זה ידוע , המראה משקפת את פניי האדם
אך לא את ליבו . היא לא מראה מה קורה בתוך הגוף הזה ,
אין לדעת מה יש מאוחריי העיניים בצבע דבש הללו ..
אבל הוא הכיר כל הבעה , כל מבט .. כמו מראה ששיקפה את נפשה ..
אחרי חודש שחשבה שתשכח איך נראה ,
נשלחה לה הודעה במסנג'ר - כמה ישן ונדוש חשבה לעצמה
שיחת ביניים רגילה כמו כל שיחה
ואז משפט שמחץ לה את הלב ..
"התגעגעתי , שכחתי כבר איך את נראית נראה לי למרות שכל היום אני מסתכל על התמונה "
לא היה לה מילים לומר , הלב שלה נמחץ ..
היא אמרה פשוט " גם אני.."
הוא שאל אותה אם היא בסדר , איך היא מרגישה -
היא שיקרה היא לא אמרה שהיא מתגעגעת , שלמרות כל מה שעבר
היא מרגישה ריקנות שמשהו חסר לה לשגרה , שחסר לה הנשיקות ,
השיחות לאור הלילה ,הלילות בלי שינה ושהוא סתם יושב ומציק לה ,
החיבוקים האלה שמועכים אותה עד כאב לב .
עוד הודעה הגיעה ..
הזמנה לשיחת וידיאו היא חשבה פעמיים היא לא ידעה איך להגיב שתראה את פניו ,
גם אם זה מצלמה , הרי זה כמו תמונה , כמו מראה ...
היא אישרה הלב שלה אמר לה כך ,
אחרי מספר דקות נגלו מולה הפנים המוכרות והאהובות עליה ,
העיניים הכחולות הגדולות והבוהקות .
החצי חיוך שלא הופיע היה חסר לה כל כך , היא הייתה רגילה אליו , היא אהבה אותו .
פתאום אחרי חודש היא הרגישה צביטה עמוקה בלב .
הוא אמר לה את נראית שונה ..
היא ענתה קמתי משינה , הוא ידע שזה לא נכון הוא ידע את הסיבה ,
"את יודעת , אני חושב שאני מכיר אותך מספיק זמן , העיניים שלך שונות , הם עצובות "
היא לא ידעה מה לענות . ולא יכלה לסבול את זה וניתקה את השיחת וידיאו ופשוט אמרה לו ביי ויום טוב .
וכמובן שנשארה והסתכלה על תמונות שלו , נזכרה בנשיקות שלו , בימים שהיה להם טוב ביחד , בימים שהם לא רבו כל הזמן .
הוא לא ויתר היא ידעה שלא .
הצפצוף הוציא את עינייה מהתמונה .
" את יודעת .. שמאבדים מישהו מבינים כמה אוהבים אותו , אני הבנתי את זה עוד קודם .. לימדת אותי כל כך הרבה , לימדת אותי שאפשר לאהוב עד שהנשמה יוצאת , לימדת אותי לתת את הנשמה בשביל בנאדם ובאמת לרצות את זה , לימדת אותי להכיר אותך כמה שזה נשמע מוזר , לימדת אותי שאפשר להרגיש משהו כל כך חזק לבנאדם מסתם לשבת איתו בבית , לימדת אותי לסלוח ... אבל לא לימדת אותי ולא הסברת לי ..
איך אני ימשיך ללמוד את כל הדברים האלה ששינו אותי .. בלעדייך ?! "
סתם קטע כזה שיצא 😊




