היי, אני לא כךכך יודע ממה להתחיל, אוקיי אז אאלתר, ממ אנחנו היינו שנתיים וחודשיים יחד עם לפחות 3 פרידות ועוד כמה הפסקות, רבנו תמיד ושחזרנו איכשהו זלזלתי בזה ולא חידשתי את הקשר בינינו כאילו לא הרבנו לצאת בכלל או לשתף זה את זה, כאילו הייתי מטומטם למה לעזעזל לא יצאתי איתה וישבנו כל הזמן בבית?!
ועכשיו נפרדנו פרידה קשה... כלכך קשה.. לא יודע פשוט, בתור ידידים אנחנו ממש משתפים אחד תשני כי אחרי שנפרדנו נפגשנו ודיברנו אבל, היא אהבת חיי וכן היא אהבת חיי, היא משהי שמשלימה אותי, היא ממלאה את החלל הריק בחיים שלי ואני מרגיש איתה הכי מושלם בעולם ואני אוהב אותה הכי בעולם,
אני פשוט משתגע שאני לא איתה, אני מטפס על קירות כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי, וכואב לי להמשיך הלאה כי אני לא יכול כואב לי, אני לא רוצה לוותר על אהבת חיי אבל מה היא החליטה לוותר?
באמת היה לנו ויש לנו עדיין אהבה חזקה, אין לי ספק בזה, אני נשבע שלמדתי את הלקח פשוט, מצטער שלא ניצלתי את ההזדמנות בכל פעם שחזרנו ופתאום אני מרגיש כזה שממש איבדתי אותה לא יודע, אבל אני תמיד איכשהו מאמין בליבי שתחזור, הרי זאת היא, תמיד היא אין מצב פשוט שהיא תלך לא יודע..
מה אתם חושבים שעלי לעשות? לחכות לה? כי התקווה מציפה אותי כל פעם מחדש..
באמת שהיו לנו שנתיים וחצי מדהימות ועברנו כלכך המון ממש המון, היא הייתה הראשונה שלי כמובן (מין),
ושנפרדנו חלק גדול מחיי פשוט הלך...
בבקשה תגידו מה לעשות? לחכות? אני באמת מיואש..
אחי אני בדיוק מרגיש כמוך
אומנם אני וחברה שלי נפרדנו בנסיבות כאלה ואחרות
אבל אם היא החליטה שהיא לא רוצה אז אל תלחץ
אל תציק
אל תרדוף
אל תדבר
פשוט תשב במקום שלך
ואם היא תרצה היא יודעת איפה אתה
אל תשכח אותה
אבל גם אל תחכה לה ושלא יהיה לך תקוות לשום דבר
אל תצפה לכלום
ויהיה בסדר
אתה אוהב אותה ?
אז תלחם .
אל תשב ואל תעשה כלום עם עצמך -
כמו זה שלמעלה אמר .
תילך , תדבר איתה -
תראה לה שהשתנת .
תראה לה שלמדת מכל הטעויות .
בחיים אבל בחיים אל תתיאש ,
אני בטוחה שעם היא אוהבת ,
היא תהיה איתך - למרות הכל .
לפי דעתי את כל מה שאמרת פה , תגיד לה.
רואים עד כמה שאתה מצטער שלא נתת מספיק,שלא הערכת.
כמו שאומרים:"רק שמאבדים מעריכים"
אל תוותר על משהו שממלא אותך , תלחם עליו עד הסוף.
תיהיה אמיתי הכי חשוב.
