הלב זה ששואל
--------------------------
איך מציאות הופכת לחלום,
פתאום הכל שחור כמו תהום.
הינה זוחלת לה יאוש,
עוקצת בליבי כמו יתוש.
בליבי נאמר שכאן עדיף לעצור,
מסביב אומרים לי אולי זה יחזור.
בזכרון רגעים יפים נשמרו,
אך כבר התקווה שיחזרו נגמרו.
נשאר טיפה לחכות,
שיבריא הלב מכל המכות.
נחסוך זמן ונתקדם במהרה.
אז אהבה חדשה, מה הלאה?
הלב דומם ושופך,
אז אמרי לי, למה לאהוב אותה זה לא כמו לאהוב אותך?
|
 |
 |