סקס של ליל שישי - פרק ג' - ואחרון !

סיימנו לאכול וכבר הגענו לפרק האחרון , סיימנו לראות ואני לא הרגשתי טוב , הייתי חלשה וחסרת כוחות .
נזרקתי על המיטה עד שהיה כבר חשוך , את הקמת אותי ולקחת אותי למקלחת , ידעת שזה עוזר לי .
בגלל שלא היו לי כוחות להתקלח בעצמי , נכנסת איתי וקילחת אותי בזמן שישבתי ולא עשיתי כלום , חוץ מלהסתכל עלייך .
חשבתי לי איזו אישה מדהימה יש לי .. איזה כיף לי שיש לי אותך , אני באמת מרגישה שזכיתי , זכיתי בך .
את היית עם בגדים מחוץ לאמבטיה ונרטבת כמעט כולך בגללי . אבל לא היה לך אכפת , זה ממש לא הפריע לך , רק רצית שארגיש טוב יותר , ועשית הכל בשביל זה .
סיימת לקלח אותי ועזרת לי לצאת מהאמבטיה בזהירות , ניגבת אותי טוב טוב וחיבקת אותי כשאני עם המגבת עליי .
לקחת אותי לחדר , כיסית אותי בפוך , הורדת מגבת אחת שכיסתה את השיער שלי וייבשת לי את השיער עם פן .
אחרי זה הורדת את המגבת הגדולה שכיסתה את גופי והלבשת אותי מהר שלא אתקרר .
סירקת אותי , אפילו שמת לי גרביים , שאני לא רגילה לשים בדרך כלל , העיקר שלא אתקרר בטעות . הכנת לי תה ופינקת אותי בחיבוקים ונשיקות .
שמת סרט במחשב , דאגת שאמא שלך תביא לנו מקדונל'ס הביתה כי ידעת שזה מה שאני הכי אוהבת לאכול איתך , וראינו סרט .
העלית לי את המצב רוח וגרמת לי להרגיש הרבה יותר טוב .
אחרי הסרט הרגשתי כבר טוב יותר והגיע כבר הלילה אבל אנחנו לא יכולנו לישון , הרי קמנו רק בצהריים .
אז דברנו כל הלילה .. עד הבוקר . דברנו על הכל . על דברים שחווינו בעבר כל אחת בנפרד , דברים שדברנו עליהם פעם ודברים שעוד לא יצא לנו לדבר עליהם .
אפילו על הנושא שאני הכי לא אוהבת לדבר והכי מכעיס אותי - דברנו . על האקסים / אקסיות אחת של השנייה .
הבהרנו אחת לשנייה שכל הקשרים שהיו לנו בעבר לא משתווים אפילו טיפה לקשר הזה , אף פעם לא אהבנו ככה ובכלל , אף פעם לא אהבנו באמת .
לשתינו היה חבר בעבר ואפילו יותר מאחד , וכן , גם חברה . אצלך הקשרים שהיו עם בנות לא היו יותר משבועיים , ואצלי הם גם לא היו יותר מדי זמן אבל היו עד חודשיים שלוש .
היו לי בסך הכל שני קשרים עם בנות לפנייך , כשלך היו הרבה יותר נסיונות . אבל בדבר אחד אני הכי שמחה , זה שאני הראשונה שלך ואת הראשונה שלי .
את הראשונה שהרגשתי מוכנה לתת לה את כל כולי , את הגוף ואת הנפש . לא פחדתי להתמסר לך . ידעתי שאני אוהבת אותך ושהגיע הזמן להראות לך עד כמה את מיוחדת בשבילי .
הפעם הראשונה הייתה דיי מצחיקה , לא ידענו כל כך מה עושים ואיך עושים , אבל נסינו הכל עד שהצלחנו והבנו איך זה הולך .
מפעם לפעם השתפרנו והתמסרנו אחת לשנייה בטבעיות ומכל הלב .
דברנו גם על טעויות ושטויות שעשית סתם מתוך סקרנות , ופגעו בי והבטחת לא לחזור עליהם יותר , הזכרתי לך את הטעות שעשית מזמן שבגללה האמון בנינו די נהרס , ולקח לי זמן לבנות אותו מחדש .
זה שובר אותי כל פעם מחדש שאני נזכרת אבל אני נרגעת ומזכירה לעצמי שאת בכל זאת עדיין שלי , את שלי , את איתי ואת אוהבת - אותי .
אני שומרת על זה הכי חזק שאני יכולה . ולמרות המרחק מהעיר שלי לעיר שלך , אני דואגת ומנסה לשמור עלינו גם מרחוק .
הבהרתי והסברתי לך את כל זה וכמובן שאת ידעת והבנת .
השמש כבר עלתה , הכל מואר פתאום וקרניי השמש נכנסו אלינו דרך התריסים . היינו כבר די עייפות , הלכנו לישון .
קמנו בסביבות שתיים בצהריים , לא רצינו לבזבז יותר מדי את היום על שינה , זה היה היום האחרון שלי אצלך , עד לפעם הבאה כמובן .
התארגנו ונסענו עם אחיך ואימך לתל אביב , עיר שאני לא אוהבת במיוחד , לא מתחברת . אני רגילה לקטן .
מקומות כאלה הומים אדם ובניינים גבוהים והכל רועש , אווירה אחרת מהקרייה הקטנה שלי , ידעת שאני דיי פוחדת להיות שם .
ובכל זאת , שכנעת אותי לבוא . נסענו , היינו עם אחיך בסוכנות משחק ודוגמנות שלו , שהייתה בבניין ענק וגבוה , היינו צריכים לעלות במעלית אבל אני רציתי במדרגות .
זה לא היה כל כך אפשרי , בכל זאת , זה יותר מדי מדרגות . אז בסוף עליתי במעלית כשאמא שלך מחבקת אותי ואני עוצמת את העיניים .
הגענו די מהר , היינו שם משהו כמו שעתיים וכשסיימנו הלכנו להסתובב טיפה בחנויות שהיו לייד . אני רק רציתי לחזור כמה שיותר מהר לבית שלך .
טיילנו קצת ונסענו חזרה לכיוון ביתך , בדרך עצרנו במין קניון קטן ונכנסו לאכול ולהסתובב טיפה . אחרי זה המשכנו הביתה .
הייה מאוחר ושוב הגיע כבר הלילה , התקלחנו , ראינו קצת טלוויזיה ונכנסנו למיטה . לשתינו הייה קשה , ידענו שלמחרת על הבוקר אני נוסעת חזרה לעיר הקטנה שלי .
הייה לנו קשה להרדם , דברנו קצת ואמרתי לך שקשה לי לעזוב אותך ושנהנתי איתך בשבועיים האלה וכמובן שהבטחתי לחזור .
חיבקת אותי חזק ואפילו קצת בכינו . עשינו אהבה , פעם אחרונה עד לפעם הבאה , והתפרקנו , אחת בתוך השנייה .
דמעות זלגו תוך כדי , חיבקנו ואהבנו . כשגמרנו , במקום לחייך כמו תמיד , פשוט בכיתי פתאום , בכי כזה של כאב . חיבקת אותי חזק צמוד אלייך ושאלת למה אני בוכה ככה .
אמרתי לך שאני לא מסוגלת ללכת ממך , אין לי מספיק כוחות כדי לעזוב אותך ולחכות חודש עד שאראה אותך שוב .
חיבקתי אותך , בכיתי , נשברתי , התפרקתי , כשראשי מונח על בטנך הרכה וידייך אוחזות ומחבקות את ראשי וכתפי .
נתת לי להתפרק בתוכך קצת ואמרת לי שגם לך מאוד קשה ספרת לי איך את הופכת את העצב והקושי הזה שאת מרגישה למשהו שמח .
אמרת לי שכל פגישה שלנו , כל זמן שאנחנו יחד , נותן לך כוחות , ממלא בך דלק שמחזק אותך עד לפעם הבאה שנפגש .
אמרת שבמקום להפוך את זה לרגע עצוב , את הופכת את זה למשהו אחר , משהו טוב .
ביקשת ממני לקחת ולאמץ את השיטה הזו שלך והבטחת שככה ארגיש טוב יותר .
הבטחתי לך שאנסה . הלכנו לישון , כמו תמיד , שאני בזרועותייך , בחיכך , יפה שלי .
בבוקר העיר אותנו השעון המעורר ששמנו , וחמש דקות אחריו , אמא שלך באה לראות שאכן קמנו .
התארגנו זריז , לא היה לנו הרבה זמן . התעסקנו בלארגן את הכול ואת עצמנו ולא היה זמן כל כך להפרד .
לפני שיצאנו מהבית שלך , התנשקנו והתחבקנו חזק חזק עד לפעם הבאה ...
נכנסנו לאוטו , שתינו מאחורה , נותנות ידיים מתחת לג'קט שהסתיר אותן , ואימך נוהגת .
תוך עשרים דקות של שקט , הגענו לנקודת המפגש שקבענו עם אחותי הגדולה , אחותי וחבר שלה כבר חיכו לנו שם .
ירדתי מהאוטו , הוצאתי את המזוודה והשקיות , את לא רצית לצאת , היה לך קשה מדיי , אז באתי אלייך , ליטפתי אותך לשנייה , נתתי לך יד , אמרתי לך שאני אוהבת אותך .
והתחלתי לצעוד לאחור תוך כדי שידי אוחזת חזק חזק בידך , לאט לאט ידך השתחררה מידי והרגשתי איך הגרון שלי מתמלא עצב , בכי וכאב .
הסתובבתי והלכתי לכיוון האוטו של אחותי , נכנסתי וראיתי דרך החלון שליידי את האוטו שלכם מתחיל לנסוע . ראיתי אותך מרחוק ורציתי לעצור הכל ולרוץ אלייך , לתפוס את האוטו ולחזור איתך .
הרגשתי שלא נפרדנו כמו שצריך . רציתי לחבק אותך רק עוד פעם ולתת לך נשיקה קטנה לפני שאלך . אבל זה כבר היה אבוד .
נסענו , עברה בערך שעה , כל הזמן הזה רציתי כל כך להתקשר אלייך אבל ידעתי שכשאשמע אותך לא אוכל להתאפק יותר ואפרוץ בבכי . אז החזקתי את עצמי ולא התקשרתי .
אבל את התקשרת .. הייתי חייבת לענות לך , כמובן . עניתי וכששמעתי את הקול שלך , אמרת לי שאת מתגעגעת ואת כועסת שלקחו אותי ממך ..
הרגת אותי . רציתי להגיד לך כל כך הרבה דברים , להגיד לך שאני מתגעגעת ומתה לחזור לחבק אותך .. אבל לא יכולתי לדבר .
הדמעות ירדו ואני משתדלת לעצור אותן עד כמה שאני יכולה . שלא יבחינו שאני בוכה וישאלו שאלות , לא בא לי על זה עכשיו .
אמרת שאת עם אמא בקניות ושאדבר איתך כשאגיע . אמרתי לך בשקט שאני אוהבת אותך ונתקנו .
כל הדרך החזקתי בקפוצ'ון של פו הדוב שלך שחימם אותי למרות שהיה ממש חם בחוץ . הריח שלך עליו ולא יכולתי לעזוב אותו .
הגעתי לבית והרגשתי שאני כל כך רחוקה ממך . הכאב הזה הרג אותי .
אבל אז נזכרתי במה שאמרת לי , בשיטה שלך . שבקשת שאיישם אותה בכל פעם שעצוב לי .
אז חשבתי כמו שאמרת , חייכתי ואמרתי לעצמי שבקרוב נפגש , שהזמן יעבור מהר , ושהיה שווה לנסוע אלייך כי צברנו עוד חוויות יחד ועוד זמן יחד והיה כייף .
וזה באמת נתן לי פתאום כוח .
פרקתי את המזוודה ואת כל הדברים שקנינו יחד ושאת קנית לי ופשוט סידרתי הכל ,
כשאני מחייכת לעצמי ,
וחושבת עלייך .

[ סוף ! ]