היא רצתה לברוח, אף אחד לא הבין למה
היא רצתה להתאחד עם הרוח, להיעלם תוך שנייה
היא רצה אל החופש בזרועות פתוחות - היא רצה אל החופש ונפלה
היא לא רוצה להיות יותר בובה שלחוטים קשורה.
זה טיפה מצחיק לומר את מה שכבר ידוע מראש
וזה טיפה אופטימי לקוות שהיא תשרוד.
הרי בסופו של דבר היא טיפסה על גבעות
רק בשביל לגלות
שהיא לא מספיק קרובה.
כולם התעלמו ממנה,
הלכו לישון בלילה
רק בשביל להתעורר בבוקר ולגלות
שהיא איננה.
שהיא חתכה את החוטים ורצה אל האופק
וגילתה שיש עוד לאן לרוץ.
אז היא רצה
והיא עדיין רצה, ולא מפסיקה.
אין עדים להיעלמות שלה,
אין עדים לשתיקתה
והרוח בתור העדה היחידה
גם היא חתמה על חוזה שתיקה.
אז בינתיים אנחנו כאן מחפשים את עקבותיה
אבל אולי בעצם בשביל מה?
הרי עכשיו היא חופשייה – היא רצה ולא נופלת.
ואולי היא אף פעם לא הייתה באמת קיימת.
אחד הקטעים היפים ביותר שקראתי אי פעם...
עוד שניה עולות לי דמעות ...
פשוט מקסים....
"ואולי היא אף פעם לא הייתה באמת קיימת."
המשפט הזה . . .
ואוו , אדווה ..
זה כ"כ מקסים .
באמת ,קטע אחד המרגשים ביותר .
כל דבר שאת כותבת פשוט מדהים.
QUOTE (ADIDUSHIT @ 09/04/2009) כל דבר שאת כותבת פשוט מדהים.
זה מקסים !
מדהים כל כך!!
מתאר אותי..לפעמים כ"כ בא לי לקום ולברוח..
אני מצטערת שזה מתאר אותך,
למה אני יודעת איך זה מרגיש - וזה לא נעים :\
אוהבת אתכן 3>
