והנה אני מוצאת את עצמי, יושבת ומאזינה לשיר 'לבכות לך' שוב ושוב.
אני כותבת, וכותבת. אבל יודעת, הפעם, המכתב לא יגיע אלייך. ולא בגלל שאני לא רוצה, אלא בגלל שאני לא יכולה. בגלל שאתה לא כאן יותר.
והדמעות שוב ממלאות את העיניים, והכל הופך למטושטש.
הכרתי אותך לפני 4 שנים, וראיתי איך השתנית. מקצה אחד, לקצה השני, ואהבתי את השינוי הזה.
אני בחיים לא אשכח את הרגע הזה, שפשוט לקחתי את הטלפון, וחייגתי אלייך. רצון עז לשמוע אותך, ולראות אותך.
ואז הדבר היחיד שאמרו לי, זה שאתה לא איתנו יותר.
ומי היה מאמין?
אתה יודע, אם לא הייתי מתקשרת.. לא הייתי יודעת על זה. ואני בטוחה שזה מאלוהים, או סימן ממך. וכנראה רצית שאני אלווה אותך בדרכך האחרונה.
היית מאמין, שסופסוף הייתי בבית שלך? בחדר שלך?
ואתה לא היית שם?
עמית, חבר שלך-
הוא זה שהודיע לי עלייך. ומהרגע הזה ועד הרגע שחזרתי הבייתה הוא היה איתי.
כשאני, טל ועמית הגענו לבית העלמין, הדבר הראשון שהרגשנו זה רוח פרצים. רוח קרה שנכנסת לך לתוך העצמות כמו חרבות.
ובאותו רגע לא היה אכפת לי מזה בכלל, כי אני יודעת שאתה סבלת הרבה יותר.
ולמה לא סיפרת לי אף פעם על הסרטן הזה?
למה תמיד הסתרת?
למה לא נתת לי את ההזדמנות להיות לידך ברגעים האלה?
אבל אני סולחת חגי, סולחת.
אני יודעת שהיו עוד הרבה אנשים מדהימים.. שעשו את העבודה במקומי.
היית מאמין שאמא שלך תזכור אותי?
כן, היא זכרה.
וחיבקה אותי. והעיניים שלה התמלאו דמעות. והבטחתי לה שאני אבוא לבקר, הבטחתי.
ופעם הבאה שאני אהיה אצלך בבית,
אני יעלה לחדר שלך. והפעם אני אתעמק, ואריח את הריח שלך שנשאר שם.
חגי,
אתה לא מבין כמה אייל אוהב אותך. עמית הכיר בנינו, ואייל פשוט חיבק אותי ואמר 'אני לא מאמין שבאת עד לפה'. ובטח שאני אלך. לא יכולתי לפספס.
השארת כל – כך הרבה זיכרונות אצל אנשים.
היו לי כל – כך הרבה דברם לכתוב לך. ופתאום הכל ברח לי. ופתאום זה לא יוצא.
אני תמיד אזכור אותך,
את הריח שלך,
את החיוך שלך, והעיניים הצוחקות שלך.
"אני הולך לבכות לך,
תיהיה חזק למעלה.
געגועיי כמו דלתות שנפתחות בלילה.
לנצח אחי,
אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע.
ויש לי חברים, אבל גם כבים, אל מול אורך המשגע.
כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח.
וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר-
לא געגוע.
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים
אל המזח אל החיים"
אפילו השמיים בוכים איתנו.
19.6.89-22.12.08
ת.נ.צ.ב.ה
😢 😢 😢 😢
וואו , מאמי זה העביר בי צמרמורת 😢
המחלה הארורה הזאת .
משתתפת בצערך מאמי ולכ דבר אני פה .
נותרתי פשוט ללא מילים :\
QUOTE (לילוווווש @ 24/12/2008) וואו , מאמי זה העביר בי צמרמורת 😢
המחלה הארורה הזאת .
משתתפת בצערך מאמי ולכ דבר אני פה .
נותרתי פשוט ללא מילים :\
...
😢
אני כבר לא יכולה לשמוע על איך מאבדים אנשים בגללה מחלה הארורה הזאתתתת ולאבד בעצמי!
לא יכולה לא יכולה פשוט לא יכולה! די אי אפשר עם זה !#!@# 😢
יהי זיכרו ברוך.
QUOTE (shani_bachar @ 24/12/2008) אני כבר לא יכולה לשמוע על איך מאבדים אנשים בגללה מחלה הארורה הזאתתתת ולאבד בעצמי!
לא יכולה לא יכולה פשוט לא יכולה! די אי אפשר עם זה !#!@# 😢
יהי זיכרו ברוך.
😢
אוהבת אותך .
QUOTE (shani_bachar @ 24/12/2008) אני כבר לא יכולה לשמוע על איך מאבדים אנשים בגללה מחלה הארורה הזאתתתת ולאבד בעצמי!
לא יכולה לא יכולה פשוט לא יכולה! די אי אפשר עם זה !#!@# 😢
יהי זיכרו ברוך.
נימאסססססססססססס לי בכללי שאנשיים מתים .
פשוט ניממאס ליי איבדתי את החברה הכי טובהה שלללייייייייייייייייייייייייי ,
כ"כ מזדהה איתך ומבינהה אותך .
יהיה זיכרו ברוך .😢
QUOTE (LiNoRaZ @ 24/12/2008) QUOTE (לילוווווש @ 24/12/2008) וואו , מאמי זה העביר בי צמרמורת 😢
המחלה הארורה הזאת .
משתתפת בצערך מאמי ולכ דבר אני פה .
נותרתי פשוט ללא מילים :\
...
😢
: (
כל כך מבינה אותך מאמי..
גם אני איבדתי אנשים יקרים בגלל הסרטן :|
משתתפת בצערך ופה תמיד..
יהי זכרו ברוך.
אממ משתתפת בצערך מאמי =\
יהי זכרו ברוך .
אממ מה הוא היה בשבילך?
יו איזה צמרמורת עשית לי בגוף עכשיו.=/
מצטערת לשמוע מאמי..
כמה אנשים נלקחים בגלל המחלה הנוראית הזו!
יהי זכרו ברוך!
QUOTE (רותם-יוני @ 24/12/2008) אממ משתתפת בצערך מאמי =\
יהי זכרו ברוך .
אממ מה הוא היה בשבילך?
הנשיקה הראשונה, החבר הראשון (אומנם תקופה ממש קצרה).
אבל נשארנו ידידים טובים תמיד.
הוא היה בא אליי, והיינו נפגשים בחיפה.
כ"כ לא נקלט. 😢
QUOTE (einavush @ 24/12/2008) יו איזה צמרמורת עשית לי בגוף עכשיו.=/
מצטערת לשמוע מאמי..
כמה אנשים נלקחים בגלל המחלה הנוראית הזו!
יהי זכרו ברוך!
משתתפת בצערך 😢
אוההבת אותך קריני ..
תגידי מה את גרה בחיפה?
