ילדה אחת יושבת ליד החלון וסופרת את טיפות הגשם
סופרת את העלים שנושרים על המדרכה
סופרת את החיילים שנהרגים במלחמה.
מנסה לעקוב אחר השעות שחולפות עד שאבא יחזור
מנסה לשמור דמעות ליום שבו יהיה חשוב לבכות.
והנה עוד עלה נשר,
כמה שזה מצחיק
שכמו שפרח הוא נובל
כך עוד חייל נופל.
היא לא באמת מבינה מה זאת מלחמה
היא עוד ילדה קטנה,
אבל היא יודעת שאבא שם
היא יודעת שאבא נמצא בחזית.
היא מרגישה ידיים עוטפות אותה מאחורה
ידיים חמות שמרגיעות אותה טיפה
היא מסתובבת לאחור בוהה לו בעניים
זה אהוב ליבה שנפרד ממנה עוד יומיים
הוא חזר מהצבא והוא עוד יחזור להילחם
הוא עוד ייפול ויעמוד
ושם לעולם יישאר.
אישה אחת יושבת ליד החלון וסופרת את טיפות הגשם
סופרת את העלים שנושרים על המדרכה
אוספת את הרסיסים שהיו פעם הלב שלה.




