האהבה כואבת

היי ,
כתבתי לא מזמן סיפור והעלתי אותו למקושרים
החלטתי להעלות אותו גם לכן,
מקווה שתהנו


"שקרןןן שקרןן שקרן.!!! זה מה שאתה.!!"
כך זה מתחיל אם כול כניסה שלי הביתה..
"נישבר לי כבר מהשקרים שלך.!!
והינה עוד צלחת עפה לכווני..
"כול היום יוצאה לשתות אם החברים שלך וחוזר
מסריח מי ריח של אלכוהול ובשמים של נשים.!"
והינה עוד חריקה של רהיט מי למעלה
רמז שקוף של השכנים לשמור על השקט.. (אני דיי בטוח שהם כבר רגילים.)
"אתה כמו קונדום.!" היא אמרה לי..
והמשיכה
"בהתחלה ההייתי צריכה את התמיכה והביטחון מימך
עכשיו אתה לא שווה כלום.!" דיי התפלאתי לשמועה מימנה מילים כאלה..
התקרבתי אליה בצעדים אטיים
וניסתי לחבק אותה..
"מאמי.. אני מצטער.." ההייתי בטוח שזה יעבוד..
הרי כול ערב זה עובד.. זה מתחיל ב-אני מצטער וניגמר נשיקה..
אבל הפעם זה לא הלך..
אביבית רצה אל החדר והסתגרה שמה..
הוצאתי מהמקרר פחית בירה זרקתי את עצמי על הספה בסלון והדלקתי טלוויזיה,
בזמן שאני יושב לי בסלון ורואה שתי מסכי טלוויזיה במקום אחד.
אני רואה שאביבית יצאה מהחדר..
"זהו עבר לך.!?" אמרתי בקול גבוה.
היא הסתכלה עלי..
ישר לתוך העיניים ממש ננעלה לי על העיניים
דקה שלמה של בהייה אחד בשני
הרגשתי בקרב מצמוצים, אבל לאט לאט הבנתי שזה לא ניראה טוב.
היא התקדמה אליי.
ואני כולי בצפייה לסוג של נשיקה.. לאדע אם לחייך או להעמיד פניי רציני.
היא עמד לפני.
הבנתי תרמז והורדתי ת'רגלים מהשולחן,
היא לקחה את המטען שלה וחזרה לחדר..
לא עברו כמה שניות והגרועה מי כול קראה..
אביבית ליד הדלת אם שתי תיקים.
פאקקק.!! מה עובר לה בראש..!?
זה כמובן מה שעבר לי בראש.
היא הסתכלה אליי.
פתחה את הדלת ויצאה..
הכבוד הגברי שלי אמר לי "אלצ'וק הלכה הלכה כוס עמק... אל תרדוף אחריה, יומיים היא פה.!"
אני לא יודע אם זות הייתה טעות להקשיב ל"ייצר " הזה..
אני דיי שיכור והעיניים שלי לאט לאט ניסג...
דפיקות בדלת..!!
פאק.!! מה השעה!? "מי זההה!?"
"זות אני רונית.!"
רונית..!?
מה היא רוצה מימני ב6 בבוקר.!?
"רגעעעההההה"
לפני שהספקתי לפתוח ראיתי את המפתחות של אביבית על השולחן אם מעטפה לבנה
פאקקק זה לא היה סיוט כול העינין הזה.!?
שוב הדפיקות בדלת.
"שניייה............!!!!!!!!!!!!" צעקתי בעצבנות.
הכול מסתובב לי, איבדתי את עצמי לרגע.
פתחתי את הדלת
"שלוש שלוש ליפיפייה הנרדמת"
"בוקר טוב גם לך פינקיו"
רונית היא אחותה של אביבית
אנחנו סוג של חתול ועכבר,
לא מסתדרים...
"באתי לקחת את שער הדברים של אביבית"
"תמיד ידעתי שאת יכולה לעבוד בתור סבלת"
"כן, לזה קוראים עבודה חמוד."
"תמשיכי ככה ולא תקבלי טיפ "
"מצחיק מאוד אידיוט"
אין היא מתה עליי...
נתתי לרונית לעסוק בחדר בזמן שאני מוצאי לי פחית בירה מהמקרר..
לא סימאתי שתי פחיות והיא יצאה מהחדר אם תיק גב וכמה שקיות
"על הבוקר אתה שותה תגיד לי..!?"
"מומלץ לשתות כול שעה עגולה אני לא רוצה להתייבש.."
"אידיוט, אלכוהוליסט ההיתה וכך גם תשאר..."
"את יודעת כש אני מסתכל עלייך ועל אחותך אני מתחיל להאמין יותר ויותר בסיפור של היפה והחייה.."
"ההיתי שמחה להריץ איתך דחקות אבל אני ממהרת למקום שקוראים לו עבודה."
"להתראות גמל שלומו"
"בי הנקוק"
"אני אכן גיבור על.."
רונית הלכה...
ובראש מתרוצצות לי כול מיני שאלות שגורמות לי לבלבול, כמו הכתביות האלה של המטריקס זה מה שרץ לי בראש המון נתונים זזים מהר
החלטתי ללכת.! לישון...
נכנסתי לחדר.. והחדר היה כמעט רייק..
פאק פאק פאק.! מה פה קורה פה?!?!
דפקתי לעצמי את החיים.!!!
רק עכשיו אני מתחיל להבין מה באמת עשיתי
הדבר היחיד שנישאר לי זו רק תמונה מוסגרת שלי ושל אביבית
ובושם שהיא קנתה לי..
החזקתי את התמונה של אביבית וחייגתי אלייה..
סיננוןןן סינוןןןןן סינוןןןן..
זה מה ששמעתי במקום ה"טווו"
"שלושש אם הגעתם לפה סימן שלא הבנתם ת'רמז
חיסכו לעצמכם את ה- פיב"
כן, היא לא רק נשמעת כזות..
היא דיי סנובית..
השעה 6:45 בבוקר ואין תשובה מי אביבית..
אני חושב שאני ישלים שעות שינה..
קמתי בצהרים בגלל צלצול של הודעה, השעה 2:36
מצאתי את עצמי בחדר די רייק אם התמונה שלי ושל אביבית על הבטן
כולי מסריח ומזיעה פותח את המים במקלחת וניגש לפלאפון לקראו את ההודעה
" אל תתקשר יותר לאביבית ואל תציק לה.!"
מעה.!? מי זה.!? מה הוא רוצה.!?
ולמה אין מספר בהודעה הזות.!?
אני חייב להודות שזה די הלחיץ אותי...
אין גם מספר לחזור אליו..
מה ניסגר איתי !?
שוב ניסיון חיויג אחרון להיום.!
סינוןןןןןן סינוןןןן בתקווה שזה לא יהיה באמת סינון
מזכריה....
נכנסתי להתקלח הורדתי מעצמי את הג'יפה..
הרגשתי יותר רענן.
יצאתי ,התלבשתי..
הסתכלי על התמונה שלי אם אביבית..
פשוט מסתכל עלייה ומעביר תמונות שלנו בראש..
איוו.. חבל שאין לחיים מוזיקת רקע...
מבט קצר אל השעון ו...
Wtf!? השעה 6 בערב.!?
כול הזמן הזה ישבתי מול תמונה..?!
אני לא מאמ...
הפלאפון מהבהב.! זה סימן לצלצול קרב.!
מסתכל על המסך של הפלאפון
מספר חסוי מחייג אליך
פאק. אולי זה מי ששלך לי ת'הודעה?
הריי התחכמתי.! ישר אחריי ההודעה צלצלתי אלייה.!
בחרתי שלא לענות, אני יודע שזה לא יפתור את העניין
אבל אני מעדיף שלא לענות
לדחות את זה,
שמתי אליי ז'קט ויצאתי לפאב "פאב הרחמים"
ככה אני קורה לו..
אולי זה מאוחר מידי לספר קצת עליי.. אבל.. (לא היה לי זמן לספר בדיוק חברה שלי עזבה ת'בית)
ההייתי חיי בקריות הכרתי את אביבית ועברנו יחד לטברייה
שכרנו דירה וההינו מאושרים,
לא עבר זמן רב ופוטרתי מהעבודה.. ות'אמת ובשיא ההשפלה אני אומר שאביבית הייתה מתחזקת את הבית...
השארתי מאחורה את החברים שלי,המשפחה שלי ממש עזבתי הכול כדי לחיות אם אביבית בשקט,
תמיד כש אני רב אם אביבית או כול דבר קטן אחר שמעצבן או מטריד אותי
אני ישר הולך ל"פאב הרחמיים" זה מקום המקלט שלי..
אביבית לא סובלת את החברים שלי..
ומי אותה סיבה גם הם לא מתים אלייה..
לכן תמיד כש אני חוזר הביתה מי טיול אם החבר'ה
הווריד שלה מתנפח..
את "פאב הרחמיים"
אני מכיר דיי טוב
זה כמו להגיעה כול יום למקום עבודה.
אותם אנשים אותם שולחנות
תמיד בפינה הימנית יושב לו ולדימיר שותה כמה כוסות וממרמר על החיים שלו
על הבר תמיד ישב שלום הוא שותה כמה כוסות ומתחיל אם כול מה שזז(כש אני אומר כול מה שזז אני מתכון לזה.!)
ועוד מעטים שממש חיים שמה ו"דואגים" לפרנסה של בעל הבית...
לענייננו
הגעתי לפאב
והברמן הביא לי מעטפה לבנה..
"קח אחי חברה שלך הייתה פה
היא אמרה לי להביא לך את זה..."
רגעה רגעה רגעה..
למה זה מוכר לי העניין הזה.!?
היא השאירה לי מעטפה כזות בבית.!!!
"תודה אחי , לפני כמה זמן היא הייתה פה..?"
"בצהרים אני חושב.. אם איזה בחור אחד..."
"מעהההה.!? אם מייי.!?!?" אמרתי בקול גבוה..!
"אין לי מושג מי זה אני לא ראיתי אותו בעבר..."
יכול להיות שכול העניין הזה שאביבית עשתה לי היה הצגה.!?
יכול להיות שהיא יוצאת אם מישהו אחר וזה היה התירוץ לנפנף אותי?!
"תרביץ פה וודקה רדבול"
"בדרך.."
מצאתי את עצמי שוב משתכר לי בפאב
ובוכה על החיים שלי..
הסתכלתי על המעטפה והיה רשום מאחורה בקטן את הספרה 2
OK אני דיי בסטלה, חברה שלי עשתה לי סצנה ויצאה לי מהחיים
אחותה מעירה אותי על הבוקר כדי לקחת חפצים
אני מקבל איומים לפון ועכשיו אביבית רוצה לשחק איתי משחק.!?
הלכתי הביתה ולקחתי את המעטפה שהיא השירה לי על השולחן
אבל רגע.. למעה כתוב אלייה בכלל 3.!?
יש לי שתי מעטפות אם הספרות 2 ו3
איפה 1.?!
טוב, העניין התחיל להיות מוזר,
חברה שלי "זרקה " אותי ועכשיו היא משחקת איתי בשרלוק הולמס.
פתחתי את המעטפה אם הספרה 2 היה כתוב שמה:

"לכן, ארזתי את הדברים שלי ויצאתי מהבית,
אני מקווה שאתה עכשיו מבין איך זה להיות בצד שלי.
אין אפחד בבית, אין אהבה, אין צומת לב
והכי גרועה תחושה של בית ריק."

אני מודה. העיניים שלי מתחילות לנצנץ
והופ ברכה לה דמעה
פתחתי מהר את המעטפה אם הספרה 3
ובה היה כתוב:

"אני מבקשת ממכה לשכוח מימני
כי אני כבר שחכתי
אני בטוח שאתה עכשיו מסריח מי אלכוהול
ומצטער על הטעות שעשית
"על טעיות משלמים"
ואל שלך אתה תשלם בקרוב
האהבה כואבת.!"

רגעה,
מה זה אמור להביעה.?
זה כבר נשמעה כמו מכתב איומים.!!
היא ממש קוראת אותי ויודעת עליי הכול,
כול משפט שמה נכון.!
אבל מה העניין הזה אם הטעיות!?
נכון עשיתי טעות,
מה המחיר שלו עכשיו..!?
הסקרנות, ויותר מי כול האהבה שלי אליה גרמה לי ללכת אלייה.! ללכת?! לרוץ!!
הגעתי עלייה מתנשף מתחת לבית אם המכתבים וקראתי לה מהחלון.
אחותה יצאה מהחלון
"היא ללא בבית ואני ממליצה לך לעזוב את המקום"
"סתמי ת'פה פרה!! "
"אביבית!!!"
"אלי.! אמרתי לך היא לא בבית . כדי לך ללכת.."
"תקשיבי ותקשיבי לי טוב אם את לא קוראת לה עכשיו אני עולה.!"
היא לא הותירה לי ברירה.!
צעקה אחרונה
"אביבית אני פקינג אוהב אותך.!!"
לא האמנתי שאמרתי דבר כזה קצת קשה לי להגיד לה את זה בפנים..
התקדמתי לכוון המדרגות
אני מרגיש יד על הכתף שלי..
מסתובב ו..
הינה אני ...
מוצאה את עצמי בבית חולים
גבס ברגל תחבושת ביד
ורוב גופי מלא בשריטות
אחח כואב לי בכלל לזוז
ובכלל מה זה הדבר הזה ששמציק לי בתוך הגבס שברגל
גירוד ארוך ואני מרגיש משהו
זה מכתב.!!
מכתב לבן כמו כול המכתבים
אם הסיפרה 1!!!
אני דיי מתרגש
לא שקועה בכלום,
עבר ההלם שאני נמצאה בבית חולים ולאדע איך
עברו הכאבים עבר הכול
המכתב הזה מספר 1!! אני חייב לקראו.!
פתחתי את המכתב ובלב תחושה של כוננות
כוננות ללב מתי הוא יקפוץ!
והינה אני קורה אותו..

"היי, אם אתה קורה את זה עכשיו אתה כנראה
לא במצב הכי טוב בעולם..
אני אוהבת אותך.!
ואני בטוחה שגם אתה..
אבל לא הותרתה לי בררה
זות הדרך היחידה שתראה לי את אהבתך
לכן, ארזתי את הדברים שלי ויצאתי מהבית,
אני מקווה שאתה עכשיו מבין איך זה להיות בצד שלי.
אין אפחד בבית, אין אהבה, אין צומת לב
והכי גרועה תחושה של בית ריק
אני מבקשת ממכה לשכוח מימני
כי אני כבר שחכתי
אני בטוח שאתה עכשיו מסריח מי אלכוהול
ומצטער על הטעות שעשיתה
"על טעיות משלמים"
ואל שלך אתה תשלם בקרוב
האהבה כואבת.!"

סימאתי לקרוא והדלת נפתחת..
זות אביבית..!!

"פאקק זה היה מטורף את משוגעת.!!"
אמרתי אם חיוך מהחלון עד לדלת
" אני אוהבת אותך "
"גמאני ואני מצטער, הבנתי את הכול
כנראה שרק ככה אני מבין דברים"
*נשיקה*
"אלצ'וק... אלצ'וק... אלי.. אלי..!!"
מעה!?
קום יאללה כבר 7 וחצי בבוקר.!!
מעה?!
כול זה היה רק חלום.!?



כנראה שאני רק חולם איך זה להיות איתך...
האהבה אכן כואבת...