The Perfect Blindate
פרק א.
Blindate
--------------------------------------------------------------------------------
"נשבעתי שלעולם לא אצא יותר לבליינדייטיים" צעקתי לעצמי בחוזקה בדרך לאסוף את אותה בחורה אלמונית עם קול יפה וצחוק מתגלגל אותה הכירו לי בעל כורחי חברי.
נזכרתי בבלינדייט הקודם שקטסטרופה כמוהו לא הייתה.
נציין תחילה שאין לי בעיה עם מלאות ואני יכול למצוא חלק אפילו מאוד מושכות.
אבל כנראה שידידתי החביבה ששידכה את הקודמת צריכה משקפיים. "מלאה במקומות הנכונים" טענה.
אין ספק במקומות הנכונים, וגם באלה שלא ידעתי שיכולה להצטבר שם כזו שכבה של שומן ו....
לפתע קוטעים את הרהורי ומנחיתים אותי בחזרה לפלאנט ארץ, נקישות על חלון מכוניתי בזמן ההמתנה לנועה. אישה שמנה בעלת משקפיים ושמלה (אוהל סיירים).
"אבוי לי" חשבתי לעצמי ומיד הרצתי לעצמי שורה של משפטי הימלטות ומרוב לחץ כמעט נתתי גז.
היא פצתה את הלוע הענקי ושאלה "סליחה בחור צעיר, מה השעה?".
חשבתי הקלה, "21:20" עניתי ושמתי לב ל20 דקות איחור מצד נועה.
סגרתי את החלון בעוד ליבי עולה במעלה גופי חזרה מהתחתונים שם היה מקודם.
לפתע שוב נקישה על החלון. בחורה צעירה בשמלה שחורה צמודה שיער שחור גולש עד לחצי גבה,בנעלי עקב קטנטנות, עם תיק יד קטן בצבע שחור,
חזה נפוח עומד ומושך את העין במחשוף קטן עד בינוני שמשאיר מקום לדמיון וגוף נשי ועגלגל.
"מה השעה גבר ? " שאלה.
התבאסתי , "21:25" עניתי בקול מבואס.
"איך אתה מעז לאחר לי ועוד בפגישה ראשונה?" שאלה מנסה לשבור את הקרח והאיחור המאוד אופנתי יש לציין שדפקה לי.
הוקל לי, ליבי שוב פעם בחוזקה. "נעים מאוד אור שמי נועה" אמרה בחיוך מהמם ומדבק.
"הגיע הזמן שתופיעי" עניתי בחיוך.
"SHELL WE?" ביקשתי את רשותה לפצוח בדייט
"בי מיי גסט" ענתה.
"מה תכננת בשבילי? אם אפשר לשאול" שאלה בסקרנות
"את רוצה לשמוע את התכנון למקרה שלא תראי לי, או את התכנון שתמצאי חן בעיני" שאלתי בחוצפה.
"אני רוצה לשמוע את האמת" ענתה "אז אני אגלה לך את התכנון למקרה שתמצאי חן בעיני ולא ארצה לברוח כמו משוגע" עניתי.
"אני עדיין מרגישה קצת כאב בטן" הגיבה בערמומיות וחייכה.
"אוקיי, אם ככה נוסיף למסתוריות, אני פשוט לא אגלה לך" אמרתי, ואנסתי את עצמי להוריד את עיני ממנה ולהסתכל בכביש השחור והמשעמם.
"אז איך היה היום בעבודה?" שאלתי
"מתיש, כולי תפוסה" השיבה באנחה גדולה.
"כנראה הייתי צריך לקבוע לשנינו תור לספא" סיננתי.
"זה היה מועיל, אבל כרגיל אתם הגברים פשוט לא!" ענתה בחצי צחוק חצי יאוש
"עוד לא ראית מה בתכנון להערב וכבר פסלת אותי?" עניתי בכעס
"נו מה, במקום להציע לי מסג' אתה נהיה מסתורי" עענתה בקול מפונק.
"הגענו" הכרזתי תוך דימום המנוע.
"הפארק הלאומי?" שאלה בקול מאוכזב. "זה הטוב ביותר שלך?".... "שוב את ממהרת לפסול אותי?" קטעתי אותה במהירות,
"תני צ'אנס" אמרתי וקרצתי לה ותוך כדי כך הוצאתי סלסלת עץ מתא המטען.
"אוקיי" אמרה בטון מופתע
"SHELL WE" אמרתי והושטתי ידי
"בי מיי גסט" ענתה בקוצר רוח והושיטה ידה לזרועי בהצלבה.
תוך כדי צ'יט צ'ט על היום שעברה לקחתי אותה לפינה נחמדה ולא רטובה שבמקרה מצאתי על כר הדשא , הוצאתי סדין גדול מהסלסלה ופרסתי אותו על הדשא, לפחות ניסיתי.
"לא תעזרי לי פה טיפה" שאלתי מבוייש.
"גברים!!!" סיננה מתחת לשפתיה עטורות הגלוס ובאה במורת רוח לעזור לי.
תפסתי את ידה וסימנתי לה בידי lady's first במטרה שתתיישב.
היא התיישבה בחינניות וחיכתה בזמן שפישפשתי בסל הגדול. הוצאתי ממנו נר קטן וחיכיתי לעקיצה הבאה שלה שלא איחרה לבוא.
"יופי דון ז'ואן שלי, ואיך בדיוק הרוח לא תכבה אותו?" , בבת אחת שלפתי בית נר קטן וסגור היטב המגן מהרוח "נרגעת?" שאלתי בצחוק מתגלגל.
"אולי עכשיו תתני לי קרדיט?" התחננתי.
"חמוד!" אמרה בטון קיצ'י משהו כלועגת לי.
"אני מקווה שאת לא בדיאטה" אמרתי תוך שליחת ידי לסלסלה והוצאת קופסת פלסטיק עטופה ניילון עם תותים.
"זה לא כזה משמין" הכריזה, "אבל מה עם קצפת?" שאלה.
"ביום שתצתני לי קצת קרדיט תקבלי גם חיבוק!" אמרתי בקול מיואש והוצאתי קופסא עם קצפת ועוד קופסאות עם מנגו ענבים ומלון.
"סליחה" סיננה והשפילה מבט בחיוך גדול.
תוך כדי שיחה על עניינים שבסדר היום (חטופים פוליטיקה עבודה ואוברדראפט) אכלנו מפירות ארצינו
. אני אישית ישבתי ובחנתי אותה מכף רגל ועד ראש, שפת גופה, מיניותה השופעת , שנינותה , השכל, וכל כולה שצועקת "אני שווה! שמישהו יבין את זה".
לפתע קטעה את השיחה " אני מניחה שלא תשאיר אותי צמאה" רמזה לצימאונה וניסתה לתת קרדיט.
שלפתי מהתיק בקבוק נסטי אפרסק צונן ו2 כוסות פלסטיק מעוטרות בכיתוב "i'm to sexy for my mug" .
אחרי הכוס השניה אמרתי לה " דומני שאני חייב לך חיבוק".
"אתה חייב לי 2 כי זה היה לי ממש קשה" אמרה עם חיוך ממזרי והתקרבה אלי מושיטה ידיים.
נתתי לה חיבוק ארוך וכשעזבת הסתובבה עם גבה אלי ונשענה עלי ממשיכה לאכול מהפירות.
הרמתי ידי לשערה הגולש והתחלתי משחק בו תוך כדי חיבוק עם היד השניה שקרבה אותה והצמידה אלי. "אז 3 ילדים וכלב מתאים לך?" אמרה וצחקה בצחוק מתגלגל.
"אז ... כאפה עכשיו או אחר כך" שאלתי ספק בצחוק ספק ברצינות.
היא הסתובבה אלי ונתנה לי חצי סטירה חצי לטיפה, משהו כמו סטיפה. "לא מרביצים לבחורות בדייט הראשון , אם אתה לא יודע" קבעה.
המשכנו לדבר ולחפור יותר על זוגיות כשפלתע הסתובבה אלי ושתקה.
"נו אני אחכה הרבה זמן לנשיקה?" שאלה בבטחון עצמי מעורר קנאה לאחר שדקה נעצה בי מבטים מזמינים. נשקתי על לחיה.
"ואחר כך אתה תבקש קרדיט ? " שאלה ביאוש. נאיבי שכמותי, אבל זה היה בכוונה .
הסתכלתי בעיניה ונשקתי לשפתיה. לאחר כדקה שוב סתרה ליטפה את לחיי , הסתובבה ונשענה עלי. הבטתי בשעון.
"4:30" קראתי בפליאה. "איך הזמן טס כשנהנים" אמרתי.
"כן " אמרה באכזבה והחלה אוספת את הכלים לסלסלה. "באמת מאוחר, יש לי גם עבודה מחר בבית" אמרתי כמבין את הרמז.
בדרך חזרה הבייתה עוד שוחחנו. "נהנית?" שאלתי ליד דלת ביתה.
"מאוד, חסר לך שמחר אתה לא מתקשר" איימה בלי לשאול לדעתי. היא התקרבה נשקה על פי נשיקה ארוכה ידיה עטפו את ראשי וגבי ופלטה " לילה טוב" עייף.
חזרתי לביתי התקלחתי נכנסתי למיטה, התעוררתי בשלוש בצהריים מטלפון. זו נועה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
צלצול הטלפון מוציא אותי מהמטבח תוך כדי ניגוב ידיים. אני מתקדם לכיוון הטלפון הזרוק לו בסלון על הספה.
זו נועה, קורא את שמה המתנוסס על גבי המסך וחיוך מתפשט לו על פני.
"הגיע הזמן שתעני כבר" אמרתי לה ללא כל שהיה.
"כן שיחה ארוכה עם הבוס" ענתה ביאוש.
"ANY WAY , עוד שעה וחצי אני אוסף אותך, אל תשאלי לאן, אבל ביקיני חובה מתחת לבגדים". אמרתי במסתוריות.
אין בעיה , נתראה עוד שעה וחצי" ענתה להפתעתי ללא חקירה.
השעה הייתה 1 בצהריים, נותר לי עוד שעה וחצי להתכונן ולבשל לבשתי את הבגד ים מעליו חולצת טריקו ישנה, כפכפים, ויצאתי לרכב כמבון בלי לשכוח את הסלסלה (הזכורה לנו לטובה).
הנעתי את הרכב , ברדיו "את יפה " של עידן יניב . התחלתי שר ומזייף בקולי כקולות. הגעתי כמה דקות באיחור וכבר מרחוק ראיתי את נועה בשמלה לבנה וכפכפים.
נעצרתי לידה היא נכנסה ונשקה ללחיי וסיננה "ככה כל פגישה תאחר לי???" אחרי שלושה חודשים עדיין זוכרת את הדייט הראשון שלנו.
"מה אתה מתכנן להיום?" שאלה
"ידעתי שלא תתאפקי!" סיננתי.
"הפתעה , כרגיל" עניתי.
"ידעתי שלא תגלה לי , כרגיל" סיננה בחזרה בחיוך האופייני שלה.
"אני רק יגלה שגם היום הסלסלה תופיע" הוספתי למסתוריות.
"פיקניק בים?" שאלה.
"אני נראה לך כ"כ שקוף וחסר דמיון?" שאלתי נעלב.
תוך כדי נסיעה קלטתי בזווית העין בצומת ארלוזרוב אבן יהודה מוכר פרחים קשיש עם כמה ורדים שנראים טריים ביד. עצרתי ושילמתי לו. הושטתי את הפרח לנועה ונשקתי על שפתיה. "בלת"ם (בלתי מתוכנן) לכבודך" הכרזתי בגאווה ובדמיוני מותח את חזי ומרים את הראש.
"תודה" ענתה וחיוך התפשט על פניה.
בינתיים הגענו ליד מלון דיוויד אינטר קונטיננטל והחניתי שם את הרכב. "בית מלון?" היא שאלה, "אתה יודע שאני עובדת הערב". "אל דאגה הכל יהיה בסדר" עניתי בלי לגלות פרטים.
הלכנו עוד כמה מאות מטרים ברגל ונעצרנו בשער של המרינה.
"אני אור" הכרזתי בפני השומר שתיאמתי עימו הכל מראש.
"הכנס, שיט נעים" השיב ובזווית העין קלטתי חיוך רחב ועיניים מופתעות מצד נועה.
הובלתי אותה במעלה הרציף בו אגנה היאכטה של דודי שהועיל בטובו להשאיל לי אותה לכמה שעות , כאשר בדרך הועילה בטובה נועה להעיף לי כמה לטיפות סתירות על ההפתעה.
"שוב הצלחת להפתיע אותי במקוריות" אמרה.
נעמדנו מול היאכטה והכרזתי "ALL ABOARD". עלינו ליאכטה.
"תרגישי בבית, הסלסלה שימי בתנור, במקרר יש שתיה, תרגישי בבית, ואת יותר ממוזמנת להוריד את השמלה ולהשאר בביקיני, אנחנו יוצאים לדרך".אמרתי בבטחון.
לשם הקיצ'יות שמתי את המנגינה של LOVE BOAT ברקע. נועה התפקעה מצחוק.
הוצאתי שמפניה מהארון ושמתי בכד מתכת עם מלא קרח לצינון. התרתי את הכבלים מהיאכטה וכמעט ונפלתי למים כשראיתי את נועה שוכבת על הסיפון בביקיני ותופסת צבע.
אם לא הייתי חבר שלה הייתי מקנא בכל קרן שמש שנוגעת בה.
הפלגנו, עד שהחלטתי שהגיע הזמן לעגון בלב ים. בדרך נועה הועילה בטובה לבוא ולחבק אותי קצת. עכשיו השמש קינאה בי.
עצרתי את היאכטה ועגנו בים. "פופ" פתחתי את השמפניה ומזגתי ל2 כוסות. "לחיינו" הכרזתי. "לחיינו" הכריזה.
"אני מקווה שאת רעבה?" שאלתי.
"מתי אני לא רעבה בדיוק, אני פרה שמנה" ענתה בחיוך.
"היית מתה" עניתי בציניות.
הוצאתי לשולחן עופות בתנור אורז ותפוחי אדמה.
"טעים מאוד" הכריזה נועה. "אני מתפטרת מבישול בינינו" חייכה.
"בתאבון יקירתי " עניתי.
"באמת כדאי שתתפטרי עם בישול כמו שלך" התגריתי לאחר הארוחה וחצי בקבוק שמפניה פרשנו לתפוס קצת שמש.
לאחר כשעה קמה נועה , ונפלה באחת.
"יש לי סחרחורת מטורפת ובחילה" הכריזה , והחיוך ירד מפני.
"אין בעיה אמרתי " ולקחתי אותה על הידיים לספה בתוך היאכטה לנוח.
הבאתי לה דלי למקרה שתקיא. בדרך היא הקיאה פעמיים.
הגענו מהר למרינה קשרתי את היכאטה. "מה שלומך?" שאלתי "לא טוב" ענתה בקושי, הכנסתי אותה לאוטו ונסענו לבי"ח.
בדרך התקשרתי להוריה שיבואו גם. השעה הייתה כמעט 8 כשהרופא התפנה אלינו.
הוא בדק כל מני דברים בנועה.
"הבחורה הצעירה התייבשה, אני אתן לה עירוי ומיד נשחרר אתכם הבייתה זוג צעיר. אבל תטפל בה, והיא לא הולכת לשומקום עד מחר בצהריים. ושתשתה הרבה" אמר הרופא.
"אין בעיה הבטחתי". בזמן שהאחות נתנה לנועה עירוי, דיברתי עם שרית אימא שלה קצת. אתם יודעים , החקירה הרגילה.
"אני עובד בחברה להפקת אירועי, כרגע מתכנן, אולי בעתיד גם נפיק אותם" עניתי.
"ומה עם חתונה?" שאלה שרית בפולניות מטורפת.
"אימא!!!" זעקה נועה מהמיטה כמעט קורעת מעליה את האחות והעירוי
. "סליחה סליחה" אמרה שרית בחוסר אונים.
"אתה מוזמן לארוחת ערב בשישי אחרי החתונה של לינור, לחתונה אתה בא נכון?" שאלה שרית בפחד ובלחש.
לינור היא אחותה הגדולה של נועה שמתחתנת עוד 3 שבועות עם בכיר ליבה. "בשמחה "עניתי, "וכן אני אגיע לחתונה אם ירצה הלו"ז" . "הרי צריך להכיר את משפחתה של בת זוגתי לא?" אמרתי וקרצתי לשרית שהשיבה בחיוך.
"אני צריכה ללכת לעבודה" ענתה נועה.
"אמרתי שאת לא באה, את צריכה לנוח, ושלא תחשבי על ללכת לשם היום, היום את בבית" אמרתי.
"אתה נשאר לישון אצלי?" שאלה כמבקשת.
"בוודאי יקירתי, את לא נשארת לבד הלילה" השבתי ונשקתי על מצחה.
"אתם משוחררים עם הגברת" אמר הרופא והגיש לי טופס המיון הכתוב בכתב חרטומים טיפוסי של רופאים .
"תודה" עניתי ולחצתי את ידו. שרית לקחה ממני את הטופס כדי לשלם על המיון.
"אתה לא הולך לשלם על זה" קבעה נועה בהחלטיות ולא השאירה מקום לוויכוח.
"אני לוקח את נועה לדירה שלה, אתם באים לקפה?" שאלתי את שרית ויהודה. "
לא תודה כבר מאוחר, ותודה שאתה מטפל בבת שלי ככה" ענתה שרית.
נפרדנו בנשיקה ופניתי עם נועה לכיוון הרכב. פתחתי לנועה את הדלת של הרכב.
היא תפסה אותי בחיבוק גדול ואמרה תודה. "הכל בסדר?" שאלתי.
"כמה שזה ישמע קיצ'י, איתך הכל מעולה" אמרה וחזרה לחבק אותי.
הסמקתי, וסגרתי מאחוריה את הדלת. בדרך היא נרדמה. הבטתי בה באהבה ודאגה וליטפתי את לחייה עם האצבע, כשם שמלטפים תינוק בן יום.
נשאתי אותה על כפיי והרמתי אותה לדירה, בדרך למעלה התעוררה וביקשה לעלות לבד.
"כנסי להתקלח אני אכין משהו לנשנש, אם את צריכה משהו תקראי לי" אמרתי ופניתי למטבח.
הכנתי סלט גדול עם תפוחי אדמה ברוטב חרדל. היא התיישבה בסלון בגופיה לבנה קרועה בלי חזיה ומכנס קצר שלי.
הגשתי לה כערה גדולה גדושה בסלט וכוס מים קרים עם קרח.
לאחר האוכל שטפתי את הכלים וחזרתי לחבק אותה. היא תפסה אותי בחולצה כשם שתופסים עבריינים ונשקה לי חזק. "בבקשה " השבתי .
"אני אוהב אותך נועה שלי" אמרתי לה וקיבלתי את הנשיקה הצרפתית הכי גדולה בעולם, היא נישקה אותי כמו שלא נישקה מעולם.
היא נרדמה בינתיים בזרועותי . לקחתי אותה למיטה נשכבתי לידה ונרדמתי.
התעוררנו ביחד בבוקר. "איך את מרגישה?" שאלתי מלטף את פניה בעדינות.
"תודות לך? כמו חדשה" ענתה. באתי לקום מהמיטה ויד עדינה משכה אותי חזרה.
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאלה וחיוך ממזרי התפשט על פניה.
"אממ להביא קפה" אמרתי נבוך. "הקפה יחכה, בוא לפה" קראה לי.
היא תפסה אותי והחלה מנשקת אותי כשידה האחת אוחזת בראשי וידה השניה מטיילת על כל גופי.
התמסרתי למגע שלה וכמעט נמסתי לחושניות שבה ומגע שפתיה. היא הורידה את חולצתי וליטפה את חזי . ליבי פעם בחוזקה.
הורדתי את חולצתה ולעיני נגלו שדיה היפים והמזדקרים למגע ידי. באתי לרכון מעליה כאשר לפתע הפכה אותי והתיישבה עלי ביעילות מדליקה משהו.
"אתה חושב שתפספס אותי גם היום?" שאלה מתנשפת ומחייכת "לא יודע" עניתי בציניות.
היא המשיכה מנשקת אותי יורדת לצווארי ולבטני לא מפספסת אף תא בגופי בנשיקות קטנות ועדינות שמדליקות את כל אברי וכל הורמון גברי שקיים בגופי.
היא הורידה את מכנסי וירדה לי במסירות אהבה וחושניות יוצאות דופן.
לאחר כמה דקות, היא עלתה חזרה והמשיכה לנשק אותי. שלחתי ידי למכנסה ואט אט הפכתי אותה על גבה והשפלתי את מכנסיה.
ירדתי לטעום את מקדשה . היא התמסרה ללשוני בהרמוניה ונהנתה מכל שניה.
"בוא לפה מהר " היא קראה בהתנשפות ובהתרגשות.
עליתי חזרה וחדרתי לתוכה בעדינות . גופינו התחברו כמו כפפה ליד ובלי ספק , הלבבות ריחפו באוויר. התשוקה הייתה מטורפת. הגענו לשיא שנינו ושכבנו מחובקים ומסופקים .
היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה "אני אוהבת אותך, זכיתי בגבר נפלא. אני לא צריכה יותר ממך" ברגש.
חיבקתי אותה חזק ללא אומר. לאחר כמה דקות שברה את הדממה.
"מה עם הקפה" שאלה בחוצפה וקרצה לי. נס כפית שטוחה 2 סוכר נפוח מעט חלב בדרך, אמרתי זוכר לפרטי פרטים איך אוהבת את הקפהש לה.
בערב חזרתי לדירתי עם חיוך מאוזן לאוזן. אני מאוהב!
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק ג' - Great Weekend
השעה 11 בלילה, בחוץ לח ומוגעיל כיאה ליום קיץ טיפוסי בת"א ומישור החוף.
אני עם בוקסר ובירה ביד רואה משחק כדורגל בשידור חוזר , ומנקר.
הפלאפון מצלצל כמו קוטע את הניקורים. נועה. חיוך מתפשט על פני כאילו לפני שניה לא ניקרתי.
"ישנת?" שאלה.
"כן, ניקרתי" עניתי תוך כדי פיהוק.
"חלמת עלי?" שאלה בטון קיצ'י משהו. פתאום דפיקה בדלת
"כן מאמי" עניתי תוך כדי פתיחת הדלת
כשפתחתי את הדלת פני החווירו כסיד ועיני נפתחו לרווחה כאילו ראיתי שד.
"יופי, כי זה.. בהחלט לא חלום" , נועה עמדה שם, לבושה חלוק לבן דוחפת אותי לתוך הדירה וסוגרת אחריה את הדלת.
"היה לך שבוע קשה בעבודה ואתה חושב שהבת זוג שלך לא תבוא לפנק את הגבר שלה?" שאלה וחייכה חיוך ממזרי.
"ברור שידעתי, אבל עכשיו ברגע זה? זה באמת שוק טוטאלי בשבילי." אמרתי מנסה להתאושש מההלם שאחז בי לרגע.
"אז הגיע הזמן לטיפול שלך יקירי" אמרה והובילה אותי לחדר השינה תוך כדי נשיקה אטומית , והיא אפילו לא עצרה כדי לנשום.
בחדר היא נעמדה מולי, פתחה את החלוק הלבן. פני שכבר הספיקו לקבל את צורתם המקורית וצבעם המקורי החווירו שוב.
גופה הסקסי נגלה מולי , לבושה בחזיה ותחתונים בלבד, מתחרה, בצבע שחור.
נועה סימנה לי באצבעה לבוא לקראתה . התקרבתי וכבר לא יכולתי לשלוט בעצמי.
זינקתי עליה כנשוך נחש, נישקתי אותה בהתלהבות שלא הכרתי בעצמי, נהנה ממגע הלשון החלקה שלה, מריח את ריח הבושם שלה ומתמוגג מההורמונים השוטפים אותנו בזרם מטורף.
היא נעצרה ובבת אחת הרגשתי את תחתוני יורדות ואת נועה למטה, בודקת את תקינות הציוד, ומטפלת בו במסירות יחודית במינה שגורמת ללב שלי לפעום בחוזרה ולהתרגשות שבי
לזנק אלפי מונים.
לפתע היא עצרה, וללא אומר הורידה את תחתוניה.
היא השכיבה אותי על המיטה בדחיפה , מגרה משהו.
היא עלתה עלי אחרי שהורידה את חזייתה וחשפה בפני מחזה מרהיב של חזה נשי שופע ומגרה.
זה היה פשוט מדהים. הבחורה פשוט אוהבת ויודעת לספק את הגבר שלה.
היא נשכבה עירומה ליידי. הושטתי את זרועי אליה מזמין אותה להתפנק בחייקי. היא נענתה להזמנה במהירות כאילו חיכתה לה.
לקחתי אותה לחיקי וחיבקתיה חזק כמו חושש שתברח.
"אני מצטער שהשבוע לא יצא לי יותר מדי לראות אותך , היה אירוע גדול , אבל זהו זה נגמר". אמרתי בקול שקט.
"אני יודעת שאתה אוהב אותי ולא יכול בלעדי" השיבה בבטחון מעורר קנאה.
"אין לך מושג כמה את צודקת" נאנחתי.
"אז כפיצוי על השבוע הזה מחר בבוקר אתה אורז תיק, שלי כבר באוטו שלי כמובן, יש לי הפתעה בשבילך לשם שינוי" אמרה וחיוך ממזרי ניצת על פניה, שעדיין האדימו מהספורט שעשינו.
"בשמחה, אם זה מוצלח כמו ההפתעה של היום, אז השבוע הסיוט שעברתי יהיה שווה את זה". השבתי ושנינו שקענו בשינה עמוקה.
בלילה קמתי לשירותים, הסתכלתי בפניה המתוקות, עיניה היפות העצומות, ישנה כתינוקת, קרני האור מלטפות את פניה. כמה אלוהים אוהב את הבן אדם הזה חשבתי לעצמי.
קמתי בבוקר מוקדם והכנתי ארוחת בוקר. סידרתי אותה במסודר על מגש, עיצבתי יפה. סחטתי קנקן גדול של מיץ תפוזים וניגשתי לחדרי.
נועה בדיוק התעוררה שפשפה את עיניה והתמתחה חושפת למולי את גופה המשגע.
"בוקר טוב יקירה" בירכתי והנחתי את המגש לידה, נשקתי על לחיה.
"בוקר טוב השיבה בקול , שעדיין צרוד מהשינה.
"בתאבון" אמרתי ומזגתי לה כוס מיץ תפוזים קרה.
"תודה" ענתה ולגמה קלות מהמיץ.
לאחר האוכל נכנסתי למקלחת, כשלפתע הוסט הווילון ונועה נכנסה מתרפקת על המים.
יצאנו שנינו והתלבשנו.
"נו מה עם ההפתעה" הסקרנות אכלה אותי.
"תארוז מזוודה ליומיים שלוש ונדבר" חייכה והלכה לשים מוזיקה.
ארזתי את המזוודה ויצאנו מהדירה לרכב שלה.
בתא מטען נגלה לפני אוהל סיירים גדול עם מזוודה של נועה.
"מוכן לקצת כיף בחיק הטבע" שאלה וחבשה לראשה כובע בוקרים גדול.
"לא התכוננתי וזה קצת מפתיע אבל בשמחה " עניתי והתחלתי לזמזם "קח מקל קח תרמיל בוא איתי אל הגליל".
יצאנו לדרך לאיזה שמורת טבע ברמת הגולן.
הקמנו את האוהל. אני התחלתי לאסוף עצים למדורה בזמן שנועה סידרה את האוהל מבפנים.
בצהריים לבשנו בגדי ים ויצאנו לטבול באחד המעיינות באזור. מעיין מדהים לרגלו של מפל משגע ונוף טבע פראי.
נועה ניסתה להטביע אותי ומשלא הצליחה פנתה לנשק אותי.
"את חושבת שזה יעבור בשתיקה?" עצרתי אותה ושאלתי.
"כן" ענתה בחיוך מבוייש. "בלופ" הכנסתי את ראשה למים.
היא צחקקה והחלה להרביץ לי. תפסתי את ידיה וסובבתי אותה כך שתהיה עם הגב אלי וידיה קשורות מאחורי גבה.
"נענעת" אמרה בקול רוטן. שיחררתי אותה,.
"יש שמפניה וענבים בסלסלה" אמרה.
ברגע שסובבתי את גבי לכיוון הגדה שם עמדה הסלסלה הרגשתי יד אגרסיבית מונחת על ראשי ודוחפת אותו כלפי המים.
"זהו , עכשיו אפשר להרדם בלילה בשקט " אמרה מחוייכת ומסופקת.
הבלגתי.
מזגתי את השמפניה ושתינו בסתלבט על גדת הנהר הקרירה יחסית לחום העז ששרר בחוץ.
לאחר שעה מנוחה בצל חזרנו להשתכשך במים הקרירים למרגלות המפל.
חזרנו לאוהל, נועה נכנסה להחליף בגדים ופקדה עלי להדליק את המדורה.
"אבל אני רוצה להתלבש איתך" קרצתי.
"אתה רוצה שאני ידליק אותך אתה מתכוון" השיבה בחיוך ונכנסה לאוהל.
הדלקתי את המדורה ונכנסתי אחרי נועה להחליף בגדים. יצאתי וישבתי בחיקה , הרגשתי את ידיה עוטפות אותי ברוך ועדינות שכ"כ אופיינים לה.
השעה הייתה כבר מאוחרת ונועה הפילה עוד פצצה לאוויר.
"יש לי עוד הפתעה בשבילך" הכריזה בחיוך.
"תני לי לנחש. טיפוס הרים שבסופו צניחה חופשית והליכה על גחלים?" אמרתי בלגלוג.
"לעע משהו יותר אקסטרימי" אמרה בציניות. "בקיצור מחר תראה אני לא אגלה לך" ענתה והחלה לתת לי נשיקות קטנות בצוואר ובאוזן.
ליבי החל לפעום בחוזקה.
סובבתי אליה את ראשי והסתכלתי לה בעיניים.
לפתעה היא החלה להזיל דמעות.
"מה קרה?"שאלתי בבהלה.
"אור.. אחרי החתונה .. של לינור... יקרו 2 דברים לא נעימים..." אמרה בקול חנוק.
חיבקתי אותה . "מה יקרה?" שאלתי.
"הדירה שלי נגמר לה השכירות והוא לא מוכן להשכיר לי את הדירה יותר אחרי שדחיתי אותו, ואני טסה לחול ל3 חודשים מטעם העבודה" אמרה בקול רועד.
"ומה הבעיה בזה?" ניסתי לא להשמע מופתע מדי.
"א. את מוזמנת לעבור לגור אצלי, אני מתפלא שלא ביקשת!" כעסתי.
היא השפילה מבטה
"וב. אנחנו חברים כבר חצי שנה, אני אוהב אותך, טוב לי איתך , למה את חושבת שאני לא אחכה לך בדיוק?" הדגשתי את דברי ודאגתי להטעים כל מילה.
היא פרצה בבכי שוב. אימצתי אותה אל ליבי בחוזקה.
"אני אוהבת אותך" אמרה בבכי תוך שאני מנגב את דמעותיה ומלטף אותה.
היא קמה וניגשה לאוהל, כיביתי את המדורה וניגשתי אחריה. היא נשכבה . נשכבתי מאחוריה וחיבקתיה.
התעוררנו בבוקר.
קיפלנו את השטח התארגנו ונכנסנו לאוטו.
נועה קמה עם חיוך.
"ככה את הכי יפה שיש, אל תבכי יותר בגלל שטויות" אמרתי בחיוך.
"עכשיו מה עם ההפתעה שלי" העברתי נושא כמו חותך את המתח בסכין.
"עוד שעה בערך תראה אותה" ענתה בחיוך והניעה את הרכב.
עצרנו באיזה בית קפה כדי לאכול ארוחת בוקר.
המשכנו את הנסיעה כשאר לפתע נכנסה לאיזה כביש צדדי שבסופו קיבוץ, קיבוץ יפייפה ששוכן על תל ומשקיף על כל רמה"ג ושטח סוריה.
נעצרנו ליד זוג בקתות עץ מדהימות עם מרפסות כלפי המצוקים של התל. נועה החלה פורקת את המזוודות מהאוטו בזמן שאני נהנה מהנוף ומרחף ברקיע השביעי.
"לא תעזור לי ???" שאלה מתנשפת.
"את נראה לי מסתדרת מצויין" עניתי בחוצפה תוך כדי התקדמות לעזור לה.
נכנסנו לבקתה. בקתה מדהימה ממוזגת עם ג'קוזי במרכז החדר, מטבחון מאובזר, מיטה זוגית ענקית , ספה עם טלויזיה וYES, אמבטיה גדולה ומפנקת ומפרסת עם חצר המשקיפה אל רמת הגולן ממרומי התל.
"WOW" פלטתי.
"אהבת?" שאלה.
"ברור, תודה יקירתי" עניתי.
"אני נכנס להתקלח ברשותך אני מרגיש ג'יפה" הכרזתי ופניתי למקלחת.
הדלקתי את המים וכיוונתי אותם לטמפרטורה נעימה.
התרפקתי על המים הזורמים על גופי. לפתעה נפתחה הדלת נועה עמדה שם עירומה כביום היוולדה, גופה המשגע עומד חטוב מול עיני.
היא נכנסה לאמבטיה עמדה מולי, רכנה לעברי, ולחשה לי באוזן "אני רוצה אותך".
בלי להמתין אפילו שניה קפצה עלי כרכה את רגליה סביב מותני. הרגשתי את גופי חודר אליה בזמן שהיא מנשקת את צווארי ומחבקת אותי, זו הייתה הרגשה מדהימה.
תפסתי בישבנה והחזקתי אותה חזק. הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה, ציפורניה שרטו את גבי בחוזקה. שנינו התנשפנו כאצניי מרתון בסוף המירוץ.
נישקתי אותה בשפתיה. הרגשתי רטט עז בגופה ושמעתי אנחה גדולה מפיה.
שנינו הגענו לפורקן לאורגזמה הנכספת והנעימה כ"כ. "נפלנו" לתוך האמבטיה מחוייכים ומרוצים.
לאחר כמה דקות יצאנו והתלבשנו.
ניגשתי לנועה ונשקתי לה בפה. "היה מדהים" הודיתי לה .
"כל דבר איתה מדהים" סיננה.
יצאנו לקנות דברים במכות של הישוב.
חברה של נועה צלצלה ונועה הלכה לראות אותה. קבענו שנפגש בבקתה .
קניתי מצרכים והלכתי לחדר.
בישלתי ארוחת מלאכים לי ולנסיכה שלי.
ערכתי שולחן יפה הדלקתי 2 נרות ציננתי בקבוק יין אדום .
שמעתי צעדים בכניסה, נעמדתי מול הדלת.
נועה פתחה את הדלת.
הזמנתי אותה להכנס במבטא צרפתי כבד.
"שולחן ל2?" שאלתי.
נועה צחקה וניגשה לשולחן. בתנועת יד אחת הזזתי את הכיסא ובשניה סימנתי לה לשבת. קירבתי את הכיסא לשולחן.
נטלתי מפית מהשולחן ובאתי לפרוס לה על הרגליים.
"אור!!! שב כבר" צעקה וצחקה. חייכתי וישבתי.
"בון אפטיט" אמרתי ומזגתי לה כוס יין אדום.
"נהנה עד עכשיו?" שאלה.
"אני נמצא בבקתה הכי יפה ורומנטית שיש עם הנוף הכי יפה שיש, יש לי נוף מדהים מתהלך לו פה בגובה 1.60 ואני נמצא עם הבחורה הכי מדהימה שיש, מה צריך יותר מזה??" שאלתי.
נועה השפילה מבט והסמיקה.
"מאמי נכון שאת עושה כלים?" שאלתי בסיום הארוחה בצחוק גדול.
"אוף" ענתה בתגובה.
בזמן שנועהעשתה כלים חיממתי את הג'קוזי.
ניכנסנו שנינו וחיבקתיה חזק.
למחרת בבוקר פינינו את הצימר המשגע בלית ברירה.
בדרך הבייתה שאלתי את נועה: "את עוברת לגור אצלי?"
"אני לא יודעת" ענתה ביאוש.
"ואם אני ממש ממש רוצה?" שאלתי ועשיתי פרצוף ממש חמוד.
"איך אני יכולה לסרב לפרצוף כזה?" שאלה בצחוק והביאה לי סטיפה (סטירה לטיפה).
"את לא, בגלל זה היום מתחילים במעבר" קבעתי.
"נכנעתי" אמרה ואחזה בידי בחוזקה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 4 - Wedding
נועה צלצלה: " המשאית עם הדברים שלי בדרך " אמרה.
"מה משאית???" שאלתי בפאניקה.
"תרגע" אמרה "יש כולה טלויזיה DVD תמרוקים וכל הבגדים ".
"איפה יהיה מקום לכל הבגדים שלך?" שאלתי בתדהמה.
"קצת סדר בארון שלך מר סדר ומשמעת והכל יהיה בסדר" קבעה וסגרה את השיחה.
שלא תבינו לא נכון, אני לא בן אדם מבולגן, רק הארון בגדים .. למי יש כוח לסדר אותו?
ירדתי למטה בדיוק כשהעלמה הגיעה, חיבקתי אותה ופניתי להרים את הטלויזיה, בינתיים רמבו העלתה רק עם בגד מכוסה בניילון על קולב.
"כבד לך?" שאלתי בציניות.
"מאוד!" אמרה, זה השמלה שלי לחתונה של לינור, זה יעלף אותך" קרצה.
"אני בטוח" אמרתי בחיוך וירדתי להביא את כל שאר הארגים הנותרים בזמן שנועה תפסה פיקוד וסדרה את הדירה.
"את לא תגבי ממני חיוב על הסדר הזה נכון?" שאלתי בציניות.
"רק הטבות מיניות ופינוקים רומטיים" השיבה בחיוך הכ"כ אופייני לה.
"בכיף, תבואי כל יום" צחקתי.
"אני צריך לזוז לעבודה, מפתח כבר יש לך, בבית כבר הרגשת, אז נתראה ב4 כשאחזור" אמרתי ונשקתי לה על המצח.
"ב1 נפגשים בקניון איילון לקנות לך בגדים לחתונה" קבעה.
"מה רע בבגדים שלי?" שאלתי בפליאה.
"לא רע, רק לא לחתונה" קבעה וסגרה את השיחה.
בשעה 1 הגעתי לקניון, נועה שבאה באוטובוס כבר חיכתה שם באחת החנויות הנשיות, יוצאת עם 2 שקיות ביד.
"כמה טוב להרוויח משכורת כמו שלה" חשבתי לעצמי.
"היי מאמי, אני עוד צריכה לקנות חזיה ותחתונים" אמרה ונתנה לי נשיקה.
"יאללה, אני בוחר" אמרתי וניסיתי לזרום. אני פשוט שונא קניות!!! נכנסנו לחנות לבנים, הראיתי לנועה חזיה ותחתונים שעושיים מסוכריות.
"איך זה ?" שאלתי בחיוך ממזרי ומהנהן בגבות.
"נשמע משהו עצבני, אבל לא הפעם" חייכה.
נועה נכנסה למדוד בזמן שעמדתי בחוץ כמו עציץ עם השקיות שלה מחכה בקוצר רוח לסיום מסע הקניות הזה שידעתי שיעלה לי בנשמתי וכספי.
נועה קראה לי לתא ההלבשה.
הסטתי קלות את הדלת ונכנסתי .
"'WOW" פלטתי בתדהמה. נועה לבשה חזיה שחורה ותחתון שחור. היא ידעה שהחולשה שלי זה בגדים שחורים
"את בכוח עכשיו רוצה שאני יקפוץ עליך בתא ההלבשה?!" שאלתי בעצבים.
"אולי" ענתה וחיוך גדול וממזרי עלה על פניה.
שלחתי את ידי ונעלתי את הדלת של חדר ההלבשה.
הורדתי את תחתוניה וסובבתי את גבה כלפי לא לפני שהורדתי את מכנסי.
היא רכנה קדימה, מבליטה את ישבה נחטוב שמעורר את כל חושי. חדרתי לתוכה נצמד אליה וחופן את שדיה בידי.
ראיתי אותה נושכת את שפתיה משתיקה את הנאתה לבל נעשה רעש מיותר.
סובבתי אותה אלי והחלתי מנשק אותה . היא קפצה עלי כרכה את רגליה סביבי , הרגשתי שוב פעם את הרטיבות החלקלקה המדהימה הזאתי.
היא נשכה את שפתיה ועיניה התגלגלו. היא החלה שורטת את גבי עד שהגעתי לשיא .
הורדתי אותה ונישקתי אותה כמודה לה. התלבשנו וניגשנו לקופה.
עכשיו הגיע תורי.
נכנסו לאינספור חנויות, זה נראה כנצח.
לבסוף קנתה לי מכנס מחוייט וג'קט שחור מעוצב שנמדד על חולצה לבנה ונעליים שחורות מברקיות מעור. הכיס? כאב.. מאוד כאב.
"אפשר לסיים את זה וללכת לנוח לפני החתונה" התחננתי לקץ מסע הטרור.
"אני רעבה!" הכריזה בעצבים. " כרגיל" השבתי מיואש ונגררתי לפאפגיו בעזריאלי.
נפלתי כמו זבוב למיטה, והיא לידי עם חיוך מרוצה ממסע הטרור שהעבירה.
השעון המעורר וצלצולו הגועל הופעלו בשעה 1600.
נשארתי לשכב במיטה, שעמתי את המים זורמים.[
נשארתי לשכב במיטה בזמן שנועה נכנסה למקלחת. ריח השמפו שלה הציף את כל הרחוב.
היא יצאה כשלגופה חלוק לבן ושערה רטוב ומבודר.
היא הפעילה את הפן והרסה לגמרי את השקט והרוגע.
בלית ברירה ניתקתי עצמי מעמיטה וזרקתי עצמי לתוך המקלחת.
כשיצאתי נועה כבר לבשה תחתונים וחזיה. לבשתי בוקסר וניגשתי להציק לה, פותח לה את החזיה מנתק לה את הפן ומדגדג.
"אור!!!" צווחה כמעט הדביקה אותי לקיר.
בשעה 1800 לבשתי את הבגדים שנועה קנתה לי.
נועה מצידה הייתה חמושה בשמלה שחורה קצרה עם מחשוף נדיב שחושף את הציוד האסטרטגי שלה וכמעט מפיל אותי מרגלי. רגליה הקצקצרות והחטובות חשופות ושערה השחור חלק ובוהק כפחם. מעלף!!!
"אחחחחחחח מהמם עליך הבגדים, אני מקנאת בעצמי עם כזה גבר חתיך" הגיבה . הסמקתי.
"ואני עוד שניה אונס אותך" סיננתי.
"תתאפק לאחרי החתונה, אנחנו מאחרים ואם תהרוס לי את השיער אני מסרסת אותך" איימה.
"אוקיי" נכנעתי.
נכנסנו לאוטו ונסענו.
החתונה התקיימה בשפיים בגן אירועים מקסים במרכזו בריכה ולידה רחבת ריקודים ענקית מסביב צמחיה מהממת מלווה באורות מעומעמים ואווירה חגיגית עטורה בלבן כיאה לחתונה.
הגענו לביתם של לינור ואהוד, המזדה הלבנה כבר הייתה מעוטרת פרחים ובלונים והחתן והכלה עטו עליהם חיוך.
בדרך השתיקה הרועמת הדגישה את המתח וההתרגשות.
נכנסו ב"שביל המאושרים" היישר לתוך הגן. מצידי השביל עלו תמרות אש, זיקוקים, ליוו את הרכב בכניסתו.
בזוית עין קלטתיח את הצלמים מנציחים את האירוע המרגש.
אהוד יצא ראשון תפס מקום מתחת לחופה עם נועה השושבינה.
המשכתי בנסיעה ועצרתי מול השביל הלבן עטור הפרחים המוביל מתחת לחופה.
יצאתי ונעמדתי ליד נועה. לאהוד אין אחים ולכן ביקש ממני להיות השושבין.
לינור הכלה היפייפיה נכנסה לצלילי השיר "הרי את מקודשת לי כך אני אומר כשאת תלבשי שמלת כלולות.
הרב החלק בטקס פטפט ופטפט. ואז הגיע הרגע המיוחל.
"אם אשכחך ירושליים תשכך ימיני.. הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל..." בום!
הכוס נשברה, הקהל געש והכפיים סערו.
הDJ הזמין את הזוג הטרי לסלואו ראשון.
May i have this dance? שאלתי את נועה לאחר כדקה והושטתי ידי. היא אחזה בידי ללא היסוס ונצמדה אלי.
עזבתי את ידה וכרכתי את ידי סביב מותניה.
"לא אמרתי לך מקודם, אבל את משגעת הערב, יותר מתמיד" לחשתי באוזנה.
"אתה בעצמך נראה מדהים, תמיד חלמתי עליך מחוייט"חייכה.
היא הרימה ידיה על כתפי אחזה בראשי ונשקה אותי.
חגגנו עד אור הבוקר ובשעה 5 בערב החזרתי את הזוג המאושר לשדה התעופה ישר לירח הדבש בפריז.
אני ונועה חזרנו לביתינו ונפלנו בשינה עמוקה.
קמנו לפנות ערב ונשארנו במיטה.
באזור השעה 1900 נסענו לשרית ויהודה הוריה של נועה לארוחת ערב.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 5 The Brakeup
התעוררתי בשעת צהריים מאוחרת. תחושת מחנק נתקעה לי בגרון. היום בלילה אני הולך לאבד ל3 חודשים את הבחורה שהייתה לי יום ולילה ב7 חודשים האחרונים.
עזרתי לה לארוז מזוודה גדולה ולא שחכתי להחביא לה בכל מני מקומות פתקים חמודים שלא תשכח ממני.
לפתע חשתי בצורך עז לחיבוק, בזמן שארזנו המתח ריחף באוויר והשקט היה מרכז הכל.
תפסתי אותה וחיבקתי אותה חזק . היא קפצה עלי כרכרה את רגליה סביבי ודמעות זלגו מעיניה.
הורדתי אותה ועמדתי מולה.
"אל תבכי אהובה שלי, אני מחכה פה ולא הולך לשומקום" אמרתי וניגבתי את דמעותיה .
המבט שלה המיס אותי, עיניה האדומות והרטובות. כ"כ לא רציתי לשחרר אותה מבין זרועותי.
הלכנו שנינו לשטוף פנים , והיא ברוב חוצפתה העזה להשפריץ עלי מים. לפחות זה גרם לה לצחוק קצת. לקחתי את הטוש מהאמביה וריססתי אותה. מתחת לחולצתה הלבנה נגלו לעיני שדיה המזדקרים. תפסתי אותה ב2 ידיה והצמדתי אותה לקיר. הסתכלתי לה בעיניים והתחלתי לנשק אותה.
הורדתי לה את הגופיה הרטובה ובינתיים המים מילאו את האמבטיה. הרמתי אותה היא החלה לצחקק. פניתי לכיוון הדלת במטרה שתחשוב שאני בדרך למיטה.
לפתע בתנועה אחת מהירה הכנסתי אותה לאמבטיה מרטיב את כולה. היא צווחה כמו משוגעת ופרצה בצחוק מתגלגל.
בפה פעור ועיניים מופתעות בהתה בי.
נכנסתי איתה עם הבגדים.
"סקסי לך המראה הרטוב" אמרתי.
"אתה אוהב אותי?" שאלה.
"כן" עניתי חד משמעית.
"אתה רוצה אותי עכשיו?" שאלתה בחיוך ממזרי.
"אוי אין לך מושג כמה, תמיד" אמרתי ונאנחתי.
"בוא לפה" אמרה ותפסה אותי בחולצה כמו שלופתים פושע ונשקה אותי.
היא הפשיטה אותי בתשוקה והתלהבות אין סופית
הורדתי את מכנסיה ותחתוניה. לפתע היא פשוט הפילה אותי לתוך האמבט המלא נשכבה מעלי מנשקת אותי בהתלהבות.
הרגשתי את ידה מלטפת את איבר מיני שכבר מזמן העיף הקשב ונעמד בדום מתוח.
נהניתי מתחושבת השפתיים שלה ולשונה החלקלקה.
היא התרוממה מעלי כמו מבקשת שאחדור אליה עם לשוני.
ינקתי ממנה כדבורה שמבקשת צוך וברגע שמעתי את ההתנשפות הכבדה שלה ורשרוש המים.
לפתע נשמט גופה באנחה גדולה ונשכב עלי. הסתכלתי לה בעיניים במבט אוהב וליטפתי אותה בעדינות, מסדר גם את שיערה הרטוב מסלק אותו מעיניה. היא נשכבה עלי כמה דקות ליטפה את חזי מסדירה את נשימתה. היא החלה מנשקת את צווארי ויונקת את תנוך אוזני יורדת בעדינות בנשיקות קטנות אל חזי מתמקדת בפטמותי ובידה חופשנת את איבר מיני.
היא החלה לרדת למטה מלקקת את איברי בהנאה. כל גופי הזדקר למגע חלקי גופה נשטף הורמונים מהחוויה שעברתי באותו הרגע .
הרגשתי את לשונה החלקלקה ותוך פיה החמים עד שלא יכולתי יותר ופשוט תפסתי אותה בידיה ומשכתי אותה עלי. היא נשכבה מעלי והחלה מנשקת אותי תוך כדי שאני מחבק אותה ומחזיק אותה באהבה קרוב לליבי. הרגשתי את האגן שלה עושה תנועה לכיוון איברי שקיבלת תחושת חלקלקות שהרעידה את כל גופי ברטט עז. היא החלה עולה ויורדת בחושניות מזיזה את כל גופה ונושמת בכבדות, נהנית מכל שניה. תפסתי אותה ונהיינו כגוף אחד זזים בהרמוניה זה עם זו מרגישים ביחד זה את זה וצמודים מתמיד.
נשכבנו שניניו באמבט החם מחובקים מסרבים לעזוב אחד את השניה.
היא נשכבה עלי . "תחבק אותי" ביקשה.
תפסתי אותה ללא אומר יד אחת מצמידה אותה אלי והשניה חופנת את אחורי ראשה ושערה בעדינות כשם שמחזיקים תינוק.
התלבשנו והעמסנו את המזוודות לרכב ויצאנו לשדה.
ליוויתי אותה עד הבידוק דרכונים משם כבר אין מעבר.
רגל לפני שנפרדנו תפסתי אותה בפנים.
"שלא תעיזי לבכות שלא תעיזי לשכוח שלא תעיזי לא לחזור, אני מחכה לך פה שלך ורק שלך, תנסי להנות גם, תתקשרי כשאת יכולה ואת החשבון כבר נשלם יחד, אני אוהב אותך" אמרתי לה בטון מלא בטחון.
החיבוק הפעם היה ארוך מהממושך, כמעט 5 דקות עומדים מחובקים באמצע מסוף הנוסעים הענקי של שדה התעופה ומסרבים להפרד.
לבסוף נפרדנו. זה היה קשה.
אני בטוח שנועה בכתה ורק ניסתה לא להראות לי את זה. עמדתי במקומי מקובע עוד כמה דקות עוקב אחרי תנועתה עד שנעלמה לגמרי בהמשך מסוף הנוסעים.
"הכל בסדר?" שאל אחד המאבטחים.
"יהיה טוב" עניתי ופניתי בצעדים כושלים לכיוון החניון.
מכירים את הסצנות בסראטים שלא מפסיקים לחשוב על בן אדם וכל הזמן נזכרים בו מכל שטות ומדי פעם מזילים דמעה? אתם בטח חושבים לעצמכם קיצ' של סרטים?
אז ככה עברו עלי 3 חודשים למרות שהייתי עסוק עד מעל לראש בעבודה קשה תיקונים בדירה וחברים שלא הפסיקו לשאול מתי אני ונועה נתחתן.
כמובן דיברתי עם נועה כמה פעמים בטלפון .
המוח הזדוני שלי נכנס לפעולה, איך להפתיע אותה. רצתי לטלפון והזמנתי כרטיס טיסה הלוך חזור ללונדון. עוד באותו ערב התקשרתי ליהודה אביה של נועה וביקשתי ממנו כג'נטלמן רשות לשאת את ביתו.
"בוודאי, חיכיתי שלרגע שתציע לה" אמר.
"לא לא עוד לא הצעתי זה הסוד שלי ושלך" אמרתי.
הלכתי לישון כמובן חושב עליה המון. למחרת הלכתי לקנות טבעת, יהלום קטן ומאחור חרוט "לאהובתי היפה מכל".
יום ההולדת של נועה חל יומיים אחרי שהיא חוזרת.
התקשרתי למלון הנסיכה באילת והזמנתי מקום לזוג ל3 לילות כולל טיסות בארקיע.
כל יום שעבר התרגשתי יותר.
עליתי על המטוס ללנודון ועדיין לא חשבתי כיצד להפתיע אותה.
בדרך הסתכלתי וראיתי שהכרטיסי טיסה חזור הם אותו טיסה של נועה.
הגעתי בשעת בוקר מוקדמת לשדה התעופה, תצפתתי על מסוף הנוסעים היכן שהצ'ק אין של חברת אלעל אמור להיות. זיהיתי אותה מרחוק במלוא קומתה הנמוכה, לבושה לתפארת זוהרת מתמיד.
היא התקשרה.
"אני עוד שעתיים עולה על המטוס" אמרה.
"אני מתגעגע, אחכה לך בשדה" שיקרתי.
עליתי אחרון למטוס ושאלתי את הדיילת קרקע מראש היכן יושבת נועה אקרצ על המטס. וביקשתי כיסא לידה.
ניגשתי מאחוריה, ושמתי לה יד על הפנים.
"מי זה?" שאלה בלחץ "אלי.?" אלי הבוס שלה.
הזזתי את ראשנה ימינה שמאלה כתשובה .
"נוווו מי זה?" שאלה בחוסר סבלנות.
הורדתי את ידי. היא הסתובבה לאחור ודפקה צרחה שהרעידה את המטוס. היא החלה בוכה בכי היסטרי וקפצה עלי בחיבוק מטורף ונשיקות די אגרסיביות.
"הגעגעתי כ"כ ולא יכולתי לחכות" אמרתי לה בלחש.
"אתה משוגע" אמרה בבכי קורע לב תוך שאני מנגב את הדמעות מעיני.
"אדוני וגברתי שבו בבקשה" ביקשה הדיילת החביבה.
"איך היה בעבודה?" שאלתי.
"אל תשאל פעם אחרונה שאני טסה לחו"ל , ימים ולילות לא ישנתי רק רצה מחור לחור". אמרה.
"יופי אז היום אנחנו ישר הולכים לישון ומחר יורדים לאילת לחופשה.
"אוי כ"כ יתאים לי חופשה ארוכה איתך אחרי 3 חודשים בלעדיך". אמרה באנחה כבדה.
בטיסה היא נפלה בשינה עמוקה על כתפי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 6 - Preposal
בוקר יום רביעי, התעוררנו שנינו בבוקר, לפנינו יום גדול, יורדים לאלית לסופ"ש ארוך ומפנק להשלים 3 חודשים לבד.
נועה קמה עם חיוך מאוזן לאוזן, כאילו יודעת מה מצפה לה.
האומנם? חשבתי לעצמי.
ארזנו את המזוודות וירדנו לתפוס מונית לשדה דוב.
הגענו לאילת בטיסת ארקיע, כל הטיסה הקצרה יחסית המצב רוח היה מרומם והשיחה בינינו קלחה והשלמנו יופי את כל ה3 חודשים הללו.
נחתנו באילת, נועה חמושה במשקפי השמש שלה קורנת. הגענו למלון לסוויטה יפייפיה עם מרפסת שמש לים האדום הגדול והיפה והרי אילת ברקע .
היא עמדה מסתכלת בנוף המדהים של צהרים היום.
ניגשתי אליה וחיבקתי אותה מאחורה פרסתי את ידיה לצדדים ונישקתי אותה בצוואר.
"נלך לאכול?" שאלתי אותה.
"כן בוודאי, כרגיל אני מורעבת" אמרה. "בהחלט כרגיל , ברוכה השבה" סינתי.
ירדנו לטיילת וישבנו בבית קפה נחמד על החוף .
"נועה, איפה את רואה אותנו בעתיד" זרקתי פצצה למרכז השולחן, שיחת יחסינו לאן, וליבי החל פועם בחוזקה מלחץ.
"ב3 חודשים האחרונים בלעדיך הבנתי כמה שאני אוהבת אותך ומעבר לזה אם אנחנו לא נתחתן בסוף אני באמת לא יודעת מי יהיה בעלי" אמרה והסמיקה.
אני שמח לשמוע ככה, גם אני חושב שבעתיד נתחתן" אמרתי ובראשי חשבתי "מסכנה היא לא יודעת כמה בעתיד הקרוב".
השעה הייתה שעת לפנות ערב השמש החלה לשקוע והשמיים האדימו בצורה מרהיבה ביופיה כיאה למדבר. חמושים בכפכפים ומשקפי שמש שעלו על בלוריתנו טישירט ומכנס קצר טיילנו על החוף יד ביד מדברים על החיים מאושרים, מאוהבים, בלתי נפרדים.
"נועה!!!" נשמעה צעקה מאחור.
"ירדן?" שאלה נועה בפליאה. ירדן היה האקס של נועה עליו המעיטה לספר.
לפתע החלה נועה לרוץ בבכי. רדפתי אחריה.
"נועה!" קראתי לה לעצור.
לבסוף השגתי אותה תפסתי אותה וחיבקתי אותה ללא אומר.
התיישבנו בחדר על המיטה, שאלתי אותה "מה קרה???"
"שלא תחשוב שאני אוהבת אותו או משהו, אבל הסיבה היחידה שנפרדנו זה שהוא חזר הבייתה והיכה אותי, וקפצו לי פלשבקים לאותו לילה נוראי. אמרה ברעד בקול חנוק.
משכתי אותה עלי וחיבקתי אותה " אני בחיים לא אפגע בך, אין לך מה לדאוג את הנסיכה הקטנה שלי" אמרתי לה בקול בוטח משרה אווירת בטחון בחדר.
"מקסימום תקבלי ביס בטוסיק או תבלעי קצת מים בבריכה" אמרתי.
היא צחקה תוך כדי בכי.
"איי את בוחקת!!! " (בוכה צוחקת) אמרתי.
למחרת קמנו דיי מאוחר , אחרי לילה לבן (תרתי משמע) שעשינו אחרי 3 חודשים שלא פרקנו את ההורמונים אחד על השני.
"בערב תתלבשי יפה יש לנו ארוחת ערב חגיגית במלון לכבוד 20 שנה למלון " אמרתי.
"סבבה" אמרה . "יאללה תלבש בוא לים" אמרה וקמה להתלבש.
היא התפשטה כדי לשים בגד ים וההורמונים שלי שלא ממש נרגעו החלו להשתולל שוב. שלחתי את ידי לישבנה וחייכתי חיוך גדול.
"לא נרגעת עדיין?" שאלה.
"ממש ממש לא. אף פעם איתך לא" אמרתי בחיוך ממזרי.
"האמת שגם אני לא" אמרה והעיפה אותי למיטה. הסתובבתי מהר והשכבתי אותה על המיטה נישקתי אותה בכל הגוף נשיקות קטנות ועדינות כדי לשגע אותה. נוגע לא נוגע.
שלחתי את ידי למפשעה שלה והרגשתי אותה מצטמררת ומתכווצת מכך חדרתי , ירדתי למטה וחדרתי אליה עם לשוני ליקקתי אותה בתאווה. רק רציתי לגרום לה הנאה. היא רטטה ונאנחה בחיוך אדיר. היא זינקה עלי ונישקה אותי בטירוף. היא הורידה ממני את החולצה כמעט קורעת אותה ממני . היא הורידה את מכנסי ושלחה את ידה לחברי היקר מתחילה את הטיפול המסור שלה בו.
אחרי כמה דקות של שכרון חושים מטריף עצרתי אותה ומשכתי אותה אליי. היא עלתה עלי והרגשתי את החום העז בחדירה לגובה, חוויה מטורפת שלא ניתן לתאר במילים.
תפסתי אותה והפכתי אותה, רכנתי מעליה, ותוך כדי האקט לחשתי לה באוזן "אני אוהב אותך".
סיימנו בהרשה מדהימה ולא שמנו לב לזמן שטס , וכבר נשארנו בסוויטה להתארגן. טלפון קטן לרום סרוויס וארוחת צהריים מפנקת נשלחה אלינו ישר למרפסת שמש הגדולה עם הנוף המדהים , ארוחה על מגשי כסף על עגלה מצופה במפה לבנה.
.
לקראת 6 בערב נכנסנו להתקלח יחד יצאנו והתלבשנו. נכנסנו לחדר במלון.
"הפתעה!@!!!!" "מזל טוב!!!" צעקו יחדיו הוריה שלה נועה , הוריי, אחותה ובעלה , חברותיה הטובות וחבריי הטובים, סה"כ 10 אנשים ביחד עם עוד כ300 מאורחי המלון המופתעים.
לאורחים אין מושג מה מצפה להם בהמשך הערב.
"מזל טוב יקירה" אמרתי.
התקרבנו לבני המשפחה וחברינו שלא היה להם ולא לנועה מושג על מה שצפוי לקרות.
חיבוקים נשיקות ושיחה קולחת בשולחן, ערב כמעט מושלם, בקרוב מושלם.
אחרי כחצי שעה "אני הולך לשרותים לשניה" הכרזתי.
פניתי לדיג'י אותו ערב ונתתי לו דיסק, לחשתי לו באוזן, "תן לי מיקרופון ושים פליי בבקשה".
להפתעתי הוא לא שאל יותר מדי וביצע.
ברקע החלה מתנגנת המנגינה של השיר שלי ושל נועה. "שבועת הנצח".
התחלתי לשיר, מרגיש מינימום סולן מכל הלב, מטעים ומדגיש כל מילה ומילה , ברגש.
מסתכל עליה כל הזמן.
אני נוגע בחלום, כמעט פורש כנפיים
מביט עלייך בלבן, פותח שערי שמיים
אתה אהובי שלי שלך, מציאות בצל האגדה
שלך אהיה שבועת הנצח, כך בליבי אשא תפילה
שלך אהיה שבועת הנצח, כך בליבי אשא תפילה
וכולי שלך בערב זה, חוצה האושר ת'שמיים
מגע העור שלך מטיב עימי מכל חלום
ואני שלך לנצח קצת, יותר מכל זריחה
מבט עינייך מלטפות כמו הנשיקה הראשונה
הנשיקה הראשונה
התחלתי לפסוע לכיוונה של נועה בלב דופק תוך כדי שירה ונעמדתי לידה
גועש ליבי כמו הים, כמעט פורץ בסערה
מביטה עלייך כה שלו, בידי אפקיד את אמונך
ירדתי על ברכי, ושלפתי קופסא כחולה מרופדת , פתחתי אותה ומתוכה צצה טבעת יהלום.
ראיתי את פניה ההמומות של נועה מתחילות להזיל דמעה, וברקע נשמעו צווחות חברותיה של נועה
על ברכי נוחת אני רכות, ומבקש לעד רק את ידך
האם תהיי שלי לנצח, ונגדל את פרי בטנך
האם תהיי שלי לנצח, ונגדל את פרי בטנך
המנגינה המשיכה להתנגן ברקע, "נועה בחיים שלי לא הרגשתי כך עם בחורה, בחיים לא אהבתי בחורה כמו שאני אוהב אותך, האם תהיה שלי לנצח ונגדל את פרי בטנך, התנשאי לי" שאלתי.
"כן!!!" אמרה בבכי ובחיוך מטורף. נטלתי את הטבעת מהקופסא והשחלתי אותה לאצבע המתאימה על ידה של נועה.באולם מחאו כפיים וקראו קריאות התרגשות.
לינור ואהוד באו לברך אותנו , נועה בפנים קורנות ועיניים רטובות נצמדה אלי בחנניות ונשענה על כפתי מריחה את צווארי.
"מזל טוב אחות שלי, יש לך אחלה בעל" אמרה לינור. הסמקתי בשקט.
"ידענו שתתחתנו " צעקו חברותיה של נועה.
המשך הערב היה מושלם השיחה קלחה והכל היו מאושרים. בשעת לילה מאוחרת אחרי בקבוק שמפניה שנפתח משומקום ושחיה לילית כל המשפחה פרשנו כל אחד לחדריו, אני ואישתי עוד הלכנו לטייל קצת.
"ציפית לזה?" שאלתי אותה .
"ידעתי שזה יקרה רק לא ידעתי שהיום " אמרה
"אפילו שהתרגלתי לראש הקרימינלי שלך ולהפתעות שלך לא חשבתי בעולם שתעשה לי היום כזה יום משוגע" אמרה.
למחרת בבוקר אספנו את פעמינו ועלינו חזרה למרכז, ירדנו בתור בני זוג וחזרנו מאורסים, בעל ואישה.
הדבר היחיד שלא השתנה, זו האהבה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
The Perfect Blindate - פרק 7 - הסוף
פרק 7 - The Wedding
מיד עם שובינו מאילת החלו ההכנות הבלתי פוסקות.
מתוקף תפקידי ידעתי בדיוק מה צריך לעשות. קודם כל קבענו תאריך, ה27 בנובמבר 2009 בדיוק שנתיים אחרי שהתחלנו לצאת וקצת פחות מחצי שנה מעכשיו.
נותר לבחור מקום. רצינו משהו קצת שונה מאולם אירועים שגרתי.
נזכרתי במסיבת הקוקטיילים שארגנתי לפני שנה בערך בחיק הטבע.
"נועה זוכרת לפני בערך שנה באירוע של בזק ביער בן שמן?" שאלתי.
"כן, היה משגע" ענתה.
"דמייני את כל האזור בלבן. חופה בקצה, רחבת ריקודים גדולה באמצע מגודר ומתוחם" אמרתי מנסה לגרות את דמיונה.
"נשמע מעולה... אבל.. היתושים הרסו את הערב" אמרה.
"צודקת זה גם נובמבר סכנה לגשם" מרתי בבאסה.
"בעבודה שלך אין איזה חדר שאפשר להשתמש בו?" שאלה.
"האמת יש אולם ענקי בבעלותינו שיכול להכיל 400 איש + רחבת ריקודים" אמרתי.
"דבר עם שמוליק תבדוק את זה" אמרה. שמוליק הבוס שלי.
אחרי 5 דקות אמרתי לה
"שמוליק אישר לי להשתמש בזה, ולא הסכים לקחת תשלום" .
"עכשיו צריך לארגן קיטרינג בר שולחנות ו......." "נועה!!!, תפסיקי להלחץ! אני דואג להכל! בעבודה שלי עובדים על הכל כבר" צעקתי קוטע אותה.
"אז לך תכין קפה ושים איזה סרט בDVD" אמרה בחוצפה.
אחרי חצי שעה הלכנו לים עם חברים, האווירה הייתה מדהימה, נועה כרגיל מסמר הערב.
למחרת בבוקר נועה העירה אותי ואמרה שהיא הולכת עם אימא שלה לסידורים.
חזרתי לישון
לאחר כ5 שעות התעוררתי מנקישות בדלת.
קמתי משפשף עיניים לפתוח אותה.
בדלת. שוטר.
"אור?" שאל השוטר בפתח.
"כן" עניתי וליבי החל לפעום בקצב היסטרי.
"אפשר להכנס?" שאל
"מה קרה " שאלתי בקול חנוק יודע את הבשורה אך דוחה אותה.
"נועה, ואימא שלה נפגעו לפני כחצי שעה מתאונת דרכים והן מאושפזות באיכילוב, תתלווה אלי בבקשה לבית חולים" אמר בקול שקט השפיל את מבטו, ודמעות החלו זולגות על עיניי.
נכנסנו לניידת . בבית החולים הדמעות הפכו לבכי.
אם וביתה שוכבות זו לצד זו מחוסרות הכרה מונשמות ומלאות תחבושות וחבורות.
לינור הגיעה עם יהודה ותפסה אותי בוכה, וחיבקה אותי.
הרופא יצא מהחדר.
"נו דוקטור?" שאלתי בקול חנו.
"אני מבין שאתה הבעל" אמר בקול שקט והשפיל מבטו.
"שרית פגועה במצב בינוני אך יציב ולא נשקפת סכנה לחי" עצר והסדיר את נשימתו.
"נועה סובלת מסדק בגולגולת היא מונשמת בקומה במצב קשה מאוד ויש חשש לפגיעה מוחית בלתי הפיכה שאותה נוכל לברר כשתקום אם תקום, וכרגע יש סכנה ממשית לחיה" אמר וקלט בן רגע איך אדם שהיה המאושר והחזק נפשית מבין כל האנשים הופך לשבר כלי וכל עולמו חרב עליו.
"אני מצטער" אמר ופנה לעיסוקיו.
בשעה הקרובה ישבתי בבכי בלתי נשלט על הכורסא ליד המיטה של אישתי.
מלאה בצינורות ומכשירים מסביבה עטופה בתחבושות ועיניה עצומות.
ב4 חודשים האחרונים השגרה שלי הייתה בבוקר עבודה ומהעבודה עד לבוקר שלמחרת ליד המיטה של אישתי מקווה שתתעורר.
שרית שבינתיים שוחררה העבירה איתי את חלק מהלילות , ונשארה לצידה בבקרים.
החברים באו לבקר פה ושם.
אחרי 4 חודשים בבית המשפט הנהג הפוגע קיבל שנה מאסר בפועל ושלילה לצמיתות.
"רוצח" זעקתי באולם בית המשפט ופוניתי ממנו בכוח ע"י השוטרים.
יום למחרת פסק הדין נועה נפטרה מפצעיה בזמן שליטפתי את ראשה בעדינות. כאילו פסק הדין היה היריה האחרונה בראשה.
את השבעה ישבנו בבית הוריה.
לאחר כחודש עזרתי אומץ ופתחתי את המגירה הפרטית של נועה.
במגירה מצאתי את יומנה האישי וכל מני פריטים אישיים ודברים שכתבתי לה.
מצאתי עוד פתק, סוג של צוואה אפשר לקרוא לזה.
"אור היקר אהובי, משוש חיי,
במידה והינך קורא את זה כנראה שאינני פה עוד בין החיים. אני לא יודעת אם כבר התחתנו אבל מה שבטוח אני רוצה.
בחיים לא אהבתי מישהו כמו שאהבתי אותך.
לצערי זה נגדע מכל סיבה שהיא ואינני פה עוד. אני רוצה שתמשיך הלאה, תתחתן ותביא ילדים, אני רוצה שתהיה מאושר, אך עם זאת תשכח אותי!
אל תשאר מאחורה! קום! בשבילי תתגבר! אני רוצה שתהיה מאושר! הגשם כבר ישטוף את הדמעות.
. SO LONG DARLING.
אוהבת אותך עד אינסוף. שומרת עליך מלמעלה. אישתך, נועה.
"
מזוג מאושר נפרדנו בעל כורכינו.
מהשיר שבועת הנצח, עברנו לשיר "דמעות"
"מלבדך לא הייתה לי אף נערה לא אהבתי לפני אמונים לך שמרתי ואשמור לך גם אחרי"
"אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות אבל הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות הן זולגות אל הקבר החם"
SO LONG DARLING REST IN PEACE" אישתי" זעקתי בהלוויה שלה.
כבר נשבעתי שלעולם לא אצא יותר לבליינדייטים?
שנתיים אחרי מותה של נועה ותליית תמונת זכרון שלה בדירתי, וביקור שבועי קבוע בקברה הכריחו אותי לצאת לבלינדייט אחרי שנתיים שלא התקרבתי לבחורה.
לירז הכירה אותי שבר כלי ולמרות הכל עמדה לצידי תמכה והבינה את כאבי ואובדני. המון שיחות פריקה המון תמיכה ואהבה מצידה. כעסתי על עצמי שאני לא יכול לתת לה את האהבה שמגיע לה . שאלתי אותה אינספור פעמים למה היא נשארת איתי כשהיא יודעת שמגיע לה משהו יותר טוב.
"אני אוהבת אותך, אתה שווה כל מאמץ שלי, אתה לא פוגע בי ואתה מתייחס אלי יפה" אמרה.
"אבל את לא מקבלת אהבה" אמרתי.
"אתה נותן לי בטחון ורוגע ויחס תומך" אני חושבת שזה המירב שאפשר לצפות ממך אחרי מה שעברת" אמרה.
"חסר לי אומנם ה3 מילים האלה "אני אוהב אותך" " אבל אני לא מתעלמת ממה שאתה כן נותן.
"לפעמים זוגיות וחברות טובה נמדדת דווקא מהקשיים והחסרונות ולא מהדברים הטובים" אמרה.
שבוע לאחר מכן ושנה אחרי שנחנו יחד ביקשה לירז להתחתן איתי.
פרצתי בבכי עז.
לירז לא ביקשה את זה שוב.
רק המחשבה על זה שאני עם בחורה שהיא לא נועה גורמת לליבי להשבר ולהרגיש בוגד, אז להתחתן?
לאחר כחודשים בהם היחסים בינינו לא השתנו קראתי שוב את המכתב שנועה השאירה לי וניסיתי לציית לבקשתה והפנמתי את הצורך להמשיך הלאה אבל לא הסמכתי לשכוח.
ביקשתי את ידה של לירז בנוכחות הוריה.
"אתה בטוח?" שאלה לירז בשוק טוטאלי.
"כן" אמרתי בבטחון. פחדתי שתשאל למה. למזלי זה לא קרה.התחתנו לאחר כחודשיים.
לאט לאט גם התחלתי להנות ולהשתחרר ביחסי מין איתה והזוגיות רק השתפרה. לאחר כשנה תחת ברית הנישואין לירז נכנסה להריון והביאה לאוויר העולם את רותם ביתנו הבכורה.
ובקששר לנועה אתם תוהים? אני עדיין מבקר את הקבר שלה אחת לשבועיים ועדיין מזיל דמעה מדי פעם.
לירז מצידה מבינה ותומכת.
את נועה אני בחיים לא אשכח ובחיים לא אפסיק לאהוב.
לאחר 7 שנים נפטרה לירז ממחלת הסרטן אחרי מאבק ממושך כשאני לצידה.
היא השאירה אותי עם רותם בת ה6 וניר בן ה4. הפעם נשבתעי שלעולם לא עוד. 2 חתונות הספיקו לי.
"ומי יודע את הנפש של אדם בבדידותו שמשמיים לא נכתב לו שאהבה היא יעודו?" אני שואל את עצמי.
הסוף.,
-------------
חבר'ס תגובות, באמת לקח לי המון זמן לכתוב אותו ... תתאמצו טיפה לקרוא זה לא יותר מדי ארוך.
