יושבת על הספסל לבדי .
הרחוב ריק מאדם , בקושי חתולים נראים .
מביטה אל השמים , אל האופק הצלול בצבע החושך .
עוצמת עיניים לרגע קט כדי שלא יהיה לדמעות איך לרדת .
הן מרטיבות את פניי, מנקות אותן היטב, מורחות את האיפור הכבד ששמתי בתור מסיכה כדי להסתיר את הכאב האינסופי .
הדמעות ממשיכות לרדת ... נוגעות ומרטיבות בעדינות רכה את שפתיי היבשות מהקור המקפיא .
וממליחות את טעם הבפנים .
עיניי נוצצות כמו יהלום מבריק שליטשו אותו יומם וליל .
משקה את הלב וזורעת מלח על הפצעים שלעולם לא יצליחו להגליד .
יצא לך יפה ,
אני דיי מתחברת אליו .
אמאאאא'ללהה
אייייזה מרגגגש 😁
מתחברת אלייו קצתת...
😢
איזה תיאור : \
מזדהה כ"כ .
כל כך עצוב ויפה..
ברי שלי אני תמיד פה 3>
ברי יפה שלי איזה קטע =/
עצוב מדהים !!
אוהבת אותך המונים והכתיבה שלך זה להחסיר פעימה אני חולה על הקטעים שאת כותבת
אין אין עוד מישהי שכותבת כמוך !! מוכשרת שלי
פה בשבילך תמיד =]
אויי בייב' איזה עצוב זה ... =\
אבל זה מדהים !!!
מתה עלייייך
תודה יפות שלי , אוהבת אתכן כ"כ 3>