כיעור

אם פעם הייתי מכוערת , אז היום אני הרבה יותר מכוערת
כי תמיד שאת מסתכלת על עצמך בעבר , את חושבת כמה שונה היית וכמה טובה את כעת
אבל בעצם , גם אם תסתכלי על תמונה שלך מלפני חודשיים ולא יצאת בה טוב.
ואת כבר לא עושה את הדברים האלו בשיער, לא לובשת את הבגדים האלה, זה לא באופנה.
ואם כבר את מסתכלת על המראה שלך , איזה מכוערת אני הייתי מבפנים כשפגשתי אותך
רקובה, זאת לא מילה, הייתי פשוט הבנאדם הכי מכוער מבפנים שאני מכירה.
כי אם לא , אני לא הייתי מתנהגת ככה, כמו זונה קטנה וברברנית.
לא הייתי אומרת לך שאתה דומה לג'וק, או לחגב .. או למה שזה כבר לא היה.
אני בטוחה שרציתי אותך גם אז , אז מה אם הייתי כלבה ? כולן היו כלבות בשלב כלשהו בחיים.
אני אישה , רק את זה הם עדיין לא לקחו ממני.
אתה אמור להבין אותי.
לפעמים אני, טוב לי ככה להתנשא מעל אחרים,רק כדי להרגיש טיפה טוב יותר.
אני מצטערת שאתה היית הקורבן הזה.
נכון, זאת אני עכשיו. שלא יודעת להגיד את המילה הכואבת הזאת.
ואני גם לא אגיד, ועוד אלפי אנשים יכולים להגיד לי שזה רק אגו מנופח.
אבל אני מנופחת ואין מה לעשות, אני לא אעשה את הצעד הזה לעולם.

אני כרגע מחפשת אותך, עוברת ליד הבית שלך לראות אם האוטו שלך נמצא.
וכשכן, אז לא אכפת לי.
וגם כשלא, לא אכפת לי , אני סתם מחפשת סיבה כלשהי לחפש אותך.
לראות את האור מהבית שלך,האם זה אתה שם?
האם זו אני שצריכה להיות איתך שם?

אין אצלי אף אחד בלילות, חושך בחוץ עכשיו ואני לבד.
אני קמה באמצע הלילה משנאה כלפיי או מנידודי שינה
משהו מפריע לי לישון, לא יודעת מי, אבל אני לא מוצאת אותו מבין השמיכות
חיפשתי, כמו שמחפשים שלט שנאבד מליל אמש.
אבל כבר לא אכפת לי, כי ההרגשה המכוערת מבפנים עדיין בי.
מאתמול, כשכן היה כאן מישהו.