היא אמרה,תיזהרי.

נווופרי חבר

30/01/2009 18:07

תמשיכי כבר רבאק D:
33>

סתםילדדהה חבר

31/01/2009 13:41

? המשכון?

אאללממווגגX חבר

31/01/2009 21:58

אני כותבת ^^

תקשיבו. אני חושבת שאני אשנה את השם של הסיפור ל-
פגישה עם אלוהים.

מה דעתכן?

אאללממווגגX חבר

31/01/2009 23:18

כןכן. מצטערת.
סוףסוף פררררררררררקקקקקקקק P:
אני אפצה. אני מבטיחה [=

פרק 7

הגעתי לערוץ-NICKELODEON,והחלתי לצפות בסדרות.
הייתי שקועה בטלוויזיה,ולפתי נשמעו שתי נקישות בדלת,שהקפיצו אותי.
אני-"אממ.. כן." אמרתי חצי מגמגמת.
הדלת נפתחה ועל סף הדלת היה\הייתה....
-----------
זאת הייתה ילדה אחת.
בערך בגיל שלי.
"שאלווםם.. מנשמע? איך קוראים לך? מאיפה באת? בת כמה את?"היא התקיפה אותי בשאלות.
אני-ממ..מה?" שאלתי בשוק. "אממ.. בסדר,אני מניחה. וכל השאר. לא יודעת. אני לא זוכרת כלום." אמרתי לה.
..-"מה? מזתאומרת לא זוכרת?"
אני-"לא זוכרת. נחתתי כאן בסמטה ליד,עם ספר על הידיים שלי כשראיתי את המקום הזה,נכנסתי אליו.
וישר רעות הביאה אותי לחדר הזה,הכניסה אותי לאמבטייה.. ו.. זהו." אמרתי לה בחיוך.
היא התיישבה לידי.
..-"אז את באה להגיד לי שאת לא זוכרת כ-ל-ו-ם?!"
אני-"כלום,כלום."
..-"טווווווווווווווווווווווווב..... ממ.. אני לילך. את לא זוכרת גם את השם שלך?"
אמרה לילך.
אני-"לא. כבר אמרתי לך. אני לא זוכרת כלום."
לילך-"טוב.. את חייבת שם.. ממ.." אמרה והחלה לחשוב.
"מה דעתך על.. ליאל?" אמרה ופתאום הראש שלי החל לכאוב.
תמונות עלו לי מול העיינים.
החזקתי את הראש שלי בכאבים.
מולי ראיתי ילדה ג'ינג'ית.
ולאחר שנייה,התמונה שלה נעלמה.
לילך-"היי.. היי.. ילדה.. הכול בסדר?!??!?!?!?! את בסדר?!" צעקה בדאגה.
אני-"אני.. כן. אני חושבת." אמרתי אחרי שהתעוששתי מעט.
לילך-"מה קרה לך??"
אני-" לא יודעת.. פתאום התחיל לכאוב לי הראש. וראיתי מולי תמונה של ילדה.. ג'ינג'ית שכזאת."
לילך-"אולי את מתחילה להיזכר?"
אני-"אולי.."
לילך-"טוב.. אז ליאל. לא יושב עלייך. אולי.. ליאור? מה את אומרת? ואי.. כן. ליאור מתאים לךך!!!!!" צעקה בהתרגשות.
אני-"אממ.. את יודעת מה? אהבתי. חח ליאור. נחמד מאוד." אמרתי עם חיוך על הפניםפ.
לילך-"אז ליאור אה? כן.. ממש מתאים לך. ליאור."
אני-"כן הא? 😁" אמרתי וצחקתי.
לילך-"אוי חייבים להכיר אותך כאן לכווללםם!!!! בואי בואי!" אמרה ומשכה אותי במהירות אחרייה.
אני-רגע.. חכי!" צעקתי אבל היא כבר משכה אותי לאיזה שהוא מקום עם פופים כאלה וטלוויזיה גדולה.
היו שם מלא ילדים.
בנים ובנות.
בערך 15 ילדים.
רובם היו בני בערך 14-17 ורק בערך 4 בני 6-10.
היא נעמדה במקום שלה.
לילך-"היייי כווללם!!! תקשיבו!!!" אמרה ומשכה את תשומת הלב של כל הילדים שישבו שם.
"זאת ליאור. היא חדשה." הציגה אותי.
כולם פתאום התחילו לדבר.
..-"מאיפה הגעת?" שאל אותי ילד אחד בערך בן 7.
אני-אמ.. אני לא יודעת. אני לא זוכרת כלום." אמרתי.
...-"מה זאת אומרת לא זוכרת כלום? את לא זוכרת מאיפה הגעת? ואם יש לך משפחה? או בת כמה את?" שאלה ילדה יותר גדולה. בערך בת 9.
אני-"לא. כלום. אפילו את השם שלי אני לא זוכרת. עכשיו לילך נתנה לי את השם 'ליאור'." אמרתי בחיוך.
..-מסכנה. טוב. ברוך הבא." אמר נער בערך בן 16.
שיער בצבע חום קצר,ועיינים בצבע חום.
נשמע פשוט.
אבל הילד הזה פשוט היה מדהים.
השפתיים שלו היו בדיוק בעובי המתאים.
הגבות שלו היו בדיוק כמו שהן צריכות להיות,ונראו יחסית מסודרות.
לא היו לו פצעים על הפנים,וראו שהוא גבוהה.
אהבתי את המראה שלו.

[תמונה להמחשה]-

כל הילדים\נערים שהיו שם,חזרו לעיסוקייהם,ואני ולילך נשארנו עומדות.
היא התיישבה והזמינה אותי לשבת לידה,עם חבורת הילדים היותר גדולים.
התיישבתי לידה,ולחשתי לה באוזן.
"תגידי.. איך קוראים לילד הזה שאמר לי ברוך הבא?"
לילך-"קוראים לו זיו. עצה מימני,אל תתקרבי אליו." לחשה לי בחזרה.
אני-"למה לא?" שאלתי בסקרנות.
לילך-"הוא לא ילד טוב. פשוט.. פשוט אל תתקרבי אליו."
הסקרנות שבי התגברה,ולא יכולתי שלא להביט בו.
פתאום הוא סיבב את המבט שלו לכיווני,והביט לי בעיינים.
לאחר כמה שניות שבהן הביט לי בעיינים חזר לצחוק עם חבריו.
המשכתי להסתכל עליו.

--------------------------------------------------------------------------------

אורלי-"אני.. היא נעלמה. רפאל,היא נעלמה!!!! הילדה הקטנה שלי נעלמה."
אמרה והתייפחה על כתפו של בעלה. אביה של מוריאל.
רפאל-"אמא,אל תדאגי. הכול יהיה בסדר. אנחנו נמצא אותה. אל תבכי יפה שלי." ניסה להרגיע את אישתו.
הוא היה עצוב. הוא הרגיש מרוסק.
מוריאל הייתה כל החיים שלו.
למרות שלא היה הרבה בבית הוא תמיד דאג לתת לה נשיקה על המצח כשישנה.
הוא הרגיש שהוא עומד לפרוץ בבכי,אך החזיק את עצמו בשביל אישתו.

--------------------------------------------------------------------------------

ישבתי לי בנחת במיטה נשענת את הכריות.
לקחתי את הספר ביידי,ופתחתי אותו.
בדיוק כשבאתי להתחיל לקרוא בו,נשמעו דפיקות על הדלת.
'מה נסגר?' חשבתי לעצמי.
"כן" צעקתי והדלת נפתחה.
לתוך החדר נכנס לא אחר מאשר-זיו. הילד המסתורי אשר לילך הזהירה אותי מפניו.
אני-"אמ.. מה אתה רוצה?" שאלתי בקרירות.
לא ידעתי אם להקשיב לעצתה של לילך ולהתרחק מימנו,אך העדפתי בינתיים להתנהג כמה שיותר בקרירות.
אי אפשר לדעת אם היא צודקת,או שמא הוא סתם ילד תמים שמתחבא מאחורי מסכה.
זיו-"סתם.. סיקרנת אותי,ליאור." אמר
שתקתי.
"תקשיבי,כולם הולכים היום למרכז. בואי איתנו. היום ב-9. ניפגש כולנו בכניסה." אמר ויצא במהירות מן החדר.

--------------------------------------------------------------------------------

יובל-"מה זאת אומרת נעלמה?! איך ילדה יכולה להעלם?!" צעק בכיתה כשהמנהלת באה להודיע על העילמות של מוראיל.
המנהלת-"אה.. יובל,אני דורשת ממך שתהייה בשקט ושלא תצעק." אמרה ומיד המשיכה,
"מוריאל נעלמה. היא עברה תאונה קשה,נכנסה למוות קליני,התעוררה מימנו,ופתאום נעלמה." אמרה,ובכיתה הייתה דממה.
"בואו רק נקווה שימצאוא ותה במהרה. יום טוב לכם." אמרה ויצאה מן הכיתה.

--------------------------------------------------------------------------------

לא ידעתי אם ללכת איתם היום או לא.
החלטתי בסופו של דבר שכן,אבל הבנתי שבעצם אין לי בגדים חוץ מאלה שעליי.
חשבתי ללכת לבקש מלילך שתבוא איתי לקנות קצת בגדים,ובדיוק כשבאתי לקום מן המיטה,לילך נכנסה אליי לחדר.
כאילו קראה את מחשבותיי.
לילך-"תקשיבי ליאור,היום כולם יוצאים למרכז,ואת באה איתנו. ייאלה קחי כסף מהכספת,ובואי. הולכים לקנות בגדים."
אמרה במהירות.
'איך.. טוב שיהיה.' חשבתי לי,יגשתי לארון.
פתחתי את הכספת והוצאתי מימנה 600 שקלים.
לא ידעתי כמה כסף בדיוק אני אצטרך,אז לקחתי הרבה למקרה הצורך.
סגרתי את הכספת והארון,נעלתי את המגפיים השחורות שהיו ליד הארון,ואני ולילך יצאנו לקניות.

איפפ.. ארוך-לא? 😊
פיצוי P:

אוהבת המון המון המון 3>

koka15 חבר

01/02/2009 08:44

יופיידווווווווווו 😛

מקסים

נווופרי חבר

01/02/2009 14:21

מוגי מדהים מדהים מדהים!!
תמשיכי דחוף 😊😊

סתםילדדהה חבר

01/02/2009 15:27

פרק מדהים מושלם וארוך חח

אאללממווגגX חבר

01/02/2009 17:15

איזה כיפלי P:

ממ.. אל תשאלו.
נפלתי במדרגות בצפר,ונקעתי חזק את הקרסול.
אינלי מצברוח בשיט,
אני רולה,
ואני במחזור 😢😢😢

סתםילדדהה חבר

01/02/2009 17:36

יא תרגישי טוב...

אאללממווגגX חבר

02/02/2009 09:33

תודה.. ><
מסתבר שקיבלתי גם מכה בעורף,בגב העליון וביד שמאל 😢

כואאבב לליייייי
ואני בבית. 😢

אאללממווגגX חבר

02/02/2009 12:28

אז השם של הסיפור שונה,
ל-היא אמרה,תיזהרי.
פשוט.. הסיפור הולך להשתנות ממה שדימיינתי בהתחלה כשנתתי לו את השם- SUNSHINE.
אבל לא נורא.

תהנו P:

BROKEN-HEART חבר

02/02/2009 15:15

-קוראת חדשה-
סיפור מדהים! :]

תרגישי טוב...

תמשיכיי 😛

koka15 חבר

02/02/2009 15:41

יאאא תרגישי טוב מותק .

אאללממווגגX חבר

02/02/2009 22:45

תודה רבה רבה 3>

וברוקן הארט,ברוכה הבאה.. 😊
רק,איך קוראים לך? 😊

סוופרמאמי חבר

03/02/2009 18:58

השלמתי פרקים :]
הפתעת אותי אלמוג! זה מדהים 😊

עריכת הודעה

דיווח על הודעה

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה

שכחת סיסמא?