אש השנאה

יש בי כל כך הרבה שנאה בזמן האחרון,
בתקופה האחרונה שפשוט לא עוברת.
שנאה שבוערת בתוכי,
לא עוזבת.
שנאה על הכל,
על כולם,
לפעמים סתם בלי סיבה.
אני בוערת מבפנים,
הכל שורף,
נשרף.
נכוות שוב ושוב מאש השנאה,
אבל היא לא נכבת,
היא לא דועכת.
היא רק מתגברת מיום ליום..
מרגע לרגע אני שונאת יותר ויותר..
האש מתלהטת,
עם כל מחשבה.
מחשבה על מה שהולך ומה שבא.
כניראה שאת השנאה הזאת?
רק מי שהצית יוכל לכבות.
אז זה לא יקרה.
כי הם רבים מידי..
כל יום הם מוסיפים עוד להבה,
כל יום מבעירים את השנאה מחדש.

שונאת את הכל,
שונאת את כולם.
זה שורף אותי,
הם שורפים אותי.
מתי הם יבינו שגם אני,כמוהם,
בסך הכל בן אדם?

-----------------

סתם קטע של רגע שלא אהבתי בכלל :|| ,
אבל אני מתחברת אליו..