נדמה כאילו מישהו החליט להוריד את הירח,
כי הכביש כבר הפך לשדה מוקשים.
אני לא ממש מצליחה לעקוב אחרי הקצב של התזוזה שלו ,
אני לא ממש רואה דרך הצללים שהשארת .
ואתה גורם לחושך להיעלם כלא היה,
אני מרגישה כאילו מישהו מצא אותי כשאתה כאן מולי.
אני אפילו יודעת איפה אני כשאתה כאן, הדרך שלי הופכת לכל כך צלולה.
אז כשתלך האם אני עלולה לאבד שליטה?
כי אתה הדרך היחידה שאני מכירה, אתה מראה לי לאן לפסוע .
אז מי ינהג בלב שלי?
ועכשיו נדמה כאילו מישהו החליט להצית את השלטים,
אני מנסה לצפות את הסיבוב החד בפינה .
אין יותר גבולות, אין קווים .
איך אדע לאן אני פונה?
ואתה גורם לרמזורים שוב להופיע,
אני מרגישה ברורה כשאתה עומד ממש ליד,
אני יודעת מי אני.
אז כשתלך? האם אני עלולה לאבד שליטה?
- מממ נראה לי מהפעמים האחדות שאני כותבת כאן, סתם אני לא ממש הצלחתי להירדם אז זה בא כתוצאה משיעמום ונסיעות ארוכות למדי :] -
פפש כריסי ... כל פעם אני מגלה משהו אחר , סחטיין :]
מדהים פשוט !
אוהבת אותך .
העביר בי צמרמורת מסוימת
ואהבתי את הקטע !
ותנסי לרשום יותר
יש לך כשרון לזה 😛
מואה 3>
קקטע ממש יפה : ]
את כותתבת מדהים ~
פש...לא ידעתי שיש בך צד כותב..
מדהים!!