתה לא חוצפן בכלל..הבנאדם מדבר חח"אמרתי
"כן אבל שיעשה את העבודה שלו..את יודעת הוא בעבודה.."אמר גיא וצחק
"אם אתה אומר.."אמרתי
אחרי כמה דקות ליאור חזר עם השתיה
"לחיים אחים שלי" אמר לירון
"לחיים" כולם החזירו לו
"טוב יאללה שנרקוד"אמרה עדן
"יאללה בואו בואו"אמר דניאל
גיא אגם עדן ודניאל שרון ואבי ולירון הלכו לרקוד
נשארתי לי עוד כמה רגעים על הכסא..
מסתכלת עליהם רוקדים ונהנים...
מדמיינת את טל..רוקד איתי כמו באותו ערב כשסיפר לי על הנסיעה כשרציתי לדבר נישק ושוב נישק
אחחח טל אני כל כך מתגעגעת אליך
"נוו ליה בוא מאמי תרקדי"הפריע לי איזה קול
ואז הבנתי שזה לירון
"אהה כן דקה אני באה"אמרתי רוצה לחזור למחשבותיי
לחיות שם..
"לא בואיי נוו"אמר ומשך אותי
"טוב נוו"אמרתי והלכתי לרקוד איתם
----------------------------------------------
"קחי תשתי"אמר מאיר והגיש לי כוס חלב חם
הייתי כל כך עייפה וטל?! עדיין לא התעורר
הרופאים אומרים שאין מה לעשות..
"תודה"אמרתי ולגמתי מהכוס
"דיברתי עם ד"ר שוורץ"אמר מאיר
"נווו יש לו תשובה.?"שאלתי וקמתי ממקומי
"מחר יגידו לנו.."אמר
"אבל מאיר אתה בעצמך פרופסור אין לך חוות דעת?"שאלתי
"אני פרופסור ..לבן שלי אני לא יכול לתת חוות דעת קשה לי!!"אמר וזלגה מעיניו דמעה
"אני לא יכול לראות אותו ככה..ובטח שלא להחליט אם לנתק אותו מהמכשירים"אמר
"אם ננתק אותו הכל כבר יהיה בידי האל"אמרתי
"צודקת גלית..או שהוא יחיה וינשום לבד או שיפסיק לנשום וימות לנו"אמר.....
תגובות???????????????
פרק מדהיייייייים
עכשיו ניראה לי שאני רוצה שטל וליה יהיו ביחד אני לא מאמינה שאחרי
כל הזמן הזה שהתפללתי הם לא יהיו ביחד אני רוצה שהם יחזרו
משהו דפוק אצלי
תמשיכיייי
שההורים שלו יגידו את זה לליה !!!!!!!!!!
QUOTE (מלאכית122 @ 11/07/2009) פרק מדהיייייייים
עכשיו ניראה לי שאני רוצה שטל וליה יהיו ביחד אני לא מאמינה שאחרי
כל הזמן הזה שהתפללתי הם לא יהיו ביחד אני רוצה שהם יחזרו
משהו דפוק אצלי
תמשיכיייי
יכול להיות שאת מבולבלת..?????
חכי ..נראה קודם אם הוא יחיה...
ואייי חסר לך שהוא מת!!!
ושיודיעו כבר ליה חחח
פרק מדהיםם תמשיכי (:
פרקקקקקקקקקקקק ארוך במיוחד..פיצוי...
"קחי תשתי"אמר מאיר והגיש לי כוס חלב חם
הייתי כל כך עייפה וטל?! עדיין לא התעורר
הרופאים אומרים שאין מה לעשות..
"תודה"אמרתי ולגמתי מהכוס
"דיברתי עם ד"ר שוורץ"אמר מאיר
"נווו יש לו תשובה.?"שאלתי וקמתי ממקומי
"מחר יגידו לנו.."אמר
"אבל מאיר אבל בעצמך פרופסור אין לך חוות דעת?"שאלתי
"אני פרופסור ..לבן שלי אני לא יכול לתת חוות דעת קשה לי!!"אמר וגלזה מעיניו דמעה
"אני לא יכול לראות אותו ככה..ובטח שלא להחליט אם לנתק אותו מהמכשירים"אמר
"אם ננתק אותו ה כבר יהיה בידי האל"אמרתי
"צודקת גלית..או שהוא יחיה וינשום לבד או שיפסיק לנשום וימות לנו"אמר
"דיי אני לא רוצה לחשוב על זה..מחר נדע את התשובה"אמרתי והתחלתי לבכות
כבר לא נשארו לי דמעות..בין לבין קוראת פרקי תהילים
"טללל אל תמות לי ילד שלי..תתעורר תראה לי סימן בבקשה!!!!!"צעקתי לפנים שלא זזות
מביטה בו הוא כל כך חיוור ..לא טל שלי...
מאיר תפס אותי וחיבק אותי..בכינו כמו שני ילדים קטנים
"טל הולך וחומק לנו מבין הידיים"אמר מאיר
הבטנו עליו
נשבר לי הלב...
כבר חודשיים הוא ככה ושום דבר לא השתנה..
ישבנו בכורסא עד שנרדמנו...
פקחתי את עיני וצוות גדול של רופאים נכנסו
מאיר כבר לא היה לידי בכורסא
"בוקר טוב"אמר ד"ר שוורץ וגם האחיות שמכירות אותי כבר כל כך טוב
"בוקר טוב"החזרתי לכולם
"אז מה איתך היום??"שאל
"הנה אתה רואה מה איתי.."והצבעתי על טל
אני כל כך מוזנחת עיניי נפוחות שערי איבד מצבעו
גדלתי בעוד 20 שנה
"תראי..או יופי מאיר גם אתה פה"אמר כשמאיר נכנס
"כן???"אמרנו ביחד
"תראו המצב הוא כזה טל כבר חודשיים במצב כזה.אין לנו שום ידע לגבי מצבו כי הבחור פשוט לא מגיב.בית החולים לא נותן יותר מחודש למטופל להיות בקומה..."אמר
ועצרתי אותו "אבל הוא לא סתם מטופל הוא חלק מהצוות"אמרתי
"כן..תתני לי בבקשה לסיים..אבל בגלל שהוא חלק מהצוות בית החולים לא נותן הקצבת זמן לקומה.."אמר
הבטנו אחד על השני אני ומאיר היינו כל כך מותשים
"תראו זאת רק חוות דעת..אני מציע שחבל עליו והזמן הזה מיותר..הוא כבר כמעט כמו מת"אמר
התחלתי לבכות..."אני מפחדת מאיר"אמרתי
" גלית אין לנו ברירה..אם הוא כבר מת אז שיהיה במקום שהוא צריך להיות.."אמר וגם בכה
"ד"ר אנחנו נחזיר לך תשובה"אמר מאיר
"אין בעיה..זאת החלטה אך ורק שלכם.."אמר וכולם יצאו
נשארנו שוב לבד בשקט הזה שעטף אותנו בחודשים האחרונים
נשארתי עם סימן שאלה ענקי מעל ראשי...
האם לתת לו לנשום לבד ולקחת את הסיכון שהוא יכול להתעורר או ללכת לי..או להשאיר אותו ככה כל חייו..??
למרות שזה לא חיים..הוא כבר כמעט מת...
"מאיר"קראתי לו
"מה?."בא מהר מאיר
"יש לנו ברירה אחרת??שאלתי
מאיר חשב "לא.."אמר
"בוא ניקח את ההצעה שלו..אחרי הכל לתת לו להיות ככה יותר קשה.."אמרתי ובכיתי כי כאב לי
מי אני שיקח אחריות על החיים שלו??? אולי אני אמא שלו ואני רוצה אותו לצידי כל החיים!
מאיר שתק אז ענה "אני מסכים"אמר והתחבקנו כל כך חזק
"אז זהו ..?"שאל
"כן.."עניתי בפחד
"אני הולך להודיע לרופא"אמר והלך
רעדתי ..מפחד ..היו לי חששות
"טל בבקשה אל תלך לי..אני אוהבת אותך"אמרתי ואחזתי בידו הדמעות מפני זלגו על היד שלו
"אמא אוהבת אותך"אמרתי ועצמי את עיניו מחבקת ומנשקת את ידו
"גלית.."אמר מאיר מנער אותי ..שאקום
"אהה??"אמרתי
"נרדמת.."אמר
"כן חיבקתי את היד של טל"אמרתי
"ד"ר שוורץ ינתק אותו מחר בבוקר.."אמר
חיבקתי אותו .חזק
"אוחח מאיר מה יהיה עם הילד לא יקום"אמרתי והתחלתי בלכות
"אין מה לעשות..זה רק בשבילו"אמר ודמעות זלגו מעיניו
"הבן הכור שלי"צעקתי
"דיי גלית..בבקשה בואי נתפלל לשלומו..יהיה בסדר אמן"אמר וחיבק את ספר התהילים
-----------------------------------------------
"את לא מתכוונת לקום.."אמר דניאל כשפתח את דלת חדרי
"אני ערה"אמרתי והסתובבתי..
"אהה חח"אמר
"הסתכלתי על הקיר..חשבתי"אמרתי
"טוב בואי נאכל ארוחת בוקר.."אמר
"טוב דקה אני באה.."אמרתי
קמתי צחצחתי שיניים ושטפתי פנים
אתמול היה נחמד..לא יותר
קשה לי להיות בלי טל..אני נורא מתגעגעת אליו
ירדתי למטה
"יפה דניאל"אמרתי וראיתי את השולחן מסודר מלא גבינות חביתות וסלטים
"באמת כל הכבוד..סוף סוף הוא מכין לנו ולא אנחנו לו"אמר אבא
"צודק" אמרה אמא
ישבנו בשולחן
ודניאל הגיש לנו שוקו..קר
ושם לכולנו בגטים בצלחת
"ולכבוד מה החגיגה..??"שאלה עדן
שכבר כמה לילות אצלנו חח
"את ..תאכלי"אמר וצחק
"דניאל אתה מוזר!"אמרתי וצחקתי
"באמת מוזר"הוסיפה אמא
"אולי תאכלו...ותשתקו"אמר דניאל
המשכנו לאכול
"אמא ..אבא ..ליה..עדן.קראתי לכם לארוחת בוקר כי אני רוצה לבקש מעדן להנשא לי!!"אמר וכולנו היינו המומים
במיוחד עדן..
"מהההההההההה???"אמרה עדן וקמה ממקומה
"אני רוצה שתתחתני איתי!!"אמר וירד על ברכיו
"מאמי..."אמרה והתחילה לבכות
דניאל הוציא טבעת יהלום מדהימה ביופיה..
אמא ואבא ואני היינו המומים ולא הוצאנו מילה
"עדן..תרצי להיות אישתי??"שאל שוב
עדן הרימה את ראשה הביטה עליו "ברור שכן חיים שלי"אמרה ..
דניאל קם מהריצפה וחיבקק אותה חזק
אמא התחילה לבכות ואני אחריה
כל כך התרגשנו
"יאאאאאאאאא חיים שלי מזל טוב"אמרה אמא וקמה לחבק אותם
שניהם בכו והתרגשו
"איזה יופי את תהיי גיסתי.."אמרתי וחיבקתי את עדן
"מזל טוב"אמר אבא והתחבקנו כולנו...
חזרנו לשבת בשולחן והרמנו כוסית לחיים עם שוקו..חחחח
היה מצחיק ומרגש באותו רגע...
אבא ודניאל ישבו בגינה ואני אמא ועדן ניקינו את השולחן והכלים
הגשתי להם בגינה אבטיח ומלון שתיה
ישבתי על הנדנדה..
היתה רוח נעימה למרות שהיה חם
אמא אבא עדן ודניאל דיברו ואני שכבתי על הנדנדה
הסתכלתי על השמיים לא ממש הקשבתי לשיחות שלהם
המחשבות שלי נדדו למקום אחר
אולי לארץ אחרת..
ואז עברה לי המחשבה שאולי לטל יש מישהי אחרת כבר
שמח ומאושר איתה..
לא הצלחתי למנוע מעצמי לדמיין איך הוא מנשק אותה..מחבק אותה ועושה איתה אהבה
זה כאב לי כל כך שירדה לי דמעה ומהר ניגבתי אותה מפניי...
יש לו שבוע הבא יומולדת ואני לא איתו..בטח יחגוג עם אהובתו החדשה...
"ליההההההההה"צעק דניאל
"אההה"אמרתי וחזרתי לעצמי
"את חולמתת"אמר
"לא סתם עזוב..."אמרתי
"נוו מה???"אמרתי
"איך התאריך..12.12.2009???"שאל
"יפה..קודם תבחר אולם ותבדוק שלא תפוס"אמרתי
"סבבה..יא מבאסת "אמר והסתובב שוב
קמתי וישבתי לידם אכלתי חתיכת אבטיח
אמא חיבקה אותי..
"יאללה ילדה שלי עכשיו תורך"לחשה לי באוזן
חייכתי ..למרות שכאב לי
ראיתי אותם כל כך מאושרים..ושמחתי אחי הגדול מתחתן עם אהבת חייו
זה עשה לי רק טוב...
אחרי איזה שעה עליתי לחדר..
הדלקתי את המזגן שמתי קצת מוזיקה שקטה ונכנסתי מתחת לפוך לישון...
פקחתי את עיניי..קמתי לשירותים
הבית היה חשוך ..לא הבנתי למה..עשיתי פיפי וחזרתי לחדר
הסתכלתי בשעון השעה היתה 5 לפנות בוקר..
"מהה??"לחשתי לעצמי
עד שעה כזאת ישנתי...
מהצהריים...
---------------------------------
"בוקר טוב"אמרתי למאיר כפקח את עיניו
"מה את ערה? מה השעה?"שאל
"השעה כמעט 7 "אמרתי
"לא הצלחתי לעצום עין"אמרתי
"יהיה בסדר..אני מאמין"אמר
מזמן לא חייכנו...
"על מה את חושבת??"שאל כשראה אותי בוהה
"שמזמן לא חייכנו ולא ראינו את טל מחייך..אני רוצה לשמוע את קולו ..אומר אמא"אמרתי
"את תשמעי...יהיה בסדר..."אמר מאיר
"גם אני רוצה לחזור לשיחות שלנו ..לראות אותו מחייך.."אמר וזלגה לו דמעה
עמדתי לצידו..עיניו סגורות
פניו מאושרות..הוא נראה שליו..
עם החלוק של בית החולים..מחובר למכונת הנשמה..והמון מכונות אחרות.
הבטתי עליו.."טל "אמרתי מקווה שיענה...
בבקשה ממך אלי שבשמיים תעשה שבני יחזור לעצמו..בבקשה אל תיקח אותו אליך..תשאיר לי אותו פה לצידי!!
התפללתי..
"הבאתי לנו קפה.."אמר מאיר ונכנס עם שני כוסות קפה
"תודה.."אמרתי ושתיתי
"תיכף ד"ר שוורץ יגיע"אמר מאיר
"אוחח אני כל כך מפחדת..מאיר"אמרתי
הרגשתי חלשה..כאב לי הראש..
הרופא נכנס...
"בוקר טוב.."אמר
"בוקר טוב"אמרנו ביחד והיינו לחוצים..אחזתי בידו של מאיר
"אתם מוכנים??"שאל
"יש ברירה אחרת.."אמר מאיר
הרופא לא הגיב...
נכנסו אחריו שתי אחיות ועוד רופאים שהביאו ציוד..וחומרי עזר..
ואז הוא כיבה את מכשיר ההנשמה...
טל לא הגיב...
רעדתי..כל כך פחדתי
המכשיר פעל הראה סימני חיים חייכתי למאיר
ואז הוא התחיל לרדת...וככה ירדו סימני החיים של טל...
לפתע היה צליל "טוווווווווווווווווווווווווווו" מאחד המכשירים
"לא..לא לא טל לאאאאאאא אל תלך".......................
פרק עצוב במיוחד... 😢 😢 😢 😢
תגובות???????????????
😢
אל תהרגי לי אותו 😢
המשך
פרק עצוב..אבל מדהים אל תהרגי אותו.... 😢 😢
ללאא שלא ימותת 😢
פרק מדהים!!
את באמת רוצה להרוג אותו?????
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
הוא צריך להתחתן עם ליה ולהוליד לה 10 ילדים
פרק יפה
תמשיכי
אתר האהבה הישראלי