תודה רבה על התגובות 😊
מקווה שתהנו מהפרק ו..תגיבו 😉
http://www.youtube.com/watch?v=7auBPSd5U1U
4-
תפעילו את השיר ישר בתחילת הפרק 😊
"יוני אני.. בא לי למות, אני אוהבת אותך" היא בכתה
כאב לו עליה, היא באמת חשובה לו.. אבל לא במובן שהוא חשוב לה
"מאמי דיי אל תבכי בגלל זה" הוא אמר לה בשקט
"איך אתה אומר לי לא לבכות? אתה לא מבין שאני לא יכולה ככה..." היא שאלה ומשכה באפה "אני אתאבד יוני, אני נשבעת לך"
"נוי אל תדברי ככה, אל תשתגעי לי.. דיי, אני מת עלייך אבל אני לא רוצה להיות איתך סתם" הוא אמר לה, מנסה להשתמש במילים הכי עדינות
"אל תעזוב אותי.. מאמי שלי, אנחנו נעבור את זה יוני.. רק אל תזרוק הכל לפח" היא התחננה בפניו, כבר לא היה איכפת לה הכבוד העצמי שלה
היא רק רצתה שיוני יחזור אליה, שהכל יחזור להיות כמו קודם.. לפני שהתחילו הבעיות ביניהם
"בואי נדבר על זה מחר..בסדר?" הוא שאל והיא שתקה "תלכי לישון מאמי, תנוחי.. מחר נדבר כשתהיי במצב יותר טוב"
"לא רוצה נו!" היא צעקה והבהילה אותו "אני לא רוצה לישון ואני לא רוצה לאכול ואני לא רוצה כלום.. תבוא לפה" היא אמרה פתאום בשקט
"אני לא יכול עכשיו, ניפגש בבית ספר" הוא אמר לה
"תבוא.. בבקשה אם אני חשובה לך, רק תבוא.. אני חייבת אותך" היא לחשה תוך כדי בכי
"בסדר, עוד 5 דקות אני אצלך" הוא נשבר ונסע לכיוון הבית שלה, תוך כמה דקות הוא כבר הגיע לבניין שלה..
אמא שלה פתחה לו את הדלת בחיוך והוא הלך לכיוון החדר של נוי. הוא שמע את הבכי שלה מעבר לדלת, כאב לו כי הוא ידע שזה בגללו
הוא פתח את הדלת ומצא אותה שוכבת על המיטה, פניה קבורות בכרית
כשראתה אותו היא מיד חיבקה אותו חזק ,חשבה שעכשיו כשהוא איתה.. הכל יחזור להיות כמו קודם
"בואי, תלכי לישון נסיכה..בסדר?" הוא שאל אחרי שהצליח להרגיע אותה, והיא הנהנה
"רק אם תישן איתי" היא אמרה לו בשקט והוא נשכב לצידה
"לילה טוב נוי" הוא אמר לה ונתן לה נשיקה קטנה על המצח.. פתאום לנשק אותה ולהרגיש אותה, נראה לו כבגידה בטל שהייתה כל כך חשובה לו..
כשהתעוררו בבוקר נוי כבר חייכה, היא הרגישה יותר טוב אבל הייתה מובכת על איך שהתנהגה אתמול וכל כך לא התאים לה
היא נישקה את שפתיו מספר פעמים עד שהתעורר
"מה את עושה?" הוא שאל והתרחק
"מעירה אותך" היא אמרה בחיוך והעבירה את אצבעותיה בקלילות על שרירי הבטן שלו
"נוי.. זה לא יחזור להיות כמו פעם" הוא אמר לה והתיישב
"אתה לא אוהב אותי?" היא שאלה וההבעה העצובה שבה פתאום לפניה
"אני כן.. אבל לא בצורה שאת אוהבת אותי" הוא אמר בשקט וראה איך עיניה מתכסות בדמעות שקופות
"יוני.. תלך מפה" היא אמרה בקול הכי אדיש שהצליחה להוציא, וקמה מהמיטה
"מה?" הוא שאל בבלבול
"תלך מפה, אני לא רוצה לראות אותך עכשיו" היא אמרה והוא קם- לובש את חולצתו ויוצא מהחדר בלי לומר מילה.
הוא חזר לביתו, בשעה 7 בבוקר.. לובש את התלבושת אחידה שלו ומתארגן לבית ספר.. לראות את טל.
רק מלחשוב עליה, חיוך עלה על פניו.. היא כל כך מושלמת.. הוא פחד לפגוע בה, להרוס אותה..
----
לבשתי תלבושת אחידה לבנה, ג'ינס סקיני בהיר וכפכפים בצבע כסף. פיזרתי את השיער והחלקתי את הפוני
שמתי עיפרון בהיר בעיניים ולקחתי את התיק שלי.. צחי כבר חיכה לי למטה, נסענו לבית ספר באוטובוס
כשנכנסתי ישר ראיתי את יוני יושב עם חברים שלו על החומה שליד השער. הוא לבש מכנס ברך חום וחולצה קצרה שהבליטה את הגוף המושלם שלו
הוא לא ראה אותי, היה עסוק בלדבר ולצחוק עם חברים שלו.. ראיתי את נוי יושבת בצד השני על אחד הספסלים עם חברה שלה
היא הסתכלה על יוני בעצב וחברה שלה ניסתה לעודד אותה.. הצלצול נשמע ונכנסתי לכיתה עם כולם.
"בואי בהפסקה לחצר אחורית" קיבלתי אס אמ אס מיוני
בדרך כלל אף אחד לא יושב שם, כולם יושבים על הספסלים בכניסה לבית ספר.. הייתה מוזרה לי הבקשה שלו
כשנשמע הצלצול הלכתי לחצר האחורית לבד וראיתי אותו נשען על הקיר ומחכה לי
"מה קרה?" שאלתי אותו ונשענתי על הקיר לידו
"רציתי לראות אותך" הוא אמר לי בחיוך קטן
"כאן?" שאלתי וצחקתי
"לא רציתי ליד נוי.." הוא אמר ושתקתי, האמת שלא היה לי מה להגיד לו
הוא התקרב לנשק אותי אבל התרחקתי אחורה "נוי יכולה לראות אותנו גם פה"
"היא לא תבוא לפה" הוא אמר לי והתקרב שוב
הוא נתן לי מס' נשיקות קטנות על השפתיים והתרחקתי שוב
"יוני..זה לא מתאים לי" אמרתי והוא שתק "נפרדת ממנה?"
"כן, באמת שנפרדנו. .אבל היא עוד לא התגברה על זה" הוא אמר
"אה.." אמרתי "אנחנו לא צריכים להיפגש ככה" הוספתי בשקט
למרות שידעתי שזה לא טוב הפגישות המסתוריות האלו בינינו, המשכנו לעשות את זה
להיפגש אחרי צהריים..בערב.. בלי לספר לאף אחד. הכל בגלל שרציתי אותו יותר מידי,
יותר מידי בשביל לוותר עליו. עבר חודש, חודש שלא סיפרנו לאף אחד על הקשר הזה בינינו
רק ליאל ידעה, הוא לא סיפר לאף אחד.. נוי המשיכה להתקשר אליו ולשלוח לו הודעות, היא לא הסכימה לוותר עליו.. הבנתי אותה, היא באמת אוהבת אותו.
"טלי שלי" הוא אמר לי וחיבק אותי חזק "אני לא יכול יותר ככה"
"איך ככה?" שאלתי וליטפתי את פניו ואת הזיפים הקטנים שעיטרו אותן
"ככה בסודיות, בא לי ללכת איתך למקומות.. ולנשק אותך בבית ספר, לחבק אותך מול כולם" הוא אמר ועצר לשניה "שכולם יראו שאת שלי"
"אני שלך?" שאלתי וצחקקתי
"את לא?" הוא שאל במבט מבולבל
"לא יודעת" הוצאתי לו לשון, הוא תפס את פניי והצמיד אותי אליו
"זה לא היה ברור שאת שלי, גברת טל אוחיון?" הוא שאל אותי בחיוך המקסים שלו
"כנראה שלא" אמרתי והדבקתי לו נשיקה קטנה
"את כזאת יפה טולי, נשבע לך" הוא אמר וחיבק אותי שוב.. אין על החיבוקים שלו, הוא עוטף את כולי ומצמיד אותי אליו, חיבוקים גדולים כאלה..
"ואתה כזה יפה נוני" אמרתי לו וצחקתי
"נוני?" הוא שאל והדביק לי מלא נשיקות על כל הפנים "היית רוצה"
"שקט יונתן, אני מחליטה פה" אמרתי לו בחיוך מתנשא
"יוני" הוא תיקן אותי והוציא לי לשון, הוא שונא שקוראים לו יונתן
"כן כן , מה שתגיד" אמרתי והוא נישק אותי נשיקה ארוכה, כזאת שממלאת את כל הבטן בפרפרים וגורמת לאושר בלתי מוסבר כזה
"חברה יפה שלי" הוא אמר בחיוך מרוצה ויצאנו מהחדר שלו.. הוא לקח אותי הביתה ונפרדנו בנשיקה טעימה
יוני חבר שלי, יוני עמר. זה שרציתי במשך כמה חודשים.. עכשיו שלי.
למחרת בבוקר התעוררתי עם חיוך גדול על הפרצוף, נו בטח.. איך לא?
לבשתי חולצה שחורה קצרה עם מכנס לבן והכפכפים הכסף.. סידרתי את השיער לקוקו מרושל- לא היה לי כוח להתעסק איתו יותר מידי
שמתי עיפרון שחור ושרשרת ארוכה מגניבה כזאת
'בוקר טוב נסיכה קטנה, תהיי ברבע לשמונה בחוץ.. אני אבוא לאסוף אותך 3>' קיבלתי אס אמ אס מיוני
שמתי קצת מהבושם האהוב עליי- flower, וירדתי למטה.. השעה הייתה כבר 7:40
הודעתי לצחי שאני לא הולכת איתו וחיכיתי ליוני שיבוא.. אחרי כמה דקות ראיתי את האוטו שלו מתקרב ונכנסתי למושב שליד הנהג
"בוקר טוב" אמרתי לו והדבקתי לו נשיקה קצרה על השפתיים
"בוקר מעולה" הוא קרץ לי ונסענו לבית ספר.. בפעם הראשונה ביחד, בלי להסתיר שום דבר.
נכנסנו דרך השער מחובקים, וזה הרגיש לי כל-כך טוב.. כל כך כיפי, לדעת שהבנאדם שאני הכי רוצה בעולם- נמצא כאן לידי
הגענו לבניין והוא עצר לפני המדרגות, הכיתה שלי בקומה ראשונה ושלו בשלישית.. "ניפגש בהפסקה?" הוא שאל והנהנתי
ראיתי אנשים מסתכלים עלינו, מדברים.. זה מה שאני לא אוהבת בבית ספר הזה- את כל הרכלנים האלו.
"ביי יפה שלי" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים, ואחריה עוד כמה קצרות
ראיתי את נוי דופקת לנו מבט רצחני ועולה למעלה במהירות.. הרגשתי רע בשבילה, אבל סך הכל הם נפרדו כבר
אין מה לעשות, זה לא אשמתי..
כשהגיעה ההפסקה פגשתי את יוני בכניסה לבניין והלכנו לעשות סיבוב בבית ספר, סתם משעמום
"מה נוי אמרה לך עליי?" שאלתי אותו והנחתי את ידי סביב המותן שלו במעין חיבוק כזה
"כלום" הוא ענה ושתק, היה ברור שהוא לא מספר הכול
"נו.." הצקתי לו
"היא שאלה אם נפרדתי ממנה בשבילך, ואמרה לי בהצלחה" הוא ענה והתיישב על אחד הספסלים, מושיב אותי עליו
"אז מה ענית לה?" שאלתי והשענתי את הראש על החזה שלו, הוא בינתיים שיחק לי בשיער
"עניתי שכן" הוא אמר ונישק את שפתיי.. הנחתי את ידי סביב צווארו והסתכלתי בעיניו
כל כך יפה, אפילו שאין לו איזה יופי מיוחד.. או משהו מהסרטים, בשבילי הוא הכי יפה.
"טולטול" הוא אמר לי והרמתי את פניי אליו "מה בא לך לעשות היום?"
"לא יודעת, מה שאתה רוצה" אמרתי לו בחיוך "אולי למסיבה?"
"אפשר, יש מסיבה טובה היום.. תבואי עם חברות ואני אביא חברים" הוא אמר לי וקם, כשנשמע הצלצול לתחילת השיעור
"בסדר" אמרתי והוא חיבק אותי אליו, אני כל כך אוהבת שהוא מצמיד אותי אליו ככה..
"דברי איתי בSMSים בשיעור, ישעמם לי" הוא אמר וצחק
"אל תדאג" קרצתי לו ונישקתי אותו
הלכתי לכיתה, מחייכת.. ראיתי את ליאל יושבת במקום שלה, ראשה מונח על השולחן
"ליאלי מה קרה?" שאלתי אותה והתיישבתי לידה, היא לא ענתה
"ליאל.." אמרתי לה ושמעתי אותה בוכה