היי, אני עוד מעט בן 17 ויש לי בעיה ממש גדולה שאני לא יודע איך לצאת ממנה ואני פשט חייב עזרה.
אז ככה, הייתה לי חברה במשך שנה וחצי ( יום חמישי יהיה שנה וחצי ) ולפני שבוע וחצי היא באה ואמרה לי שהיא רוצה להיפרד, היה ביננו מתח היינו יוצאים פעמיים בשבוע והיה קצת קשה עם הלימודים והכל.
היא טענה שהיא נפרדת בגלל שהיא לא אוהבת.באותם רגעים שהיא אמרה לי את זה ניסתי לשכנע אותה לרדת מזה אבל היא הייתה בשלה.
הלכתי דיברנו פה ושם והיא עדיין לא הסכימה, במצב הזה ניתקתי את הקשר ולא דיברנו בכלל במשך שלושה ימים נתתי לה את המרחב שלה אולי על ידי זה היא תבין שהיא טועה ובאיזשהו מקום היא כן אוהבת, בכל מקרה היא לא שינתה את דעתה והפלאפון שלה היה מנותק כל הזמן, באותו זמן בערב חג שמחת תורה בעלה של אחותה התקשר אליה והיא סיפרה לו הכל ואח"כ הוא התקשר אליי כדי לראות מה איתי, בזמן שהוא דיבר איתי אני הייתי מתחת לבית שלי ופתאום אני רואה אותו מדבר איתי בפלאפון והוא עומד מולי בצירוף מקרים הוא בא לקנת משהו ליד הבית שלי, בכל אופן דיברנו פנים מול פנים אני והוא, והוא אמר לי שהוא גם עבר את זה אחותה והוא נתן לה את הזמן שלה ובסוף היא חזרה, אני הבנתי שהוא נשלח ע"י המשפחה של חברה שלי כדי שאני יירד ממנה ויותר לא יתקשר. באמת לא דיברנו וניתקתי את הקשר למשך שלושה ימים כמו שאמרתי.
ביום רביעי הלכתי לחבר שלי שבמקרה גר לידה מרחק הליכה וכשחזרתי ממנו אמרתי לעצמי אולי אני יעבור ליד הבית שלה ואני יראה אותה שם, אחרי שעה שהייתי שם היא עברה עם אחיות שלה הקטנות ואמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה ל-5 דק' ובנתיים האחיות שלה עלו למעלה, דיברתי איתה במשך שעה בסוף ( זה נמשך הרבה...) ואיכשהו אחרי המון שיכנועים היא אמרה שהיא רוצה להעלות למעלה הביתה ולחשוב על זה והסיכוי זה 50:50 ככה אמרה.
הלכתי עם קצת יותר הרגשה טובה וכשעליתי לאוטובוס הביתה קיבלתי טלפון מבעלה של אחותה זה שדיבר איתי מתחת לבית והתחיל לצעוק עליי ואמר לי יותר לא להתקשר אליה ולא לדבר איתה כי היא לא רוצה, הסתבר שברגע שהיא עלתה הביתה אחיות שלה שעלו למעלה אמרו לאמא שלי שהיא איתי למטה וככה זה התפרץ והם שוב שינו את הדעה שלה למרות שהיה סיכוי.
המצב הדרדר, אמא שלה דיברה איתי ואמרה לי שנפסיק את הקשר הזה וכל אחד ימשיך הלאה, ואח"כ דיברתי עם חברה שלי וסיכמנו שלא נדבר וזהו נגמר.
יום אחרי ( אתמול יום חמישי ) חזרתי לבצפר היה לי כל-כך קשה, עבר עליי יום ממש קשה ובלילה דיברתי איתה איכשהו ובסוף אמרתי לה שאני חייב אותה וקשה לי בלעדייה.
עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני מת שהיא תחזור אליי אבל היא לא מסכימה ולא נותנת לי הזדמנות וטוענת שהיא עדיין ילדה ( בת 16 וחצי ) וזה לא הגיל בשביל חבר והיא תסכים רק בגיל 18, והיא גם טוענת שהיא לא אוהבת אבל בקשר לזה אני מרגיש שבאיזשהו מקום היא כן עדיין אוהבת. דיברתי היום בבוקר והיא אומרת לי שהיא מעדיפה שננתק את הקשר ולא נדבר יותר וזהו אבל איכשהו אני הצלחתי להוציא ממנה שאנחנו נמשיך לדבר אבל היא אמרה שזה יהיה בתנאי שלא נדבר על הקשר ביננו כאילו נדבר רק על איך עבר היום ואיך היה בבצפר וכדו'.
בכל מקרה ביום חמישי הקרוב ( ב-30 לחודש ) יהיה לנו שנה וחצי וחשבתי להרים משהו גדול ואולי ככה היא תבין שאני אוהב אותה ( למרות שהסיכוי ממש קלוש כי עקשנית ביותר ) אז אין לי מושג מה לעשות ואיך.
אני לא יודע מה לעשות אני לא יכול לוותר עליה אני חושב עליה הרבה, ופשוט כואב לי שבמשך שנה וחצי עשיתי לה את הדברים הכי מדהימים שאפשר כתבתי לה משהו כמו 80 שירים ועשיתי לה יומולדת ענקק, ועברנו כל-כך הרבה ביחד ופתאום הכל נהרס אחרי שנה וחצי של השקעה הכל בורח לי מהידיים זה כואב לי אני חייב אותה לצידי.
בבקשה תגידי לי מה אני צריך לעשות תעזרו לי אני כבר נואש, בכיתי כל-כך הרבה קשה לי בלעדייה, קשה לי לשכוח אותה למרות שאומרים לי לשכוח ולהמשיך הלאה קשה לי אני התאהבתי בה חזק.
תעזרו לי בבקשה.
סליחה על החפירה ותודה למי שקרא.
שיהיה לכם שבת-שלום.




