ולפעמים שהלב צועק לך לעזרה ואתה לא יודע איך לעזור לו אתה מתחיל להתחרפן
אתה חושב שהכל רע לך בחיים ואתה רק רוצה לעבור את התקופה המגעילה הזאת-בכל מחיר.
'אהבה שורפת שאתה הולך לבד על הגחל הלוהט בשקט לאט ואף אחד לא רואה'
ואני לא מסוגלת לא לחשוב עליך, אני רוצה להפסיק לאהוב אותך, אני משתוקקת לשכוח אותך,
להעלים כל רגש קטן מליבי הבוער ,הפצוע המדמם.
אני מנסה לעבור הלאה בלעדייך, אני יודעת שאני יכולה, כי אני חזקה יותר ממה שאתה חושב,
אבל זה קשה, ולפעמים בא לי לוותר על כל המשחקים האלו ופשוט לצעוק לך כמה אני צריכה אותך.
אני לא אשבר, כי אני יכולה לעשות הכל, רק להחליט שאתה לא בשבילי, להזכיר לי כל שנייה שאנחנו לא
צריכים ויוכלים להיות ביחד, שניסינו כל כך הרבה פעמים וזה פשוט לא זה, אין לי כבר על מה להילחם.
תמיד תישאר בכל ס"מ של זיכרוני,לא משנה כמה זמן יעבור ועם מי אני אישן בלילה הלב שלי אחרי הכל שלך.
שלחתי לו את המכתב.
הוא התרגש אבל לא היה לו מה להגיד.
כי מה אני מצפה לנס עכשיו? אם כבר, הכי קרוב מה שיהיה זה- קפה.
הדמעות ירדו, בגלל הקור והגשם שמטפטף על החלון שמזכיר לי שאין לי עם מי לדבר.
הלב שלי מחולק לכל כך הרבה חלקים, הזכוכית שהגנה עליו התנפצה למאה רסיסים וכל רסיס פגע והרס איבר
או רגש אחר. ועכשיו נשארתי בלי כלום.
החיוך שעל פניי כל היום הוא שקר, סתם קו עקום שאמור ליישר הכל, אבל מה זה בעצם אמור לשנות?
הכל חלול בי, אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, מה אני חושבת, את מי אני רוצה?
לפעמים אני מסתכלת על הכוכבים וחושבת שאני מאוהבת מחדש, ואז מרגישה שהחלק שנרדם מקודם בלב
התעורר פתאום, והגעגוע חודר לעצמות מציף את כולי ואני רק רוצה חיבוק חם בליל קר אבל את מי נשאר לי
כבר לחבק? את הדובי שהוא קנה, או את הכרית שמזכירה לי את עצמי- בודדה ,ישנה כל הזמן על המיטה,
מהרהרת, לפעמים שהיא מסתקרנת מחליפה מצעים כי נמאס לה מהישנים, ככה אני-
פשוט בודדה.
את הטעויות שלי עשיתי, ושילמתי עליהן, הפסדתי אוצר בפעם השנייה כבר, ואין יום שאני לא רוצה לחזור
אחורה לעשות הכל אחרת לעשות הכל נכון, ואז לחשוב לאן אני שייכת באמת, איפה אני מרגישה רק נחת,
ושלווה , ומתי החיוך שלי אמיתי.
השניות זזות, הדקות עוברות, הימים ממשיכים, והלב שלי מתעורר לתחייה,
כי אחרי הכל מה כבר רע לי? שום דבר לא שווה את זה.
ואני אתגבר על הכל, איתך או בלעדייך,
כי אני חזקה.
פריקה.
שבוע טוב אנשים.




