אני הרי יודעת שדמעות הן לא פתרון,
אז למה הן זולגות בקצב?
אני הרי יודעת שלבכות זה לא הדבר הכי נכון,
אז למה הדמעות זולגות לי על הלחי?
אני יודעת ששינאה הורסת,
אז למה אני בוערת משינאה?
אני הרי יודעת שאהבה כואבת,
אז למה אני מרגישה אותה?
אני מתפרקת,
נשברת,
מתרסקת.
אני לא מסוגלת להכיל את כל הרגשות האלה,
שצפים בי פתאום.
מלא רגשות לא קשורים אחד לשני,
אבל כל אחד מזכיר שהוא שם.
מכאיב טיפה,
אולי צובט.
אולי סתם נותן מכה להזכיר שהוא קיים.
הכל מבולבל כל כך,
כאילו מישהו לקח וטילטל אותי קצת יותר מידי.
ואז,
אז הוא הניח אותי הפוך,
שהכל יתבלגן עוד טיפה.
שאני לא אדע מה שייך לאן.
מישהו החליט לשים אותי על רכבת הרים משונה,
אולי סתם איזה גלגל מסתובב.
מישהו החליט להפוך לי את החיים,
ולא אכפת לו שלי כואב.
מעניין מיזה המישהו הזה,
מה,
ה' לא נתן לו לב??
---------------------
קטע מבולבל שמתאר אותי בדיוק.
אחד הגרועים שלי...
זה רק משקף עוד יותר את התקופה הזאת שאני עוברת.
אני כל כך אוהבת לקרוא דברים שאת כותבת.
כל קטע יותר טעון ברגשות, מפתיע, עוצמתי ומדהים מהשני.
הנקודת מבט שלך לחיים חייבת להשתנות!
את עצובה יותר מדי, ורואים את זה, וזה לא יעשה לך טוב.
זה רק יגרור אותך יותר למטה.
את חייבת לצאת מזה, חייבת להתעודד, להתגבר, לשכוח, להיות אופטימית.
ובעיקר להיות מאושרת.
תמיד פה בשבילך!
בעיקרון אני מסכימה עם עדי .
אני כ"כ אוהבת לקורא את מה שאת כותבת ..
כי זה אמיתי , זה את , זה טעון זה משקף כ"כ הרבה .
את חייבת לשנות את הגישה מאמי
לשים את כל מה שעושה לך רע בצד להמשיך בחיים .
קשה לקרוא את מה שאת כותבת , זה פשוט כואב , מזעזע את הלב , אותי אישית .
כואב לי לקרוא את המילים הנכתבות .
נכון שרע וכואב , אבל את חייבת להמשיך , את חייבת להיות חזקה.
את שברירית , ואת ניתנת להשפעה מהירה .
תעזרי כוחות ותעלי למעלה , את חייבת !
להיות עצוב זה יכול להיות מחלה .
פה תמיד לכל 3>
אתר האהבה הישראלי