בס"ד
זהו זה, הגעתי לסוף והפעם מקווה שלתמיד ,
אני לא יודעת למה עשיתי את מה שעשיתי אבל אני מרגישה שלמה עם ההחלטה שלי ב 99% .
העדפתי להיפטר מכול המכתבים שכתבתי לך מאז ומתמיד .
כנראה אני פוחדת לחזור לאהבה ( אובססיה ) שהייתה לי אלייך .
אני מקווה שאני בתחילתה של דרך מופלאה , דרך שאתה לא נימצא בה .
אני לא יודעת עם אני בוכה עכשיו כי כן הייתי רוצה שתהיה בה
או כי אני מאושרת " שנפטרתי " מהאהבה הזו ,
נפטרתי , מילה שהייתי מעדיפה שלא להשתמש בה אבל לצערי אני מוכרחה .
שחכתי אותך ועכשיו אני מרגישה שכייף לי להתעורר בבוקר בלי לחשוב עליך ,
ללכת לבית ספר ולא להראות הכי יפה בשביל שאתה תבחין בי כמו פעם ,
לדעת שכול מילה שאני זורקת כבר לא איכפת לי איך אתה תגיב ,
לא לשנות את ההתנהגות שלי בשביל שזה ימצא חן בענייך ,
לא לחזור הביתה בשביל לשבת שעות מול המסך ולכתוב על כמה שאני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך וכול השטויות שאהבתי לכתוב ,
לא לשמוע שרים שמזכירים אותך ולבכות עלייך ,
כייף לי לדעת שאני לא נכנסת להתקלח בשביל לנקות את עצמי מהאהבה המגעילה הזאת שהרגשתי מידי יום כלפייך ,
שאני לא נכנסת למיטה בשביל לחלום עלייך .
עברנו הרבה חוויות יחד ואני כבר לא מחכה בשביל לחבות אותם עוד שוב איתך ,
את כול סדר החיים שלי שיניתי כי אני לא רוצה שום זכר ממך !
אני לא אכחיש שעזרת לי להבין הרבה דברים בחיים שלי , למדתי ממך המון ,
אך נשאר לי עוד הרבה ללמוד וגם לך ..
אבל כול אחד יעשה את שלו בזמן שלו , בדרך שלו וברגע הכי מתאים בשבילו .
לקח לי שלוש שנים להבין את זה , לקח לי שלוש שנים לשכוח אותך !
רבאק שלוש שנים הרבה זמן אבל הצלחתי בסופו של דבר, כמו שאתה הצלחת לשכוח אותי ..
" גבר משכיח גבר " זה המשפט הכי נכון שיש לי לכתוב , לא הייתי מצליחה לשכוח אותך בלעדיו ..
אני חייבת לו טובה גדולה .
" העולם קטן " עוד משפט / צירוף מילים משמעותי כרגע בחיי ...
חיפשנו אחד את השני המון זמן , כי הכרנו עוד בתקופתי איתך ,
לא הבחנתי בזה אז כי אתה היית בלב שלי אבל גיליתי בנאדם מדהים .
אני נהנית לדבר איתו ולחשוב עליו , אני לא בטוחה בזה וגם לא הייתי רוצה לדעת עדיין אבל אולי זה הוא , אולי הוא זה שנכנס לחיי למטרה טובה .
פרקתיי ..
אבל אולי אחרי כמה שיפורים אני ישלח לו את המכתב כדי להבהיר לו מה אני מרגישה .




