סיפור שקרה אתמול-היום על מרמה וזיוף.

סיפור שקרה אתמול-היום על מרמה וזיוף.

אימוש החמודה, אוהבת לתרום, היא בן-אדם שאוהב לתת ולעזור, עמותות, תביעות משפטיות על פארש, אנשים קרובים אלייה שזקוקים לכסף.
אימוש חמודה.
אתמול כשקפצה לקנות לחם, פגשה אותה אישה, רונית, שהן מכירות עוד מכשהייתי בת 3 ולא דיברו עשר שנים.
רונית - נקלעה למצב לא נעים, שבו, לטענתה היא צריכה לשלם ערבות למשטרה כדי שלא ישלחו אותה לכלא על תביעה משפטית לא נכונה. היא אומרת שחבר של בעלה הגיש לבית המשפט משהו לא נכון על העסק שלהם. הבעלים של העסק זאת רונית ולכן היא זו שצריכה ללכת לכלא.
הערבות היא 6000.
אימוש החמודה, אוהבת לעזור הסכימה לבקשתה של רונית לרשום לה שני צ'קים של אלף כל אחד ולהשאיר את שדה המקבל ריק כי 'היא רוצה לרשום אותו לפקודת למשטרה'.
"תודה, הצלת את חיי, אני חייבת לך, בארבעת ילדיי הקטנים, אני אחזיר לך, תודה"
כשאבא חזר בערב מהעבודה, אימוש סיפרה לו את כל המעשייה, הוא אמר לה "יופי שושיק, עשית את המעשה הנכון, למרות שלא נראה עוד את הכסף - עשית את המעשה הנכון"
אימוש ואבוש החמודים.
היום מצלצלים בדלת, רונית. אמא הופתעה שהיא כבר מחזירה לה את הכסף.
מה קרה? נאבדו שני הצ'קים על סך האלף והיא צריכה להיות עוד 10 דקות במשטרה.
אמא עוזרת לה לשפוך את התיק, אולי בכל זאת הם שם.
"רונית, את לא ילדה קטנה, אי אפשר לאבד שני צ'קים שאמורים להציל את חייך"
רונית בכתה, ראיתי דמעות בעיניים שלה וביקשה מאמא שלי צ'ק אחד הפעם על סך 2000.
היא אמרה לה אני ארשום לך, אבל קודם כל אני צריכה לראות את שני הצ'קים האחרים או לבטל אותם עם הבנק.
לרונית לא הייתה דרך להראות לה את שני הצ'קים 'האבודים' ואמא ביטלה את הצ'קים בבנק.
רונית קיבלה צ'ק חדש על סך אלפיים.
"תודה, הצלת את חיי, אני חייבת לך, אני אחזיר לך, תודה"
נעלמה.
אימוש החמודה מקבלת טלפון מהבנק.
"שושנה כהן? מדברים מהבנק"
"כן"
"את בחו"ל?"
"לא, למה?"
"באה לכן אישה הבוקר עם שני צ'קים על שמך שזוייפו מסך אלף לסך עשרת אלפים וכרגע היא הייתה כאן שוב עם צ'ק נוסף מזוייף על סך 20.000. ביטלנו את הצ'קים למקרה שתנסה בבנקים אחרים והודעתי לכל הפקידים שלא יפדו את הצ'קים האלה. אני מציעה לך ללכת למשטרה."

אמא הלכה למשטרה, הגישה אישום על מרמה וזיוף וחזרה לספר לי את כל הסיפור.
מתברר שרוניתוש ניגשה הבוקר לבנק לפדות את שני הצ'קים המוזייפים על סף העשרת אלפים והפקידה שבמקרה מכירה את אמא שלי טוב מאוד זיהתה את הזיוף. רונית נעלמה משם ובאה אלינו הביתה לבכות שנאבדו לה הצ'קים.
אחרי 20 דקות הגיעה שוב אל הבנק עם צ'ק חדש על סך 20000 ובמקרה אל אותה פקידה.
הפקידה אמרה לרונית, "אני צריכה לדבר עם כותבת הצ'קים, זאת לא המ' שלה"
"לא! היא בחוץ לארץ!"
"אז איך קיבלת את הצ'קים האלה?"
"תפסתי אותה על המזוודות כתבה לי שני צ'קים ונסעה"
"אז אני בכל זאת אנסה לתפוס אותה"
רונית נעלמה.


אם הפקידה לא הייתה מכירה את אימוש, הלך כל הכסף בבנק.
רונית לא הייתה צריכה שום ערבות.
אמא שלי לא חשבה בכלל לראות את הצ'קים בחזרה, היא סך הכל רצתה לעזור לבנאדם שנתבע עם ארבעה ילדים קטנים בבית.

בת זונה.