שקט , אין אף צליל שנשמע באוויר הנקי של הלילה .
רק יללות תן חותכים את הדממה , מחפשים את שאהבה נפשם .
בין בנין לבנין אני עוברת .
בצעדי ענק דקיקים , על קצות האצבעות ,שחס וחלילה לא ישמעו את קול כפות רגליי נוחתות על הקרקע הלחה מן הטל .
התמונות רצות בראש ,זאת לאחר זאת .
כל הזיכרונות שהשארת מאחור עטופים באבק עבה שמכסה ומטשטש .
הדמעות מתחילות להתפשט , אחת אחרי השניה , במהירות שאין יתואר לה .
והקור המקפיא שמשאיר את שפתיי חתומות בחתכים של כאב מנשיכות .
השמים מתחילים להשמיע קולות סבל , התבקעות של כאב עצום וצרחות .
והם בוכים , הם בוכים איתי ביחד , בוכים על כל הסבל שגרמת .
מסתירים את דמעותיי שמא יגמרו להן .
ושוב צרחה חדה שחותכת את האוויר ודמעות בלי סוף.
ושקט , שקט אין סופי שמגיע אחרי הכל .
קצר חזק וקולע
ממש אהבתי מאמי
הקטע סוחף ומסקרן
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
קטעעעעעעעעע מהממםם ברי .
את כותבת מדהים 😊
כואב לקרוא כי אני כל כך מזדהה.
מדהים כרגיל.
תודה יפות שלי אוהבת אתכן ..
יעלי יהיה בסדר אוהבת !